מתרגלת פאלון גונג מכפר קטן משתפת בהתנסות איך התנגדה לרדיפה בעזרת מחשבות נכונות

(Minghui.org)

אני מתרגלת פאלון גונג די מבוגרת, המתגוררת בכפר קטן. השכלתי אינה רחבה במיוחד. לאחר שקראתי שאתר קלירוויסדום מעוניין לפרסם מאמרים בנושא מחשבות נכונות ומעשים נכונים, התעורר אצלי רצון לשתף את עמיתי המתרגלים בטיפוח שלי בתקופת תיקון הפא. אך כל פעם שאחזתי בעט על מנת להתחיל לכתוב, הייתי מתחילה לחשוב על עד כמה מאמריהם של מתרגלים אחרים הם כה טובים, ואז הייתי מניחה את העט מידי. היום, אני נחושה בדעתי להשלים את המאמר.

ב 20 ליולי 1999, כשהחלה הרדיפה, יצאתי לדרך על מנת לאמת את הפא. בהגיעי לעיר אחת קרובה, נקלעתי לאזור שבו התרחש מעצר המוני של מתרגלי פאלון גונג. עצרו אותי ונשלחתי לביתי.

נבצר ממני לנסוע לבייג'ינג על מנת למחות, משום שבני טרם סיים את לימודיו במכללה ואמצעינו היו דלים. שוטרים ופקידי ממשל מקומיים נהגו לפקוד את ביתי באופן קבוע ולדרוש ממני להתכחש לאמונתי בפאלון דאפא. הם החרימו את תעודת הזהות שלי על מנת למנוע ממני לנסוע לבייג'ינג ולמחות. למרות שהפקידים הללו עקבו אחרי בתדירות גבוהה, לא חששתי והמשכתי בלימודי הפא ובתרגול התרגילים.

ערב אחד, בעת שתרגלתי, בעלי נכנס במרוּצה והודיע לי שכמה אנשי משטרה נמצאים בדרכם לביתנו על מנת לעצור אותי. בהלה גדולה אחזה בי. לבי החל לפעום במהירות וחשתי פחד. למרות זאת, לאחר שהמשטרה הגיעה לביתי, חשתי שבתור מתרגלת של פאלון דאפא, אין לי שום סיבה שבעולם לחשוש מהם.

המורה אומר ב"עוצמה רחומה", הונג יין 2 (כרך שני של שירי מאסטר לי, תרגום לא רשמי):

"דאפא הוא משהו שאתה נושא עמך לכל מקום, ג'ן שן רן נטועים בלב. ארהאט כביר פוסע על הארץ, אלוהויות ושדים יראים ביראת-כבוד"

מתוך תחושה של ארהאת אדיר, שלוותי חזרה אלי, ויכולתי לספק הסברים הגיוניים לשוטרים ולפקידים. הם נותרו פעורי פה אך בכל זאת ביקשו ממני להתלוות אליהם לתחנת המשטרה. בהיכנסנו לבניין, שמעתי קולות של שוטרים מקללים ומכים בטירוף מישהו, וברקע צווחות כאב של מתרגל. חשבתי על מילותיו של המורה (מתוך "פאלון בודהא פא – הרצאות בארה"ב", תרגום לא רשמי):

"הייתי אומר שאין זה אלא מצוקות בלבד שעל האנשים לסבול כשהם מתרגלים טיפוח. אם אתה מסוגל לשחרר [את הפחד מסבל] אתה בוודאי תגיע לשלמות. לומר זאת מנקודת מבט יותר גבוהה, אם אתה מסוגל לשחרר את המחשבה על חיים ומוות, אתה באמת אלוהות."

שחררתי את אחיזתי על מחשבות החיים והמוות, ונכנסתי אל החדר. להפתעתי הרבה ראיתי את המתרגל יושב שם בריא ושלם. זה אכן היה כפי שהמורה אמר:

"אחרי שעוברים עצי ערבה מוצלים, יהיו פרחים זוהרים ועוד כפר מלפנים!" (ג'ואן פאלון)

הבנתי לפתע שהמקרה הזה היה מבחן עבורי.

למחרת היום, השוטרים ניסו להכריח את כל המתרגלים לחתום על "הצהרת ויתור" על אמונתנו בפאלון דאפא. הם איימו שאם לא נחתום על ההצהרה, אז ילדינו יורחקו מבתי הספר, קרובי משפחתנו העובדים בערים אחרות יפוטרו מעבודתם, נאבד את רישיוננו לגידול תבואה, ובמקרה שבני/בנות זוגנו הם חברים במפלגה הקומוניסטית, אז הם יאבדו את מעמדם. באותם רגעים נזכרתי במילותיו של המורה:

"ברגע הקריטי, כשאני מבקש מכם להיפרד מבני אנוש, אינכם עוקבים אחרי. אף אחת מההזדמנויות לא תחזור שוב". ("לחפור את השורש" מתוך "יסודות להתקדמות במרץ")

מיד הודעתי למשטרה שאין לי כל צורך בחתימה הזאת. לו היה קורה שבעלי ובני לא היו מסכימים עם עובדת היותי מתרגלת פאלון גונג, אז הייתי עוזבת את הבית ומותירה מאחורי את כל רכושי. השוטרים שאלו אותי מי לימד אותי את שיטת התרגול והאם עדיין יש ברשותי ספרי פאלון דאפא. אמרתי להם שזה מיותר לשאול אותי שאלות לגבי הטיפוח שלי, שכן אני לא יכולה לומר להם דברים שעשויים לסכן את חייהם של אחרים, אך מצד שני אני גם לא רוצה לשקר כי אני מטפחת "אמת – חמלה – סובלנות". בעקבות זה המשטרה שחררה אותי. אז גם הבנתי שהדבר המשמעותי ביותר הוא למלא את רצונו של המורה.

מאז שהמורה ביקש מאיתנו בשנת 2001 לשלוח מחשבות נכונות, אני נוהגת ללמוד לעומק את מאמרו: "תפקיד המחשבה הנכונה", כמו כן את דבריו הבאים:

"לגבי המתרגל, כוונת המחשבה של האדם מכתיבה ליכולות העל-טבעיות שלו שיעשו דברים, ואילו לגבי האדם הרגיל, כוונת המחשבה מכתיבה לגפיים ולאברי החישה לעשות דברים. זה בדיוק כמו משרד ניהול במפעל שנותן פקודות וכל מחלקה ספציפית מבצעת את התפקידים שלה. זה בדיוק כמו מפקדה צבאית: המפקד נותן את הפקודות לכל הצבא שיבצע משימה." (ג'ואן פאלון)

לאחר שלמדתי את הפא, רכשתי הבנה טובה לגבי החשיבות של שליחת מחשבות נכונות וכיצד לעשות זאת כהלכה. בעונות השנה אשר בהן אין מלאכת המשק מרובה, אני נוהגת לשלוח מחשבות נכונות 8 עד 10 פעמים ביום, כאשר כל מחזור עשוי להימשך 20 עד 60 דקות. בזמנים אשר בהם מלאכת המשק מרובה, אני שולחת מחשבות נכונות 6 עד 8 פעמים ביום.

באזורנו אין גברים שמתרגלים, רק נשים. בנוסף לכך, מקרב בני משפחותינו, אנו היחידות שמתרגלות. בדרך כלל אנו יוצאות בשעות הלילה על מנת להפיץ חומרי הבהרת האמת. בעונת הקיץ הימים הם ארוכים, והלילות קצרים. יתר על כן, הבעלים שלנו חוששים שמא נילָקַח למעצר, ולכן הם שמים עלינו עיין ומונעים בעדנו מלצאת. המתרגלת "ב" גרה בקרבת מקום אלי. אמרתי לה לשלוח מחשבות נכונות על מנת שבעלה ישקע בשינה עמוקה עד הבוקר, ואז תוכל לצאת בחשאי מהבית.

באזורנו, כפרים נמצאים במרחק של 1.5 עד 5 ק"מ האחד מן השני. בכל פעם, אנו נוהגות לשלוח מחשבות חיוביות לכל אורך הדרך ואז הכול זורם חלק. רוב האנשים בכפרים מחזיקים בכלבים. בדרך כלל, בהגיענו לכפר מסוים, אנו שולחות מחשבות נכונות מסוג כזה: "אנשי הכפר- שובו למיטותיכם, וכלבי הכפר – הפסיקו את נביחותיכם, משום שמתרגלי פאלון דאפא הגיעו על מנת להציל יצורים חיים". כשאנו נכנסות אל הכפר שורר שקט מוחלט.

בחורף, הלילות ארוכים יותר ואנשים הולכים לישון מאוחר יותר. כשאנו יוצאות להפיץ עלונים, אנו נתקלות בהרבה אנשים. בזמנים כגון אלו אני נוהגת לשלוח מחשבות חיוביות. מכיוון שמספר האנשים אינו גדול באזורנו, רובנו מכירים האחד את השני.

אנשים כבר מכירים בנו כמתרגלי פאלון גונג, כך שמי שפוגש בנו בשעות הלילה כבר יודע מה מעשינו. כשאני יוצאת לחלק חומרי הסברה והבהרת האמת, ואני רואה אדם שמתקדם לעברי, ואין לי שום דרך להתחמק ממנו אז אני חושבת: "באתי בכדי להציל יצורים חיים, על אדם זה לא לראות אותי". ואז אדם זה ינעץ את מבטו בכביש, ויחלוף על פני בלי להבחין בי, גם אם יש לו פנס.

היו מקרים שבהם התגנבה שמועה לאוזני כמה מתרגלים, שפקידי ממשל באים שוב על מנת להחרים ספרי פאלון דאפא. אמרתי להם לשלוח מחשבות נכונות על מנת למנוע מהאנשים הרעים להתקרב לאזורנו. במקרים רבים שלחנו מחשבות נכונות תחת נסיבות שכאלה. בסופו של דבר הכול היה מסתדר לטובה.

מניסיוני האישי, אני מרגישה שכל זמן שבו אנו מחזיקים במחשבות נכונות, המורה והאלוהויות השומרים יהיו אתנו, ויעזרו לנו בכל אשר נלך.