"מוגנת" בתוך מלכודת

זו היתה הפעם הראשונה שהרגשתי איך צל הרפאים של המפלגה הקומוניסטית מחזיק את האנשים באזיקים שלו, עושה מהם עבדים שלו, לא נותן להם אפשרות לקבל החלטות.

לפני זמן קצר קיבלתי מהביטוח הלאומי מכתב שאני לא זכאית יותר לקצבה מסוימת, ואני חייבת להחזיר להם את כל הכסף ששולם לי עבור השנה החולפת. תגובתי הראשונה היתה פחד ואובדן עצות. אחר כך באה גם המחשבה שלא תמיד זה כל כך טוב לחשוף את האמת (הסיבה להפסקת הקצבה).

כבר הרבה שנים אני מקבלת את הקצבה הזו, כיוון שמשכורתי לא גדולה, והתרגלתי. היה מאד נוח, והיה לי פטור מתשלומים. הייתי מוגנת במלכודת, חייתי בתוך תלות "נעימה". כשלוקחים את זה ממך, ישר מגיע הפחד: איך אחיה הלאה? זה הזכיר לי משפט מ"תשעת הדיונים אודות המפלגה הקומוניסטית" – העם הסיני כל כך התרגל לשלטון של המפלגה, שיש להם פחד "איך סין תתקיים בלי המפלגה הקומוניסטית?".

המורה פעם אמר שאפילו במדינות דמוקרטיות יש אלמנטים של קומוניזם, והביא כדוגמה את שרותי הרווחה. כשנזכרתי בכך באותו הרגע, הבנתי שכל השנים האלה חייתי בהשפעה של צל הרפאים של הקומוניזם. ישר ראיתי איך הוא מחזיק את האנשים, עושה אותם תלויים בו, משפיע על התודעה שלהם, משתמש בחולשותיהם – ועד כמה המחשבה צריכה להיות חזקה להבין את זה!

הבנתי שצריך לחפש עבודה נוספת וזה הרגיע אותי. במקביל עברה עוד מחשבה (לא בולטת) שמה שקרה הוא לטובה, שצריך להיפטר מהתלות הזו, אבל לא כל כך שמתי לב למחשבה הזאת. יותר מאוחר בשיחה עם עוד מטפחת סיפרתי על הצרות שלי והיא אמרה בדיוק מה שאז צץ אצלי בראש, ואני שוב לא נתתי לזה חשיבות רבה.

למחרת בבוקר כשהתעוררתי, שוב הרגשתי חרדה, ושוב הרגעתי את עצמי שצריך רק למצוא עבודה והכל יסתדר.... לא עבר הרבה זמן ופתאום באה ההבנה שבשום פנים ואופן, וכמה שלא יחסר לי כסף, אני יותר לא חוזרת לביטוח לאומי. באותו רגע הרגשתי שנפטרתי מהפחד, כאילו נפל ממני משהו גדול, כבד וחונק. הרגשתי את עצמי חופשיה, חופשיה לקבל החלטות לפי מצפוני, חופשיה לחיות לפי הבנתי, חופשיה מהפחד לעמוד בקריטריונים של המוסדות. אני גם ראיתי מה קורה לבן אדם שנפל למלכודת של צל הרפאים של הקומוניזם, איך הוא מתלהב ומתרגל לנוחות ואחר כך מפחד לאבד את זה. הפחד הזה מכריח את האדם לשקר וכך הוא נופל. ככל שהוא יותר נופל, צל הרפאים יותר מרוצה, כי כך קל לו יותר לשלוט עליו.

כשראיתי את זה פתאום התחלתי להעריך ממה השתחררתי. אני מודה למורה ולכל תלמידי הדאפא שעזרו לי.

זוהי רק הבנתי.