להציג את הפא באמצעות הקראת ה"לון-יוּ" (חלק ראשון)

(Minghui.org)

לאחרונה התחלתי להפיץ את הפא על-ידי קריאת ה"לון-יו". בשלושה החודשים האחרונים, חמלתו של המורה ופלאי הדאפא נגעו ללבם של הרבה אנשים בעלי קשר גורלי. הם הביעו את התעניינותם בתרגול פאלון גונג.

גב' הונג היא חברה בוועד ההורים. היא עובדת בקליניקה. לפני זמן לא רב ראש הוועד וגב' הונג באו לבקר אותי. דיברנו על נושאי בריאות ובאופן טבעי זה הגיע לתרגול הפופולרי מאד לאחרונה של הפאלון גונג. כאשר היא שמעה לראשונה שאני מקריא את הלון-יו, היא הרגישה מאוד נינוחה ושלווה. כאשר היא שמעה בפעם השנייה, היא הרגישה כאב קליל בשתיים או שלוש נקודות של גבהּ התחתון. היא אמרה שיש לה היסטוריה של מחלת כליה. כאשר היא שמעה בפעם השלישית, היא ראתה דמות מולה. כשפתחתי את הספר "ג'ואן פאלון" והראיתי לה את תמונתו של המורה, היא צעקה: "זה הוא"! קבלתי את תגובתה בחגיגיות וחשבתי לעצמי שזרע נוסף בטיפוח נבט.

המנהל סו הוא אדם מלומד עם ידע רחב בחינוך, בהוראה ובספרות. הוא תמיד התמהמה על סף הדאפא בשל מידע ארצי שהפריע לו. יום אחד הוא חש מאוד לא נינוח, עם כאב ראש מיתר לחץ דם. הזכרתי לו: "המורה מחכה לך כבר כמה שנים. הפעם אולי אתה יכול להאזין לפא הבודהא בלי כל מושגים אנושיים". במהלך כל התהליך של האזנה לקריאת הלון-יו, פניו היו חיוורים והוא נאנח קלות. עשר דקות מאוחר יותר פניו רכשו מחדש זוהר בריא. ניסיתי להביע את דאגתי אליו ושאלתי אותו: "איך אתה מרגיש"? הוא חייך בביישנות ואמר: "פאלון דאפא נפלא"!

המנהלת שיה היא יעילה ובעלת סטנדרטים גבוהים. היא מנהלת את בית הספר ביד רמה, וקפדנית עם תלמידיה. היא עבדה במספר בתי ספר והגיעה להישגים נהדרים. יום אחד שנינו הלכנו למועצת העיר כדי לעשות מספר בירורים. בשעה שחיכינו היא ביקשה ממני לקרוא לה את הפא. היא שילבה את ידיה ועצמה את עיניה להאזין ללון-יו. אחרי שקראתי את הלון-יו שלוש פעמים, היא הזיזה את ידהּ השמאלית הרדומה ושאלה אותי: "למה היד שלי רדומה וגבי עוקץ? ויש גם אנרגיה שדוחפת אותי אל מחוץ לדלת". לא היה לנו זמן לדבר עוד כי היה עלינו לסיים את המוטל עלינו. יום לאחר מכן היא העלתה את אותה השאלה.

המנהלת שיה הייתה בעבר תלמידה של דת מערבית, ושמעה על הדאפא רק לפני שנה. היא טיפחה בבית. זמן קצר לאחר שהחלה את התרגול של הפאלון גונג, גופהּ התנקה והבעיות שלה של הטלת מימיה לעיתים קרובות ופחדיה מקור נעלמו. אז הזכרתי לה: "את חייבת לזכור את העיקרון של לתרגל ללא דרך שנייה". היא הסכימה מיד ואמרה שהיא תפסיק מייד לתרגל את הדת המערבית, והסירה את שני המדליונים שהיו כרוכים סביב צווארהּ. היא ביקשה ממני שוב לקרוא את הלון-יו. הפעם הזאת הייתה לה הרגשה שונה לגמרי. היא הרגישה רגועה ושלווה, וגם ראתה צבעים מתחלפים באופן קבוע מול עיניה, עד שלבסוף ראתה קרניי אור ברורים לחלוטין בעלי אור צלול.

גב' וו היא מנהלת בחברה לביטוח חיים. היא יצירתית ומלאת יוזמה. כאשר ניסתה לפתור סכסוך בין עמיתים לעבודה, כולם פנו נגדה. היא הייתה מאוד מאוכזבת ופנתה לדת. היא ובעלה נתקלו בבעיות גופניות, ובנוסף היא נוכחה לדעת שאנשים בדתות החילוניות לא טיפחו את האופי שלהם והתנהגו כמו אנשים רגילים. היא נבוכה מאוד. יום אחד היא באה לראות אותי. הקראתי לה את הלון-יו. זמן קצר אחרי שהתחלתי לקרוא, היא לא יכלה להפסיק לגהק והמשיכה לגהק. אחרי הפעם השנייה והשלישית שהקראתי לה את הלון-יו, היא אפילו התקפלה והחלה להקיא. אחרי שסיימתי לקרוא, היא אמרה שגופה נעשה קליל יותר. ברגע שהיא נכנסה לרכבּ, היא זרקה את כל פרטי הקישוט של דתות אחרות ושמה את כרטיס הלוטוס שלנו. יום לאחר מכן היא לקחה חלק בפעילות הפא שלנו והקיאה פעמיים. מחלות שהיו לה שנים רבות כמו בעיות עור, כאבי ראש, בעיות שינה ומחלות גופניות רבות - נעלמו כולן.

המנהל ג'אנג זכה בפרסים רבים על ניהול מוצלח של בתי-ספר. הוא דגל בתיקון החינוך. הוא פרש מתפקידו בשנה שעברה. הוא התכוון ללמוד פאלון גונג מספר פעמים לפני פרישתו, אך בגלל לוח הזמנים הצפוף שלו הוא המשיך לדחות את לימוד התרגול. בסמסטר האחרון כאשר ביקרתי בביה"ס בו שירת בעבר, הוא היה שם, חזר לביה"ס כדי לפקח על התלמידים. כך התבטא גורלו הקבוע מראש. שום דבר לא קורה במקרה. אחרי שסיימתי את משימתי, התחלתי לקרוא את הפא ברכּות כאשר ארבעה מנהלים צופים בי:

"הוא דיון בתכונת היקום "גֵ’ן-שַן-רֵן" המתבטאת ברמות שונות בצורות שונות". ("לון-יו", "ג'ואן פאלון")

כאשר קראתי עד לנקודה זו, המנהל ג'אנג עצם את עיניו בעדינות ונשם בקלילות. הוא נרדם כאשר ישב ליד הכיסא. המנהלים האחרים נשארו בשקט, עצרו את כל מה שעשו, והאזינו לפא הבודהא. הערנו את מר ג'אנג כאשר עמדנו ללכת שעה וחצי מאוחר יותר. חודשיים אחרי זה, נתקלנו אחד בשני במסיבת אומנות התה. הוא אמר לי בשמחה: "אני קורא ג'ואן פאלון כבר זמן מה ואני כבר לא סובל יותר מהשגרון שייסר אותי 20 שנה".