"לדג הקטן הזה אכפת" - תובנה מעולמו הטהור של ילד.

(Minghui.org)

לאחר הסערה, הרבה דגים קטנים נזרקו מהאוקיאנוס על ידי הגלים ויילכדו בבריכות רדודות לאורך החוף. הם לא יהיו מסוגלים יותר לשוב לים. לאחר זמן מה, כאשר השמש תזרח והמים יחלחלו בחול, הדגים הקטנים יתייבשו וימותו. ילד קטן נהג לתפוס את הדגים ולזרוק אותם חזרה לים. עובר אורך שאל: "ילד, ישנם מאות ואלפי דגים, לא תוכל להציל את כולם". "אני יודע", ענה הילד. "אז מדוע אתה עדיין זורק אותם חזרה למים? למי אכפת? "לדג הקטן הזה אכפת!", אמר הילד תוך שהוא תופס דג קטן וזורק אותו לאוקיאנוס. "לזה אכפת, ולהוא גם אכפת! עוד אחד, עוד אחד ועוד אחד…." זהו סיפור מהרידר דיג'סט (Reader's Digest).

"לדג הקטן הזה אכפת!". אחרי שקראתי את הסיפור הזה, תשובתו האמיתי של הילד הקטן המשיכה להדהד בראשי. לו נשאלתי את השאלה הזו הייתי עונה: "להציל כמה שאפשר יותר, אני צריך לעשות כמיטב יכולתי". אני גם יכול לומר: "אפילו אם באפשרותי להציל כמות קטנה בלבד, זהו מאה אחוז של אלה שהצלתי". מכל מקום הרגשתי שאף אחת מהתשובות שלי לא הייתה מרגשת כמו התשובה הטהורה של הילד הקטן. מה ההבדל?

למעשה, מתרגלי הפאלון דאפא שלנו עושים דבר דומה. מתרגלים המבהירים את האמת הם התקווה היחידה לאנשים, ואפילו לחיים מרמות גבוהות יותר, להיכנס לעולם העתיד. במקום בו אני גר ישנם מעט מאוד מתרגלים. מאוד קשה לנסות ולהגיע לכל אחד. לפעמים אני עובד טוב ולפעמים אני עצלן. לעיתים קרובות יש לי את המחשבה של האדם הבוגר בסיפור, "ילד, ישנם מאות ואלפי דגים, לא תוכל להציל את כולם".

היום, לפתע הבנתי מה ההבדל: לילד הקטן בסיפור לא היו מושגים, לא הייתה אנוכיות והוא חשב אך ורק על הדג. הוא היה מלא טוב לב וחמלה לדג. מצד שני, לי יש מושגים אנושיים והמנטליות של "לעשות דברים" על מנת לבצע את המשימה האדירה של לעזור למורה בתיקון הפא.

במהלך הבהרת האמת, אחדים אינם מראים כל עניין, אחרים מתנגדים. מכל מקום, כשאני רואה שמחתם מקרב לב של חיים המבינים את האמת, אני יודע שלכל אחד מן החיים אכפת. אפילו אם נראה כי החלק האנושי השטחי אינו מבין ואינו מעריך את ההזדמנות, אני חושב שאכפת להם מעומק חייהם מאחר וזוהי ההזדמנות היחידה שלהם לשרוד, התקווה היחידה עבורם להיכנס לעתיד.