מתרגל צעיר: טיפוח הוא לא משחק ילדים - זה עניין רציני

(Minghui.org)

אני מתרגל פאלון דאפא בן עשר מסין. לאחרונה קראתי הרבה מאמרים שנכתבו בידי מתרגלים צעירים ופורסמו באתר מינגהוי. הם נגעו ללבי, לכן החלטתי גם אני לשתף בניסיון שלי.

סבתי סיפרה לי שכשהייתי בן 18 חודשים, לעיתים תכופות רציתי ללמוד לעשות מדיטציה ביחד איתה ולהאזין להרצאות המורה. פעם, ישבתי לבד על המיטה, משכתי את השרוול שלי כדי לחשוף כתף אחת, וישבתי במדיטציה עם שתי רגלים משולבות בלוטוס. כשסבתי נכנסה לחדר וראתה אותי, היא היתה מופתעת וגם שמחה. היא שאלה אותי איך למדתי לעשות כך, ואני הצבעתי על תמונת המורה שתלוייה על הקיר. היא באמת שמחה.

לאחר מכן התחלתי להשתתף בקבוצת לימוד-פא עם סבתא. כשהשתתפנו בקבוצת לימוד-הפא תמיד התנהגתי טוב ולא הקמתי כל רעש. מתרגלים עמיתים כינו אותי "מתרגל קטן". שיננתי הרבה מהרצאות המורה הקצרות, שירים, לון יו ועוד. למרות שלא יכולתי להגות אותם נכון, דקלמתי אותם לאבי ואמי כשהגעתי הביתה. כיוון שהם לא לא היו מתרגלים הם לא יכלו להבין, אבל סבתא הבינה.

אחרי ה-20 ביולי 1999, המק"ס (המפלגה הקומוניסטית הסינית) רדפה באכזריות מתרגלים. סבתא ואני התנסינו ברמות שונות של מבחני שין-שינג. כשהורי ראו אותי מתרגל את המדיטציה עם סבתא, הם מיהרו להוריד את רגלי מתנוחת המדיטציה ולא הרשו לי לתרגל. הם הרחיקו אותי מסבתא ולא הרשו לי יותר לישון אצלה בבית. למדתי את הפא רק כשהיא לקחה אותי לגן.

מיד לאחר שהרדיפה החלה, סבתי מסרה לשלטונות הרבה ספרי דאפא תחת הלחץ, כיוון שעדיין היו לה הרבה החזקות. אמרתי לה "אפילו אם הם היו מכים אותך למוות לא היית צריכה למסור את ספרי דאפא". סבתא היתה מאוד עצובה וידעה שהיא עשתה טעות גדולה. היא הבינה שהיא צריכה לטפח בדאפא ביציבות ולהתאמץ להתקדם קדימה במרץ.

במשך מספר שנים הייתי נחוש לשנן את הרצאות המורה עם סבתא בדכנו לבית-הספר. לפעמים יצאתי החוצה להעביר חומרי הבהרת האמת עם סבתא. לפעמים העברתי מאמרים של המורה למתרגלים עמיתים. גם הבהרתי את האמת לאנשים במטרה להציל יצורים חיים.

פרסום "תשעת הדיונים אודות המפלגה הקומוניסטית" גרם להלם גדול בסין. סבתא אמרה לי שהמורה בכיתה שלי רוצה להתנער מהמק"ס. המורה שלי גם הסכים שכל הכיתה שלנו צריכה להתנער מה"חלוצים הצעירים" של המק"ס, ולהיפרד לחלוטין מהמפלגה המרושעת. התנדבתי לכתוב את כל חמישים השמות של עמיתי לכיתה, ולהצהיר על התנערותם באתר אינטרנט.

נוכחתי שכאשר אנו מתיחסים לעצמנו כמתרגלים, לא יהיה בנו שום פחד כשנתקל בקשיים. המורה אמר ("ג'ואן פאלון", הרצאה רביעית):

"ככל שתשפר את השין-שינג שלך, כך תוכל לעבור אותם. אם אתה רוצה להתגבר עליהם תוכל לעשות את זה, אלא אם כן אתה בעצמך לא רוצה לעבור אותם."

פעם, בתקופה שהייתי בגן, שיחקתי עם חבר בבית. החבר שלי דחף אותי בלי כוונה ופצע את רגלי. לא יכולתי ללכת שבוע שלם. התכוונתי לספר להורי על כך, אבל סבתא אמרה לי "אתה מטפח, אתה צריך לשלם את החובות שלך". אני הבנתי וסבלתי זאת בלי לספר להורי.

הייתי גבוה יותר מרוב חברי לכיתה, אך ראייתי לא היתה כל-כך טובה. המורה שלי שינה את מקום מושבי הרבה פעמים במטרה לאפשר לי לראות יותר טוב. אך אני לא הרגשתי טוב לגבי זה כיוון שחששתי להסתיר לאחרים. אני אמור להתחשב באחרים. אז בחנתי את מצבי על בסיס הפא ולמדתי בחריצות רבה יותר את הפא. ראייתי השתפרה.

היתה לי ההחזקה של רדיפה אחרי תהילה ורווח אישי בלי שהייתי מודע לקיומה. פעם הכיתה שלי ערכה בחירות למנהיג הכיתה. כשלא קיבלתי שום קול, הייתי מאוכזב. כשהלכתי הביתה וספרתי להורי הם גם היו מאוכזבים ממני. סבתא אמרה לי "אם אינך יכול להוציא את זה מראשך, זוהי החזקה." הבנתי שזו הזדמנות בשבילי להפטר מההחזקה שלי לתהילה ורווח. האם המורה לא דיבר על-כך בהרצאותיו? הייתי מסוגל לוותר על ההחזקה שלי מיד.

לפעמים שקעתי בכיופים ומשחקים ושכחתי שאני מתרגל. כאשר הזנחתי את הטיפוח, המורה נתן לי רמזים. פעמיים חלמתי שאני יושב על חבית גדולה מלאה נחשים, תנינים ועוד דברים נוראיים אחרים. חבל מהשמיים נקשר מסביב למותני עם יד גדולה שמחזיקה אותי מאחור. הייתי מאוד מפוחד כשהתעוררתי. סיפרתי לסבתא על החלום הזה. היא אמרה לי שאני צריך להסתכל פנימה ולמצוא מה לא עשיתי כהלכה. ידעתי שלא הלכתי אחר דרישות המורה. לא למדתי את הפא ולא תרגלתי היטב. לפעמים תרגלתי ולפעמים לא. המורה אמר ("ג'ואן פאלון", הרצאה שישית):

"איך אפשר להכריח מישהו לטפח? אי אפשר להכריח אותך לטפח ולתרגל. ההתקדמות האמיתית תלויה בך. אף אחד לא יכול לעשות שום דבר בקשר לזה אם אתה לא רוצה לשפר את עצמך."

למרות קשיים אלה, הבנתי את חשיבות הטיפוח. המורה אמר ("ג'ואן פאלון", הרצאה שניה):

"העניין של טיפוח-תרגול אינו משחק ילדים והוא גם אינו טכניקה של אנשים רגילים – הוא עניין רציני מאוד".

במטרה ללכת בעקבות המורה הביתה, אי אפשר ללכת בדרכים עקיפות. למזלי אני שוהה עם סבתא עכשיו. אנו לעיתים קרובות משתפים בהתנסויות שלנו, ואני מסוגל להעלות את השין-שינג שלי במהירות. לפני השינה אני לומד את הפא ומתרגל את התרגילים. הקשבה להרצאות המורה ושינון המאמרים החדשים של המורה הפכו לשגרת יומי.