ההתנסויות וההבנות שלנו מהתקופה בה סבלה אשתי מרדיפה של הכוחות הישנים

(Minghui.org)

אשתי ואני מתרגלי פאלון דאפא. תמיד הסתכלתי עליה מגבוה כיוון שהיא לא התמידה לחתור קדימה בטיפוח-תרגול. במקום לנצל את הזמן ללימוד הפא, לתרגל את התרגילים, להבהיר את האמת ולשלוח מחשבות נכונות, היא צפתה בטלוויזיה או שוחחה על ענייני דיומא. לכן לקח לה זמן רב לסיים לקרוא את הספר "ג'ואן פאלון".

לילה אחד היא נתקפה לפתע בכאב ראש חמור. היא אמרה שהיא יכולה להרגיש בכמה דברים שחורים שלוחצים עליה וביקשה את עזרתי בשליחת מחשבות נכונות. באותה תקופה לא הייתי מרוצה ממנה ואמרתי בלבי "מדוע לא טיפחת בחריצות לפני כן ?" מספר ימים לאחר מכן, היא איבדה לפתע את הראיה. היא התעקשה לגשת ולקבל טיפול בבית החולים, אולם רופא העיניים לא איתר כל בעיה. בדיוק ברגע בו עמדנו לפנות אל הנוירולוג, היא נבהלה שכן הבחינה בדבר מה שנראה כדבר מרושע שנפל. מיד לאחר מכן פיה התעוות, עיניה התלכסנו, קצף יצא מפיה והיא איבדה את ההכרה.

בלילה שלאחר מכן הוארתי לחלוטין למחשבה כי אשתי היא עדיין תלמידת דאפא, אף אם לא טיפחה היטב, ואין עלי להרשות לכוחות הישנים לרדוף אותה בצורה כזאת. אף על פי שלא נהגה כפי שתלמיד דאפא אמור לנהוג, העיקר הוא שעליה להשתפר ואין זה אמור להוות תירוץ לרדיפה.

בהתאם לכך, לימדתי אותה לקרוא את הנוסחה של תיקון הפא של המורה בקול רם. תחילה, היא לא יכלה לקרוא זאת באופן ברור אך לאחר מכן היא קראה זאת בכוחות עצמה. לאחר שחזרתי הביתה באותו היום, הגברתי את שליחת המחשבות הנכונות. לאחר מספר ימים, עיניה החלימו, ללא כל טיפול. במשך תקופה זו, היא לא הייתה ברורה בנוגע לדברים רבים אולם, היא אמרה כי יש לה מחשבה נכונה אחת: "אני יכולה לגבור על המצוקה הזו, זה בטוח". היא אכן הצליחה - באמצעות אחיזה במחשבה הזו. כמה מסוכן היה המצב בו הייתה !

באמצעות שיעור זה, קיבלתי הבנה חדשה לחלוטין לגבי ההתכחשות לרדיפה של הכוחות הישנים. הכוחות הישנים רדפו אותנו בתירוץ שהיו לנו, כגוף אחד, שלם, פרצות. ואני חשבתי: כיצד יכול תלמיד פאלון דאפא לנהוג כך ? בשל מחשבה כזו, הסכמתי, מבלי משים, לרדיפה של מתרגלים עמיתים.

תוך הסתכלות על מצבה, היה ברור כי הרוע הוליך אותה שולל באלימות כזו בשל הפירצה הגדולה שהייתה לה. כיצד יכול שתלמיד לא יעריך פא כל כך יקר ויסתכן באיבוד ההזדמנות הזו ? פרט להגעה לשלמות העצמית, מוטלת עלינו גם המשימה להציל יצורים חיים. המורה אמר כי השלמות העצמית היא לא מטרת הטיפוח:

"כשבאתם, הצלת יצורים חיים הייתה השאיפה הכבירה שלכם והאחריות והיעוד שההיסטוריה העניקה לכם במהלך תיקון הפא." ("הניחו את הלב האנושי, הצילו את אנשי העולם")

אם לא ננהל את עצמנו היטב בטיפוח האישי שלנו, כיצד נוכל להציל יצורים חיים ? זו בדיוק הנקודה בה אשתי הייתה צריכה להשתפר. היא לא חתרה קדימה במרץ, אולם גם אני נשאתי בחלק מהאחריות לכך. לא הייתי טהור מספיק ולכן האנרגיה שלי לא השפיעה עליה. הפירצה שלי העצימה את הגורמים המרושעים. כעת אני שם לב ומעודד אותה ללמוד את הפא ועוזר לה להשתפר. אני גם עושה כמיטב יכולתי ליצור במשפחה שלנו סביבה חיובית בשבילה, וכך יוצר שלם שהוא כל יכול.