על הנתינה

(Minghui.org)

מרכז הפקת חומרי הבהרת האמת חייב להיות ממומן באופן הולם וכל מתרגל חייב לתרום להבהרת האמת ולהצלת יצורים חיים, אבל איננו מתכוונים לקחת כסף מאנשים שאינם מתרגלים. המצב הכלכלי שלי טוב יותר משל מתרגלים אחרים וכך, בהסכמת בעלי שאינו מתרגל, מדי פעם אני תורמת כסף למען פרויקטים של דאפא. לפעמים כאשר אני תורמת סכום גדול של כסף, ההורים שלי, שהם גם מתרגלים, אומרים, "הפסיקי לעשות זאת לזמן מה. זה יותר מדי". הגבתי "אני די מסודרת כלכלית, ואת מה שהרווחתי מהדאפא לא אוכל לעולם להחזיר בכסף. עכשיו אני נותנת יותר כדי שמתרגלים אחרים יתנו פחות. כאשר רציתי לעזור למתרגלים עם הכנסה נמוכה, הם לא לקחו ממני אגורה". במשך השנתיים האחרונות, המצב הכלכלי שלי השתפר משמעותית. הגעתי להבנה שזה מה שהמורה ארגן עבורי באדיבות, אז אני צריכה להשתמש בזה כדי להציל יותר אנשים. מאוחר יותר, הבנותיהם של הורי גם השתפרו, והם החלו לתרום יותר כסף בעצמם, ומאז אף פעם לא הטילו ספק במה שאני עושה.

יצירת סביבה בטוחה תלויה בנו

כולם בחברה שלי יודעים שאני מתרגלת פאלון דאפא, אז אני הולכת בצמוד לעקרונות של "אמת-חמלה-סובלנות" בדיבורי ובפעולותיי. כאשר קונפליקטים עולים אני תמיד מחפשת סיבות בלבי, מתייחסת לכולם באדיבות בעבודתי, ולא מחפשת תמורה מאחרים.

עבודתי היא כזו שעלי להתעסק עם יותר משני ביליון יואן (בערך 250 מיליון דולר אמריקאי) כל שנה, ואני בקשר מתמיד עם לקוחות. אבל, אני תמיד דבקה בעקרונות הבאים: אינני מקבלת אגורה מהם, אינני לוקחת איתם טרמפים, ואינני נותנת להם לקנות לי ארוחות. בנוסף, אני מתייחסת ללקוחותיי באותה צורה שאני מתייחסת למשפחתי, ובמהלך שמונה השנים האחרונות השתניתי מאדם עם תשוקות אינסופיות למתרגלת מכובדת שלא תושפע מתשוקה, הכל בזכות הפא המוסרי. אנשים שמכירים אותי אומרים לעיתים, "אם כולם היו מתרגלים פאלון גונג, לא הייתה שחיתות. בימים אלו אף אחד לא יכול למצוא אדם אחד מעשרת אלפים שהוא כמוך – אינך מנצלת את מעמדך למטרותייך האישיות". היכולת שלי והמסירות לעבודה ידועים היטב בחברה, מה שהניח בסיס מוצק עבורי לבצע הבהרת אמת פנים מול פנים. ניסיתי כמיטב יכולתי להסביר את העובדות לכל אלו שהנני עובדת איתם. רובם יודעים את האמת, וכמה אפילו פרשו מהמפלגה הקומוניסטית הסינית ומהארגונים המסונפים לה.

פעם ראיתי בעיתון של החברה בה אני עובדת מאמר שהשמיץ את הפאלון דאפא ותהיתי למה ראיתי את זה. המורה אמר,

"היכן שיש בעיה, לשם אנו צריכים ללכת ולהבהיר את האמת" ("ללמד את הפא בועידת הפא במרכז ארצות-הברית").

הדפסתי חומר הבהרת אמת והלכתי לראות את הפקיד האחראי על המחלקה שרשמה את המאמר. מחשבה נכונה תסדר הכל. במשרדו, בלי הקדמה הסברתי לו את העובדות ועניתי לשאלותיו. בסוף הוא אמר שהוא לעולם לא יעשה עוד משהו נגד הדאפא, והסכים לקרוא את המידע שהבאתי לו כשהוא הלך הביתה. מאז, אף אחד לא רשם עוד מאמר שמשמיץ את הדאפא. הפקיד היה המפקח שלי וידע על הכבוד והמסירות שלי לעבודה, וזה סלל את הדרך עבורי להבהיר לו את האמת. הבנתי היא שמתרגלים חייבים ללכת אחרי העיקרון של אמת, חמלה וסובלנות בכל מה שהם עושים, משום שהדיבור והפעולות שלנו משקפות את ההתנהגות של מתרגל דאפא ואנשים רגילים נוטים להסיק מסקנות עלינו בהתבסס על מה שהם רואים.

כאשר אינני עושה הבהרת אמת פנים מול פנים, אני מפיצה חומרי הבהרת אמת. כאשר אני הולכת לקניות, יש לי את המחשבה שאני הולכת למטרת הפצת חומרי הבהרת האמת ולתת לאנשים שם לראות את האמת. זה תמיד עובד חלק. אני לוקחת חמישה עד עשרה עותקים והולכת לאזורים שונים בלי לעקוב אחר דפוס מסוים. אני תמיד שומרת על מחשבה צלולה ולב יציב. אינני מהססת או נבהלת, למרות שלפעמים אנשי מכירות רואים אותי עושה את זה, בגלל שאני שם כדי להצילם. דבר אינו קורה כאשר יש לי מחשבות נכונות. למעשה, פחד מתעורר כאשר אתה מפחיד את עצמך.

לעיתים הייתה לי החוויה הזו כאשר עשיתי הבהרת אמת פנים מול פנים: כאשר אנשים שאינם מתרגלים אומרים לי שאין זה בטוח לדבר עם אחרים על האמת, אני אומרת, "לכולם יש מחשבה כזו, ואם אני טובה אליך בכנות, אתה תרגיש את זה. אנו נהיה באמת בטוחים רק כאשר כולם ידעו את האמת".