להיות מתרגל דאפא במהלך תיקון הפא

(Minghui.org)

שיתוף מהוועידה האירופאית בשטוקהולם

ברכות למורה, ברכות לחברי המתרגלים,

אני מתרגל מנורבגיה, שגר כרגע בעיר ארהוס בדנמרק. אני מתרגל חדש יחסית ומעוניין לשתף בהתנסויות שלי על קבלת הפא במהלך תיקון הפא וטיפוח בתיקון הפא.

קיבלתי את הפא במאי 2003. לפני זה חיפשתי וחיפשתי במשך שנים רבות. קראתי כל דבר שנתקלתי בו על היסטוריה ודת, ואחרי זמן מה גם על טיפוח. ניסיתי כמה שיטות צ'יגונג ושיטות מדיטציה במהלך החיפוש. אבל למרות שניצלתי את כל זמני הפנוי לקרוא ולתרגל ההשפעה לא היתה טובה.

קניתי את הספר "הפאלון גונג" וההוראות לתרגול בווידיאו ביום שישי, ובסוף שבוע זה הייתי לבד בבית כיוון שאשתי נסעה לצורך לימודיה. אחרי שקראתי רק מספר שורות מה"לון יו", קיבלתי תחושה מדהימה שעמדתי מול צומת הדרכים הרצינית בחיי. אם אמשיך לקרוא חיי ישתנו מהבסיס, אבל באותו זמן ידעתי שמצאתי מה שחיפשתי. קראתי את "הפאלון גונג" אותו אחר הצהריים, למדתי את התרגילים ותרגלתי עד שהלכתי לישון בלילה. ביום המחרת הלכתי לעיר, קניתי עותק של הספר "ג'ואן פאלון" , וקראתי אותו באותו היום. את שאר סוף השבוע ניצלתי לקריאה ותרגול. התנסיתי בתופעות רבות באותו סוף שבוע, בראייה לאחור אני מבין שהמורה סידר את אותם ימים בשבילי כדי שאקבל מהר את הפא.

יצרתי קשר עם מתרגלים באוסלו, והתחלתי להשתתף בתרגול ולימוד קבוצתי. מקרה אחד שהרשים אותי מאד היה הפעם הראשונה שהשתתפתי בתרגול קבוצתי. היה גשם, אז התרגול עבר לחדר באוניברסיטת אוסלו. באתי חמש דקות יותר מוקדם, פתחתי את הדלת וראיתי את כולם שולחים מחשבות נכונות. מתרגלת אחת פתחה את עיניה, נפנפה וחייכה אלי, קיבלה אותי לתוך החדר, בזמן שאחרים מצאו לי מקום וכרית ישיבה. מחווה פשוטה זאת נגעה מאוד לליבי, ואני לא אשכח זאת. במהלך הישיבה במדיטציה גופי התמלא בחמימות נפלאה. היתה לי הרגשה נפלאה שסוף סוף חזרתי הביתה ושזו המתנה הגדולה ביותר שיכולתי לקבל.

צעדיי הראשונים בדרך תיקון הפא

דרך קריאה אתרי אינטרנט של פאלון דאפא ומפגשים עם מתרגלים, למדתי במהרה על המאמרים החדשים של המורה. התחלתי להבין מה זה אומר לקבל את הפא במהלך תיקון הפא, והתחלתי להבין את האחריות שמוטלת על המתרגלים. למזלי, באותו הזמן גרתי שתי דקות הליכה מהשגרירות הסינית באוסלו. אז אחרי העבודה, התחלתי ללכת לשגרירות לשלוח מחשבות נכונות ולחלק חומר על הרדיפה בסין. במהלך תקופה זאת למדתי דברים רבים. כל הזמן התוודעתי לדברים חדשים שעלי לשפר בהם את טבע הלב.

יום אחד בעודי שולח מחשבות נכונות מחוץ לשגרירות, מכונית ספורט הגיעה מפינת הרחוב וחלפה עם מוזיקה רועשת. כמעט באופן אוטומטי דעה קדומה הופיע בתודעתי שבנאדם זה הוא בור ולבטח ללא עניין בפאלון גונג או בסבל המתרגלים בסין. באותו רגע, המכונית בלמה ועצרה. הנהג קפץ החוצה, קרא לעברי משהו והלך לכיווני. פקחתי את עיני, והוא שאל מה אני עושה. סיפרתי לו על פאלון גונג ועל הרדיפת שמתרגלים עוברים. הוא היה בהלם כששמע זאת. הוא אמר שראה פעמים רבות מתרגלים פה, וכעת הוא מבין מה הם עושים, והוא מעריץ אותם. הוא איחל לנו מזל טוב וקפץ לתוך מכוניתו. ישבתי שם מבויש. אני לא צריך לשפוט בנאדם לפי מראהו. שיעור זה היה תזכורת טובה בשבילי במהלך פעמים רבות של הבהרת האמת.

מ"ביאור הפא בחג הפנסים בשנת 2003 בועידת הפא במערב ארה"ב": "תלמידי דאפא צריכים להתייחס לכל דבר בצורה חיובית. אל תסתכלו על הצד הלא טוב של אחרים, צריך תמיד להסתכל על הצד הטוב של האחרים. למעשה האם אתם יודעים, כשלימדתי אתכם את הדאפא בזמנו, בזמן העברת הסמינר, הרבה מחשבות של אנשים רגילים השתקפו מהקהל למטה. אצל אנשים מסוימים המחשבות שהשתקפו היו מאוד לא טובות, אבל אני לא הסתכלתי על כל זה. אני רק הסתכלתי על הצד הטוב שלכם, אז יכולתי להציל אתכם."

סביבה חדשה

לפני כשנה, משפחתי (אני,אשתי ובתנו הקטנה) עברנו מאוסלו לארהוס שבדנמרק. ארהוס היא העיר השנייה בגודלה בדנמרק, וחשובה גם מבחינה כלכלית וגם מבחינה תרבותית, אבל ישנם רק שני מתרגלים בארהוס. בנוסף, המתרגלים האחרים דיברו סינית ודנית. אני יכול לקרוא קצת סינית, אבל מדבר רק מעט. נורבגית ודנית מאוד דומים בכתב, אבל מאוד שונים בדיבור. לכן, שיתוף התנסויות ותקשורת היו מעט קשים בהתחלה. למרות שהתחלנו לעשות פעילויות הבהרת אמת בנוגע לרדיפה, הרגשתי במהירות את האתגר להיות בסביבת טיפוח קטנה יותר.

בחופשת חג המולד האחרון, משפחתי נסעה לנורבגיה לבלות את החג עם הורי. זה היה זמן להרבה פעילויות חברתיות והרבה קרובים וחברים. סידרתי שאוכל ללמוד את הפא כל יום, אבל היה זמן קצר לתרגול והיה קשה לשלוח מחשבות נכונות בזמנים קבועים. אחרי שחזרנו לדנמרק בתי חלתה ואושפזה בבית חולים לצורך ניתוח. זאת היתה תקופה עמוסה, והיו לי קשיים לשלוח מחשבות נכונות ולתרגל. במהרה היו לי קשיים לקום בבוקר לשלוח מחשבות נכונות, ונהייתי ישנוני בזמן לימוד הפא. אפילו אחרי שסדר היום שלי עבר לשגרה הרגילה, הייתי במצב טיפוח בעייתי, שגם השפיע על עבודת הדאפא שלי. באותו הזמן קראתי בקלירוויסדום (אתר האינטרנט באנגלית) על אותם מתרגלים שמסתדרים יפה עם 3-4 שעות שינה ביום, ולפעמים ללא שינה בכלל. חשבתי שמצאתי פתרון לבעיותיי, והחלטתי לבחון אם גם אני אוכל לעשות זאת. זה היה בסדר במשך היומיים הראשונים, אבל אז העייפות חזרה אלי. אותה בעיה צפה באופן חזק יותר. נתקעתי עם מנטליות אנוכית של היקום הישן – רציתי בחוסר כבוד לבחון אם הדאפא יכול בקלות לפתור את בעיותיי כאילו זאת תרופת פלא. הגברתי את לימוד הפא לעזור לי לראות את בעיותיי ביתר בהירות.

יום אחד, כשחזרתי הביתה מאירוע, למדתי את מאמר המורה: "ביאור הפא בחג הפנסים בשנת 2003 בועידת הפא במערב ארה"ב". משפט קצר נתקע במוחי:

"התייחסו לכל דבר עם מחשבות נכונות!"

זה חזר על עצמו כל הזמן במוחי עד שהבנתי למה. בדרך כלל, כשיצאתי החוצה לפעילויות של פאלון דאפא, תמיד הייתי מודע למחשבותיי ולהתנהגותי, מנסה לדבר ולהתנהג לפי הפא. אני גיליתי שמחשבה רעה אפילו באופן המועט ביותר תתבטא מהר מאוד בסיטואציה שאנשים מעטים יותר יעצרו ויקשיבו. אבל בחיי היום יום בבית, בעיות בטבע הלב לא בהכרח יתבטאו בצורה מהירה או ברורה בסביבתי. בתקופת חג המולד ולאחריה, יותר ויותר הזדהמתי על ידי דברים של אנשים רגילים, ובגלל שדברים בבית נראו נחמד והרמוני עם אשתי ובתי, פיתחתי מחשבה שאני יכול להירגע קצת יותר בבית, וללא מתרגלים.

זה אמר לי שבהדרגתיות וויתרתי על דרישות של עצמי של טבע הלב כאשר שהיתי בבית. למרות שזה נראה כמו דברים קטנים – כמו לראות קצת יותר טלוויזיה עם משפחתי, לאכול קצת יותר ממתקים וכו', בהדרגה עוד ועוד החזקות שלא ראיתי זמן רב צפו, ודברים של אנשים רגילים תפסו יותר מקום בחיי היום יום. השתמשתי בנסיבות חיצוניות להעריך את מצב הטיפוח שלי ולכן לא ראיתי את הבעיות העמוקות של טבע הלב, שלא תמיד צפות באופן מיידי וברור על פני השטח. החסרה זו בטיפוח נתנה פתח להחזקות רבות אחרות כמו עצלות, לנסות להשביע רצון אחרים, ושביעות רצון עצמית.

לא חייתי לפי הסטנדרט של "התייחסו לכל דבר עם מחשבות נכונות" ביחס לדברים הקטנים בחיים, ובהדרגה נפלתי לתוך מלכודת ורימיתי את עצמי על ידי שימוש בשני סטנדרטים שונים בטיפוח. כשהבנתי זאת, חשבתי כיצד הדבר משפיע על היצורים החיים שקשורים אלי ועל תחומי האחריות שלי בתיקון הפא. קיבלתי הבנה עמוקה יותר על האחריות שיש לנו כתלמידי דאפא, על היצורים החיים הקשורים אלינו ממערכות קוסמיות שונות, אותם אנחנו צריכים להציל בתיקון הפא, ועמם יש לנו קשר גורלי קרוב, ואלו שכיום הם משפחתנו וחברינו במהלך תיקון הפא. זה היה חסר תועלת לדבר על הקיום שלי, אם זו לא האחריות שלי כלפי האחרים. ראיתי שהמאמץ שלי לפתור את הבעיות לא היו על בסיס האחריות כלפי אחרים, אלא דאגה לעצמי ולהגשמה שלי. זאת היתה מנטליות גרועה ששייכת לאופי האנוכי של היקום הישן.

לאחר מכן, הרגשתי חזק יותר ובאופן עמוק יותר שכל דבר וכל אחד איתו אנו באים במגע, כולם קשורים לתיקון הפא ועוזרים ליצורים חיים להיכנס לעתיד בצורה הטובה ביותר. עכשיו כשאני קם בבוקר אני יודע שזה לא למען עצמי, אלא למען אחרים – וזה נותן לי כוח ושמחה.

למדתי להעריך את קלירוויסדום ואתרי אינטרנט של דאפא, את לימוד הפא הארצי בדנמרק וועידות הפא, וכל העבודה שנעשית על ידי מטפחים המעניקות לנו אפשרויות בעלות ערך להשתפר יחד ולעזור אחד לשני בטיפוח. בתקופה שלאחר המעבר שלי לארהוס עם משפחתי, האתגר הגדול ביותר היה להיות פחות קשר עם סביבת טיפוח נרחבת ויותר קשר עם אנשים רגילים – אז כל הזדמנות לפגוש מטפחים אחרים הפכה לבעלת ערך רב. זה אתגר גדול ומאד קשה לשמור על סטנדרט גבוה בקרב אנשים רגילים, אבל זוהי הדרך שהמורה תכנן עבורי וזוהי הדרך שאני חייב ללכת בה היטב, כך שבאתגר יש גם שאיפה.

ללמוד את הפא בסינית

כמה חודשים אחרי שקיבלתי את הפא, היה בי רצון חזק ללמוד סינית כדי שאוכל ללמוד פא בסינית. אני רוצה לסיים על ידי שיתוף בכמה התנסויות בהקשר הזה, מאחר שלמתרגלים מערביים אחרים גם יש רצון חזק ללמוד סינית כדי שיוכלו ללמוד את הפא בסינית. ללמוד סינית בשבילי, היתה עזרה גדולה ותמיכה חזקה.

כשהחלטתי להתחיל לקרוא את "ג'ואן פאלון" בסינית, ידעתי שהמורה יעזור לי. קראתי את "ג'ואן פאלון" עם מילון סיני אנגלי גם בצורה מסורתית וגם בפין יין, כדי שאוכל ללמוד גם סימנים וגם היגוי. כל פעם שראיתי סימן חדש, חיפשתי אותו במילון, למדתי את הסימן, היגויו ומשמעותו, לומד בעל פה את המשפט וחוזר עליו שלוש פעמים בראשי. זה היה תהליך איטי, אבל המורה תמיד עורר בי השראה במהלך התהליך. פעמים רבות כשקראתי את המילים בקול הרגשתי הרגשה חמימה בכל גופי. לפעמים בכיתי בזמן שקראתי. זה לקח לי חצי שנה לקרוא את "ג'ואן פאלון" בפעם הראשונה. ומאז זה הלך יותר ויותר מהר, וכיום אני קורא את "ג'ואן פאלון" בסינית באותה מהירות שאני קורא באנגלית.

לנסות ללמוד בעל פה את הפא זוהי עוד התנסות בעלת ערך בשבילי. לפני שניסיתי ללמוד את הפא בסינית, ניסיתי רק פעם או פעמיים. אבל כשהתחלתי לקרוא את הפא בסינית, זה נעשה טבעי ללמוד את הפא בעל פה. שיננתי את לון יו ופואמות רבות של המורה. התחלתי לשנן את "ג'ואן פאלון" ומאמרים חדשים. כעת אני מנצל כל זמן פנוי, לא משנה אם זה אפילו לרגע, ללמוד את הפא – בכל מקום בכל זמן. מעולם לא הרגשתי שללמוד לקרוא את הפא בסינית זו משימה גדולה או משהו מיוחד. אילו חשבתי כך, זה היה מביא למכשולים. המחשבה על הלימוד באה ממשאלה עמוקה להתאים בצורה העמוקה ביותר לפא ולאמת-חמלה-סובלנות, ואני מאמין שמשום כך המורה עזר לי.

לבסוף אני רוצה לנצל הזדמנות זאת להביע את תודתי העמוקה לסבלנות האינסופית של המורה, לחמלה והרחמים. כשאני חושב כמה בר מזל ומאושר אני תחת ההגנה של המורה, מחשבותיי מתרוקנות, ואני יכול רק לבכות. אני מבטיח להתקדם בנחישות קדימה ולעשות טוב יותר את שלושת הדברים. אני רוצה לסיים בפואמה קצרה שכתבתי בנורבגית מסורתית על קבלת הפא. קודם אקרא זאת בנורבגית ואז אקרא תרגום באנגלית:

הדרך הביתה בית סמוי אפוף בשכחה גורל שנועד מראש קמל עם עלות היום הלב מתפרץ מחמלה רמה ומשתוקק לדאפא. תודה לכם.