לדרך הגדולה אין צורה אך היא קיימת כשלם

(Minghui.org)

מאז שפאלון דאפא הגיע לעירנו ב-1994, המתרגלים פה עברו מטיפוח אישי לטיפוח בתיקון הפא. בזמן שצורת הטיפוח השתנתה, דבר מהותי אחד לא השתנה: "תתייחס לפא כמורה". ללכת בעקבות המילים של המורה, לשפר את טבע הלב באופן מוצק, ולאמת את הפא בלב נחוש על מנת להתאים לדרישות המורה. המורה רוצה שנשתפר כגוף אחד, גם במשך הטיפוח האישי ובטיפוח בתיקון הפא. המורה נותן תקווה לכל יצור שבא לדאפא ולא רוצה להשאיר אף תלמיד מאחור. ההבדל היחידי ששיפור כגוף אחד זה אפילו יותר חשוב במהלך תיקון הפא מאשר בטיפוח אישי. כל מתרגל דאפא מאמת את חוק היקום, וכל מי שנשאר מאחור ייצור הפסדים לדאפא ויוסיף קושי להצלת יצורים חיים. הכוחות הישנים יפריעו וינצלו את הפערים שלנו כגוף אחד. אפילו אם אנחנו לא מחשיבים את עצמנו כגוף שלם, הכוחות הישנים עדיין ייבחנו אותנו כגוף שלם. למעשה, ראינו גם כשאנחנו שמים לב לשיפור שלנו כגוף כולל, עבודתנו באימות הפא הולכת חלק, אחרת אנחנו פסיביים וקשה לחסל הפרעות שונות.

1. כדי להשתפר כגוף אחד צריך שתהייה לנו סביבה מתאימה

במהלך התקופה של טיפוח אישי, היה לנו מרכז סיוע ברמת העיר, וגם אתרי תרגול וקבוצות לימוד פא במחוזות. זו היתה צורת טיפוח שבה עשינו תרגילים ולמדנו את הפא כקבוצה. וזה סיפק לנו סביבה להתמוסס לתוך הפא. אחרי לימוד פא, שיתפנו בדעותינו וניסיונותינו, ועזרנו אחד לשני בנושאים שלא היינו מודעים להם, והשתפרנו בסביבה זאת, בפא.

אחרי ה-20 ביולי 1999 הופרעה סביבת הטיפוח שלנו. הבנו בצורה ברורה שזה לא שהטיפוח באימות הפא לא דורש סביבה כזאת, אלא שהכוחות הישנים בוחנים אותנו. הם מחשיבים את דרך הטיפוח שלנו כטיפוח אישי. הממשל הכריז שכשלושה מתרגלים נראים ביחד זאת "התקבצות לא חוקית." בגלל שאיבדנו את סביבת הטיפוח, תחת ה"מבחן" של הכוחות הישנים, קבוצת מטפחים לא נכנסה לתקופת טיפוח בתיקון הפא, וכמה אף ויתרו על טיפוח.

בגלל שלכמה מסייעים של אתרי תרגול בעירנו היו כמה הבנות על סביבת הטיפוח וצורת הטיפוח, אחרי שהרדיפה החלה, למרות שאיבדנו את אתרי התרגול, עדיין שמרנו על קשר בעיר ובאזורים אחרים. תיאמנו בינינו לבין עצמנו ושינינו את המתאמים במידת הצורך. בקצרה, הסביבה כגוף אחד תמיד התקיימה, וכל פעם שהמורה מוציא מאמר חדש או מאמר על תיקון הפא מתפרסם באתר מינגהוי (אתר המתרגלים בשפה הסינית), תמיד למדנו את הפא והחלפנו הבנות, כדי להבטיח באמצעות הידע המשותף שאנחנו הולכים בדרך הנכונה בטיפוח של תיקון הפא.

לדוגמא, ללכת לבייג'ינג לאמת את הפא, להקים את "שבועון פאלון דאפא", לעזור למתרגלים בערים ובעיירות שכנות להתקדם עם תיקון הפא, וגם עוד כמה פרויקטים גדולים, שכולם מצריכים את ההבנה המשותפת והחוכמה כדי להבטיח שאנחנו צועדים את הצעד הנכון. בנוסף, אנחנו יוצרים עוד קבוצות לימוד פא לפי הסיטואציה של מתרגלים מקומיים.

דרך ההתנסויות שלנו, הבנו שהמורה השאיר לנו את צורת טיפוח זאת, ולמעשה זה באמת מאפשר לעוד מטפחים להשתפר ולהתבגר בתוך סביבה זאת.

2. השיפור הכולל שלנו דורש מאיתנו תחושה של גוף אחד בתיאום הכולל

המורה אמר לנו:

"עניינו הוא גם עניינך ועניינך הוא גם עניינו". (הרצאת הפא בוועידת הפא בוושינגטון די.סי 2002)

המורה נתן את הערותיו על מאמר של מתרגל שנקרא: "אל תבדילו בין פרויקטים של תיקון הפא: לדרך גדולה אין צורה אבל היא קיימת כשלם":

" נאמר כהלכה. תלמידי הדאפא הם גוף אחד שלם, ואני מאשר את כל אשר הם עושים במשך תיקון הפא – הם כולם עושים את מה שתלמידי הדאפא צריכים לעשות. הגישות השונות הן למעשה הדרך הכוללת שבה התפקידים מחולקים באופן פעיל בשעה שהפא עושה את מלאכתו, וכוחו של הפא הוא ההשתקפות של הגוף השלם".

הבנו שלכל מתרגל צריכה להיות תחושה של כל הגוף האחד, שלא רק מתבטא בהתחשבות באחרים, שאנחנו יכולים להשיג דרך טיפוח בדאפא. גם נחוץ לנו לעשות היטב את שלושת הדברים שהמורה דורש מאיתנו. למעשה אנחנו בוחרים מאמרים מאתר מינגהוי בנושא איך לעשות היטב של שלושת הדברים והשיפור הכולל ואנחנו מכינים מהם עלונים. אנחנו גם עורכים ועידות פא ומחליפים בהבנות שלנו לעזור ליצור גוף אחד של מתרגלים בעירנו. אנחנו מתחשבים בדברים של האחרים כדברים שלנו. כשתיקון הפא מתקדם אנחנו מרגישים שלא משנה כמה מתרגל מנהל את עצמו טוב, עדיין יש לו החסרות אם אין לו תחושה של הגוף הכולל. השיפור בתיקון הפא באזור מסוים הוא תוצאה של שיפור המתרגלים באותו אזור כגוף כולל. רק כאשר אנחנו משתפרים בצורה כוללת יכולים להיות לנו עוד אתרי ייצור של חומרי דאפא באותו אזור וזה מאפשר לאנשים באותו אזור להינצל בצורה המרבית. רק כאשר יש לנו תחושה של הגוף הכולל יכולים מתרגלי דאפא להשתפר בצורה כוללת.

בחמש השנים האחרונות, השתמשנו בעירנו כבסיס, והשתתפנו באופן פעיל בפעילויות מקיפות של תלמידי דאפא לאימות הפא. עזרנו למתרגלים בערים ובמחוזות שכנים להיות נחושים בתיקון הפא. חדרנו לשידורים של תחנת טלוויזיה לשדר חומרי הבהרת אמת. ואז לימדנו מתרגלים בערים שכנות לעשות זאת ועבדנו איתם ביחד. אלו שלמדו את הטכניקה הלכו למחוזות וערים אחרות לעזור למתרגלים שם עם הטכנולוגיה. בחמשת השנים האחרונות עשרות מתרגלים מעירנו הלכו לערים ומחוזות אחרים לעזור בתיאום, להחליף מידע טכני והבנות מהפא. העיתון להבהרת אמת שעשינו בעירנו הופץ לפחות בשש ערים ועשר עיירות. יצרנו עיתונים לפי הסיטואציה בערים ועיירות אחרות ונתנו חשיבות להכנת תקליטורי וידאו חדשים להבהרת האמת עבור ערים ועיירות שכנות. חיסלנו את המושג של גבול, והשתמשנו בכספנו, בציוד ומשאבים ביעילות מרבית. חשבנו על תיאום כגוף כולל במובנים של כוח אדם, משאבים פיזיים, שיפור טבע הלב וחיסול הרוע.

3. שיפור כולל דורש מתאמים נוספים המבינים את משמעות הגוף האחד ומבינים בבירור את עקרונות הפא

במהלך הטיפוח האישי הקמנו אתרי תרגול והיו לנו סייעים ואנשי קשר. זה לא שאנחנו לא צריכים את הסביבה הזאת במהלך תיקון הפא, אבל זה הופרע. דרך המעשים הבנו שטיפוח בתיקון הפא דורש עוד מתאמים ואנשי קשר שמבינים את משמעות הגוף האחד, שמוכנים וטובים בתיאום הגוף האחד. היתה לנו קבוצה כזאת במהלך חמשת השנים האחרונות.

מתאמת א' היתה סייעת של אתר תרגול. היא השתחררה ממעצר פעמים רבות וגם מהסידורים של הכוחות הישנים. כשהסייע הקודם של אתר התרגול נרדף, היא התנדבה להחליפו ויצרה סביבה לתיאום העבודה בעיר. בגלל שהיא הבינה בבירור שמתאם או איש קשר צריך לתרגל טיפוח בסביבתו, היא תאמה עם מתרגלים אחרים להשתפר כגוף אחד. באותו זמן היא נתנה מוטיבציה לסייעים לשעבר, ובכך מנעה הפסד גדול יותר שיכול היה לקרות, בעקבות רדיפה של מספר סייעים בעיר. כך שמבלי להתחשב בשינוי המצב, העבודה בתיקון הפא לא הופרעה. ההבנה שלה היא: "אני לא בוחרת מתאמים, אלו סידורי המורה שבוחרים מי יותר מתאים לעשות את העבודה במהלך תיקון הפא. לבנאדם אחד יש יכולות מוגבלות, אז אנחנו צריכים לנצל כל חלקיק אנרגיה בטיפוח בתיקון הפא. ברור שלמטפח יש אלמנטים שליליים, בגלל שהוא עדיין מטפח. כמטפחים, אנחנו לא צריכים להיות מושפעים מהצד השלילי שלהם. אנחנו צריכים להיות סובלניים ולהבין ולהשתפר בצורה כוללת." היא תמיד תיאמה היטב עם מתרגלים אחרים בנושאים חשובים והיא העלתה רעיונות טובים מאוד, שהתקבלו על ידי מתרגלים אחרים.

מתאם ב' היה אחראי על אזור קטן. הוא מתנהל בצורה ישרה במהלך תיקון הפא. למרות שאף אחד לא אמר שהוא מתאם, והוא לא החשיב את עצמו כמתאם, היתה לו השפעה של מתאם. הוא עזר לפתור בעיות בכל פעם שהם עלו, והוא הצביע על סטייה של מתרגלים מהפא בצורה חביבה, או שהוא עזר בצורה חוזרת ונשנה למתרגל לתקן את עצמו לפי דאפא. הוא השתמש בכוחו לתאם את המתאמים בסביבה האכזרית. הבנתו היא: "בתיקון הפא, זה דורש את הצד המואר שלנו להיות אחראים על הפא, לוותר על ההחזקה לעצמי ולשתף פעולה עם מתרגלים אחרים ללא תנאי לשם ההרמוניה של דאפא. כל תלמיד דאפא צריך לדרוש מעצמו להתנהל היטב לפי דרישות המורה, השיפור של האחד מבטיח את ההליכה בקצב של תיקון הפא, בונה את המוסריות האדירה של דאפא, וכיחידים אנו מרוויחים מבלי לרדוף אחרי זה".

מתאמת ג' לא היתה סייעת בתקופה שלפני הרדיפה. היא למדה כל פעם קצת במהלך הטיפוח בתיקון הפא והשלימה איפה שהיה צורך, היא תמיד החשיבה את לימוד הפא בעדיפות ראשונה. בגלל שיותר ויותר מתרגלים החליפו הבנות איתה, מספר הקשרים שלה גדל, אז בצורה טבעית מתרגלים הכירו בה כמתאמת על אזור גדול. בגלל שהבינה את עקרונות הפא בצורה ברורה ותמיד החשיבה את אימות הפא בעדיפות עליונה בטיפוח בתיקון הפא, היא עבדה בצורה מאורגנת ועזרה להקים אתרים עצמאיים של ייצור חומרים בכל האזור. היא החשיבה את התיאום של המתרגלים כגוף כולל לפני העבודה עצמה, והיא לעולם לא אימתה את עצמה. קבוצות לימוד הפא באזור שלה היו יחסית יציבות. הבנתה היא: "להאמין בדאפא אומר להאמין בחברים המטפחים שמתרגלים דאפא. לדאפא יש דרישות שונות ממתרגלים ברמות שונות. אנחנו לא יכולים לדרוש מאחרים את העקרונות וההבנות שהוארנו אליהן. הדרישה המקדימה היא ללמוד את הפא היטב בעצמנו, וזה יכפיל את ההשפעה עם חצי מהמאמץ. באותו הזמן, אנחנו צריכים לוודא שלמתרגלים שעושים עבודת דאפא יש סביבה ללמוד את הפא בשלווה ולהחליף את ההבנות שלהם, אחרת טבע הלב שלהם לא ישתפר ויהיו להם הפרעות רבות. המתאמים אז יהיו עסוקים בצורה מכאנית לפתור ולהשמיד את ההפרעה. הם לא יוכלו להבטיח את הפעולה החלקה של עבודת תיקון הפא והם גם לא יוכלו לשחרר עצמם מהבעיות".

4. החסרות ושיעורים בזמן השיפור הכולל

במשך חמש השנים , מתרגלי דאפא בעירנו למדו כמה שיעורים וגם כמה טיפים מוצלחים. הראשונה זו ההחזקה של המתאם לעבודה עצמה. כמה מתרגלים לא פעלו לפי דרישות המורה:

"אפילו אם אתה עושה דברים בשביל המאסטר, בשבילי, עליך גם ללמוד את הפא בכל יום עם לב שקט. צריך לטפח באמת". ("ללכת לקראת השלמות המלאה" יסודות להתקדמות במרץ 2)

למתאמים רבים יש מעלות חזקות בין אנשים רגילים. לדוגמא, הם היו טובים בלתת נאומים, היו להם יכולות ארגוניות טובות, הם היו מהירי מחשבה, או היתה להם קו מחשבה ברור. אולי הם עשו נדר פרהיסטורי והיכולות שלהם נוצרו בהתאם.

אולם אנחנו חיים בחברה רגילה, האלמנטים השליליים של יכולות אלה גם מבטאות את עצמן. אם לא נלמד את הפא בצורה שלווה, האלמנטים השליליים כמו רדיפה אחרי תהילה, מנטליות של ההתפארות, תחרותיות, וההחזקה לעבודה עצמה יצופו. ההחזקות האלה יוכלו לגרום לתוצאות חמורות. לדוגמא, מתאם לשעבר היה טוב מאוד בלבטא את עצמו מילולית, מטפחים רבים חשבו שהוא טיפח היטב ואהבו לשמוע אותו מדבר. אולם, מאוחר יותר הוא נחטף פעמים רבות והקבוצות שהוא הקים התפוררו. מתרגלים שנהגו לעשות עבודת הבהרת אמת הלכו הביתה, ואמרו: "הוא טיפח כה טוב ואפילו הוא נעצר, אז אנחנו צריכים להיזהר". הסביבה של טיפוח בתיקון הפא הופרעה שוב ושוב. לכמה מתאמים היתה החזקה לעבודה עצמה והם אפילו לא הלכו לפי מילות המורה ולא החשיבו את הפא כמורה. הם לא למדו את הפא זמן רב ועבודתם היתה מבולגנת, הם סבלו מהפרעות מוגברות. לא רק שהם לא יכלו להתגבר על הבעיה, אלא שגרמו להפרעה לאנשים אחרים. לבסוף, המתרגלים באתר הפקת החומרים עזבו, ציוד ההדפסה נשבר וכל מיני הפרעות הפריעו לסביבת הטיפוח.

שנית, לפעמים אנחנו מסתכלים על התנופה הגדולה של תיקון הפא עם פחדים שנוצרו במהלך התקופה שהרוע השתולל. אנחנו משתמשים בתירוץ שהמורה עשה את הכול ברור בהרצאותיו, ולכן אנחנו שוללים את הצורך בסביבת לימוד הפא ושיתוף התנסויות. היתה הפרדה בין מתרגלים אחדים ובין אזורים שונים. הכוחות הישנים הפרידו אותנו כדי שלא נוכל ליצור גוף אחד ולא נוכל לחלוק את המשאבים שלנו, והתוצאה היתה בזבוז גדול של כוח אדם, כסף ומשאבים. תוצאה יותר חמורה היתה שזה מנע מאיתנו להשתפר כגוף אחד. הנושא השלישי הוא שמתאמים לא טיפחו את הדיבור. הם הפיצו שמועות ואפילו יצרו חוסר הבנה בין מטפחים. הם אמרו מספר דברים שהם לא היו צריכים לומר כתוצאה מההחזקות שלהם, לפעמים הם לא הסתכלו פנימה כשנתקלו בבעיות והם הדגישו את עצמם, וזה השפיעה הפוך על השיפור הכולל. הנושא האחרון זה שנשטף המוח למתאמים עם תרבות המק"ס (המפלגה הקומוניסטית הסינית). הם לא ממש הבינו, ולא ניקו את ההשפעה הרעלנית, וכתוצאה מכך דבריהם ומעשיהם משפיעים על הסביבה של שיפור הגוף הכולל. הם פעלו בצורה שתלטנית והתווכחו ללא הרף כשדעות אחרות הועלו, הקנאה גם התעוררה בהם, והם ראו רק את ההחסרות של האחרים ולא התאימו להרמוניה של דאפא.

אנחנו צריכים לחסל את ההחסרות האלה דרך לימוד פא שקט, ולשפר את הסביבה של הגוף הכולל.

המורה אמר:

"כל אחד הוא אחראי, כל אדם הוא חלקיק דאפא, כל אחד מותך ומחושל בתוך הפא וכל אחד יודע מה לעשות" (ביאור הפא בחג הפנסים בשנת 2003 בועידת הפא במערב ארה"ב)

השיפור של כל חלקיק משפיע על השיפור של הגוף כולו, והסביבה הזו גם משפיעה על כל חלקיק לנצל את היכולות שלו בשביל לאמת את הפא בצורה טובה יותר, להציל יצורים חיים, ולגרום להרמוניה לדרישות המורה.