חוויות ההיריון והלידה של בתנו ל'

תודה לכל המטפחים על הברכות החמות, על התמיכה והעזרה.

לפני קצת יותר משבוע נולדה לנו בת. היינו רוצים לשתף בהתנסות קצרה:

גם תשעת חודשי ההיריון וגם הלידה רק מלמדים אותנו על גדולת הדאפא. במשך כל חודשי ההיריון הרגשתי קלילה ויכולתי להמשיך לעשות את כל עבודות הבית, לעשות את עבודת העימוד, וללכת כרגיל לעבודה, לא היו ביקורים אצל שום רופא, לא נעשו שום בדיקות, לא נלקחו תוספי מזון שונים כגון ויטמינים, ברזל וכד' - כיוון שידענו שמה שבאמת יכול לעזור לתינוקת הוא לימוד מתמיד של הפא וביצוע חמשת התרגילים. לאט לאט גם קרובי משפחתי קיבלו את הגישה שבה נקטנו.

הלידה הייתה מאוד מתישה ובשלב כלשהו רציתי לבקש אפידורל. בעלי אמר לי שאני בוודאי אצטער על כך בעתיד. בסוף הצלחתי להתמודד עם הכאבים וללדת ללא משככי כאבים או התערבות רפואית כלשהי. לפי הבדיקות שנערכו בבית החולים לאחר הלידה התינוקת קיבלה את הציון הרפואי הגבוה ביותר.

התינוקת התנהגה פשוט באופן יוצא מגדר הרגיל, כל כך שלווה ושקטה, כמעט אף פעם לא בוכה.

נראה שהיא מבינה את כל מה שאומרים לה: לאחר שחזרנו מבית החולים הביתה היינו אמורים לעמד את עמודי העיתון בזמן מוגבל מאוד. בשלב האחרון לפני סגירת העיתון, בבוקר יום רביעי, ליאן התחילה לבכות ולא נתנה לסיים את העבודה. אמרתי לה: "ליאן, את חייבת לתת לי לעבוד ולסיים את העבודה. תלמידת דאפא קטנה, את צריכה להבין את המשמעות של מה שנעשה פה ברגעים אלו, אמא צריכה למהר עכשיו!", באופן פתאומי היא הפסיקה לבכות ונתנה לי לסיים ולשלוח את העיתון לדפוס.

תודה למורה הנכבד, לחמלה שהרגשנו כל הזמן. גם אחרי הלידה קיבלנו מתנה: ביום שאחרי הלידה התקיים לימוד פא בתל השומר (בניגוד לתכנונים הראשונים), כך שלאחר פחות מ-24 שעות אחרי הלידה ניתנה לנו ההזדמנות להשתתף בלימוד הפא עם כלל המטפחים.

בתנו מכינה לנו מבחנים בנושאים שונים, אחד מהם זה ההתמודדות עם ה"צ'ינג"... אנחנו משתדלים לכבד אותה ואת עצמנו בתור תלמידי דאפא ולהתנהג בהתאם, בלי רגשנות יתר.

ברגעים אלו של כתיבת ההתנסות, בתנו הקטנה ישנה בעריסתה ומחייכת מתוך שינה. תודה רבה לכולם על התמיכה הגדולה.