הבנות לגבי המעצרים ההמונים שאירעו לאחרונה למתרגלי העיר האר-בין

(Minghui.org)

בסוף ספטמבר 2005 המשטרה עצרה יותר מחמישים מתרגלי פאלון דאפא בעיר הא-גאנג שבמחוז היילונג-ג'יאנג. מידע חדש אודות מעצרים אלו יוצא לאור. חלק מהמתרגלים נרצחו במהלך השהייה במעצר. לפי מקורות מהימנים, מעצרים של מתרגלים ובני משפחותיהם באזור האר-בין נמשכו לפחות עד תחילת חודש נובמבר.

במהלך החודשיים המטורפים האלו של גל המעצרים הממושך, עצרו הרשויות יותר ממאה מתרגלים באזור האר-בין. רבים מהם היו מתאמים, מתרגלים בעלי יכולת לפתור בעיות טכניות שעולות במהלך הבהרת האמת, וכאלו שהיו מאוד נחושים במהלך תיקון הפא. ההפסד הגדול הזה הוא חסר תקדים באזור האר-בין.

מדוע התרחשו מעצרים המוניים כאלה באזור האר-בין? מדוע הם נמשכו זמן רב כל כך? מדוע המעצרים התפשטו לאזורים רבים כל כך? ישנם לבטח לקחים שעלינו, המתרגלים, ללמוד ולהסיק מהם מסקנות. בפגישה לשיתוף התנסויות שנערכה בין מספר מתרגלים היו לנו ההבנות הבאות:

סיבה אחת היא שלמתרגלים היו החזקות אנושיות חזקות והם העריצו את המתרגלים "המפורסמים". בוועידה לשיתוף התנסויות שנערכה בספטמבר בעיר הא-גאנג, ה"נואמת הראשית" הייתה מתרגלת ששוחררה מכלא הנשים בעיר האר-בין רק מספר חודשים לפני כן.

לאחר שחרורה מהכלא, המתרגלת הזו לא הצליחה להרגיעה את לבה כדי ללמוד היטב את הפא, למצוא את ההחסרות שלה ולהדביק את הקצב המהיר של התקדמות תיקון הפא. היא הייתה תקועה בקיום פגישות לשיתוף התנסויות באזורים שונים, שם סיפרה על "ההתנסויות וההבנות" שלה לגבי עצמה. אחת הסיבות להתנהלות הזו שלה היא, כמובן, הסטייה שלה מן הפא.

אבל לא ניתן להתעלם מן העובדה כי המתרגלים באותם אזורים לא התייחסו לפא כאל מורה והייתה להם מנטליות חזקה של להעריץ מתרגל שכזה. מנטליות זו הובילה לבסוף למעצרים הנרחבים שבאו לאחר מכן, בהם נעצרו יותר מחמישים מתרגלים מהעיר הא-נאנג.

לאחר המעצרים, חלק מהמתרגלים עדיין לא הצליחו לפתח תחושת אחריות כלפי הפא וכלפי מתרגלים. הם הפגינו חוסר במחשבות נכונות והסתכלו על הרדיפה מנקודת המבט של מנטליות אנושית. הם אפילו ריכלו וניסו לנחש מי הם המרגלים, או מדוע מתרגל זה וזה נעצר בעוד אחרים, שהשתתפו בפגישה לשיתוף ההתנסויות, לא נעצרו. באותו זמן גם התגלתה ההחזקה שלהם לפחד. כל אלו גרמו לרדיפה להראות חמורה למדי.

כתלמידי דאפא עלינו לבחון את הנושא הבא. האם שכחנו, דווקא בזמנים כאלה, את העקרונות הבסיסיים שעלינו, כתלמידי דאפא, תמיד להסתכל פנימה לתוך עצמנו בכל פעם שעולה בעיה? מדוע לא שלחנו מחשבות נכונות כדי לבער את הגורמים המרושעים שמאחורי הרדיפה ולעזור למתרגלים שנעצרו? מדוע לא השתמשנו במחשבת נכונות כדי לשלול את כל התכנונים והניסיונות של הרוע? מדוע לא חיפשנו בתוך עצמנו את ההחזקות האנושיות שלנו שכבר נחשפו, ומדוע לא פעלנו כדי לסלק אותן?

אולי הסיבה האמיתית לרדיפה היא שההחזקות האנושיות הללו עלו לפני השטח ולמתרגלים היה פחד. לאחר שהרוע שבממדים האחרים ראה את ההחזקות וההחסרות שלנו, הוא לבטח יפגע בנו. בנוסף, כתלמידי דאפא בתקופת תיקון הפא, מוטלת עלינו האחריות הדחופה להציל יצורים חיים.

מכאן שרדיפת מתרגלי הדאפא שקולה לרדיפתם של לא מתרגלים שיש להם קשר גורלי עם הדאפא. זה כולל את כל הישויות החיות שבתוך הגופים הקוסמיים המקושרים לאותם אנשים, שהם עצומים לאינסוף. איך יכולים הכוחות המרושעים, שביצעו פשעים כה מפלצתיים כנגד הדאפא וכנגד תלמידי הדאפא, לרדוף את תלמידי הדאפא שנוצרו על ידי הפא של היקום?

"אמרתי בעבר, שלמעשה כל מה שמתרחש בחברה האנושית הרגילה היום נובע מהלבבות של תלמידי הדאפא. למרות שקיימים הכוחות הישנים, אבל אם אין לכם את הלב ההוא, הם לא יוכלו לעשות שום דבר”. (הרצאת הפא בועידת הפא בפילדלפיה 2002 )

אחרי הכל, הרדיפה הזו התרחשה בגלל בעיות שקיימות בתוכנו. למרות זאת, לא הצלחנו להסתכל פנימה. אנחנו עדיין מפיצים שמועות תחת ההשפעה של המנטליות האנושית, ומבזבזים הזדמנויות רבות לעזור למתרגלים העצורים ולסלק את הרוע. ההפסדים האלו לאחרונה נובעים מהחזקות האנושיות שהצגנו. גרמנו להפסדים להיות חמורים אפילו יותר. זה התבטא בכך שהרוע התחזק והרדיפה התארכה. הרוע מצא תירוצים לעשות דברים רעים בשעה שעדיין לא היינו מודעים לדברים שּאפשרנו לו לעשות. בנוסף, המנטליות בה השווינו נקיטת אמצעי זהירות לפחד, גם היוותה סיבה לתקופות של רדיפה נשנית. בסביבה המרושעת של הרדיפה, כמה מתרגלים עזבו את בתיהם, באופן זמני, ועברו למקום אחר. המעבר שלהם היא התבטאות של דברים רבים.

אם הם עברו למקום מבטחים מטעמי ביטחון, כיוון שהיו מודעים לכך שהרשויות עוקבות אחריהם, או אם הם עברו כדי למנוע מהרשויות הזדמנויות לרדוף אותם, המעבר שלהם הוא התבטאות של האחראיות שלהם לפא. בעשותם כך, הם יכולים לסכל ביעילות את תוכניות הרוע.

אולם, אם הם עזבו בגלל פחד, כלומר, מיהרו להסתתר בחוסר זהירות לאחר שראו כי המצב מחמיר - כאילו הרוע בא לעצור את כולנו - אם הם עברו מקום בגלל המנטליות הזאת, הם עלולים רק להחמיר את הרדיפה. הרוע יעשה דברים רעים בוודאות, כשהוא שם לו למטרה את המנטליות הזאת. כל פעולה שמוּנעת על ידי מנטליות אנושית לא יכולה לסייע בהכחשת הרוע. התוצאה הטובה ביותר יכולה להיות מושגת אם נעשה היטב את שלושת הדברים.

מספר מתרגלים הניחו שלמתרגלים שהעלו את נושא הבטיחות יש החזקה של פחד, אין להם מספיק מחשבות נכונות ושהם לא מצליחים לעמוד בקצב השינויים של תיקון הפא. למעשה, זה נחוץ והכרחי לנקוט באמצעים כדי להבטיח את ביטחוננו ואת ביטחונם של מתרגלים נוספים, וכך ליצור סביבה יציבה להבהרת האמת. אל לנו לבלבל בין נקיטת אמצעי ביטחון להחזקה של פחד. היו גם כמה מתרגלים שעשו או אמרו דברים שלא עלו בקנה אחד עם הפא. כאשר אחרים הצביעו על בעיותיהם, מתרגלים אלה עדיין השתמשו בתירוצים כמו ”להשתמש במחשבות נכונות ובפעולות נכונות כדי להתכחש לתכנונים של הכוחות הישנים”, כדי להסתיר את הבעיות שלהם. כך הם הפסידו ההזדמנות להסתכל פנימה ולשפר את עצמם, ולבסוף, האנשים הרעים רדפו אותם. המצב נבע למעשה מההחזקות האנושיות של המתרגלים ומכך שהבינו את הפא בצורה מעורפלת.

סיבה ברורה נוספת לרדיפה היא המנטליות של הסתמכות על המזל. מתרגל מסוים כבר ידע שהאנשים הרעים עוקבים אחריו, אך כיוון שלא הבחין בשום דבר חריג בטווח הזמן הקצר, הוא נעשה פחות עירני. למעשה, האנשים הרעים השתמשו בשיטה של "להשתמש בחכה ארוכה כדי לתפוס דג גדול", ועקבו אחרי מספר מתרגלים כדי להחמיר את הרדיפה נגדנו. כמה מתרגלים ידעו בפירוש שעוקבים אחריהם. חלק הוזהרו על ידי מתרגלים עמיתים ושכנים, וחלק זכו לרמזים חוזרים מהמורה. למרות זאת, הם עדיין לא התייחסו מספיק לביטחונם האישי, מה שבסוף הוביל להפסדים רבים. הסתמכות על המזל היא גישה מזיקה שאי אפשר להתעלם ממנה. כמה מתרגלים ידעו שהרשויות עומדות לעצור מתרגל מסוים, אז הוא עבר למקום אחר כדי להסתתר, ולאחר מספר ימים, כשחשב שהסכנה חלפה, הוא חזר לביתו בלי לבדוק אם זהו אכן המקרה. לבסוף, המשטרה ארבה לו ועצרה אותו.

האירועים הממושכים והנשנים של הרדיפה באזור האר-בין קשורים לכל מתרגל דאפא באזור. עלינו באמת לפעול היטב בכך שנתחיל עם עצמנו. סילוק המנטליות האנושית תבלום ביעילות את הגורמים המרושעים שבממדים האחרים ותסלק אותם. על כל אחד מאתנו להיות נחוש ולהפגין התקדמות אישית. אם כל אחד מאיתנו יוכל להסתכל על כל תקרית מנקודת המבט של הפא ויתכחש לקיומם של הכוחות הישנים, הרוע יאבד את הסביבה לה הוא זקוק ולא יהיה לו עוד תירוצים להתקיים.