לזכר זמנים יותר שמחים

(Minghui.org)

כשאנחנו מתקרבים ליום השנה השתים עשרה שהמורה החל בהצגת ובהפצת הפא, הייתי רוצה לדווח על הזמנים הנפלאים כשהמורה היה אתנו אישית. הייתי רוצה לעלות בכתב חוויות אחדות, בצורה זו חברי המתרגלים יוכלו להשתתף אתי בשמחתי.

"הערות" מהרצאות המורה

כשנערך הסמינר השלישי של פאלון דאפא בעיר צ'אנג-צ'ון, המארגן הסמיך אותי למלא במים את כוסו של המורה. הרגשתי כבוד גדול להיות ליד המורה לעתים כה תכופות. ביום הראשון של ההרצאה, מיד כשהמורה נכנס לאולם בניין העירייה כולם קמו וקדמו בברכה את מורנו המכובד בתרועות רועמות. מבטי כולם היו נעוצים במורה כשצעד לעבר במת ההרצאות. כשהוא מחייך המורה נופף אלינו בידיו, ואז המתין שכולנו נתיישב ונקשיב להרצאה.

כשמלאתי את כוסו של המורה במים, ראיתיו מוציא פיסת נייר מהכיס הקדמי של ז'קט חליפתו. הנייר היה מלא בסימנים שונים וגדלים שונים שנראו כמו סמלים. הסתכלתי בנייר וניסיתי לקרוא בו. בכל אופן לא הצלחתי לפענח שום סימן. פיסת הנייר היוותה את "הערות ההרצאה" בשלמותה שהמורה השתמש בה להסבר הפא  במשך עשרת ימי הסמינר, חוץ מהיום האחרון, כשהמורה ענה על שאלות התלמידים, תקציר ה"הערות" הזה היה התקציר היחיד בו השתמש המורה כשהעביר את הרצאות הפא. באותו זמן לא הבנתי כיצד יכול היה המורה להעביר הרצאות פא ברמה כה כוללת גבוהה ועמוקה כשהוא משתמש אך ורק בתקציר נייר אחד בלבד.

מאוחר יותר, דרך לימוד הפא והטיפוח הגעתי להבנה. הדאפא שייכת למורה והפא נמצא בלבו של המורה. ה"הערות, היוו רק אחד מגילויי החוכמה ללא גבולות של המורה.

התגברות על ההפרעות

בעת אחת ההרצאות נתקלנו בהפרעה בצורה של הפסקת חשמל. למתרגל הדאפא שהשגיח על פעולת רשם הקול  צץ רעיון, הוא הכניס כמה סוללות לרשם הקול, ואז השתמש ברשם הקול  להגברת שידור עוצמת הקול של ההרצאה.

אולם האספות הכיל 1000 בני אדם. כולם היו מאד שקטים. המורה היה מאד שלו ומשל ברוחו. הוא המשיך להרצות על הפא כאילו כלום לא קרה. קול המורה נשמע רם וברור והדהד ברחבי האולם, בדיוק כפי שהיה לפני הפסקת החשמל. המורה סילק את ההפרעה בזמן שהרצה, וכ-20 דקות יותר מאוחר הסתיימה הפסקת החשמל.

צוות בניין העירייה ציין כי, "מתח החשמל נפל אבל ההרצאה לא הופסקה. ע"י השימוש ברשם הקול כמגבר, הקול היה עדיין כה ברור וכולם היו שקטים. זה כל כך מדהים, דבר כזה עוד לא התרחש אף פעם".

המורה בוחר עבורנו אתר תרגול

מתרגלים מעיר מולדתו של המורה קבלו יחס מיוחד מהמורה. זהו מזלם הנפלא של מתרגלי צ'אנג-צ'ון.

לאחר שסמינר פאלון דאפא השלישי ב צ'אנג-צ'ון הסתיים, כמה מהמתרגלים שלנו החליטו להקים אתר תרגול. לאחר בדיקה של כמה מקומות שחשבנו שהם מתאימים, גילינו שכבר ישנם שם אנשים שמתרגלים תרגילי בוקר. בזמן שדאגנו למציאת מקום, המורה שלנו המכובד עד מאד בחר עבורנו אתר תרגול אחר. אתר התרגול היה חלק ושטוח, הסביבה נאה, והמקום יכול להכיל יותר אנשים. לאחר שהמקום הוקם, מספר האנשים שהגיעו לתרגל הלך וגדל מיום ליום. תוך שנה מספר האנשים שתרגלו שם גדל מכמה תריסרי אנשים לכמה מאות אנשים.

במשך השנתיים הראשונות שבהם המורה הביא להכרת הציבור את פאלון דאפא, כל פעם שהמורה היה בעיר צ'אנג-צ'ון, הוא היה הולך לכל אתר תרגול והיה מדריך באופן אישי את המתרגלים את לימוד הפא ( הוראת פאלון דאפא ) והסביר כיצד לשפר את השין-שינג2  שלהם וכיצד לבצע את התרגילים. בוקר אחד, כשהמתרגלים בצעו את התרגילים בקצב מוזיקת הדאפא מלאת החן, המורה הגיע. הוא התבונן בנו כשאנו מבצעים את התרגילים. ואז בעדינות עבר ליד כמה מתרגלים, הוא תפש בחוזקה משהו מעל ראש המתרגל, ואז זרק משהו על הקרקע, כשהוא מטהר את גוף המתרגל.

אלה הם הזיכרונות שלי על הזמנים הנפלאים שעברו עלינו עם המורה. אלה היו באמת זמנים נפלאים.