חיים ומוות

(Minghui.org)

ב"הרצאת הפא בועידת הפא באטלנטה בשנת 2003" המורה הנכבד שלנו אמר:

"אני יכול אפילו להביא חזרה את החומר והגורמים המקוריים של היצורים, שלא יתקיימו עוד לעולם, להביא חזרה את הגורמים שבמקור הרכיבו את הישויות שלהם, ולהביא חזרה את כל הגורמים שהרכיבו אותם, כפי שהיו, ואני יכול לחסל את החלק, התהליך, וההיסטוריה שבהם ישות חטאה נגד הדאפא – אני יכול שישות תיוולד מחדש כאילו מעולם לא התנסתה בחלק זה של ההיסטוריה."

אני חוויתי באופן אישי את מה שמלמד קטע הפא המופיע למעלה. כתבתי אותו בתקווה שהוא יהווה השראה לאלה מחברי המטפחים שעשו טעויות.

מכיוון שלא יכולתי לראות מבעד לתפיסות שנובעות מהסנטימנטאליות המעוותת של בני האדם, הרוע הצליח לנצל אותי, ונשבעתי שבועה שאינה הולמת את מעמדי כתלמיד דאפא (אני אכתוב את הפרטים המדויקים של המקרה במאמר נפרד). לאחר מכן, בחלומי, ראיתי שנשביתי על ידי יריביי בקרב, והם הולכים להשתמש בי כבן ערובה בכדי להשיג את מה שהם רוצים. אמרתי להם שזה לא יעבוד כי אבי לא יאשר את מעשיהם. אחד מהם אמר לי בשמחה: "אפילו אביך לא יכול לעשות שום דבר כי אתה נשבעת בעצמך. אפילו אם נחליט להרוג אותך הוא לא יכול לעשות כלום בנדון!" (בחלומי אבי היה מלך של ממלכה שמימית ואני יצאתי לעזור למורה לתקן את הפא לפי הוראתו). כשצחוקם העליז נשמע ברקע, ראיתי כי אני כבול על ידי השבועה שלי בגלל הסנטימנטאליות שלי. כתוצאה מכך כל היצורים החיים שהלכו בעקבותיי נתפסו בגללי ונטבחו לפי רצונם של היריבים שלי. התמונה הייתה כל כך צורמת כאילו השמיים הפכו שחורים כזפת. היה כל כך הרבה דם שזרם כמו נהר. ראיתי אינספור יצורים חיים ניצבים מולי, היו כל כך רבים מהם שרק המילה "אינספור" יכולה לתאר כמה היו שם. אבל אף אחד מהם לא התלונן כלל, הם מתו ברצון למעני, למרות שאני זה שטעיתי. הייתי המום מכך שהם קיבלו את גורלם המר של שחיטה בשוויון נפש ומבלי להביע שום סימן של תלונה או חרטה. התעוררתי באמת לעבודה שכתלמיד דאפא של תקופת תיקון הפא כל מילה שלי וכל מעשה שלי קובע את חייהם או מותם של אינספור יצורים חיים, כמה זה נכון שאין אנו יכולים להרשות לעצמנו לעשות אפילו טעות אחת בודדת!

לאחר שהתעוררתי, לא יכולתי לשכוח את התמונה שראיתי בחלום במשך זמן ארוך. אמרתי למורה: "אני יודע שטעיתי, אבל אני בטוח אפעל נכון בהמשך!"

לאחר תקופת זמן, בזמן שעשיתי מדיטציה ראיתי שבגלל שאני פועל נכון היצורים החיים שלי נולדים מחדש. הם נולדו מחדש עם טוהר כזה שעלה על חייהם הקודמים. הרגשתי שקט רב ושלווה בליבי. לאחר שחוויתי את המצב של חיים ומוות, התעוררתי באמת למשקל הרב של מילותיו של המורה:

"אם נפלת, אל תשכב שם, קום מהר!" (מ"ביאור הפא בחג הפנסים בועידת הפא במערב ארה"ב 2003")

ליפול זה לא מפחיד, לטעות זה גם לא מפחיד, הדבר המפחיד הוא פשוט לשכב שם לאחר שנופלים.