להשאיר מורשת מכובדת: זיכרונותיהם של מתרגלים מהשנים הראשונות של הפאלון דאפא בסין (חלק 2)

(Minghui.org)

לחלק הראשון

באביב 1992 המורה התחיל להפיץ את הפא וללמד את התרגילים ברחבי סין. כשהמורה נתן הרצאה, הוא תמיד לימד את התלמידים בכנות ובאופן בלתי נלאה את העקרונות הבאים:

"טיפוח בפאלון גונג מכוון ישירות לליבו של האדם", אנחנו מטפחים בו זמנית "אמת, חמלה וסובלנות" והמטפחים צריכים לקחת בקלילות את הנושאים של "כבוד, עניינים חומריים ורגשנות" על מנת להפוך את החומר דה (מוסריות) לגונג (אנרגיית טיפוח), להמשיך בטיפוח אמיתי ולשמור על השין שינג (טבע הלב). לפאלון גונג יש כוח עצום, והגונג של המטפחים מתפתח במהירות".

המורה איפשר לכל אחד מהמתרגלים לטפח, אוצר יקר ערך שלא ניתן לקנות ולא משנה כמה כסף אתה מוכן לשלם! בזכות זאת משך הפאלון גונג אינספור אנשים בעלי קשרים גורליים להצטרף לשיטת הטיפוח. אני אחד מאותם בעלי קשרים גורליים שראו את הנסים האמיתיים ושמעו עליהם. הייתי עד למראות מרגשים רבים וראיתי במו עייני כיצד הריפוי המופלא שהמורה נתן למתרגלים חולים רבים העניק להם חיים חדשים. לא ניתן למחוק מליבי את הזיכרונות הללו.

כשהמורה התחיל ללמד את הפא (חוקים ועקרונות) ואת התרגילים זה לא היה פשוט, כיוון שמרבית האנשים שנכחו בסמינרים היו חולים והגיעו כדי לרפא את מחלותיהם. במהלך הסמינר הם לא הבינו היטב את עקרונות הפא שהמורה לימד אך הם הרגישו שהחומר שנלמד בסמינר הוא טוב והגיוני. בכל הרצאה, גופם של המתרגלים השתנה במידה רבה, הם הרגישו חופשיים ממחלות ונהנו מאוד מהתועלת. לפיכך, לא משנה היכן הוא הרצה, תמיד היו אנשים רבים שהלכו בעקבותיו והקשיבו להרצאותיו, אחת אחרי השניה. רק כשהם הבינו בסופו של דבר את עקרונות הפא שהמורה לימד הם באמת התחילו את דרך הטיפוח שלהם, מעבר לדאגות הבסיסיות על בריאות וכושר.

קרוב משפחה שלי התגורר בצ'אנג-צ'ון באזור מגוריו של המורה. בקיץ של שנת 1992 הוא סבל מהדבקויות במעי ונשלח לבית החולים. הרופא אמר שיהיה מאוד קשה לרפא אותו באמצעות ניתוח כי הוא עבר כבר שני ניתוחים. התרופות בכלל לא השפיעו עליו ולא היה שום טיפול אפשרי אחר, הוא פשוט המתין למותו. בני משפחתו היו מאוד מודאגים וחיפשו בכל מקום טיפול שיעזור לו. מתרגל פאלון גונג ממקום עבודתו של קרוב המשפחה שלי אמר לו: "יש מאסטר של צ'י-גונג בצ'אנג-צ'ון, מאסטר לי. הוא מלמד את הפא ואת התרגילים. בהרצאות, מתרגלים רבים שסבלו מקשיים וממחלות מסובכות ואפילו ממחלות קריטיות התאוששו לחלוטין אחרי שגופם כוונן וטוהר ע"י מאסטר לי. הסתיים עכשיו הסמינר הרביעי ועוד יומיים מאסטר לי ייסע לבייג'ינג". קרוב המשפחה שלי שמע על זה וביקש מהמתרגל שיתחנן בפני מאסטר לי שיטפל בו. אחרי שהמתרגל הזה הציג למורה את המצב המורה הסכים לקבל את המטופל בביתו.

משפחתו של קרוב המשפחה לקחה אותו במונית לביתו של המורה. המורה קיבל את פניו בחום. כשהוא דיבר עם המטופל הוא פתח חלון והביא את ידו לאזור הנגוע. הוא תפס את הישות הזו וזרק אותה מהחלון. אחר כך המורה הביא צלחת של פירות ונתן למטופל בננה. המטופל אמר: "אני לא מעיז; לא אכלתי כלום כבר שבעה ימים." המתרגל אמר מייד: "המורה נותן לך לאכול, אתה פשוט אוכל; אל תדאג". המטופל אכל מעט מהבננה ולא כאב לו; הוא אכל עוד קצת ועדיין לא כאב. באותו רגע אישתו של קרוב המשפחה שלי הבינה וכרעה ברך כדי להודות למורה על כך שהציל את חיי בעלה. המורה עזר לאישה להתרומם. קרוב המשפחה שלי ניסה לתת למורה כסף כדי להביע את תודתו. המורה אמר:

"אני לא רוצה אגורה, רק לך הביתה ותתרגל!"

אחר כך, בבית, הקרוב שלי הצליח לאכול ולשתות כרגיל, ואפילו הצליח ללכת ולרכב על אופניו. מתוך הכרת טובה למורה, כל משפחתו של קרוב המשפחה שלי השתתפה בסמינר החמישי שהמורה נתן בצ'אנג צ'ון. אחרי ההרצאות הקרוב שלי חווה שינויים עצומים בגופו ובליבו וההבנה שלו על העולם השתנתה לחלוטין. מאוחר יותר הקדיש המתרגל את עצמו לסיוע למורה בקידום הדאפא ובהצעת הצלה לאנשים נוספים עם קשרים גורליים. הוא שלח בהתנדבות ספרי דאפא לאנשים מעיר מגוריו ועזר לאנשים נוספים ללמוד על הדאפא. הוא מתרגל פאלון דאפא ביציבות, מאמין במורה והולך בעקבותיו בנתיב הטיפוח.

ביוני 1993, המורה העביר את סידרת ההרצאות השישית בעיר צ'אנג-צ'ון. קרוב המשפחה שלי אסף את אחותו הקטנה מעיר אחרת ותיכנן לבוא להרצאות. אחותו סבלה מבעיות לב והתקשתה ללכת. המתרגל ממקום העבודה של קרוב המשפחה שלי הציג למורה את מצבה של האחות הקטנה. יום לפני שהתחילו ההרצאות המורה הגיע במונית לביתו של קרוב המשפחה שלי, כוונן וטיהר את גופה של האחות ואפשר לה ללכת בחופשיות. טיפול בבעיה הזו בבית חולים היה עולה יותר מ- 100,000 יואן אך המורה טיפל בה בחינם. משפחתו של קרוב המשפחה שלי לא היתה מסוגלת להאמין. המורה אמר בחיוך:

"לכו לבדוק בבית החולים אם אתם לא מאמינים!"

ביראת כבוד ותוך הכרת תודה למורה, לקחו אותה בני משפחתה לבדיקות בבית החולים. הבעיה שלה נפתרה והכל היה תקין. מאוחר יותר המשפחה הביאה את האחות הקטנה להרצאות של המורה. לאחר עשרה ימים של הרצאות כל המחלות שלה נעלמו. כשהיא חזרה הביתה היא הצליחה לדאוג לעצמה ואף לבצע כמה מטלות בית פשוטות. היא חסכה יותר מ- 100,000 יואן ובאורח נס היא הבריאה ללא שום כאב. בעקבות התנסות זו חבריה של האחות שיבחו מאוד את הפאלון גונג ואמרו: "פאלון גונג הוא כזה נס". הם כולם הביעו את התעניינותם בהרצאותיו של המורה ובתרגול הפאלון דאפא. זה היה בדיוק כפי שהמורה אומר:

"אלה שבאמת יש להם את הגורל הנקבע מראש ומסוגלים להתעורר לזה, באים אחד אחרי השני, נכנסים לטאו ומקבלים את הפא" ("הארה" – מתוך "יסודות להתקדמות במרץ").

בשנים 1992 ו- 1993 המורה השתתף בתערוכת הבריאות האוריינטלית בבייג'ינג. במהלך התערוכה המורה כיוונן וטיהר את גופם של אנשים עם קשרים גורליים וכך הוא הפיץ בחברה את הפאלון גונג. אחרי שקרוב המשפחה שלי שמע שהמורה משתתף בתערוכה הוא הביא לבייג'ינג את השכן שלו, שחלה בסרטן, וחברים נוספים.

בתערוכת הבריאות האוריינטלית של שנת 1993 מר לי הונג-ג'י קיבל את הכבוד הרם ביותר כשקיבל את "פרס קידום המדע" ואת "פרס הזהב המיוחד" של התערוכה. בנוסף, מר לי הונג ג'י כונה "מאסטר הצ'י-גונג הרצוי ביותר". מר לי הונג-ג'י קיבל בתערוכה יותר פרסים מכל אחד אחר.

במהלך התערוכה המורה ביצע נסים רבים. למשל, החבר מעיר מגוריו שסבל מסרטן לא היה מסוגל ללכת ובני המשפחה היו צריכים לשאת אותו לתערוכה. אחרי שהמורה כיוונן את גופו וטיהר אותו הוא הצליח מייד ללכת. דוגמא נוספת היא של אישה, סון באו-רונג מבייג'ינג, שהפכה לנכה כתוצאה מתאונת דרכים שעברה והיא שכבה בבית החולים במשך כשנה. בני משפחתה נשאו אותה על גבם לתערוכה. אחרי שהמורה כוונן את גופה היא נעמדה באורח נס והתחילה ללכת. מאז אותו יום, לא משנה היכן המורה העביר את הסמינרים שלו היא נסעה בעקבותיו והאזינה להרצאותיו. כשהמורה העביר את הסמינר השביעי בעיר צאנג-צ'ון ראיתי אותה בריאה והיא נראתה מאוד צעירה. היה גם מתרגל בשנות השלושים לחייו שגבו היה כפוף בזווית של 90 מעלות. אחרי שגופו כוונן ע"י המורה באופן מיידי תוך השמעת קול ניפוץ בחוליית הגב הוא יישר את מותניו באיטיות ונראה כמו כל אדם אחר. כוח הפא ועוצמת האנרגיה של המורה הם פלאיים ובלתי ניתנים להשוואה. במהלך התערוכה המורה ריפא מטופלים רבים שסבלו ממחלות קריטיות או מקשיים ומחלות מסובכות. ההמונים קיבלו אותו בברכה והוא קיבל את הכבוד הרם ביותר כשקיבל את "פרס קידום המדע" ואת התואר "מאסטר הצ'י-גונג הרצוי ביותר". המורה תרם את כל ההכנסות מההרצאה השנייה לקרן הסינית ג'יאן-יי יונג-ווי [קרן שמנוהלת ע"י המשרד לביטחון הציבור כדי לתגמל אנשים שלחמו בפשע בהתנדבות מתוך מצפון ומוסריות].

ב- 27 בדצמבר 1993, הקרן הסינית ג'יאן-יי יונג-ווי העניקה למר לי הונג-ג'י תעודת כבוד.

 עשר שנים חלפו כהרף עין. הדברים שחוויתי בזה אחר זה נותרו רעננים בזכרוני. המורה הציל יצורים חיים עם חמלה והוא מגן על כל האנשים שיש להם קשרים הגורליים. המורה עשה למעננו כל כך הרבה, אך הוא לא מעוניין בשום גמול מלבד שלמתרגלים יהיה לב לטיפוח. למרות שנתקלנו בסכנות גדולות לאורך מסלול הטיפוח שלנו, הן לא יכולות לזעזע את החלטתנו הנחושה ללכת בעקבות המורה. אמונתנו צמחה והייתה לאיתנה ומוצקה.