שחרור מושגים אנושיים שהזנו באופן בלתי מודע

(Minghui.org)

יום אחר יום , שנה אחר שנה, שמתי לב שמתרגלים רבים למדו את הפא ואמתו את הפא על-פי דפוסים מקובעים. הם לא הבינו שהם מצייתים לתכנוני הכוחות הישנים ומסכימים עמם, ושהם לא השתחררו לגמרי ממושגיהם האנושיים, ולכן אינם יכולים לנהוג בשלמות ובאמת על בסיס הפא. הבעיות האלו הן אולי בדיוק הבעיות שעלינו להבין ולשפר בשלב האחרון.

לפני חודשים אחדים גילינו שכמה מתרגלים מערבים בעיר שכנה לא יצרו אתנו קשר זמן רב. הם למדו את הפא וביצעו את התרגילים אבל מעולם לא הבהירו את האמת לאנשים. החלטנו לבקר אותם ולחלוק אתם, ולעודד אותם לעשות צעד קדימה להבהיר את האמת. כשהגענו לאתר שלהם, נסענו סחור סחור ושאלנו אנשים למקום, אבל אפילו אחרי שעתיים של חיפושים לא יכולנו למצוא אותם. הרגשתי שמשהו אינו כשורה והצעתי למתרגלים האחרים להתיישב ולשלוח מחשבות נכונות. זמן קצר אחר כך מצאנו את המקום שהסתובבנו סביבו.

אמרתי למתרגל שהרוע ניצל את העובדה שאין לנו מחשבות נכונות חזקות, ושעדיף היה ללמוד שעתיים את הפא. המתרגל אמר שזה בסדר, ושזוהי רק דרכינו כמטפחים. המתרגל ראה את הקשיים כחלק מהטיפוח שלנו, ונפל למלכודת הרוע. נזכרתי בדברי המורה מתוך "הסבר הפא".

"כל פעם שמגיע הקושי הם לא מסתכלים עליו עם הצד של הטבע המקורי שלהם אלא לגמרי עם הצד האנושי שלהם, כך שהשדים מנצלים את זה ומפריעים ומערערים ללא הפסקה וזה גורם לכך שהתלמידים נתונים בקשיים במשך תקופה ארוכה. למעשה זה נובע מכך שהצד האנושי לא מבין מספיק את הפא. ריסנתם את הצד האלוהי שלכם באופן אנושי, כלומר דיכאתם את החלק שלכם שכבר טופח ומנעתם ממנו לתקן את הפא. איך יכול להיות שהצד הלא מטופח ישלוט על המחשבה העיקרית ועל הצד שכבר קיבל את הפא? הזנתם את השדים באופן אנושי ואפשרתם להם לנצל את פרצת הפא. בזמן המצוקה, אם אתם, כתלמידים, באמת יכולים לשמור על שלווה בלתי מעורערת או יכולים להציב את לבכם בהתאם לדרישות השונות כלפיכם ברמות השונות, זה יהיה מספיק בשביל שתעברו את המבחן. אם זה ממשיך בלי סוף, אם אין בעיות אחרות בשין-שינג או בהתנהגות, זהו בוודאי השד המרושע שמנצל את הפרצה של חוסר השליטה שלכם. ככלות הכל, מטפחים אינם אנשים רגילים. אז מדוע הצד של הטבע המקורי לא מתקן את הפא"

אמרתי למתרגל שאין עלינו לקחת את כל הקשיים והבעיות כמובן מאליו, ושעלינו להסתכל בפנים בכל פעם שעולה בעיה. אם אנו מחליטים שהקושי אינו מתעורר בעקבות ההחזקות שלנו, אז גם לא נרשה לו להתקיים. אחרת הרוע עלול לנצל את הפרצה הזאת, שזהו בדיוק הדבר שיש לבטל.

פעם אחדים מאתנו הבהירו את האמת במשך יום שלם. היה זה כמעט חצות כשהחלטנו ללמוד את הפא יחד. אחד המתרגלים היה ישנוני ואכן נרדם מפעם לפעם. הזכרתי לו שיצור שמימי יכול לעשות כל דבר כל עוד הוא רוצה בזה, ושמחשבותיו הנכונות של יצור שמימי יכולות לפרוץ דרך זמן ומרחב ביקום. אמרתי, שמאוחר היום, אבל נחליט שאנו לומדים היטב את הפא ושנהיה מסוגלים לעשות זאת בעזרת מחשבותינו הנכונות וכוח הריכוז החזק של הדאפא. המתרגל הסכים, התמיד יותר בלימוד, אבל בסופו של דבר נרדם שוב. אמרתי: אם אתה באמת נחוש בדאפא ובאמת רוצה ללמוד היטב את הפא לא תהיה כל-כך רדום. המתרגל התעורר בהדרגה וסיים לקרוא אתנו את הספר. למחרת, אמר לי המתרגל בחיוך: "עשיתי פריצת דרך אתמול בלילה. פרצתי את הרוע של הישנוניות שהזנתי. עכשיו אני יודע איך לעשות זאת, אם זה יפריע לי שוב, אדע מה לעשות." כששמעתי את זה, שאלתי אותו: "האם זו לא הסכמה עם הרוע של הישנוניות? אסור לנו לתת לרוע של הישנוניות להתקיים, או להרשות לדברים מעין אלה לקרות שנית."

במהלך הטיפוח שלנו, יש לנו החזקות שהזנו שלא במודע, לפעמים אנו מסכימים עם קיומו של הרוע, אנו נוהגים לפי בסיס הפא, מסכימים עם התכנונים של הכוחות הישנים ודבקים במושגים האנושיים שלנו, כך שאיננו יכולים לראות את האמת. לכן בעיות רבות אינן נפתרות. למרות שאנו מטפחים ומאמתים את הדאפא, לא השתנינו מהיסוד. כשאנו באמת נוהגים על בסיס הפא, מתמודדים עם כל דבר בהגיון, ומסלקים מהיסוד מושגים נוקשים, נעשה קפיצה איכותית.

לסיום הרשו לי לצטט מתוך "עצת אזהרה":

"אם אתם לא רוצים לשנות את המצב של להיות בני אנוש ולהתרומם ברציונאליות להבנה אמיתית של הדאפא, תפספסו את ההזדמנות. אם אתם לא משנים את ההיגיון האנושי שיצרתם כאנשים רגילים עמוק בעצמותיכם במשך אלפי שנים, לא תוכלו להשיל את הקליפה החיצונית הזאת של בן האנוש ולא תוכלו להגיע לשלמות... אם כל אחד ואחת מכם יוכלו להבין את הפא מעומק הלב, אז זו תהיה התבטאות של הפא שעוצמתו ללא גבולות - ההופעה מחדש של פא הבודהא בעל העוצמה בעולם האנושי."