כמה מחשבות על מתרגלת עמיתה שעזבה מרכז לשטיפת מוח באופן גלוי ואצילי

(Minghui.org)

לאחרונה, "משרד 610" הקרוב ליחידת העבודה של המתרגלת מיי (שם בדוי) חטף אותה למרכז שטיפת מוח. ארבעה ימים מאוחר יותר היא עזבה את מרכז שטיפת המוח באופן גלוי ואצילי בעזרת האמונה והמחשבות הנכונות כלפי המורה והדאפא, ותחת ההשגחה הרחומה של המורה.

זו התרחשות המאורעות: בוקר אחד, שבעה אנשים מיחידת העבודה של מיי פרצו באופן לא צפוי לביתה בניסיון לחטוף אותה ולהביאה למרכז לשטיפת מוח. גברת מיי חשבה שזו הזדמנות טובה מאוד להבהיר להם את האמת. באופן רגיל לא הייתה לה כזו הזדמנות. היא דיברה במשך יותר משעה שאחריה האנשים מיחידת עבודתה הוכו אלם. אבל הם הראו את הצד לגמרי חסר הישע שלהם ועדיין רצו לקחת אותה למרכז שטיפת המוח במטרה לבצע את הפקודות "מלמעלה."

בדרך למתקן, גברת מיי חשבה לעצמה, המורה ביקש מאיתנו להסתכל פנימה כשאנו נתקלים בצרות, אז היא חשבה לעצמה: האם יש בעיות שין-שינג [טבע הלב, מוסריות] כלשהן, או האם יש משהו שהיא לא שחררה, או האם היו פרצות כלשהן שנוצלו על ידי הרוע? מאחר שהיא הבינה את הבעיה מתוך הפא [החוקים והעקרונות] היא מצאה את חסרונותיה במהירות.

באותו זמן, היא שמעה את מילות המורה בראשה,

"כיוון שעצרתם אותי, לא חשבתי על לחזור. זה שבאתי לכאן זה בדיוק כדי לאמת את הפא." (הרצאת פא וביאור פא בוועידת הפא באזור ניו יורק רבתי -  2003)

 

"כתלמיד דאפא, בזמן שאתה סובל מרדיפה, מדוע לפחד מהאנשים הרעים? עיקר הבעיה הוא שיש החזקות, ולא, אל תסבול באופן פסיבי והתעמת עם הרוע בעזרת המחשבות הנכונות כל הזמן. לא משנה מה המצב, אל תשתף פעולה עם הדרישה, ההוראה, או הפקודה של הרוע. אם כל אחד יעשה כך – הסביבה לא תהיה כזו". ("המחשבות הנכונות של תלמידי הדאפא הן בעלות עוצמה חזקה" מיסודות להתקדמות במרץ II)

היא זיהתה בברור שאין עליה לשתף פעולה עם הרוע, ושתמשיך בתרגול חמשת הסטים של התרגילים, שליחת מחשבות, דקלום הפא ושתתחיל בשביתת רעב כדי למחות על חטיפתה. ראש מרכז המעצר, המשטרה המרושעת, ומשתפי הפעולה [מתרגלי דאפא שלבם סטה מן הישר עקב שטיפות מוח ועינויים] ניסו בתורם לשכנע אותה לאכול. גברת מיי השתמשה בזמן שבילתה עם כל קבוצה כהזדמנות להבהיר להם את האמת. מאחר שדיברה איתם עם לב רחב ורחום וחיוך גדול, אף אחד לא דחה אותה. בדרך זו היא המשיכה לדקלם את הפא, לשלוח מחשבות נכונות ולהבהיר את האמת. בערב היום הרביעי למעצרה, היא חשבה שהיא אינה יכולה להישאר שם יותר ושעליה לעזוב את מרכז המעצר כדי להבהיר את האמת ליותר אנשים. היא ביקשה מהמורה לתת לה כוח. בסביבות חצות, היא פתאום התנסתה בתגובה פיסית חזקה ולא רגילה. לאדם שהיה במשמרת במרכז שטיפת מוח לא הייתה שם ברירה אלא לשלוח אותה לבית חולים. לחץ הדם שלה היה על 210 כך שהרופאים אמרו שהיא חייבת להתאשפז. יחידת העבודה שלה ביקשה ממשפחתה לשלם על עלויות הטיפול בה, אבל משפחתה סירבה. מאחר שיחידת העבודה שלה גם לא רצתה לשלם, הם אפשרו לגברת מיי להישלח הביתה. במשך הזמן הזה, המתרגלים העמיתים שלה שלחו מחשבות נכונות כדי לתמוך בה.

התנסותה של גברת מיי גרמה לי לחשוב שאם כל מתרגלי הדאפא יוכלו לבחון את עצמם ברצינות, להיות נחושים באמונתם במורה שלנו ובדאפא, להתכחש לחלוטין לסידורים שנעשו על ידי הכוחות הישנים, להתמיד באי שיתוף הפעולה עם הרוע, ללכת בדרכנו באופן נכון ואצילי ולעשות באופן נכון את שלושת הדברים שמתרגלי דאפא של תיקון הפא חייבים לעשות, לא לחקות או להסתמך על אחרים, לשתף פעולה באופן הדדי, להתמיד ולשפר את עצמנו ולהעלות את רמתנו כגוף אחד, האם מרכז שטיפת המוח המרושע יוכל לפעול? האם לרוע תהיה סיבה כלשהי לרדוף אותנו?