הבנה בנוגע לחיסול "שד השינה"

(Minghui.org)

אני רוצה לספר איך חיסלתי את שד השינה. אם יש משהו לא נכון בהבנה שלי, אז אנא מכם, עמיתי המטפחים, תקנו אותי.

בדרך כלל אני מתרגל בערב. פעם אחת הרגשתי רצון עז לישון והחלטתי שלא אתרגל, אלך לישון ואתרגל מחר. אבל למחרת בכל זאת הייתי ישנוני ובעצם, זה "שד השינה", שהשתמש בהחזקה שלי לשינה כדי ליצור הפרעות. הבנתי שיש שד של שינה ויש אני אמיתי. בכל פעם שאני מתכוון לתרגל, אני יודע בלבי שצריך לעשות תרגילים ולא צריך לישון, אבל אצל ה"אני" שוב מופיעה המחשבה: "איך יהיה נעים לישון", ואני שוב מוותר לרצון לישון. בעצם, זאת תוצאה של לב שיש בו החזקה לנוחות. במילים אחרות, זאת הסכמה פסיבית עם קיומו של הטבע הדמוני שלי. בגלל זה כל פעם שאני מתכנן לתרגל הדברים האלה מתחילים להיאבק איתי. אפילו כשאני מתרגל בנחישות, בכל זאת הרגשתי שאני מתעייף, וזה אומר שלא חיסלתי את זה עד הסוף.

במאמר "הסבר הפא" המורה אומר:

"אם זה ממשיך בלי סוף, אם אין בעיות אחרות בשין-שינג או בהתנהגות, זהו בוודאי השד המרושע שמנצל את הפרצה של חוסר השליטה שלכם. ככלות הכל, מטפחים אינם אנשים רגילים. אז מדוע הצד של הטבע המקורי לא מתקן את הפא?".

כשהבנתי את זה באותו הערב שיניתי לחלוטין את המחשבה שלי. כך חשבתי בלבי: "להרגיש נוחות מהשינה – אין בזה שום דבר טוב. הכי טוב זה לתרגל, לשאת סבל וקשיים". בנוסף, אמרתי לעצמי גם: "מצב השינה הערב לא מתוכנן", בעצם ככה רציתי באופן מוחלט לסלק את לב הנוחות של השינה. כשיצרתי במוחי מחשבה יציבה כזאת, אז פתאום גם הגוף והנפש הרגישו הקלה ופעמיים רצוף עשיתי את תרגילי התנועה ואז תרגלתי את התרגיל החמישי במשך שעה. אחרי זה בחצות שלחתי מחשבות נכונות והלכתי לישון. למחרת לא הייתה לי שום הרגשה של ישנוניות.

אני חושב שכשיש לנו מחשבות שמתאימות לשד או לרוע, אז היצורים האלה יוכלו כל הזמן להשתמש בהן, אבל כשאנחנו נפריד את עצמנו מהרוע ונבין שהוא לא צריך להיות קיים, אז לא תהייה לו סביבה שהוא יוכל להתקיים בה.

אנחנו צריכים לטפח בהתאם לפא שהמורה מלמד אותנו, זאת אומרת, לטפח בהתאם לעקרונות הנכונים. אנחנו צריכים להתייחס לקשיים ולסבל כמשהו טוב, ולנוחות, להתייחס כאל משהו רע. אם יהיו לנו מחשבות על כך שמצב הנוחות הוא נעים, שזה טוב, אם תהייה לנו שאיפה לנוחות, אז אם תעשה דברים שאתה צריך לעשות ושאתה חייב לעשות עם הלב הזה - תרגיש עייפות גדולה וקושי לבצע אותם. במילים אחרות, אם יש לנו שאיפה לנוחות - אם תשנה מהשורש את המחשבה ותסלק את המושגים המוטעים שנוצרו בין אנשים רגילים, אז שום קושי לא יוכל לעצור אותך. באותו הזמן אני מציע לעמיתי המטפחים ללמוד היטב את המאמר של המורה:

"כמה שיותר קרוב לסוף, אנחנו צריכים לטפח יותר בנחישות".