ההחזקות הן כמו פו-טי ("דיבוק", שליטה של רוח)

(Minghui.org)

מוחו של מתרגל צריך להיות שקט. כאשר לבנו לא מאוזן, זה מצביע על כך שמשהו קשור להחזקות שלנו. אנחנו נוטים לחפש בחוץ כדי להשיג איזון פנימי, או שאנחנו מוצאים תירוצים ומשכנעים את עצמנו שיש לנו סיבות להחזיק בהחזקות שלנו. אי לכך, החזקות אלה שולטות בגופנו. יום נוסף שבו לא נצליח להפטר מן ההחזקות האלה, הוא יום נוסף שהן יתמרנו אותנו, ולתת להן לעשות זאת, פירושו שאיבדנו את עצמנו.

הרגע בו אנחנו מוארים להחזקות שלנו, הוא בדרך כלל אחד הרגעים הכואבים ביותר בלבנו. החזקות הן כמו "דיבוק". כדי שהן ישרדו, הן מפריעות לנו וירשו לנו להתעלם מהן. אם נחשוב ונפעל על פי ההחזקות שלנו, אנחנו רודפים אחרי ההחזקות, רוצים אותן ומעריצים אותן. אם נוכל לעמוד מולם באומץ ולומר להן שאיננו רוצים בהן, המורה יעזור לנו להפטר מהן.

אני הוארתי לדברים אלו בזמן קונפליקט עם מתרגל עמית. כעסתי מאד, זיהיתי רבות מהחזקותיו, והלכתי לשבת במכונית מתוך כעס. מתרגל אחר הקשיב להרצאה של המורה בטייפ, על מישהו המחזיק בחוזקה ב"דיבוק" שלו ולא נותן לו להשתחרר (ציטוט לא מדויק של המורה). הייתי המום. מדוע אני תמיד מתערב בבעיות של מתרגלים עמיתים? מדוע לא חיפשתי פנימה תחילה, כשכעסתי? האם אני הוא זה שמחזיק בחוזקה בהחזקה, ולא נותן לה להשתחרר? חפרתי עמוק פנימה ומצאתי את ההחזקה שלי, רועדת מפחד, פוחדת שמצאתי אותה, ואני הולך להיפטר ממנה. בדיוק כפי שהמורה לימד אותנו ב"טיפוח אמיתי" (יסודות להתקדמות במרץ)"

"הטיפוח עצמו לא מכאיב - המפתח הוא חוסר היכולת להניח את ההחזקות של האדם הרגיל"

רק כאשר אנחנו משחררים את ההחזקות שלנו אנחנו נחוש כאב. רק כאשר נשחרר את ההחזקה, דרך הכאב, אנחנו יכולים להתאים לתכונת היקום אמת-חמלה-סובלנות, להשיג שלווה פנימית ולהתרומם באמת.

כל מה שכתבתי הם ההבנות המוגבלות שלי. אנא תקנו אותי.