מתרגל מהמערב: על עקביות ושאננות

(Minghui.org)

כולנו יודעים שזה מאוד חשוב להיות עקביים בתרגול שלנו. אך מה זאת אומרת להיות "עקבי" ? האם המשמעות היא עשיית שלושת הדברים שמאסטר לי בקש מאתנו לעשות ולעשותם היטב? כן, כמובן, אך האם ייתכן שקיים רובד עמוק יותר של משמעות למלה "עקבי"?

כפי שאני רואה את הדברים, להיות עקבי אינו עניין של מה בכך. למעשה, נדרש מאתנו לתת את המיטב - כל הזמן- אפילו בחלומות! זו הסיבה שבגללה אדם רגיל לעולם לא יידע את המשמעות העמוקה יותר של להיות "עקבי". מדוע? כי הוא אפילו לא יודע איך לטפח! רק מטפח יכול להיות עקבי – כי רק מטפח יודע כיצד לטפח. זו החשיבות של "להיות עקבי".

המשמעות של להיות עקבי היא היכולת לאתר במדויק ולחסל כל סוג של מחשבה לא נכונה שיש לנו – במשך כל היום – כל שנייה – כל דקה.

אם יש לנו מחשבה לא נכונה ואין אנו מסוגלים לזהות את אופייה הקלוקל, האין אנו בעצם נתונים להשפעתה באותו רגע ממש? אם כך, האין אנו גם, לא ביודעין, מפקירים את עצמנו להשפעת הכוחות הישנים, זאת אומרת, לתכניותיהם? לכן, המשמעות של להיות עקבי, עבורי, היא לשים לב לכל שביב מיקרוסקופי של מחשבה אנושית, דחף, תשוקה או רגש שיש לנו – בכל רגע ורגע. זאת אומרת, לאמן את עצמנו לזהות מיד אם מחשבתנו נכונה או לא נכונה.

במקרה שמדובר במחשבה לא נכונה, המחשבה היא שגויה ויש להחליף אותה מיד במחשבה נכונה – תיכף ומיד. האין כך הדבר, שהרבה מהמצוקות עמם אנו מתמודדים בחיינו אינם אלא אבני דרך או סימנים המורים לנו את מיקום הפגמים שבמחשבותינו, זאת אומרת, היכן אנו צריכים להחליף את מחשבותינו הלא נכונות למחשבות נכונות? יתרה מכך, בעת שאנו מאפשרים למחשבות לא נכונות אלו להתקיים בתוכנו, האם אין הן הופכות להיות הסיבה השורשית להרבה מהקשיים שאנו מביאים על עצמנו?

בהרבה מקרים, מחשבותינו הלא נכונות (או ההפרעות שאנו חווים) הם השתקפות ישירה של חיסרון או החזקה שעוד לא שחררנו. לכן, ככל שכמות ההחזקות או החסרונות שיש לנו תקטן, כך מחשבתנו תהפוך טהורה יותר ויוקל לנו בזיהוי היסודות הלא נכונים שנשארו בקרבנו. לכן, ככל שהמודעות שלנו כלפי מחשבותינו הלא נכונות תגבר, כך יוקל לנו לטהר את עצמנו. האין כך הדבר, שטיהור של עצמנו שווה ערך לשחרור המחשבות הלא נכונות שאנו עדיין נושאים בקרבנו? לכן, כאשר אנו מסלקים את מחשבותינו הלא נכונות, האם לכוחות הישנים נותרים אי אלו תירוצים להפריע לנו?

מאסטר לי אומר זאת די במפורש:

"תוך כדי תרגול, כאשר מופיעה הפרעה מסוג זה או אחר, עליכם לחפש סיבות בתוך עצמכם ולהבין מה עדיין לא שחררתם". ("ג'ואן פאלון").

לדוגמא, אם עולה בידנו להפטר מההחזקה לתאווה (זאת אומרת שמחשבתנו הגיע לדרגת טוהר שכזו), האין יהיה זה קל לזהות מחשבות ודחפים של תאווה אם וכאשר הם מופיעים בעיני רוחנו? מצד שני, אם אין אנו מציבים לעצמנו מטרה בעדיפות עליונה לנהל את עצמנו היטב, זאת אומרת, אם איננו משקיפים ומפקחים על תהליכי המחשבה שלנו בכל רגע ורגע, השאננות שלנו עלולה לגרום לנו להתמכר למחשבות זימה אם וכאשר הם מופיעים בעיני רוחנו.

לכן, ככל שנמעיט להיות על המשמר, כך נופרע יותר. מדוע זה כך? משום שכל דבר שאנו חושבים עליו – מתרחב. זאת אומרת, מחשבה לא נכונה היא קן דגירה עבור מחשבות לא נכונות נוספות. במילים אחרות, אנו הופכים לאותם דברים ממש שעליהם אנו חושבים במהלך היום. אמת זו משתקפת בכל ישותנו, זאת אומרת, בתוך גופנו, מחשבתנו וליבנו.

לכן, אם אנו נותרים שאננים בזמן השמירה על מחשבתנו, אין זה מן הנמנע שנזמין קשיים אינספור לתוך חיינו. אם אנו מאפשרים למחשבות לא נכונות להימצא בקרבנו, אז אנו מאפשרים להם להכות שורשים בישותנו בכל רמה ממדית.

בנוסף, בזמן שהם מכים שורשים, האם אין אנו מזמינים יצורים וחומרים מרמות נמוכות להקיף ולהתמזג לתוך גופנו ומחשבתנו? האין זה כך, שכתוצאה מהשאננות שלנו, גרמנו לעצמנו קשיים ומבחנים מיותרים? המורה לי אמר ב"ג'ואן פאלון":

"זה בדיוק בגלל הכוונות הסוטות של האדם, שהוא מביא על עצמו דברים רעים".

כל מחשבה, דחף או תשוקה אשר עולות בקרבנו, זו הזדמנות להתעלות או להתדרדר בתהליך הטיפוח. אם אנו מארחים או מתמכרים למחשבות, תשוקות או דחפים לא נכונים, האם אין אנו נכנעים להם? האם לא, ביודעין או לא ביודעין, גרמנו לעצמנו לרדת ברמה?

המורה לי אמר ב"ג'ואן פאלון":

"כל מבחן או כל קושי קשור לנושא או של התקדמות או של רגרסיה בהתפתחות. זה כבר קשה, אבל אתה בכוונה מוסיף לעצמך את הקושי הזה. איך אתה יכול להתגבר על זה? אתה יכול להיתקל בקשיים או בבעיות כתוצאה מכך".

לכן, בתמציתו של דבר,"להיות עקבי" הוא לא סתם מושג רחב משמעות. ליתר דיוק, הכוונה היא לטיפוח במשך כל רגע ורגע מחיינו. המשמעות של כך היא שבתוך שדה המחשבה שאנו נושאים סביבנו, טבוע פוטנציאל עצום לצמיחה רוחנית רחבת ממדים, או לחילופין, צמיחה קטנה מאוד או אפילו אפסית. לכן, זה הוא נושא חשוב מאוד – הדרך שבה אנו מנהלים את מחשבותינו.

הדרך שמאסטר לי בחר עבורנו היא דרך ישרה. זאת אומרת, על מחשבותינו להיות ישרות על מנת שנוכל לפסוע בדרך הישרה הזאת, ולדבוק בדרך הישרה הזו. זאת אומרת, הימצאותם של מחשבות לא נכונות היא בעצם סטייה מהדרך הזאת. כמו כן, כפי שכולם יודעים, אם אין אנו נמצאים על הדרך שמאסטר לי ארגן עבורנו, כנראה שאנו נמצאים בדרך של הכוחות הישנים. יתרה מכך, אם העדיפות העליונה שלנו היא לפסוע בדרך שמאסטר לי ארגן עבורנו (ולפסוע היטב), אז נגזר מכך, שחוסר היכולת לזהות את המחשבות הלא נכונות שלנו מקבעת אותנו בעמדת נחיתות מוחלטת.

בכל מקום שבו מתקיימת בנו מחשבה לא נכונה, ישנה גם פרצה או חיסרון. לכן, האין זאת שאנו, עצמנו, נותנים לכוחות הישנים את אותו תירוץ ממש אשר לו הם זקוקים על מנת לרדוף אותנו? האם אין דבר זה מסכן את עתידנו? כפי שמאסטר לי מציין ב"ג'ואן פאלון":

"טוב או רע באים מהמחשבה הרגעית הזאת".

מתחייב מכך, אם כן, שהמשמעות של "עקביות, היא להישאר נאמנים למחויבות לפסוע היטב בדרך, זאת אומרת, להחזיק במחשבות נכונות ללא הרף. ככל שנתמיד בשמירה על מחשבות נכונות, כך יוקל לנו בזיהוי המחשבות הלא נכונות הנותרות שאנו נושאים סביבנו. עקביות, אם כן, היא גורם מכריע ביכולת לפסוע היטב בדרך.

לכן, עקביות במובן האמיתי ביותר, משמעה להיות במודעות עצמית, לאורך היום כולו, או לפחות לבצע ניסיונות כנים להימצא במודעות עצמית. לאחר שלמדנו היטב כיצד להבחין אילו מחשבות הן שלנו ואילו אינן, או אילו מבין מחשבותינו הן נכונות ואילו אינן, נבחין כיצד החיים הופכים פשוטים יותר. יתרה מכך, נתחיל ליהנות מכל דבר שבו אנו עוסקים, כולל העיסוקים שבגינן התלוננו בעבר.

אם יש לנו מחשבות נכונות, אז אנחנו מצויים בתוך הפא ופועלים בתיאום עם הפא. לכן, יהיה זה בלתי אפשרי לחיות לפי התכניות של הכוחות הישנים כלל וכלל. למעשה, פעולה בתיאום עם הפא, היא כשלעצמה שלילה מוחלטת של הופעתם - ועצם קיומם – של הכוחות הישנים בחיינו. הפא מחזק את המחשבות הנכונות, ואילו מחשבות נכונות עקביות גורמות לכך שנשאר בעקביות בתוך הפא. לכן, האם ייתכן שהכוחות הישנים ימשיכו לטלטל את חיינו? האם כל זה לא שולל בעצם את כל עובדת קיומם?

בזמן שאנו מבצעים היטב את שלושת הדברים שמאסטר לי ביקש מאיתנו לבצע, אנו למעשה, חושבים ופועלים בדרך הישרה ביותר שיצור יכול לנהוג בה. ככל שדרכנו ישרה יותר כך יוקל לנו לזהות את היסודות הלא ישרים שנותרו בנו. לכן, נטה לשקוד יותר על עשייה טובה של שלושת הדברים שמאסטר לי ביקש מאיתנו לעשות. וכך, אם כן, במשך התהליך כולו, נסגר מעגל.

לכן, מחשבות נכונות ברצף, לאורך היום כולו, הם לדעתי, גורם מכריע להליכה טובה בדרך שלנו. ולכן, אם נוכל באמת לעשות את זה, מובטחת לנו הרגשת ביטחון מלאה בעצמנו ובעיסוקינו היומיומיים. אם כי, הביטחון שאליו אני מתכוון כאן הוא לא הביטחון של האדם הרגיל – מדובר בביטחון של תלמיד תיקון הפא. אדם רגיל מפיק את תחושת הביטחון שלו מהישגיו, תוארו, פרסום, מעמד, נכסים ויכולתו לפלס את דרכו ולהשיג מטרות של אנשים רגילים. מטפח מפיק את תחושת הביטחון שלו ע"י כך שיש לו מחשבות חיוביות לאורך כל היום, זאת אומרת, הביטחון שלו נובע מכך שהוא פועל בתיאום עם הפא – ונמצא בתוך הפא.

ישנם אלו אשר יתווכחו ויאמרו: "מכיוון שאנו עדיין בעולם האנושי, אין זה מן הנמנע שיהיו לנו מחשבות אנושיות עד סופו של התהליך, ולכן לא יהיו לנו מחשבות נכונות במשך כל הזמן". הייתי עשוי להסכים עם הצהרה זו, אך בכל זאת, האין זאת שטיפוח הוא בדיוק, למעשה, השלה של האנושיות שלנו ודרכנו הקלוקלת? האם אין זו מטרתו של הטיפוח? יתרה מכך, המחשבות הלא נכונות שעלולות להישאר עמנו עד סופו של תהליך הטיפוח, כלל אינן עוצרות בעדנו מלהחזיק ברצון ברזל לחסל כל שארית של מחשבה לא נכונה. התרשלות בהפקת המיטב מעצמנו, היא בעצם, סוג של רשלנות.

מסקנה: בזמן שאנו עקביים בתרגול שלנו, תוך כדי עשיית שלושת הדברים שמאסטר לי בקש מאתנו לעשות, חיינו הופכים לבני ברית לפא. לדוגמא, הייתי נוהג לחשוב לעצמי: "אוי, עלי לקרוא שני פרקים של ג'ואן פאלון הערב", או, "אוי, כעת עלי לחדול ממעשיי ולשלוח מחשבות נכונות". למעשה, התייחסתי לשלושת הדברים שעלינו לבצע היטב (כולל התרגילים) עם מחשבות אנושיות - מחשבות לא נכונות. משתמע מכך, שלמעשה, הייתי תלמיד אוטומטי של מאסטר לי. זה היה ממש כאילו תהליך הטיפוח הפך לסוג של עבודה. עבודה אשר בה מאסטר לי (הבוס שלי) הטיל עלי שלושה תפקידים (עשיית שלושת הדברים), ואילו אני, כפועל מסור, ביצעתי את משימותיי.

למעשה, לא טיפחתי את עצמי בדרכה של הפא ומתוך הפא כלל וכלל. זה דמה יותר לכך שפשוט טיפחתי את עצמי מתוך תחושת מחויבות אגואיסטית. לדוגמא, זה תמיד היה: "נו, טוב,.... כנראה שאין ברירה ואני חייב לעשות עכשיו את התרגילים!" במקום: "כמה זה נפלא! איזה מזל שאני יודע כיצד לבצע את חמשת התרגילים, ואיזה זכות בלתי רגילה נפלה בחלקי שאני יכול לעשות אותם היום!"

כעת, דברים נראים אחרת. אני הולך לישון בציפייה להתעורר ולהתחיל את יומי בשליחת מחשבות נכונות, תרגול, קריאה של ג'ואן פאלון, והבהרת האמת. כל יום צופן בחובו יותר מיום האתמול – ועוד טרם ראיתי את הסוף! אם הייתי מתבקש להגדיר במשפט אחד כיצד אני מרגיש לגבי הדרך שמאסטר לי תכנן עבורי, הייתי אומר כך: "אני עושה כיף חיים!"

אנא הצביעו על הבנות פגומות שייתכן שכתבתי כאן. תודה לך מאסטר לי! תודה לכולכם!