להרפות מהמושגים האנושיים ולטהר את סביבת הטיפוח

(Minghui.org)

הייתי רוצה לשתף אתכם בתופעות בלתי רגילות המתרחשות בהווה, ומתייחסות לסביבת הטיפוח בטייוואן. אני מקווה שכל אחד יוכל לשים את מלוא תשומת לבו לרצינות הבעיות, ולא לנצל כל מיני סיבות להתעלם מהן. הסיבה הנפוצה ביותר היא לומר: לאדם המצביע על הבעיות יש החזקות, ועלינו לחכות עד שלבו יטוהר לפני שנתייחס לדבריו. למעשה, זאת מנטליות מעוותת וניסיון לטשטש, כדי לא להסתכל לתוך לבנו.

בעית התפתחותה של "הירארכיה" (מעמדות) בתוך הקבוצה.

זאת לא בעיה פשוטה של מתאמים ואחראיים השמים את עצמם מעל חבריהם המתרגלים. אלא שלמעשה למתרגלים רבים יש מושגים כאלה, ובהדרגתיות הם מגבשים את ההרגל לראות ולעשות כמו האחרים, במקום לקחת ולקבל את הפא כמורה.

בתחילה הבעיה לא בלטה במיוחד, ואפילו נבעה מתופעה שטחית של הקלה בתיאום. אך לאחר שחלפה תקופה מסוימת, ופעילויות הדאפא החלו להתרבות, זה נראה בבירור שלמתרגלים לא היתה סביבה בה יכלו לשתף אחרים בהבנותיהם את הפא. כאשר הם נתקלו בנושאים משמעותיים, אחדים מהמתרגלים הוותיקים, או המתרגלים באגודת פאלון דאפא או מרכז הסיוע, הזניחו את ההקשבה לרעיונות של אחרים לפני ההגעה להחלטה. במקום זאת, אדם בעמדה אחראית או מתאם ערכו כינוס על דעת עצמם והחליטו מה לעשות. ואז אפשרו למרכז התיאום להעביר את ההוראות. התחום היה מוגבל, והאנשים לא הביעו את דעותיהם בצורה גלויה, וחוסן הגוף האחד לא יכול היה להתקיים.

ברוב הפעמים כשהמסייעים שיתפו את חבריהם המתרגלים בדעותיהם, הם בדרך כלל אמרו שזוהי עבודת דאפא והזדמנות לכולם להקים את מוסריותם הכבירה. כמובן שעל כולנו לשתף פעולה בצורה מלאה עם מרכז הסיוע ועם האגודה, אבל אין עלינו לשכוח שלכל אחד מהמתרגלים יש גם נתיב שונה. במשך זמן רב, נראה היה שהאגודה לא התחשבה במתרגלים האחרים בכל דבר. האגודה לא עודדה סביבת טיפוח המאפשרת למתרגלים לשתף את כולם כגוף אחד כאשר נתקלים במבחנים ובעיות. לחלוק את ההבנות בקשר לפא עוזר למתרגלים לסלק את המושגים האנושיים ואת ההחזקות. זה עוזר לנו לשקול בראש צלול על המטרה הסופית של עבודת הדאפא שלנו, מתי לעשות זאת, איזו השפעה צריכה להיות לה, האם ההחלטה של מרכז הסייעים והאגודה הוגנת, והאם ישנן שיטות והבנות יותר טובות שאפשר לנסותן.

מצופה מכל המתרגלים לשתף פעולה. אם למישהו יש דעות שונות או הבנות שונות, יוזכר להם כי זו החלטת האגודה (או החלטת אדם מסוים) ויש לפעול לפיה. אם עדיין יש להם דעות שונות, קיימת האפשרות שייאמר שלמתרגלים אלה יש בעיות עם הטיפוח שלהם.

עם הקצב המהיר של תהליכי תיקון הפא, תוכננו פעילויות מורחבות יותר ויותר, שיצרו בעיות שצפו ועלו. למתאמים ולאנשים האחראיים היו אסיפות ללא סוף. בגלל ההגבלה בזמן, דברים רבים הוחלטו בחיפזון וללא אחריות. ההבנות הוגבלו רק לאלו שעשו את ההחלטות והם נטלו על עצמם את לחצי הצלחת או כישלון הפרויקטים (החזקות אנוש). לכן, לעיתים קרובות הם לא יכלו לפרוץ החוצה מאותה תבנית. הם התחילו לחשוב שזה יהיה מספיק טוב לבצע את העבודה ולדווח על ביצועיהם. לכן, במשך זמן רב, מתרגלים רק שיתפו פעולה, אך לא יכלו להתקדם בפא. הם הפכו לחסרי תחושה ועשו את עבודתם באופן מכני ושטחי. הם אפילו מיהרו באופן לא הגיוני ובצעו את הפרויקטים שהאגודה הגישה, ובו בזמן הזניחו את הפרויקטים שלהם עצמם. למתרגלים היה קושי מיוחד להתפתח ולהבין את הפא בנושא של "אין זה עיסוק בפוליטיקה". זה קרה בגלל שזמן רב היה חוסר בשיתוף ובלימודי הפא. לכן מתרגלים הבינו נושאים מנקודת מבט של האדם הרגיל. זה גרם לחיכוכים מרובים ובלתי רצויים, השפיע גם על רמת הטיפוח של המתרגלים, וכמו כן על הצלת יצורים חיים.

כך, שהאם זו רק בעיית האדם האחראי והמתאמים? אנחנו כמתרגלים לומדים את הפא כל יום. למה אין אנו יכולים לפעול לפי דרישות וצורך הפא? אנחנו כולנו גרמנו לאווירה זו להתרחש. ומה עוד, שלכמה מתרגלים שבאמת היתה להם ההבנה הנכונה גם הם הראו הרבה החזקות אנושיות בכך שלא העזו ללכת בנתיב שאליו הוארו.

המורה אמר:

"כל צעד שאני, לי הונג-ג'י, עושה הוא כדי לקבוע את הדרך הבלתי ניתנת לשינוי או להרס של הפצת הדאפא בדורות הבאים. פא כה גדול לא ייגמר אחרי פופולאריות זמנית. לא תותר שום סטייה באין ספור השנים הבאות. הגנה על הדאפא מיוזמה גם היא תמיד תהיה אחריות של תלמיד דאפא, כי הוא שייך לכל היצורים החיים של היקום, וזה כולל אותך". ("יציבות הפא" מתוך יסודות להתקדמות במרץ).

כיצד יש ליצור סביבת טיפוח כשאנו מתייחסים לפא כמורה ונוהגים לפי הצורה שהמורה הראה לנו, זאת האחריות של כל מתרגל דאפא.

בחירה בין ללכת בדרך שהכוחות הישנים ארגנו, או שהמורה תכנן

מתרגלים ותיקים רבים, אנשים הנושאים באחריות וסייעים, הפרידו את עצמם מסביבת אנשים רגילים במשך התקופה הראשונית של לימודי הפא. הם לא השתתפו ברבים מאירועי האנשים הרגילים. הם פיתחו את המושג שהם נעלים על פני אנשים רגילים ולא יכלו להבין אותם. האם התופעה הזו קרתה בגלל שהבאנו לתוך טיפוח הדאפא את המושגים של מושגי טיפוח אחרים שבדרך כלל השתמשו בהיסטוריה? זה בעצם לא צריך להוות כל בעיה, היות ולכל אחד יש את הבנתו האישית ואת בחירתו. בכל אופן, אם זאת תהייה ה"דוגמה" שקבוצה זו של מטפחי פאלון דאפא ישאירו לעתיד, הם לא ייחשבו כשקדנים או כאלה המסוגלים לנהוג לפי תהליך תיקון הפא. אם זהו המקרה, האם זה לא נושא רציני? המורה יצר סביבת טיפוח בה אנו מטפחים בין אנשים רגילים.

ההשפעה של תופעה זו יכולה להיראות בקרב מתרגלים המשתתפים בעבודת תקשורת. אלה המעורבים בעבודת העיתון בקושי קוראים אי פעם עיתונים אחרים, מתרגלים המעורבים בעבודות שידורי תחנת טלוויזיה, כמעט ולא צופים בתוכניות טלוויזיה של אנשים רגילים, ומתרגלים המעורבים בשידורי תוכניות של תחנת הרדיו לא מקשיבים לתוכניות רדיו אחרות. בהדרגתיות אנחנו שוכחים איך הם האנשים הרגילים, שוכחים שהעולם האנושי גם הוא נוצר ע"י הדאפא. פרויקטים רבים לא מבוצעים במבנה הרגיל של זווית העשייה של האנשים הרגילים, וברציפות משוכללת ומתוקנת. ובמקום זאת המתרגלים רוצים ליצור כמה שיטות חדשות כסימוכין לאנשי העתיד, וזאת היא החזקה של יהירות. מתרגלים מציגים הרגל של התייחסות לאנשים כאל המורה. כשנאמר להם ע"י המתאמים שזו היא עבודת דאפא, הם פשוט הולכים ועושים זאת. זה ממש מסוכן. הנושא הזה מאד רציני, אבל כאשר המתרגלים דנו בנושא, אף אחד לא חשב שזה חשוב, היות והאדם האחראי לא חשב שהנושא חשוב. זהו מעשה בלתי אחראי. המורה אמר לנו לתקן כל מה שמסולף, ולעשות כל צעד בצורה טובה. היכן שלא נהיה, על כל אחד מאתנו להיות אדם טוב המתנהג בענווה, בידידות ולהתחשב קודם באחרים. עלינו להחמיר עם הדרישות כלפי עצמנו. בכל אופן הדרישות האלו של הפא מוזנחות היות ולמתרגלים רבים יש עדיין החזקות של יהירות, קנאה וכד' או שהם שואפים בלהיטות להצלחה.

סביבת הטיפוח של קבוצת הלימוד הנוכחית בטייוואן מורכבת מהודעות על פרויקטים וויכוחים על נסיעות לחו"ל וכד'. למרות שזאת פעילות בתהליך תיקון הפא, זה נראה יותר כקשור לטיפוח אישי. מתרגלים אינם מתכננים מראש את המשאבים הנדרשים לאימות הפא. יש להם מריבות כמו לאנשים רגילים ולפיכך הפסידו הזדמנויות להקים יחסים שנועדו מראש עם אנשים רגילים ולהציל אותם. ובזמן שהם משתמשים בכוח אדם רב ובמשאבים פיזיים לעשות דברים רבים, התוצאות מצומצמות.

הנושא הדחוף בהווה הוא שכל אחד יפרוץ דרך במושגים האנושיים הבאים: שמובילי פרויקטים של הדאפא לומדים היטב את הפא; שהאגודה לא עושה אף פעם טעות; הרגשת בושה להכיר בשגיאות; ההחזקה להגנה עצמית וחשש לאיבוד יוקרה; בטיפול בנושאים כגון "משטרה" על האנשים האחראים להימנע משימוש בנקודת מבטם והבנתם בהקצאת עבודת דאפא ולהימנע מלשפוט את מצב ורמת הטיפוח של מתרגלים אחרים.

אנשים אחראים ומתאמים, אנא מקמו את עצמכם בין המתרגלים . מתרגלים אנא מקמו את האחראים והמתאמים בין כל המתרגלים האחרים, וכולם אנא התייחסו לפא כמורה. אני מאמין שבעשותנו כך, אנחנו בוודאות נפרוץ במהירות דרך המושגים האנושיים והרגשות ונמנע מהרוע לקחת יתרון על הפרצות שלנו. בזמן ובמאמץ המבוזבזים על וויכוחים, אפשר להשתמש להצלת יצורים חיים! אנחנו יכולים לעזור למורה בתיקון הפא בעזרת כוחות על טבעיים המתפתחים כתוצאה משיפור השין-שינג יחד כגוף אחד! הבה ונצעד בדרך הזוהרת שהכין לנו המורה!