על היחסים עם בני המין השני והנושא של נישואים

(Minghui.org)

כל תלמידי הדאפא יודעים שכאשר האנשים של היום נסחפו בזרם הגדול של חבית הצביעה שהיא החברה המודרנית, סטנדרט המחשבה שלהם סטה מהסטנדרט שאלוהויות הציבו לפני זמן רב עבור בני אדם. לכן אם אדם רוצה לטפח, על המורה ראשית להסיר את שמו של האדם מהגיהינום. לאחר מכן, האדם יכול להתחיל בכך שיתנהג כבן אנוש באופן ישר ומכובד, בהתבסס על הסטנדרטים שהאלוהיות קבעו עבור בני אדם. אז האדם הזה יהפוך בהדרגה להיות אדם טוב בין בני האדם, עד אשר יהיה אפילו אדם טוב יותר, כל הדרך עד שיהיה מסוגל להתעלות לחלוטין מעל האנושיות ולהיות בודהה, דאו או אלוהות של רמה גבוהה.

עברו כבר 12 שנה מאז שהדאפא החל להיות מופץ בעולם האנושי, ותיקון הפא הגיע לשלבים האחרונים של השלבים האחרונים. ישנם עדיין כמה מתרגלים בודדים שהלכו עם הסטנדרטים המעוותים והמנוונים בצורה קיצונית של האנשים של היום, במובן של מחשבותיהם והתנהלותם בנוגע למערכות יחסים עם בני המין השני, והם עדיין קוראים לעצמם תלמידי דאפא. במידה והאנשים הללו לא יתעוררו ויעשו הכל בכדי לפצות על טעויותיהם הם יאבדו את ההזדמנות הגורלית האחרונה שלהם.

באפריל 2003, בזמן הסבר הפא בוועידת הפא במטרופולין של ניו יורק, המורה ענה בפעם הראשונה על שאלה בנושא של גבר ואישה שיש ביניהם רומן. בעיה כזו אמורה להיות משהו שאדם אמור לפתור עם עצמו כאשר הוא מחליט להתחיל לטפח, לא נושא שאמור להיות בין תלמידי דאפא כקבוצה. בעבר , בקהיליית המטפחים, בין אם באסכולת הבודהה, אסכולת הדאו או אסכולת הצ'י-מן, לא הרשו לבעיה כזו להתקיים. אם מישהו העז להפר את הכלל, היו מתייחסים אליו כחלש ומסלקים אותו לצמיתות מאסכולת הטיפוח הזו. למרות זאת בזמן וועידת הפא במטרופולין של ניו יורק בשנה שעברה, בזמן שגער בחומרה באנשים הללו שעדיין עושים טעויות כאשר הם מתמודדים עם נושאים הקשורים ליחסים עם בני המין השני: "שהדברים שהם עושים לא ראויים אפילו לתואר של "תלמיד דאפא"! הם אפילו לא ראויים למילה "בנאדם" והם עדיין אומרים שהם "תלמידי דאפא"?!" המורה עדיין חזר שוב ושוב על תקוותו שהאנשים הללו יחתרו להשתפר ולא יאלצו את המורה לוותר עליהם.

סובלנותו של המורה בהצלתו את ככל היצורים החיים נגעה עמוקות בכולם. באותו הזמן, אלו שהיו להם הבעיות הללו זועזעו עמוקות והפכו נחושים לתקן את עצמם. כמעט שנה עברה, ועדיין לכמה מתרגלים אין את הדחף לתקן את עצמם לחלוטין, כמה אנשים עדיין נאבקים בעצמם והולכים קדימה ואחורה, וכמה אנשים עדיין מנסים למצוא תירוצים עבור עצמם. אנשים כאלה שאינם יודעים את המשמעות האמיתית של כבוד עצמי וערך עצמי נמצאים גם בתוך סין וגם מחוץ לסין. למרות שישנם רק כמה מעטים מהם, הם עדיין מכתימים את שם הדאפא ויש להם השפעה מאד שלילית. למעשה כשזה נוגע לעשיית טעויות שקשורות ליחסים עם בני המין השני, אפילו בחברה האנושית שבה המוסר הדרדר בצורה רעה, עדיין אנשים רגילים שמתעקשים לנהוג בדרך ישרה ולנהל את עצמם היטב מזלזלים במעשים כאלו. תלמיד דאפא אמיתי על אחת כמה וכמה צריך לא למחול (לעצמו – המת') על המחשבות והמעשים המלוכלכים. הכוחות הישנים לא ירפו מאנשים שיש להם את החזקות הללו מכיוון שהם מצאו את התירוץ הגדול ביותר "לבחון" אותם.

בסביבה בתוך סין, שם הרדיפה עדיין מתקיימת, האנשים הבודדים שמשויכים לקטגוריות הללו, גרמו נזק רב למצב הסביבה המקומית שלהם. לדוגמא, כאשר כמה אנשים בודדים בפרובינציית ליאונינג פיתחו את המצב הזה, האנשים שהיו מעורבים בכך והאחרים מסביבם לא יכלו לגבש הבנה ברורה בזמן הנכון על המתרחש מנקודת מבט של טיפוח בתקופת תיקון הפא, ופיתחו קונפליקטים שהביאו לנזקים מסוגים שונים לפעילות הבהרת האמת המקומית. לחברים בצוות מסוים בעיר סמוכה גם כן היו בעיות עם אנשים שניהלו רומן, מה שהביא לקונפליקטים מתמשכים של שין-שינג. הקונפליקטים הפכו גדולים מאד עד לכך שחברי הצוות נעצרו על ידי המשטרה. אנשים שרודפים את הדאפא ניצלו את האירוע בכדי להכפיש את הדאפא. מצב דומה התרחש גם באזור שליד בן-שי, מה שהביא לידי כך שרוב המתרגלים המקומיים נעצרו. זה לקח כמה חודשים עד שהמתרגלים בבן-שי היו מסוגלים לשקם את פעילותם בייצור חומר הבהרת אמת ולחזור להבהיר את האמת. בנוסף מכיוון שהשין-שינג שלהם לא עמד בסטנדרטים הבסיסיים למטפח, לאנשים שיש בעיות ביחסים עם בני המין השני יש גם לא מעט החזקות לתהילה ואינטרס אישי, והם נוטים להיות מרוכזים בעצמם. הם לעיתים אנוכיים ובזבזנים כאשר מדובר על שימוש בכסף ובמשאבים.

אנשים בודדים כאלו קיימים גם בסין מחוץ לאתרי הפקת חומר הבהרת האמת. הם קיימים גם מחוץ לסין. למרות שהם לא גרמו נזק לתלמידי דאפא רבים ואף לאנשי העולם כמו אלו שבאתרי הפקת חומרי הבהרת אמת, עדיין טבע התנהגותם הוא אותו הדבר. הם כולם מערימים על עצמם כמויות אדירות של קארמה. באותו הזמם הם מכתימים את הדאפא ומעשיהם הם עלבון לדאפא, למרות שהם מציבים את עצמם בין תלמידי הדאפא הם אינם יכולים למלא את התפקיד של אימות הפא כמו שתלמידי דאפא יכולים. הם מתמודדים עם הנושא של האם הם יוכלו להיות אחראיים לחיים של עצמם.

טיפוח הוא מרצון. לאלו שאינם רוצים לתקן את עצמם, או לאלו שאומרים שהם רוצים לתקן את עצמם אבל עדיין מחפשים תירוצים לא לתקן את עצמם, איננו רוצים לומר להם שום דבר נוסף כאן. נרצה לומר עוד כמה מילים לאלו שיש להם את השאיפה הכנה לתקן את עצמם אך ניצבים בפני מכשולים מאד קשים.

ראשית, כל אדם שרוצה לתקן את עצמו מחליט לעשות זאת בפני אזהרתו החגיגית של המורה והחמלה האינסופית שלו. אך בכדי לפתור את הבעיה באמת, על האדם לא רק לדעת שזוהי הדרישה של המורה. על האדם גם לשנן את כתבי המורה הרלוונטיים לעניין, לקחת אותם לליבו, וללמוד להבין באמת מדוע המורה הניח דרישה כזו מנקודת מבט של עקרונות הפא. רק אז יוכל אדם כזה באמת לתקן את עצמו.כאשר יש בכך הצורך, האדם צריך לשלוח מחשבות נכונות באופן דחוף יותר בכדי לטהר את עצמו או את עצמה תוך כדי התרכזות בחיסול התפיסות המעוותות וקארמת המחשבה שלו או שלה.

שנית, אדם צריך ללמוד את הכתבים הרלוונטיים של המורה על איך להתנהג כבן אדם ומהם הסטנדרטים של מטפח.

ב"הרצאת הפא בזמן חג הפנסים 2003 בועידת הפא של מערב ארה"ב" המורה אמר לנו:

"למעשה האנושות של היום הייתה מושמדת מזמן אם לא בזכות תיקון הפא. הסטנדרטים של המחשבה של האנושות כבר מתחת לגיהינום"

מדוע המורה אומר ש"הסטנדרטים של המחשבה של האנושות כבר מתחת לגיהינום"? אם אדם שרוצה לתקן את עצמו לא יכול לענות על השאלה הזו עליו להשלים את השיעור של קריטריון המוסר של בני האדם. זה מפני שטיפוח מתחיל מלהיות אדם טוב בין אנשים רגילים. אבל "להיות אדם טוב" לא נקבע על ידי קריטריון המוסר של המין האנושי המודרני. זה נקבע על ידי הקריטריון שנוצר על ידי אלוהויות. אם אדם ממשיך באופן מוטעה להסתכל על הסטנדרט שנמוך מזה של בני אדם כסטנדרט עבור בני אדם, הוא יעכב את עצמו ברמה נמוכה מזו של בני אדם. אם אדם יתעורר בעת "חשיפת האמת הגדולה" זה כבר יהיה מאוחר מדי.

האנשים הללו שמפרים את הכלל כאשר זה מגיע ליחסים עם בני המין השני, חושבים לעיתים קרובות שאנשים בחברה האנושית של ימינו "כולם מתנהגים ככה", ובהשוואה לאנשים רבים הם פועלים באופן די טוב. האין זה כמו שהמורה הצביע בג'ואן פאלון:

"יש אנשים שעושים מעשים רעים. הוא לא יאמין לך אם אתה תגיד לו שהוא מבצע מעשה רע. הוא ממש לא יודע שהוא עושה משהו רע. יש אנשים שאפילו אומדים את עצמם לפי קנה-המידה המדורדר של המוסר וחושבים שהם יותר טובים מאחרים. זה בגלל שאפילו קנה-המידה השתנה"

לגבי הנקודה הזו המורה הצביע בבהירות ב"ג'ואן פאלון" ש:

"לא משנה כמה משתנה אמת המידה של המוסר של המין האנושי, התכונה הזאת של היקום לא תשתנה. היא הקריטריון היחיד כדי לאמוד אנשים טובים ורעים. לכן, בתור מטפח, אדם צריך לנהל את עצמו לפי התכונה הזאת של היקום, ולא לפי קנה-המידה של האנשים הרגילים. אם אתה רוצה לחזור למקור האמיתי ולהתקדם בטיפוח-תרגול, עליך לפעול לפי הקריטריון הזה."

טיפוח תלוי לחלוטין באדם עצמו, אם אדם רוצה באמת לטפח, עליו לקחת את היוזמה ולעשות דברים לפי הדרישות של המורה ולהתאים את עצמו לדאפא.

הסטנדרטים המוסריים של המין האנושי המודרני התנוונו לחלוטין. אנשים שנפלו ביחד עם המין האנושי לא מודעים לכך מכיוון שהם רואים סטנדרטים מנוונים אלו מסביבם כל הזמן. למעשה אם אדם עורך את ההשוואה הטריוויאלית ביותר למה שהתרחש בעבר, הוא יראה עד כמה הידרדרו הסטנדרטים המוסריים של בני האדם. הדברים שבעבר נחשבו כפשעים וההתנהגות המבישה ביותר נתפסים היום כדברים שמביאים הכי הרבה עונג והם מאד אופנתיים. לדוגמא כאשר זה מגיע לבני המין השני בני אדם בדרך כלל שמים דגש על מראה ומשיכה מינית ולוקחים את האופי ואיפוק עצמי בקלות. הם מתייחסים ליחסים עם בני המין השני באותה אקראיות כמו לאכול ארוחה ושתיית מים. הם מתנהגים ללא כל בושה בכדי לספק את תאוותיהם, ויש אף את אלו שמעורבים בפעילות הומוסקסואלית. אבל אלו סטנדרטים שימשו את אנשי העבר כשזה הגיע ליחסים עם בני המין השני? אנשי סין העתיקה הדגישו את העובדה שבני המין השני לא צריכים לגעת אחד בשני. הם חשבו שאלו שניסו להשתמש במשיכה מינית בכדי למשוך תשומת לב אליהם הם מלוכלכים ובלתי מרוסנים. אפילו בעל ואישה צריכים "לכבד אחד את השני כאורחים מכובדים ולהתייחס אחד לשני כחברים" הם ראו את "משחקי המין" כ"בושה של הבעל והאישה" הנ"ל הן רק כמה דוגמאות.

כאשר זה הגיע ליחסי נישואים, האנשים המודרניים מתייחסים באופן אוניברסאלי לרגשות שיש לבעל ולאישה אחד כלפי השנייה כגורם המהותי בתחזוק ושמירה על הנישואין. יש כאלה שחושבים שאין שום פסול בגירושים כאשר מישהו אחר נכנס לתמונה. אולם התנ"ך אומר לבני האדם שבני אדם נבראו על ידי אלוהים וכאשר גבר ואישה חיים יחד הם הופכים לאחד; ברגע שאלוהים אירגן עבור גבר ואישה להיות בעל ואישה, הם אינם יכולים ללכת לדרכיהן הנפרדות בעצמם; כל גבר שמתגרש מאשתו ומתחתן עם אישה אחרת הוא למעשה נואף ומאכזב את אשתו; אם אישה נוטשת את בעלה ומתחתנת אם מישהו אחר גם היא למעשה נואפת. קיום של פעילות מינית לא מקובלת (כולל פעילות מינית לפני הנישואין) היא גם כן אסורה באופן מוחלט ומתועבת על ידי אלוהויות. יהווה אמר לגברים שהם אינם יכולים לנטוש את נשותיהם אלא אם כן הן אינן נאמנות. התרבות המזרחית העתיקה שהועברה על ידי אלוהויות רואה נישואין לא מאושרים כתוצאה מהקארמה של שני הצדדים. במקום למצוא תירוצים להתרחק אחד מהשני, על שני האנשים לשלם את החוב הקרמתי על ידי כך שיעברו עימותים בנישואים שלהם. מכך אנו רואים ש"חוסר הרמוניה רגשי" אינו תירוץ המקובל על ידי אלוהיות בגירושים.

באשר לטקס שצריך להיערך בכדי לציין נישואין המורה הצביע על כך בהרצאת הפא שלו במהלך וועידת הפא של החוף המזרחי של ארה"ב במרץ 1999:

"בסין, כשאנשים התחתנו בעבר, הם היו צריכים לקבל את האישור גם של השמים וגם של הארץ, וזו הסיבה שהיו "משתחווים לשמים ולארץ". הם היו צריכים לקבל את אישור הוריהם, אז הם היו צריכים להשתחוות מול הוריהם. בחברות המערביות אנשים היו צריכים שאדונם, או אלוהיהם, יכיר בזה, וזו הסיבה שהם היו הולכים לכנסיה ונשבעו בפני אדונם, ואז אדונם, או האלוהים שלהם, היה העד שלהם והעיד על איחודם. בחברות המערביות של ימינו הדברים האלה נשברו, ואנשים [רבים] לא מקיימים שום טקס בכלל. שני אנשים פשוט חיים ביחד ללא שום הגבלות; כשהם שמחים ביחד הם נשארים ביחד, וכשהם לא, הם פשוט מוצאים בן זוג אחר. זה לא מתקבל. כמתרגלים של דאפא עליכם לפחות לדעת את העקרונות הבסיסיים האלה. ההפקרות במערב יצרה כמות עצומה של קארמה. נראה לי שהאנשים מהמזרח הם אפילו גרועים יותר. אתם צריכים להקדיש תשומת לב לדברים האלה. אנחנו אומרים שבני האדם התדרדרו, אבל כשמטפח מתנהג אפילו גרוע יותר מאדם רגיל, האם זאת לא בעיה? כמובן, אולי תחשבו: "למרות שלא הכנו את הניירת, במחשבה ובהתנהגות שלנו זה בדיוק כאילו שהיינו נשואים, ועכשיו שכבר נולדו לנו ילדים ביחד, פרידה בשלב הזה היא לא כל כך מעשית עבורנו". אבל לא עברתם את ההליכים המתאימים."

מכאן אדם יכול לראות שטקס חגיגי קשור למשמעות הפנימית של הנישואין כמשהו שהוענק על ידי אלוהויות.

ברצוננו להדגיש עוד נקודה אחרונה. לאלו שעדיין בבלגאן כאשר זה מגיע ליחסים עם בני המין השני ושמבצעים פשעים כנגד אלוהויות, זוהי אזהרה רצינית: החמלה והכבוד של הדאפא קיימת זו לצד זה, וכל אדם בוחר את עתידו. אם אתה עדיין לא מעריך את החמלה של המורה, ברגע הגדול של חשיפת האמת ואיבוד ההזדמנות הגורלית שלך, אתה תמוקם במקום שבחרת לעצמך, רמה שהיא נמוכה מזו של בני אדם. מה שמחכה לך זו חרטה אינסופית ותשלום מתמשך של חובות. האם אתה באמת רוצה לאבד את העתיד הנצחי שלך ושל כל היצורים החיים שתלויים בך לטובת מעט מהכביכול "הנאה" המנוונת הזו שמונחת לפניך בעולם האנושי?

המאמר נכתב על ידי עורכי קלירוויסדום ב-26/1/2004