כמה מחשבות על שיתוף התנסויות באתר מינג-הווי בעברית

לאחר שאחת המתרגלות בארץ העלתה בפני את העניין שרוב ההתנסויות באתר שלנו נכתבות על ידי מתרגלת אחת וחסר גיוונן בסוגי ההתנסות באתר חשבתי שצריך לבדוק את מצב הטיפוח שלנו, למה מתרגלים לא כותבים את ההבנות שלהם? למה אנחנו כותבים המון מיילים אחד לשני וכל אחד מאיתנו כותב מה הוא חושב, אבל לא יושב לארגן ולכתוב את ההבנות שלו כך שישרתו קהל רחב יותר?

כשאני מסתכל על עצמי, אני יכול לומר שהרבה יותר קל לכתוב לרשימת תפוצה, כי אין צורך לארגן את הדברים ואפשר לכתוב מה שעולה כרגע.לעומת זאת כתיבת התנסות לאתר דורשת בדיקה מעמיקה יותר ולחשוב באופן מעמיק יותר על הדברים שאני כותב וכנראה שיש שם משהו שלא נוח לו שיבדקו אותו לעומק.

מהניסיון המועט שלי בכל פעם שישבתי לכתוב התנסות או הבנות מסוימות, תהליך הכתיבה דרש התמודדות עם החסרות רבות ועזר לי להשתחרר מהרבה החזקות. כאשר אני יושב לקרוא התנסויות של אחרים אני גם כן מצליח לזהות החזקות חבויות ולהשתחרר מהן. אמנם זה לא תהליך נוח, אבל האם זה לא בדיוק חלק מטיפוח? האם זו לא דרך מצוינת לשפר את הרמה?

אני חושב שיש הרבה מתרגלים שחושבים: "אבל אין לי מה לכתוב." האם זה באמת יכול להיות? כולנו מטפחי דאפא בתקופת תיקון הפא, בכל יום כל אחד מאיתנו מתמודד עם היצורים הנוראיים ביותר ביקום תוך שהוא מפלס את דרכו, מאמת את הפא ומציל יצורים חיים, האם זה תהליך פשוט? האם אין לנו מה לחלוק אחד אם השני? אני חושב שאם מתרגלים באמת מרגישים שאין להם מה לשתף אז יש מקום להסתכל פנימה ולבדוק איך בתקופה של כל ההיסטוריה חיכתה לה, וכל רגע מלא בהתרחשויות הם עדיין לא לומדים דברים חדשים. כאשר מתרגלים נפגשים ביחד ומדברים מרגישים כמה חסר זמן וכמה עוד רוצים לדבר ולדבר, אז למה לא לעשות את המאמץ ולהעלות את הדברים על הכתב ולפרסם באתר שלנו?

כמטפחי דאפא אנחנו נדרשים לשים את האינטרסים של האחר לנגד עינינו בכל מה שאנחנו עושים, האם אנחנו עושים כך כאשר אנחנו חולקים את ההתנסויות שלנו בפורומים מצומצמים? לכל אחד מאיתנו יש קשרים קראמתיים רבים ויש אנשים רבים שתלויים בכל שיפור שאנחנו עושים בטיפוח. כאשר אנחנו מפרסמים את ההבנות שלנו האם אנחנו לא מאפשרים לאותם אנשים לממש את הקשרים הקראמתיים שלהם? לפעמים מילה שמתרגל אומר בלי לשים לב נוגעת בליבו של מתרגל אחר ומעירה אותו לפא מסוים, האם זה לא דבר טוב?

בג'ואן פאלון, הרצאה שלישית, כשהמורה מלמד על איך על מתרגלים להפיץ את השיטה הוא אומר:

"אתם יכולים להשתמש בצורת הועידה כדי שכולם יחליפו דעות ביניהם ואתם יכולים לדון ולשוחח אחד עם השני. אנחנו דורשים שתעשו את זה באופן זה."

האתר שלנו הוא ועידה תמידית ואמור להיות מקום שמאפשר למטפחים בכל מקום להיכנס לסביבת טיפוח נכונה שמאפשרת להם לחזק את הצד המטופח שלהם, לחזק את המחשבה הנכונה ולשפר את הטיפוח.

בהרצאות שצולמו בוידיאו בסמינר בגואנג ג'ואו המורה אומר כשהוא מדבר על הידרדרות החברה:

"אני מעיז לומר שהפאלון דאפא שלנו הוא ארץ טהורה" (תרגום זמני, לא רשמי)

כולנו מתמודדים יום יום עם מציאות אשלייתית ומורכבת מאד. מושגים אנושיים מוטעים, רגשות אנושיים חזקים, ואפילו דברים סוטים ממש מנסים בכל רגע להסיט את מחשבתנו מהדרך הנכונה. האתר שלנו אמור להיות עבורנו אי של טוהר, שמאפשר לכל תלמיד דאפא להיכנס לשדה הטהור של הפא מכל מקום בכל זמן, אם כל אחד מאיתנו לא ישים בו את הדברים הטובים שהדאפא נתן לו אז האי שלנו יהיה דל וחלש, אם כל אחד יעשה מאמץ לכתוב את הדברים הטובים שהוא מקבל מהדאפא, אני חושב שסביבת הטיפוח בארץ תעלה בכמה רמות ונראה יותר חיוכים בסביבתנו.