המילים שבמובאה שלהלן לא נאמרו על ידי, אבל נראה שכולם התייחסו אליהן כאל דבריי. בזמן ההוא כשעזבתי [את סין], אכן היו כמה אנשים שהיו מודאגים לגבי כולם, ולכן עשו פעולות מסוימות. למעשה, תקופת הזמן ההיא הייתה כדי לראות האם תלמידי הדאפא יכולים לעמוד במבחן, וכל מיני מצבים עלו על פני השטח. לא עבר זמן רב ובאמת אפשר היה לראות התבטאות של לבבות אנושיים שונים, כמו גם איך תלמידים עם מחשבות נכונות חזקות טיפלו בדברים. מה שקרה הסתיים, ואני רק מסתכל על האם תלמידי הדאפא בסופו של דבר יכולים לעמוד בסטנדרט.
אבל רומן הוא ככלות הכול רק רומן, והוא רק אחת מהדרכים הרבות שבהן תלמידי הדאפא השתמשו כדי לאמת את הדאפא ולהציל ישויות חיות, ובתוך זה גם דברים שתלמידי הדאפא הגיעו להבנה שלהם באמצעות טיפוח – אבל לא ניתן להתייחס אליהם כאל רשומה היסטורית. אם לא הייתי מדבר על תהליך תיקון הפא, אפילו אלוהויות היו יודעות עליו מעט מאוד.
מה שאני רוצה להגיד לכם הוא זה: אתם עברתם מבחנים וקשיים אדירים כדי להגיע לַמקום בו אתם נמצאים היום. בהחלט אין עליכם לתת ללב שלכם להיטלטל כמו צמח מים, מתנועע עם הרמז הראשון לרוח.
לי הונג-ג'י
10 במאי 2007
הערה: להלן המובאה הרלוונטית מהרומן המדובר.
"לוּ צ'ינג קיבל את הפקס והסתכל בעיון. על הדף, בערך בגודל A4 היה מספר מועט בלבד של שורות. בגלל הזמן הרב שעבר, לוּ לא יכול היה להיזכר במדויק במה שהיה כתוב בהן, וידע רק שהרעיון הכללי היה: ׳אתם לא צריכים לשאול מי אני — תלמידי הדאפא צריכים כולם לדעת מי אני. אנחנו בהחלט לא יכולים להרשות לחוק הגדול של היקום להיות נתון להתקפה בעולם האנושי. צעדו מיד קדימה להגן על הדאפא, ולכו מיד לבייג'ינג ולממשלות הפרובינציאליות. מי שעדיין לא צועד קדימה בנקודה הזו הוא כבר לא התלמיד שלי׳".