מה ראתה צ'ינג-צ'ינג במימדים אחרים בעת ששלחה מחשבות נכונות

(Minghui.org)

[הערת מערכת פאלון ניוז: העין השלישית אצל מתרגלים שהם ילדים פתוחה לעיתים, והם רואים דברים שאחרים לא רואים. הקורא יכול להתייחס לזה כפנטסיה של ילד, או כמשהו ללמוד ממנו.....]

צ'ינג-צ'ינג היא בת 7 שנים, וגדלה בסביבת טיפוח, היות שרבים מבני משפחתה הם מתרגלים.

לאחרונה החלה צ'ינג-צ'ינג לשלוח מחשבות נכונות בצוותא עם מתרגלים אחרים. לעיתים קרובות דודה ודודתה נמנמו תוך כדי שליחת מחשבות נכונות, וידיהם התרפו ונפלו לתנוחות לא נכונות. צ'ינג-צ'ינג אמרה שזה קרה כתוצאה מהפרעות מנחשים גדולים, חרקים ענקיים, וסוג מסוים של "שדים משולבים" (אשר גופם עשוי משילוב של נחשים, שועלים וחרקי-ענק) מממד אחר. היא העירה לדוד כמה פעמים אך הוא לא השתפר. זה היה ממש מסוכן. זנב הנחש חדר לתוך הממד שלו. הנחש צחק בפניו ואמר: "קל מאוד לשלוט על הברנש הזה". צ'ינג-צ'ינג אמרה שהשדה הממדי של הדוד מכיל יותר מדי דברים רעים, והוא מאוד עכור, ורק אזור באורך כמטר נותר זוהר. כל היצורים החיים שם החזיקו בידיהם מקורות אור קטנים. כל אלו שלא זכו להינצל, בכו והתבוססו בתוך אגם, ומצבם היה עגמומי ומעורר חמלה. צ'ינג-צ'ינג ניגשה ומשכה אותם החוצה, אך הם מיד נפלו בחזרה לתוך המים. אולי זה בגלל שרק מי שהם שייכים אליו מסוגל להציל אותם. יצורים חיים אחדים שניצלו מחו את דמעותיהם ובכו שעות על גבי שעות מצער על אחיהם שלא ניצלו.

צ'ינג-צ'ינג גם ראתה שהשדות הממדיים של כמה מן המתרגלים היו בעלי גוון צהבהב-אפרפר. השדות הממדיים של אותם אלו שהיטיבו לטפח זהרו בצבע זהב, חֶלק יותר וחֶלק פחות. היצורים שניצלו בשדות הממדיים, שרו, רקדו, שיחקו שחמט, ניגנו, והיו שמחים מאוד. כל אלו שעדיין לא ניצלו היו בתוך המים. ככל שהאדם הצליח יותר בטיפוח שלו, כך עומקם של המים שבוסס בהם היה רדוד יותר.

צ'ינג-צ'ינג אמרה שהמתרגלים השתמשו בכל מיני כלים של הפא בעת שליחת מחשבות חיוביות. אביה השתמש בחרב, דודתה השתמשה בברק, הדוד בשרשרת, דוד אחר בכדור אש, אשתו בסופת טורנדו, וסבתא בצלחת מעופפת.

בוקר אחד כולם שלחו מחשבות חיוביות בדיוק בזמן, כל שעה. כמעט בכל פעם לאחר שליחת המחשבות, היו מופיעים פרח לוטוס גדול, קשת, ושבע פיות שמפזרות פרחים. גם בודהא ענק מחייך הופיע וצפה בכולם.

פעם אחת הדוד לא שמר על השין-שינג שלו והתחיל לריב עם הדודה. באותו לילה, בזמן שליחת המחשבות החיוביות, צ'ינג-צ'ינג ראתה חושך מוחלט בתוך השדה הממדי של הדוד. רצועת הזוהר באורך המטר נעלמה. היה צורך באורות רבים על מנת להאיר את השדה הממדי שלו ולראות משהו. כל היצורים החיים בכו בכי תמרורים, ודמעותיהם זלגו מכל הקירות. האגם הקטן הפך לים ומשך אליו אפילו עוד יותר יצורים שנפלו לתוכו. ההפרעות של הדוד התגברו והוא נרדם מיד בתחילת שליחת המחשבות. השדים פשוט הפכו את השדה הממדי של הדוד למגרש המשחקים שלהם. הנחש הגדול שתה, רקד, שר, ועשה חיים. כלי הפא של הדוד – השרשרת, הפך לגרוטאה ואיבד את כל כוחו.

לאחר שהקשבנו קשב רב לתיאורים של מה שצ'ינג-צ'ינג ראתה במימדים אחרים, כולנו הבנו יותר לעומק את החשיבות שבשליחת מחשבות נכונות, ואת הרצינות שבעניין הטיפוח. עלינו באמת לדרוש יותר מעצמנו, ולהתקדם במסלול הטיפוח במלוא הקיטור. לא נגרום למעשים שנתחרט עליהם בעתיד, ונהיה בעלי אחריות כלפי עצמנו וכלפי היצורים החיים.