(Minghui.org)

במהלך פגישת שיתוף התנסויות אחד המתרגלים סיפר: "אחרי ה-20 ביולי 1999 [היום בו החלה רדיפת הפאלון גונג], מתרגלים רבים בסביבתי נעצרו ונרדפו. באותה עת אמרתי לעצמי: 'לא אתקל בדברים כאלו!' " מאז ועד היום אותו מתרגל ביצע פרויקטי דאפא רבים ואימת את הפא עם מחשבות ומעשים נכונים. אף על פי שהיו רגעים בהם הסכנה התקרבה (בגלל ההחסרות שלו), הוא למעשה אף פעם "נרדף". במקום זאת, הוא עודד מתרגלים בסביבתו ומתרגלים חדשים לצעוד קדימה ולהצטרף למאמצי אימות הפא והצלת היצורים החיים.

מנקודת המבט של תיקון הפא, כל היצורים מהיקום הישן עומדים בפני שני מערכים של סידורים ובחירות: אחד זה הנתיב שקבע המאסטר והשני הוא זה שנקבע על-ידי הכוחות הישנים.

אחרי ה-20 ביולי 1999, המאסטר ארגן מסלול לתלמידי הדאפא בו הם יצילו יצורים חיים בעולם כולו. זו דרך אצילה ונכונה המובילה לשלמות ולשיבה הביתה. הוא לא ארגן שום קשיים או מבחנים אישיים. אבל מה שהכוחות הישנים כפו עלינו זו דרך מסוכנת וצרה שמלאה במחסומי ענק, סבל ומלכודות. בשל מחסור בהבנה ברורה של הפא, יש מתרגלים שנפלו לסידורים של הכוחות הישנים. הם צועדים בכבדות בדרכם ונתקלים בהפרעות דמוניות רבות. הם נאבקים בתוך הכאב והסבל, ויחד עם זאת "מתענגים" מ"הינצלותם באורח נס" מהמוות, לא מודעים לעובדה שכל זה היה בגלל שהם סטו מהנתיב הנכון. המאסטר שוב ושוב עזר להם "להימלט מהסכנה" כשהגן עליהם וסבל בשבילם. הוא המשיך לחכות להארה שלהם לעקרונות הפא.

כתלמידי דאפא, אנחנו צריכים להיות החלטיים בבחירה שלנו בטיפוח. אנחנו לא יכולים לאחוז בעקרונות דאפא ביד אחת ובעקרונות מהיקום הישן ביד השנייה. אישית, אני מרגיש שמתרגלים צריכים להיות יותר צלולים בנושא.