למצוא את ההחזקה הבסיסית שלי

(Minghui.org)

ב"את הדאפא אי אפשר לנצל" המורה אומר:

"הנקודה הקריטית היא שאנשים אלו לא מתייחסים אלי בלבם כאל המאסטר האמיתי שלהם. המטרה, שבגללה הם באו ללמוד את הדאפא, היא להשתמש בו כדי שיגן על הדברים בלבם שהם לא מסוגלים לוותר עליהם, או על דברים של דת, או על האלוהות שבלבם. זאת התנהגות של גניבת הפא. הרצון לנצל את הדאפא כשלעצמו הוא חטא שלא ניתן למחילה." (מתוך יסודות להתקדמות במרץ 1)

נהגתי לחשוב שמילים אלה מופנות למתרגלים אחרים. הרגשתי שאין לי את הבעיות האלה. המחשבה הזו עצרה אותי מלהתקדם ולהתעורר. אך לאחרונה ראיתי כמה מאמרים שכתבו מתרגלים אחרים על ההחזקות הבסיסיות שלהם מזמן שהחלו לתרגל פאלון דאפא. הם גרמו לי לחשוב לעומק. האם המחשבות שלי היו נכונות בזמן שהתחלתי לתרגל פאלון דאפא?

אני זוכרת את מאמר שיתוף-ההתנסויות האחרון שכתבתי. אמרתי בו שאני יודעת ש"ג'ואן פאלון" הוא ספר על טיפוח ולכן התחלתי לתרגל את זה. כעת שאלתי את עצמי: "האם באמת חשבתי כך? אולי היו לי מחשבות אחרות באותו זמן?" חשבתי על זה ומצאתי את ההחזקות הבסיסיות שלי. אני פחדתי למות או להיות חולה, ומחשבתי היתה מודאגת מכך. כיוון שלא הייתי חולה בזמן שתרגלתי פאלון דאפא, המשכתי לתרגל זאת. חשבתי שאוכל לברוח מהמעגל של גלגול הנשמות, ואטפח לאלוהות. בלבי היתה משאלה שהפאלון דאפא יגן עלי, וכיוון שלמדתי פאלון דאפא, המורה יגן עלי מסבל.

לפני מספר ימים בעלי אמר שישנם אנשים שהם כמו פרחים בחממה—הם לא חוו קשיים כמו האחרים. הקשבתי לו וקלטתי שאני הייתי אחת מאנשים אלו. מילים אלו תיארו את מצבי בדיוק רב! רציתי להיות פרח בחממה של הדאפא. עשיתי את שלושת הדברים, ידעתי שלהציל יצורים חיים זו האחריות שלנו, אבל לא עשיתי זאת מכל הלב או עם חמלה. עשיתי את שלושת הדברים כמו שעושים מטלה. בעייתי היתה שהייתי אנוכית מדי.

ב"את הדאפא אי אפשר לנצל" המורה אומר:

"בני אדם! חשבו על זה! במה עליכם להאמין? במה אין עליכם להאמין? מדוע מטפחים ומתרגלים? עבור מי אתם מטפחים ומתרגלים? בשביל מי החיים שלכם קיימים? אני מאמין שתוכלו לשקול את הנושאים האלה היטב. אחרת מה שתפסידו הוא מה שלעולם לא יהיה שוב. כשהדאפא יתגלה בפני האנושות, מה שתפסידו יהיו לא רק הדברים האלה." (לי הונג-ג'י, 16 במארס, 1999,"יסודות להתקדמות במרץ").

האם מילים אלו אינן מיועדות להשמיד את ההחזקות הבסיסיות שלנו? ההחזקה הבסיסית שלנו היא אנוכיות שורשית. ה"אנוכיות" היא כמו שורש, שכל ההחזקות האחרות יוצאות ממנו כמו ענפים ועלים. אנו יכולים לתהות מדוע אחרי שנאבקנו לסלק את הענפים והעלים, הם צומחים שוב. אנו ממשיכים לקצץ בהם, לכן אנו מתעייפים מאוד. "טיפוח הוא מאוד קשה!" הרבה מתרגלים חושבים כך. למעשה מה שקשה זה שאנו לא מוכנים לשחרר את ההחזקה הבסיסית שלנו. ישנם מתרגלים ש"עושים היטב את הדברים" אך מתוך מטרה לרפא את מחלותיהם, אחרים כדי לא לסבול מהרדיפה, ואחרים כדי להגיע לשלמות המלאה, אבל החזקות אלה מונעות מאתנו לטפח טוב באמת. זה קשה להגיע לאיזשהו מקום כשנושאים את ההחזקות הכבדות האלה. טיפוח הוא מאוד קשה.

צריכים לשנות את דרך חשיבתנו

לקרוא את הפא של המורה עם מושגים אנושיים לא עובד כלל. למשל כאשר המורה אומר,

"אלה שיכולים לעבור את זה בוודאי יהיו המלכים של היצורים החיים". (הרצאת פא וביאור פא בוועידת הפא באזור ניו יורק רבתי2003).

חלקנו משתמשים במושגים אנושיים להבין זאת וחושבים שאם נמשיך עם ונעזור לתיקון-הפא אז נהיה מנצחים. "להיות מנצחים" זה המניע להמשיך קדימה. בדרך זו אנו לא מסלקים בקביעות את המושגים האנושיים שלנו ואנו לא מטהרים את עצמנו עם הפא.

אם אנו לומדים את הפא עם מושגים אנושיים, אנו יכולים לחשוב שמילים מסוימות שהמורה אומר הן "בעלות יתרון" לטיפוח שלנו ולכן אנו מוכנים להקשיב ולקבל אותן. אנו גם יכולים לחשוב שחלקים אחרים של הפא "לא תורמים" לכן לא נאהב להקשיב או לשים לב אליהן. אנו אפילו עלולים להחשיב חלקים אחרים כ"מסוכנים",ולכן לחפש תירוץ לעשות את הדברים ה"בטוחים". האם המשמעות של זה היא לא שאנחנו לא מאמינים במורה לחלוטין? האם זה לא סימן שאנחנו לא מאמינים ביציבות במורה?

המורה אמר לנו לקרוא את הספר "ג'ואן פאלון" בשלמותו ובסדר הכרונולוגי שלו, מהתחלה עד הסוף. עשיתי זאת באופן שטחי, אך למעשה לא נתתי תשומת לב שווה לכל החלקים של הספר. כאשר קראתי על שיפור השין-שינג הייתי סבלנית וקראתי בתשומת לב רבה. כאשר קראתי על גניבת צ'י, איסוף צ'י והמעגל השמימי מעולם לא יכולתי להבין. לא הקדשתי הרבה תשומת לב לנושאים אלה, הרגשתי שלא אוכל להבינם. כאשר למדתי את החלקים: "טיפוח דיבור", "ההחזקה של קורת-רוח" ו"לב בהיר ונקי" - השקעתי הרבה יותר תשומת לב בלימוד. פיתחתי מושג: "מילים אלה יכולות לשפר אותי". אז מדוע המורה כותב מילים שלא יכולות לשפר את השין-שינג? אני עדיין לא מבינה דברים אלה לגמרי עכשיו, אבל אני צריכה לשים לב לנקודה הזאת: אנו צריכים לנקות את ליבנו (מחשבתנו) בזמן לימוד הפא. אסור לנו להרשות למושגים האנושיים שלנו לשפוט איזה חלק בפא הוא יותר חשוב, או להרגיש שאנו רוצים לקרוא חלק מסוים אבל לא חלקים אחרים. כשיש לנו מחשבות מסוג זה אנו צריכים לדחות ולהשמיד אותן.

זה חשוב להסיר את ההחזקות. הרבה מתרגלים עמדו מול רדיפה יציבים, ואנו צריכים להוקיר אותם. מדוע לא היו לי מחשבות נכונות? הסיבה היתה ההחזקה הבסיסית שלי. אני חשבתי לעצמי: "הכוחות הישנים חזקים, אז אני צריכה להימנע מהרוע. מה יהיה אם אנשים אחרים לא יבינו אותי, ויסגירו אותי אם אתן להם חומרי הבהרת האמת ואבהיר להם את האמת?". המושגים הרגילים שלי החלישו את המחשבות הנכונות שלי. ההחזקות האלה היו צצות, ואני הפכתי להיות פסיבית ועם כוונות מוטעות.

המורה אמר:

"רק תלמידי דאפא ראויים להציג כאן את ההדר שלהם." (לועידת הפא האירופאית בשנת 2005).

זהו בסיס נכון. למתרגלי פאלון דאפא כבר יש את כל היכולות להשמיד את הרוע. הרבה פעמים אנו נוקטים בעשייה שטחית במקום שתהיה לנו כוונה נכונה, זה גורם לנו לא להיות מסוגלים להבין את העוצמה של מחשבות נכונות, וגורם לנו לחשוב שאנו חלשים. אז אנו רק נושאים את הכותרת של מתרגלי דאפא, אך מאכזבים את המורה מלא החמלה.

אני מצאתי את ההחזקות האלה שצריך לסלק. אני עדיין לא מבינה עד הסוף איך לעשות טוב את הדברים במהלך הרדיפה, לאמת את הפא, לאמת את מילות המורה.