הצלת אנשים בפרויקטים שונים של דאפא

(Minghui.org)

התנסות מוועידת פאלון דאפא האירופית לטיפוח ושיתוף התנסויות בוורשה, פולין-2007

בספטמבר 2005 השתתפתי כרקדנית במצעד התרבויות בהמבורג. הייתה לי הזדמנות ללון בביתה של מתרגלת שעובדת עבור אתר דאפא באינטרנט. היא סיפרה לי שהיא זקוקה למגיהה והיא רצתה לבקש ממני לעשות זאת כבר בשנה שעברה. התעניינתי, הייתי מופתעת והיו לי ספקות האם אני האדם הנכון לעבודה הזאת. קניתי את המחשב הראשון שלי בשנת 2005 ובהתחלה הייתי צריכה ללמוד להכיר אותו. הייתה לי ממש סלידה מהמחשב.

אותה מתרגלת סיפרה לי כמה חשוב לה האתר ויכולתי להתחבר לזה כי הייתה לי אותה הרגשה כלפי צוות הריקוד. אך באותם רגעים עוד לא ידעתי שבקרוב האתר ישחק תפקיד חשוב בחיי.

השתתפות בצוות הריקוד במצעדים ובגאלה של פריס בשנת 2005 הייתה חשובה עבורי וסיפקה לי הזדמנות להשתפר בתחום הזה ולהשתמש בכישוריי כדי להציל יצורים חיים. אפילו כיום, אני עדיין משתתפת באירועים שונים במטרה להציג את היופי של דאפא.

בכל פעם שאנחנו רוקדים אנחנו זוכים לתשואות רבות ואנשים רבים מעירים שאנחנו נראים נפלא וכו'. אנחנו מושכים הרבה פחות תשומת לב כשאנחנו יושבים בשקט בבית מול מסך המחשב ומתקנים מאמרים, כיוון שאף אחד לא יודע על זה. ובכל זאת, עבודה זו נשארה עבודה קבועה והיא חלק חשוב בהבהרת האמת, כיוון שאם אף אחד לא יערוך מאמרים, למחרת לא יפורסם שום מאמר.

לפני שהתחלתי לתרגל פאלון דאפא עבדתי בחנויות פרחים שונות במשך זמן מה. מאוחר יותר, לאחר שסיימתי את לימודי בבית הספר התיכון, עבדתי בעבודות רבות הכוללות מלצרות, מכירות, אשת נקיון, פקידת קבלה וכו'. באותם ימים לא הצלחתי להחזיק מעמד במקצוע כלשהו ואהבתי להחליף מקומות עבודה כיוון שהשתעממתי בקלות. בכל פעם שהייתה לי משרה מונוטונית ומשעממת הרגשתי לחוצה ובמשך זמן מה עבדתי כשחקנית תיאטרון וזה היה מאוד מעניין. בכל פעם שמחזה הסתיים היה לי זמן מנוחה ממושך למדי וכעבור מספר שבועות הכנו מחזה חדש. זו הייתה תקופה נעימה וחשבתי שהכי טוב אם אעבוד רק בעבודה מסוג זה. לאחר מכן התחלתי לעבוד באתר האינטרנט הזה ונאמר לי שאצטרך לעבוד בכל יום, אפילו בשבתות ובימי ראשון. הרגשתי שזהו מכשול ולא חשבתי שאוכל אי פעם לעשות זאת. אולם יכולתי להבין כמה חשובה המשימה ורציתי לנסות לבצע אותה. בתחילה אמרתי שאני יכולה להגיה רק מאמר אחד ביום. נאלצתי לעבוד מספר שעות על כל מאמר, כיוון שמחשבותיי נדדו והקארמה ניסתה להפריע, כשהיא מונעת ממני להבין אותם נכונה. כך זה נמשך מספר חודשים וכל ערב זה היה עינוי עבורי לשבת מול המחשב בניסיון לעבוד בעבודה כזאת. היו זמנים שחשבתי על זה כעבודה רגילה, כמו כאלו שהיו לי בעבר.

בדצמבר 2005, תרגלתי עם קבוצת הריקוד בברלין לקראת מופע הגאלה בפריס ונשארתי ללון אצל מתרגלת אחרת. הבאתי אתי את המחשב ואת כבל האינטרנט כי הייתה לי עבודת הגהה לאחר החזרות. אחרי החזרות לעתים קרובות הייתי עייפה ולא למדתי מספיק את הפא או תרגלתי מספיק את התרגילים ובכל זאת ידעתי שישנם אחרים שעובדים באתר, שגם הם עושים הרבה דברים אחרים כך שאוששתי את עצמי והתיישבתי מול המחשב. היו גם סופי שבוע רבים שנסעתי עם המחשב ועם כבל האינטרנט שלי ועשיתי את ההגהות.

בקיץ 2006 שהיתי אצל אחת המתרגלות לזמן מה והרגשתי שהלחץ כה עצום עד שהתחלתי לבכות. בדיוק השלמתי אז הכשרה לעבודה חדשה שנמשכה מספר שבועות. גם עברתי דירה והתחלתי לעבוד במקום חדש וחשבתי שאיני מסוגלת לעשות הכול בבת אחת, במיוחד לא את ההגהות.

לאחר שנרגעתי מעט, ראיתי לפתע את כל תהליך הטיפוח שלי ואת כל מה שכבר עברתי. זה נגע מאוד ללבי כיוון שעשיתי את העבודה הזאת כבר כמעט שנה שלמה, כל יום ללא הפסקה בעודי עושה גם את עבודותיי האחרות. פתאום הבנתי איזו הזדמנות נפלאה נתן לי המורה. ניתנה לי משימה שמעולם לא האמנתי שאצליח להשלים כשאני משתמשת בציוד שאני לא אוהבת. הבנתי שהצלחתי ושאנחנו יכולים לעשות כל דבר שהוא. המורה אמר:

"כשטיפחתי ותרגלתי בעבר, מאסטרים גדולים רבים אמרו לי את המילים האלה: "כשקשה לסבול, אתה יכול לסבול את זה. כשזה בלתי אפשרי לעשייה, אתה יכול לעשות את זה." למעשה ככה זה. אחרי שתחזרו הביתה, כולכם יכולים לנסות את זה. כשאתם מתגברים על קושי אמיתי או על מצוקה תנסו את זה, כשלא ניתן לסבול את זה, תנסו לסבול. כשזה נראה בלתי אפשרי ואומרים שזה בלתי אפשרי, תנסו ותראו שזה אפשרי. אם אתם באמת יכולים לעשות את זה אתם באמת תגלו: "אחרי שעוברים עצי ערבה מוצלים, יהיו פרחים זוהרים ועוד כפר מלפנים!"  ("ג'ואן פאלון" - הרצאה תשיעית)

השנה, כשהייתי באירוע בלייפציג, ראיתי מתרגלת אחרת מחפשת משהו בדוכן שלנו. עמדתי והבטתי בה במשך מספר שניות. לפתע איתרתי את כתובת אתר האינטרנט שלנו מודפסת על המעיל שלה והבטתי על זה במשך זמן מה. זה נגע ללבי והרגשתי קשר גורלי עם האתר. הרגשתי משהו כמו גאווה בגלל שאני תורמת להצלחתו עם ההגהות שלי. אחר-כך התחלתי לחשוב על דברים רבים שאני יכולה לעשות טוב יותר ועל דברים שאני צריכה לעשות ועדיין לא עשיתי.

עבודת צוות הריקוד מסתיימת לאחר מספר ימים. זה נפלא אם אנחנו מצליחים להגיע לאנשים רבים במהלך הימים הספורים האלו. מה שלמעשה אני רוצה לומר, שעבודת דאפא ממושכת חשובה מאוד להצלת יצורים חיים. כל יום, כשאנשים קוראים את האתרים שלנו, וכנראה יש מיליונים כאלה, אנחנו מסבירים להם את המצב האמיתי של הדאפא. יש משל שאומר: "טיפות שנופלות בקביעות יכולות לחורר סלע". מסיבה זאת אני חושבת שהאתרים שלנו חיוניים. הגעתי להבנה הזאת רק במהלך השנה החולפת.

אני מאמינה שכל מה שאנחנו עושים כולל ריקוד, תיפוף בתופי מותן, נגינה בכלי, כתיבת מאמר, צילום תמונות, ציור או תיקון מאמרים נועדו להציל יצורים חיים ולאמת את הדאפא. כל דבר חשוב ואסור להזניח דבר.

בעודי כותבת את המאמר הזה הבנתי שהמורה נתן לנו הזדמנויות רבות לשחרר את ההחזקות שלנו ולהציל יצורים חיים. עבורי, המשמעות היא שאסור לאפשר לרדיפה בצורתה הנוכחית, להתקיים עוד. היא בכלל לא הייתה אמורה להתרחש ועלינו לשלול אותה כגוף אחד. הבנתי זאת בבירור מתוך מאמרי שיתוף התנסויות מאת מתרגלים שונים שהופיעו באתר קלירוויזדום במהלך החודשים האחרונים.

אני רוצה להודות למורה מעומק לבי על כל מה שעשה עבור היצורים החיים.

תודה רבה.