(Minghui.org)
לאחרונה, מתרגלים רבים ומתאמים בפרט, סבלו מהפרעות חמורות או מרדיפה. כמה מההפרעות הופיעו כמחלה רצינית או כפציעות קשות כמו, פגיעה על ידי מכונית או נפילות, קארמת מחשבה, ו/או חברים ומשפחה שסבלו ממחלות חמורות. התוצאות היו רציניות והיו כרוכות בסבל רב. מתאם אחד סבל משבץ מוחי ונותח בזמן שהיה בתרדמת. כמה מתרגלים נעצרו שוב או נשלחו חזרה למחנות עבודה, זמן קצר לאחר שחרורם. לכמה מתרגלים היו חתכים קטנים בגרון לאחר שהולעטו בכוח כיוון ששבתו רעב. ביוני 2004, מתאם, שלקח את המחשב ואת המדפסת שלו אל מחוץ לעיר, כדי להקים אתר חדש להפקת חומרים להבהרת אמת, נעצר כשהחליף אוטובוס. מאז לא שמעו ממנו. תקריות אלו גרמו להפרעות גדולות ולכן השפיעו על איכות הביצוע של שלושת הדברים היטב.
אנחנו חשבנו שהתופעה התרחשה פשוט בשל השמטות של מתרגלים או בשל הרדיפה המטורפת של הרוע. באותו זמן, שמנו דגש על שליחת מחשבות נכונות כדי לעזור להציל את המתרגלים העמיתים שלנו. מאוחר יותר, כשמתרגלים באזורים אחרים נתקלו בבעיות דומות, עבדנו יחד כדי לאסוף את כל המידע הקשור למקרים החמורים. מה קרה למתאמים, אנשים אחראים ומתרגלים שעובדים באתרי ההפקה? כולנו חשנו ברצינות ובדחיפות של המצב. הרגשנו, בצורה ברורה, כי ניתן היה למנוע כמה מהאבידות, וכי היה צורך לחלוק לקחים חמורים עם מתרגלים עמיתים הן בסין עצמה והן מעבר לים. כאן אנו רוצים לדון בהשמטות של מתרגלים עמיתים, שאפשרו לקשיים כאלה לקרות, ולחשוף את הטקטיקות המופעלות על ידי הרוע. זהו לקח שכולנו צריכים ללמוד ממנו. עלינו להיות צלולים יותר וללכת בדרך טיפוח ישרה.
א. ללמוד את הפא בלי מחשבה רגועה או להתייחס לזה כאל שיגרה
1. מתרגלים רבים בסין מקשיבים להרצאות הפא ועושים את התרגילים מהקלטות MP3. זה מאוד נוח ולכן מתאמים רבים עושים זאת באופן זה. המתאמים היו מאוד עסוקים ולא היה להם מספיק זמן כדי ללמוד את הפא, במיוחד אם הם היו נעדרים למשך יום או יומיים. ברגע שחזרו הביתה הם היו נינוחים יותר. בדרך כלל הם היו ישנים או עוזרים בביצוע עבודות הבית. במקום לקרוא את ההרצאות עצמן, הם הקשיבו להרצאות של המורה או להקלטות של מתרגלים עמיתים, שהקריאו את ההרצאות, במכשיר ה- MP3. ההבנה שלנו היא שזה לא יכול לשמש תחליף ללימוד הפא. כאשר אנחנו נינוחים ומזניחים את לימוד הפא, "הידיים השחורות" עלולות להפריע למחשבות שלנו.
2. אפילו כשלומדים את הפא, לעיתים עושים זאת כפעולת שגרה במצב מחשבה לא טוב. לעיתים קרובות, אנחנו מנמנמים או עייפים מאוד כשאנו לומדים את הפא. אנו נשארים, לעיתים קרובות, באותו עמוד או באותן פסקאות, מבלי להיות מסוגלים לנטרל או לגרש את הישנוניות בעזרת הכרה עיקרית חזקה. אז אנו עלולים לחשוב שמאחר ומצבנו לא כל כך טוב, למה שלא נלך כבר לנמנם! והולכים מיד לישון. כך אנחנו מפספסים את הזמן לשליחת המחשבות הנכונות, וחושבים שנפצה על כך כשנתעורר. כאשר אנחנו מתעוררים באמצע הלילה אך עדיין מרגישים ישנוניים, נחשוב על חזרה לשינה או על ביצוע התרגילים. אנו עלולים, שוב, לחשוב כי לימוד הפא יכול להמתין לאחר כך.
המורה לימד אותנו שכאשר אנו עושים עבודה, אנו צריכים לתכנן את הדברים הדחופים והחשובים באופן רציונלי עם ראש צלול. ברור, היצורים החיים והרוע במימדים אחרים צופים בנו מקרוב עם אותה דרגה של דחיפות וחשיבות. באותו זמן, אם אנו מכירים בחשיבות לימוד הפא ובאמת לומדים היטב, אז אנו נהיה מסוגלים לעשות את התרגילים, לשלוח מחשבות נכונות ולהבהיר את האמת באופן זורם. אחרת, לימוד הפא יופרע באופן חמור, ואנו נגלה כי אין מספיק זמן לעשות דברים. אנו יכולים לתכנן לעשות משהו אחד ולשכוח את השני.
ב. בעיות בשליחת מחשבות נכונות
הרבה מתרגלים, במיוחד המתאמים הותיקים, נתקלו בסוגים שונים של הפרעות כאשר הם שולחים מחשבות נכונות, מנומנמים במהלך שליחת המחשבות של חצות ושש בבוקר. חלק מהמתרגלים מצאו תירוץ לשינוי הזמנים של שליחת המחשבות הנכונות. יכול להיות שלא מתאפשר להם לקום בבוקר אם הם שלחו מחשבות נכונות בחצות, אז הם מחליטים לא לעשות זאת. מתרגלים שעושים עסקים במכונית, במקומות ציבוריים או במסעדות בצהריים, שולחים מחשבות נכונות במצבים לא יציבים. לכן, כיצד אנו יכולים להבטיח את האיכות של שליחת המחשבות הנכונות? האם הם שולחים אותן עם ראש צלול ומחשבה נכונה? אם לנסח זאת יותר ברצינות, האם אנו שולחים בכלל מחשבות נכונות?
אתן כאן שתי דוגמאות: הייתי בקשר עם מתאמים מכמה מחוזות ושלחנו מחשבות נכונות ביחד בכמה מפגשים של שיתוף התנסויות, במיוחד בחצות ובשש בבוקר, הבחנתי שכפות הידיים שלהם נפלו עד לרגליהם באופן בלתי מודע והלוטוס שהם עשו עם הידיים הפכו לאגרופים. כמה מהם אפילו התחילו לנחור. מאחר ולא הכרתי אותם היטב או שרק פגשתי אותם בפעם הראשונה, רק השתעלתי קלות או לחשתי כדי להזכיר להם. לאחר מכן גיליתי שהמצב לא השתנה וגם הבחנתי שלמתרגלים מבוגרים יותר ומתאמים מהרבה מחוזות הייתה אותה בעיה. ניסיתי להזכיר להם את העניין הזה , אך ללא הצלחה.
הנני רוצה להשתמש בהזדמנות זו כדי להזכיר למתרגלים העמיתים שתופעה זו צריכה להשתנות, במטרה להימנע מלתת לרוע לנצל פרצות. אנו צריכים לשים לב לעניין הזה. אם אנו מבחינים שאנו לא ערניים במיוחד, אנו צריכים לשטוף את פנינו במים קרים לפני שאנו שולחים מחשבות נכונות. הנני גם מעוניין להזכיר למתרגלים צעירים להתכונן קצת מוקדם יותר לפני ששולחים מחשבות נכונות בחצות.
ג. אי עשיית התרגילים
לפני כמה ימים, מתאם אחראי על אתר להפקת חומרי הבהרת אמת בפרובינציה אמר, "מתרגלים שעושים הרבה עבודה (מפיקים חומרי הבהרת אמת) כאן לא עושים את התרגילים". דבריו מציינים שזה נורמלי ולא ניתן לעשות הרבה בקשר לזה. למעשה, זה היה בשל אי יכולת טובה לארגון הזמנים, או תוצאה של איטיותנו או החיפוש שלנו אחרי רגיעה ונוחיות. אם מתרגל עמית עסוק כל היום ואין לו זמן ללמוד את הפא, לשלוח מחשבות נכונות, ולעשות את התרגילים, אז מהו הדבר החשוב ביותר מתוך שלושת הדברים שהמורה דורש מאיתנו לעשות? לפני כמה זמן, כמה מתאמים באזור שלנו לא לקחו ברצינות את תרגול התרגילים. הם לעיתים השתמשו במילותיו של המורה בתור תירוץ כדי שיהיה להם נוח, או שחשבו שהם ישלימו את זה ביום הבא. אז הם לא עשו בכלל את התרגילים באותו יום. הם השתמשו בלהיות עסוקים ועשיית פרויקטים של דאפא כדי להצדיק את אי עשיית התרגילים. אפילו כשהיה להם זמן, הם לא עשו את התרגילים או השלימו אותם. לפעמים הם עשו רק מספר תרגילים כל השבוע. הם נבהלו כאשר הם נזכרו שהם לא תרגלו סט שלם של תרגילים מספר חודשים. הם היו באמת לחוצים והבינו שהיה לזה קשר עם הרשע. הם החליטו להשמיד את זה. יום אחד הם תרגלו סט שלם של תרגילים כדי לפרוץ את ההפרעה. זה נתן להם ביטחון גדול להמשיך קדימה.
הבה נלמד יחד מה שהמורה לימד אותנו:
"אתה טוען שאתה עסוק מדי ואין לך זמן. למעשה אתה חושש שלא יהיה לך מספיק זמן למנוחה. האם אי פעם חשבת על העובדה שלעשות טיפוח-תרגול זאת הצורה הטובה ביותר של מנוחה? אתה תוכל להשיג את סוג המנוחה שלא ניתן להשיג באמצעות שינה. אף אחד לא יגיד: "התרגילים כל כך מעייפים אותי שאינני יכול לעשות שום דבר היום". יגידו רק: "התרגילים גורמים לכל הגוף שלי להירגע ולהרגיש נוח. אינני מרגיש ישנוני אפילו אחרי לילה ללא שינה. אני מרגיש מלא אנרגיה. זה בכלל לא מפריע לי אחרי יום עבודה".(הרצאה בוועידה הראשונה בצפון-אמריקה- 1998 ).
שאלה : עכשיו, אנחנו עושים הרבה עבודת דאפא, והזמן שלנו מאוד לחוץ. אני לא מוצא זמן להבטיח שעתיים של תרגול בכל יום, האם זה בסדר לתרגל פחות?
המורה: "תלמידי דאפא, המאסטר אמר שאתם עובדים מאוד קשה – אתם באמת עובדים מאוד קשה. אין לי את הלב להגיד יותר לעשות משהו בפירוש. אני יודע שאנשים רבים לוקחים את היוזמה לתמוך בדברים רבים, ואפילו ישנים מעט בכל יום, והם גם צריכים ללכת לעבודה – זה באמת קשה. אך לא משנה כמה זה קשה, אני חושב שאתם עדיין צריכים למצוא זמן ללמוד את הפא ולעשות את התרגילים. אני חושב שמטפח לא יכול בלי לעשות את התרגילים. למרות שעשיית התרגילים זו רק תוספת לשיפור שלכם, הם גם חלק מהפא, והם מקושרים לשינויים בגוף שלכם. כמובן, אם יש לכם יותר מדי דברים לעשות, ואתם עסוקים מדי, ואתם מתרגלים פחות, או לא מתרגלים בכלל במשך כמה ימים, זה בסדר להשלים את זה אחר כך. אם אתם באמת עסוקים ובאמת יש לכם מעט זמן לעשות את התרגילים, למאסטר יש דרכים לעשות זאת בשבילכם, גם. אך אני חושב שזה שאתם קצת עסוקים וקצת נושאים קשיים זה בשביל המוסריות האדירה של תלמידי הדאפא שלכם. בעתיד, כאשר תסתכלו אחורה, תגלו שזה היה ראוי לציון." (סיור בצפון אמריקה ללמד את הפא- 2002)
ד. חוסר הכרה עיקרית חזקה ואי-שמירה על לב טהור בזמן שעושים דברים
מצב זה קורה כאשר אדם אינו יכול לקחת אחריות על עצמו או להבחין בין מחשבות שהן הפרעה על ידי הרוע והמחשבות שלו עצמו. כמובן, מחשבות אלו לעיתים מוסוות. לדוגמא: כאשר אתה רוצה ללמוד את הפא, לפתע אתה חושב על לקרוא חוברת הבהרת אמת או את המגזין השבועי של מינגהוי, או בזמן ששולחים מחשבות נכונות, אתה חושב על דברים אחרים או על פריטים מסוימים, תוכניות ורעיונות איך לעשות את שלושת הדברים. כאשר אתה כותב מאמר כדי לחשוף את הרוע, תחשוב על לעשות את זה או את זה, המוח מייצר כמה מחשבות הקשורות לעשיית שלושת הדברים, אבל זוהי למעשה מלכודת שהכוחות הישנים הכינו. בקיצור, הרוע מנסה לבלבל אותנו על מה חשוב ומה לא. אנו מסיימים בלהיות עסוקים בעשיית הרבה דברים ומאבדים את הריכוז ואת הביטחון שלנו. המחשבה נעשית לא יציבה ואנו הופכים ללא אפקטיביים.
הייתי רוצה לתת דוגמא: מתרגלת מעולם לא ויתרה או התפשרה על טיפוח בדאפא, למרות שהייתה נתונה לשטיפות מוח ועינוי אכזרי במחנה עבודה למשך שנתיים. היא סמכה על הפא של המורה שיחולל מחשבות נכונות חזקות ומחשבה מוצקה כדי לברוח מהרשע. היא אחת מהמתרגלים היחידים שיצאו ממחנה העבודה הידוע לשמצה ביותר בפרובינציה. אחרי שהיא יצאה מהמחנה, היא נתקלה בהפרעה לא צפויה. במהלך חופשת החגים בשנת 1994, מתרגלי דאפא מאזורים שונים הלכו לבייג'ינג כדי לשלוח מחשבות נכונות ולהבהיר את האמת. גם היא הלכה. היא נשארה בבייג'ינג יותר מעשרה ימים והלכה לכיכר טיאן-אן-מן כל יום. היא תיארה כיצד היא נכנסה ויצאה עם כף יד מורמת. היא נתנה לאחרים לצלם תמונות שלה שולחת מחשבות נכונות.
לא נראה שהמשטרה והסוכנים המיוחדים ראו אותה. בנקודה זו, ראו שהיא מרוצה מהמחשבות והפעולות הנכונות שלה. מתרגלים שמחו והעריצו את פעולותיה שנבעו ממחשבות נכונות. מה שהיה לאחר מכן היה מהמם ונראה לא נורמלי לכולם. פעם אחת היא הלכה לכיכר טיאן-אן-מן כדי לשלוח מחשבות נכונות שוב. היא ראתה שהמעבר האמצעי של גשר ג'ינשוי חסום על ידי גדר. רק דרך המעברים בשני הצדדים היה אישור לעבור. היא חשבה שהמעבר האמצעי הוא המעבר העיקרי ומתוך דחף רגעי היא רצתה לקפוץ מעל הגדר כדי לעשות את התרגילים באמצע המעבר העיקרי. בדיוק כשהיא עמדה לקפוץ מעבר לגדר, היא שמעה שיחה בין שני אנשים ועצרה להקשיב. אחד שאל, "מה השעה?" השני ענה "עוד לא הגיע הזמן". כשהיא שמעה את זה, זה עזר להרגיע אותה ולחשוב על המצב באופן רציונלי. בנוסף היא לא עשתה מה שהתכוונה לעשות, מתרגלים אחרים דאגו לה כשהם שמעו את הסיפור.
בנקודה זו, שאלתי אותה, "הרעיון שלך הדהים אותי וזה קשה לי לתפוש אותו. אני די מודאג לגבי המצב שלך. הדאפא נתן לנו משימה עצומה בזמן הזה כדי להציל יצורים חיים. אם לנסח זאת יותר ברצינות, זו הייתה מלכודת שהונחה על ידי הכוחות הישנים המרושעים. המטרה הייתה מכוונת להרוס את הדרך הנכונה שהמורה ארגן ולשלוח אותך לכלא. הרעיון שלך לא היה רציונלי ולא חכם."
ה. בעיות עם מתאמים ואחראי אזורים
1. המתאמים מכל מחוז הם גם אחראים על הנושאים הטכניים באתרי ההפקה לחומרי הבהרת אמת. תחת נסיבות קשות אלו, לעיתים הם מתעלמים מהטיפוח האישי שלהם. כך הם באופן לא מודע פיתחו קו מחשבה של השגת דברים חדשים לשם בטיחותם ולספק מנהיגות כמו אנשים רגילים. כמה מהם אפילו פיתחו התנשאות בדרך שהם דיברו ופעלו. למרות שנראה שהם אינם כועסים על ביקורת על פני השטח, מחשבותיהם לא היו רגועות. הם המשיכו להתנהג באותן דרכים ישנות. חלק מהמתרגלים הותיקים התעלמו מהביטחון, במיוחד כאשר נתקלו בציתותים או בטקטיקות אחרות שהרשויות משתמשות בהן.
2. מתרגלים מסוימים הופרעו באופן חמור על ידי תשוקה מינית ורגשנות יתר כלפי אהוביהם
3. חלק מהמתרגלים הצהירו (על התנערות מארגוני המק"ס) עבור חבריהם וקרוביהם בלי הסכמתם. מאוחר יותר, הם הרגישו שזה לא היה נכון וחשבו לחזור הביתה כדי להסביר להם באופן אישי. המצב הזה גרם לרמה מסוימת של התערבות גם בעניינים אישיים וגם בעבודה באתרי הפקת החומרים. המורה לימד אותנו:
"הדרך שלכם - אני חושב שכבר ראיתם - היא למעשה די צרה. אם תסטה רק מעט, לא תתאים לסטנדרטים של תלמיד דאפא. יש רק דרך אחת מאוד ישרה שאנחנו יכולים ללכת בה ואי אפשר לסטות אפילו מעט, כי זה מה שההיסטוריה דורשת ומה שהחיים של היצורים החיים ביקום העתידי דורשים. ביקום העתידי לא יכולה להיות סטייה זעירה בגלל שיש השמטה אצלכם בתיקון הפא. לכן זה מאוד חשוב שתעשו כל צעד וצעד כיאות במהלך אימות הפא שלנו עצמנו." ( "הרצאת פא וביאור פא בועידת הפא באזור ניו-יורק רבתי." 20 באפריל 2003 )
הרוע צופה היטב בכל דבר שאנו עושים וינצל כל פרצה שנוצרת על ידי המחשבות והפעולות הלא נכונות שלנו. מטרתם היא להרוס ולהתערב בהצלתנו את היצורים החיים. המתאמים והמתרגלים העובדים באתרי הפקת החומרים יכולים באופן לא מודע לפתח את קו המחשבה של לעשות דברים, להשתוקק להצלחה מהירה, התעלות נפשית, מנטליות של ההתפארות, ועצבנות. קווי המחשבה הללו יכולים לגרום לנזק חמור שלא ניתן לתקנו.
למדנו הרבה שיעורים כואבים. מתרגלים שאינם זהירים לגבי ביטחון הטלפון מאפשרים לרשע לעקוב אחרינו במשך חודשים. זה גרם ליותר מעשרות אתרי הפקת חומרים להיות מושמדים, ולכמה עשרות מתרגלים להיעצר ולהידון לעבודה בכפייה. מתרגלים שהיו אחראים על אתרי הפקת חומרים מכמה אזורים נעצרו בזמן שהפיצו חומרי הבהרת אמת ברחוב, מה שגרם להרבה אתרים אחרים להפקת חומרים להיות מושמדים ולעצירתם של מתרגלים אחרים. כמה מתרגלים, שרק השתחררו ממחנות עבודה ומבתי כלא, לא שקלו את הצורך בלימוד הפא ועשיית התרגילים כדי לפצות על הזמן האבוד. הם היו להוטים מדי לעזור ולהפיץ חומרי הבהרת אמת. שוב הם נעצרו, נידונו ונשלחו למחנות עבודה תוך זמן קצר.
הדוגמאות למעלה הן מזימות מדוקדקות של הרשע. במהלך שנת הירח הסינית החדשה ויום ההולדת של המורה, הרבה מתרגלים כתבו את הברכות הבאות: "אנו נלך היטב בדרך הטיפוח של תקופת תיקון הפא שאורגן על ידי המורה, עם מחשבות נכונות ופעולות נכונות כדי לתת למורה להיות יותר שמח ופחות מודאג." אני חושב שמילים אלו הפתיעו הרבה מתרגלים. זה משום שלא פעלנו היטב עד כדי שהמחשבה לרצות לפעול היטב הפתיעה אותנו.
המורה אמר שכולנו מתאמים ואחראים. אנו לא רק צריכים לטפח טוב את עצמנו, אלא גם יש לנו אחריות ומשימה להציל יצורים חיים. אנו לא כותבים את המאמר הזה כדי להצביע על אדם מסוים או כדי לבקר מישהו. במקום זאת, אנו מרגישים יגון על האבידות, ומאוד לחוצים בקשר לסימני ההזהרה שאנו רואים. אנו מצביעים עליהם כדי לחלוק עם מתרגלים עמיתים בבית ומעבר לים, לעודד אחד את השני ולנוע יחד קדימה כפי שנדרש על ידי המורה כדי למלות את משימתנו האדירה ואת השבועות ההיסטוריים
(כל הזכויות שמורות לאתר Minghui.org) Copyright © 2024 Minghui.org. All rights reserved