גרמניה: משטרת בתי הכלא של סין נתבעת לראשונה מחוץ לסין על מעשי זוועה

(Minghui.org)

(למטה נספח עם העדות הפלילית נגד ג'יאו שוה-שיאן, סוהרת נאשמת ממחנה העבודה שינג-אן.)

מספר סוהרים ממחנות העבודה הסיניים נתבעו בבתי דין גרמניים. זו הפעם הראשונה שסוהרים סיניים שמעורבים ברדיפת הפאלון גונג נתבעים בארץ זרה.

ב- 21 בנובמבר 2003, עורך הדין הפלילי הגרמני וולפאנג קאלק התבקש ע"י עמותת הפאלון דאפא הגרמנית ו- 40 מתרגלי פאלון דאפא מגרמניה, סין, ארה"ב, קנדה, אוסטרליה ואירלנד להגיש לתובע הראשי של בית המשפט הפדראלי הפלילי של גרמניה תביעה משפטית נגד מנהיגה הקודם של סין ג'יאנג זמין ואנשי ממשל סינים נוספים בגין רצח עם, פשעים נגד האנושות, עינויים ופגיעות גופניות מסוכנת של מתרגלי הפאלון גונג בסין. רשימת הנאשמים סופקה ע"י הארגון העולמי לחקר רדיפת הפאלון גונג (WOIPFG).

מאפייני התביעה בגרמניה:

1.אם הנתבעים ימצאו אשמים פסק הדין לא יוגבל רק לקנס כספי - יתכן שבית הדין הגרמני יפסוק על הגשת צווי מעצר. אם הנאשם יגיע לגרמניה, הוא עשוי להיעצר ולהיכלא. אם תהיה אפשרות ליישם את גזר הדין אנשי המפתח שאחראים לרדיפת הפאלון גונג עשויים להישפט למאסר עולם.

2.התובעים באים ממגוון סביבות רקע. בין התובעים נכללים מתרגלי פאלון גונג מערביים שעתרו בכיכר טיאננמן ונרדפו, מתרגלים סיניים שנרדפו באופן אישי במחנות העבודה הסיניים ומתרגלים סינים וגרמניים שמתגוררים בגרמניה וקרוביהם או חבריהם עדיין כלואים כיוון שהם מתרגלים פאלון גונג. לכל התובעים יש הוכחות משכנעות.

3.זו הפעם הראשונה מאז שהחלה רדיפת הפאלון גונג ביולי 1999, שמתרגלי הפאלון גונג הגישו תביעה משפטית נגד סוהרים ושומרים במחנות עבודה בכפייה אשר בצעו באופן ישיר את העינויים והפשעים. התביעה הפלילית הזו לא כוללת רק את ג'יאנג זמין, לואו גאן וכו' אלא גם את האנשים שהיו אחראיים באופן ישיר לביצוע הפשעים.

4.התובעים הגישו עדויות על 818 מקרים של מתרגלים שנרדפו למוות. יש תיאורים מפורטים על האופן בו הם עונו למוות ורשימת המעורבים שאחראים באופן ישיר על כל מקרה ומקרה. בית המפשט הפלילי הגרמני יכול להעמיד לדין את האחראיים לכל מקרה בנפרד או לטפל בהם ביחד כתביעה קבוצתית.

בנוגע לתביעה המשפטית הזו, מר ג'נג, מתרגל פאלון גונג מגרמניה, אמר שסינים רבים שלקחו חלק ברדיפת הפאלון גונג חושבים שהם לא אחראים כיוון שהם צייתו להוראות של דרגים בכירים. אך למעשה, חוץ מהנאשם המרכזי של התביעה, ג'יאנג זמין, השוטרים שלא חסכו במאמצי הרדיפה אחראים גם הם למעשיהם. התביעה הזו היא גם קריאת השקמה לכל אלו שרודפים את הפאלון גונג בהתאם להסתתו של ג'יאנג זמין.

את מתרגלי הפאלון גונג מייצג עורך הדין מברלין וולפאנג קאלק, אשר נודע בעבודתו כנציגם המשפטי של הקורבנות הגרמניים של הכת הצבאית הארגנטינאית. במקרה הארגנטינאי, לאחר החקירה הראשונית בית הדין הגרמני המקומי בנירנברג שלח צווי מעצר לשלושה עריצים ארגנטינאים, וביניהם לנשיא ארגנטינה לשעבר.

בהליכים משפטיים שמתנהלים בארצות אחרות יהיו ראיות ממשיות נוספות שבהן ישתמשו בבתי דין ברחבי העולם, יתכן שאף בבתי דין סיניים.

נ ס פ ח:

עדויות נגד הנאשמת ג'יאו שוה-שיאן, מפקדת המחלקה השלישית במחנה העבודה שינאן שבבייג'ינג.

שיונג ווי למדה בגרמניה במשך 6 שנים. בינואר 2002, כשהיתה בבייג'ינג והפיצה חומרי הסברה על רדיפת הפאלון גונג היא נעצרה ע"י השוטרים ונשפטה לשנה וחצי של "חינוך מחדש באמצעות עבודת כפיים" במחנה העבודה לנשים שינאן שבבייג'ינג, שנודע גם בשיטות העינויים האכזריות שלו. להלן מפורטות חלק מההוכחות שנחשפו באתר minghui.net בנוגע לאופן בו ג'יאו שוה-שיאן והמחלקה השלישית של מחנה העבודה שינאן רדפו את מתרגלות הפאלון גונג.

עלבון אישי ועינויים

ב- 20 בפברואר 2001, כשג'נג ליבין, ג'ואו גנג'נג ג'ונג יאנג ו- 10 אנשים נוספים למדו את הפא ושיתפו התנסויות, מודיע עקב אחריהם. רכבי משטרה רבים הגיעו למקום והם נשלחו בחשאיות למרכז המעצר של סוכנות הביטחון הלאומית. השוטרים ניסו לאלץ אותם לספר מי ה"מארגן" שלהם. הם בודדו את המתרגלים בחדרים נפרדים וקשרו אותם לכיסאות למשך 24 שעות. לאחר מכן הוכנסו מספר סוהרים ממחנה העבודה שינאן. ביניהם היה גם המפקח לי ג'ינג, מפקדת המחלקה ג'יאו שוה-שיאן ומספר אנשי "סיוע וחינוך". בשעות היום, השוטרת ג'יאו שוה-שיאן הורתה בחוסר בושה לאנשי "הסיוע והחינוך" להכניס פתקים ובהם השמצות נגד הפאלון דאפא לתוך גופם של המתרגלים, לבגדיהם ולנעליהם בכדי לשבור את נחישותם. היא אילצה את מתרגלי הדאפא להאזין מבוקר עד ערב לשטויות משמיצות. אם הם לא האזינו היא היתה מכה אותם עם ספר. פעמים רבות ג'יאו שוה-שיאן אמרה מילים גסות לתלמידי דאפא גברים. בשעות הערב, לי ג'ינג, שהיה שיכור, השתמש במספר אלות חשמליות כדי לחשמל את מתרגלי הדאפא. זעקות כאב נשמעו מכל הכיוונים. המצב הזה חזר על עצמו ערבים רבים. מתרגלים רבים, כולל ג'נג ליבין סבלו בצורה חמורה מהעינויים.

עודדו אסירים אחרים לבצע מעשים פליליים

בבוקר קר במיוחד בשנת 2002 השוטרת ג'יאו שוה-שיאן (ראש קבוצה במחלקה השלישית) שלחה את כל האסירות ממחלקה שלוש למגרש התרגילים כדי לסרוג סוודרים. ארבע שעות מאוחר יותר, כשהאסירות חזרו לתאי המאסר שלהן קיבל את פניהן בלגן גדול בחדרים. עצמות עופות ומים היו פרושים על כל הרצפה. תנור החימום היה שבור. חמישה משתפי פעולה הקיפו והיכו את טאו שואלינג. החזה והבטן של טאו נפצעו. היא לא הצליחה לנשום בצורה סדירה ואיבר המין שלה היה פצוע באופן חמור. כתוצאה מכך, היא התקשתה ללכת לשירותים במשך זמן ממושך. אך הבריונים האלו (ג'אנג סו, ג'אנג צוויפן, האן ג'יווי, יאו מינג-מינג ואחרים) זכו ל"הוקרה" רשמית של רשויות המחנה ותקופת מאסרם קוצרה.

תקיפה מינית ואכזריות חייתית

(סימוכין: :▪ Police Violently Torture and Sexually Assault Dafa Practitioners in the Beijing Women's Forced Labor Camp, 3rd Division)

באפריל 2002, בסביבות השעה 1 בלילה, הסוהרים סגרו את כל שערי הברזל במסדרון. השוטרת ג'יאו שוה-שיאן (ראש הקבוצה של המחלקה השלישית), השוטרת הואו שיויון וחמישה או שישה משתפי פעולה ובריונים עינו באכזריות את מתרגלת הדאפא לאנג דונג-יוה. הם הפשיטו אותה מבגדיה והיכו אותה באגרופיהם, בכפות רגליהם ובמקלות. החיות האלו אפילו השתמשו ללא בושה במברשות שיניים כדי לתקוף אותה מינית. הם החדירו בכוח את מברשת השיניים לאיבר מינה של לאנג דונג-יוה ובצורה אלימה דחפו אותה פנימה והחוצה, גירדו את אזור הנרתיק כדי לגרום לה לכאב רב. הסוהרים ירקו אוכל לעוס על גופה. ג’יאו שוה-שיאן השתמשה בנעלי העקב שלה כדי לדרוך על לאנג שוב ושוב בכל כוחה. על פני כל גופה של לאנג הם כתבו מילים גסות המשמיצות את הפאלון דאפא.

הפצה מכוונת של שרצים כדי לשבור את כוח הרצון של המתרגלים

מתרגלות שנדבקו בגרדת לא קיבלו טיפול רפואי והן לא בודדו. מתרגלות כלואות חדשות קיבלו מצעים שמזוהמים במחלה ואספקת המצעים החדשים שלהן נלקחה ע"י השוטרים. השוטרים השתמשו באסטרטגיה הזו לתועלתם האישית. בבגדים ובמצעים של אסירות משוחררות שחלו במגוון סוגים של מחלות עור נעשה שימוש חוזר מבלי שהם נשטפו או חוטאו. זה גרם למגפת גרדת חמורה במחנה. השוטרים השתמשו באסטרטגיה הזו גם כדי לערער את נחישותן של המתרגלות. בחלק מהקבוצות, יותר מחצי מהאסירות סבלו מגרדת. בשעות הלילה המאוחרות אפשר היה לשמוע את הקולות הבלתי פוסקים של עצירות שנושפות על הקרדיות שעל גופן. הן לא יכלו לישון בגלל שחרקים זחלו עליהן.

שימוש בהטרדות ובאיומים כדי לכפות "השתנוּת"

בין פברואר למרץ 2001, לי באוצ'ינג בן 64, בוגר האקדמיה הסינית למחקרים מדעיים, מורה ומי שקיבל את הפרס המיוחד של המועצה הלאומית נשלח למחנה העבודה שיאן שבבייג'ינג. הוא נאלץ להשתתף בכיתה השלישית ובכיתה הרביעית לשטיפות מוח. מפקדת המחלקה ג’יאו שוה-שיאן איימה עליו: "כשאתה נכנס לכיתה אתה צריך להשתנות. אם לא תשתנה אתה עלול להישלח ישר לכלא. בכלא תצטרך להשתנות בכל מקרה, אחרת אף פעם לא תצא משם. אין מועד סיום לתקופת המאסר כאן. הליכים חוקיים ומשפטיים אינם רלוונטים לפאלון גונג. יש מדיניות מיוחדת בנוגע לפאלון גונג."

הנפש סובלת משיטות שטיפת המוח

צ'ן-ינג היא מתרגלת פאלון גונג מבייג'ינג שלומדת בצרפת. היא כתבה שני מאמרים לאתר minghui.net בכדי לחשוף את המצב האמיתי במחלקה השלישית של מחנה העבודה שיאן שבבייג'ינג מנובמבר 2000 ועד לנובמבר 2001.

היא הסבירה שהמחלקה השלישית השתמשה בכל הזדמנות בשיטה של מניעת שינה. עצירות חדשות לא הורשו לשוב לחדרי השינה אם אין הן לא וויתרו על אמונתן. הן עצורות בחדר הכניסה, במעבר או בשירותים במשך ימים רבים. מעבר לכך, הן נענשות אם הן מתכופפות והן חייבות לעמוד פרקי זמן ממושכים או שהן מוכות בצורה אכזרית. הן אפילו מוכות ע"י הפושעים האחרים. בסוף, הן נשלחות לצוות מיוחד לעינויים אכזריים נוספים.

במאמרה השני היא מתארת את השיטה שבה השתמשה המחלקה השלישית כדי לרדוף את מתרגלת הפאלון דאפא ג'אנג ייג'יה. הם פתחו חדר מיוחד, ללא אור שמש שהיה שחור בשעות הלילה. כדי לענות אותה הם השתמשו בשטיפת מוח ובמניעת שינה ממושכות. השוטרים אילצו אותה לשבת על ספסל קטן, להאזין לדבריהם של מתרגלים שעברו "טרנספורמציה" ולראות את חומרי ההסברה שלהם לשטיפת המוח כשהם איתה במשמרות. רגליה התנפחו בגלל הישיבה הממושכת. בכל פעם שנרדמה הם העירו אותה. הם פשוט רצו שהיא תכתוב "מכתב התחייבות" מתוך מצבה המבולבל.

זריעת שנאה שהורסת את הטבע האנושי

צ'נג ינג אמר על מעצרו במחנה העבודה: "באמצעות התעמולה השקרית, ההשמצות וזריעת השנאה שטיפת המוח גרמה לעיוות חמור של האישיות שלי ושל רוחי. זה היה נורא!"

יצירת סכסוכים והמצאת שמועות

אם מישהו מהקבוצה חזר לתרגל פאלון גונג לאחר שכפו עליו לכתוב את "מכתב ההתחייבות" כל הקבוצה עברה תקופה מורחבת של שטיפות מוח. כל אחד בקבוצה היה צריך לומר מה הוא חושב על המצגות. כך השוטרת  ג’יאו שוה-שיאן גרמה לחוסר אמון בתוך הקבוצה. בגלל השיטה הזו והלחץ החברתי העצום אף אחד לא העיז לספר בקבוצה את שאיפותיו האמיתיות, אפילו כשהם היו לבד.

שימוש באהבת המשפחה, סילוף העובדות

ג’יאו שוה-שיאן ניצלה את אהבתה של ג'אנג ייג'יה לבנותיה התאומות כדי לאלץ אותה להשתנות. השוטרת עשתה ניצול מלא של כל דבר אפשרי כדי לתקוף את ג'אנג ייג'יה מבחינה רגשית, כולל יצירת אי הבנות עם חברותיהן לכיתה של בנותיה, בלבול הבנות בקשר אליה וכדומה. כמו כן, לימודיו של בנה הושפעו ומצב רוחו הפך לקודר. ג'יאו האשימה את הפאלון גונג בתוצאות הרדיפה כדי לאלץ אותה לוותר על אמונתה.

רדיפה כלכלית, טוב ורע מתהפכים

במחנה העבודה לנשים שיאן שבבייג'ינג, במחלקה השלישית, מתרגלת איתנה נורתה בחדר חשוך. יום אחד נשמעה בחדר צווחה מבועתת לחלוטין. ההתנסות המבהילה הזו גרמה למתרגלת גב' צ'י, שכבר אז היתה מאוד חלשה להיות מאוד חולה והיא נשלחה לבית החולים. ג’יאו שוה-שיאן לא הענישה את אלו שהציקו לגב' צ'י בחדר, אך היא דרשה מאמה של גב' צ'י לשלם את ההוצאות הרפואיות.

ניצול העבודה ושטיפות המוח

במחלקה השלישית, מיד כשמגיע מפקח, העיסוק ביצירת רווחים כספיים למען המשטרה חייב להיפסק באופן מיידי. משמעות הדבר היא שהפעילות הזו בלתי חוקית. תקופות ממושכות של עבודה מאומצת ושטיפות מוח גרמו לעייפות ולמצב נברוטי. לאנשים פשוט אין את הזמן לחשוב בבירור ולטפל בנושאים שעולים ברוחם.

הסתרת העובדות בחוצפה וללא בושה

הסוהרים ג'יאו שוה-שיאן, הואו שיו-יון ומר קווי תמיד הסיתו אסירים שהתשמשו בסמים לענות את מתרגלי הדאפא בצורה בלתי אנושית. הם צפו וצחקו ואמרו מילים גסות רבות. הם גם אילצו את מתרגלי הדאפא לרוץ בחוץ במשך פרקי זמן ארוכים ולעמוד דוממים או להתכופף במשך זמן מאוד ממושך. ג'יאו אמרה בחוסר בושה: "זה לא נקרא עונש גופני, העייפות המוגזמת שלהם תעזור להם לישון טוב יותר."

כשעיתונאים זרים הגיעו לביקור, רק אנשים ש"שונו" נבחרו להשתתף בשיעור גיאוגרפיה בפעם הראשונה. אך אלו שהיו איתנים בדאפא הוסתרו. שני שלישים מהמיטות ומהספסלים סולקו כדי לגרום לחדרים להיראות מסודרים. בקומה הרביעית נסגרו חדרים ללא מיטות וספסלים. המעברים והאיזורים הפנימיים נוקו. הובאו כמה דגי זהב ופרחים רעננים. כל הדגים מתו ימים ספורים לאחר הביקור.

פחד מעונש

למרות שהמחלקה השלישית התייחסה למתרגלי הדאפא בצורה עלובה, בכל פעם שהמפקחים הגיעו השוטרים ביקשו שכל מתרגל יכתוב בטופס החקירה "טוב", "אכיפת חוק מתורבתת", "אין ענישה גופנית" וכדומה. אבל את הדברים הרעים  אי אפשר להסתיר לנצח.