הוראת הפא בוועידת הפא של 2007 בניו יורק

לי הונג- ג'י, 7 באפריל 2007 - מנהטן

אחר צהריים טובים! (מחיאות כפיים) עבדתם קשה! (מחיאות כפיים)

ועידת הפא[1] הזאת היא כינוס גדול של תלמידי דאפא[2], וחלק מכם הנוכחים כאן נסעו אלפי קילומטרים כדי לזהות את הפערים וההחסרות שלכם על ידי השתתפות בוועידת הפא, וכך להדביק את הקצב בהיבטים אלה. הטיפוח והשיפור האישי של תלמידי הדאפא הם כבר לא הנושא הבעייתי, גם לא ההגעה של תלמידי הדאפא לשלמות. כרגע, דבר אחד חשוב שיש להתייחס אליו הוא הנושא של איך להציל יותר ישויות חיות, וזה משהו שתלמידי הדאפא צריכים להשיג במהלך התהליך הנוכחי שלהם של הגעה לשלמות. זוהי המשימה של תלמידי הדאפא, חובה שלא ניתן להתחמק ממנה, משהו שהם חייבים לעשות וחייבים להשלים.

נבואות רבות בעבר אמרו שמספר עצום של אנשים ינופה במהלך עידן מסוים ושרק מעט מאוד אנשים טובים ישרדו. לפני זמן רב אני עצמי אמרתי "אני רוצה רק את האנשים שלי". במערב, אגדות רבות והתנ"ך מסרו תיאורים שמספרים שביום הדין רק אחוז קטן של אנשים ישרוד. המצב בהתחלה היה שאנשי העולם, כולל כל הישויות החיות בשלושת העולמות, היו עשויים מיסודות חומריים מתוך שלושת העולמות. היסודות החומריים בתוך שלושת העולמות שונים לחלוטין מאלה שבשמים, אז ישויות כאלה לא יכלו לעלות לשמים, ויכלו רק להישאר בתחום הזה. אך מאוחר יותר המצב הזה עבר שינויים גדולים, בעקבות השינויים שהמשיכו להתרחש ללא הרף בהיסטוריה, עד לתקופות המודרניות.

נכנסתי לפרטים של זה לפני כן – ישויות רבות מרמות גבוהות באו אל העולם האנושי הזה והתגלגלו כבני אדם. במילים אחרות, במונחים של הופעה חיצונית הן נראו אנושיות והיה להן מבנה אנושי. אך ברמה הבסיסית, מאחורי החומר של פני-השטח האנושיים, כלומר בתוך היסודות המיקרוסקופיים יותר של החומר השטחי ביותר של העולם האנושי,  הן בכל זאת היו מ-מעבר לשלושת העולמות. גופים אנושיים רבים נלבשו – כפי שנלבש פריט לבוש – על ידי אלוהויות אשר ירדו לעולם מרמות גבוהות יותר, לכן הן נראות אנושיות, אך באופן בסיסי הן ישויות מרמות גבוהות יותר. כמובן בלי קשר למי בא, ולא משנה עד כמה גבוהה הרמה שהישויות או האלוהויות האלה באות ממנה, ברגע שהן מגיעות לעולם האנושי הן נכנסות לחברה של אשליה ונשלל מהן כל ידע. במילים אחרות, הן כבר לא אלוהויות יותר, אלא רק בני אדם. תחת נסיבות כאלו, לא משנה מאיזו רמה גבוהה הן הגיעו, הצדדים השמימיים שלהן אינם יכולים להגיח וחוכמתן נחסמת, מה שמשאיר אותן בדיוק כמו בני אדם. כשמצב החברה הוא טוב, הן יכולות ככלל לשמור על רמה של מוסריות שמתאימה למצב הכללי של החברה, וזו אינה תחזית כה מפחידה בשביל בני אדם או ישויות אחרות. אך אם הרמה המוסרית של החברה מתדרדרת במהירות, או אם הכוחות הישנים בכוונה מובילים את החברה האנושית להחליק מטה, אז זהו משהו מפחיד בצורה קיצונית לכל הישויות החיות, כולל עבור האלוהויות מהרמות הגבוהות שירדו למטה כדי להיות בני אדם.

למעשה, בחברה הסינית של היום, הערכים המוסריים של האנשים חרגו הרבה מעבר לדרישות שאותן הציבו אלוהויות לאדם בזמן שהן יצרו לראשונה בני אדם. במילים אחרות, המצב שבני אדם נמצאים בו כבר אינו מצב אנושי. לומר זאת בצורה לא נעימה, הם כבר אינם ראויים להיות בני אנוש. לו היה זה בעבר, ללא העניין הזה של תיקון הפא, הם היו מושמדים. במהלך ההיסטוריה, המין האנושי עבר קטסטרופות בזו אחר זו, והושמד שוב ושוב. הדברים עובדים באותה צורה לגבי היקום הגדול יותר, שיש לו משהו ממש כמו התהליך המטבולי של הגוף האנושי: כשתאים מזדקנים וכבר אינם חסונים, הם מסולקים ונוצרים חדשים. באזורים שונים של היקום הגדול יותר, סוג כזה של אירוע מתרחש לא רק לעתים קרובות, אלא למעשה באופן קבוע – וזה די נורמלי. אז לגבי בן אדם, החיים שלו הם ברמה הנמוכה ביותר, וכישות ברמה הנמוכה ביותר, לא משנה כמה טוב האדם חושב שהוא, הוא שווה ללא כלום בעיני אלוהויות, והוא יושמד כשאינו טוב. זה רק משום שתיקון הפא וההצלה של כל הישויות החיות ביקום מתרחשים היום, שבני אדם שהתנוונו לא נופו החוצה. זה שהאנושות הורשתה לשרוד ולהמשיך להתקיים זה משום שהמצב של המין האנושי עבר שינויים מסוימים, וגם משום שתלמידי הדאפא צריכים לכונן את המוסריות האדירה שלהם באמצעות האירוע הזה. כתלמיד דאפא, אם כרגע אתה לא יכול להשיג את זה ולהוביל ישויות להצלה, אז תיכשל במילוי הנדרים שנדרת בעבר, ותביא אסון לתיקון הפא, ליקום, ולישויות החיות. לכן אמרתי הרגע שזהו דבר שתלמידי הדאפא חייבים לעשות היטב.

אספר לכם עוד על שלושת העולמות בזמן שאנחנו מדברים על נושא זה. אל תסתכלו על המצב הנוכחי של החברה האנושית, על איך הישויות בשלושת העולמות מחשיבות את עצמן ככל כך חשובות, איך האנשים חושבים שהם מתקדמים, מצוינים, חזקים ועשירים בחברה, ואיך כל אומה, כל ממשלה, או כל אדם בעל הישגים חושבים את עצמם כיוצאים מן הכלל – אני יכול לומר לכם, כל הדברים של המין האנושי היום, כולל כל מה שקרה בהיסטוריה, וההופעה של שלושת העולמות, קיים למען תיקון הפא. במילים אחרות, הכול נוצר למען תיקון הפא הזה, והכול בתוך התהליך הזה נוסד למען תיקון הפא הזה. כל הדברים של המין האנושי – כולל החיים, החומר, כל מה שבן אדם יכול להכיר, לתפוס, ולהגיע להבנה שלו – קיימים למען העניין הזה של תיקון הפא, אחרת הם בשום פנים לא היו מגיעים לידי קיום.

לומר זאת בדרך אחרת, שלושת העולמות נבראו כדי שבסופו של דבר כל הישויות ביקום יוכלו להינצל במהלך תיקון הפא, ותלמידי הדאפא יוכלו כך להשיג הצלחה. אחרת שלושת העולמות לא היו מתקיימים. החברה האנושית היא רק חלקיק בתוך שלושת העולמות – חברה שקיימת על גבי חלקיק קטנטן, משהו יותר מדי חסר משמעות אפילו מכדי להזכירו – ולא משנה עד כמה מחשיבים בני האדם בתוכו את הדברים שלהם לגדולים, לא משנה עד כמה בני האדם חושבים שהדברים של המין האנושי חשובים, לא משנה עד כמה בני האדם מחשיבים את ההישגים שלהם לנפלאים, ולא משנה איך המין האנושי התפתח, אלה כולן דעות שבני אדם הגיעו אליהן על ידי כך שהסתכלו על דברים מנקודת מבט אנושית. כאשר אנשים, בזמן שהם במצב של אשליה, חושבים שהחברה האנושית היא יוצאת מן הכלל, זו תוצאה של העובדה שהם אינם יודעים את המצב האמיתי. בני אדם יכולים להגיד מה שהם רוצים [לגבי עצמם], אך לא כך אלוהויות מסתכלות עליהם. ברגע שכל הישויות ילמדו מהי המטרה האמיתית מאחורי החיים האנושיים והסביבה שבני האדם חיים בה, הם יגיעו להתעוררות פתאומית, שה"התפתחות" של המין האנושי אינה יותר מתהליך שבו המין האנושי מעוצב, ומצב שבו החברה האנושית מוחזקת בזמן שמחכים להגעה של האירוע העיקרי הסופי. כל הדברים לא היו יותר מאשר ביטויים ספציפיים בתהליך של שמירת מצב הקיום של המין האנושי, והמטרה האמיתית הייתה לחכות לצעד האחרון הזה – ההגעה של אלוהויות וההתחלה של תיקון הפא.

התחלתי ללמד את הפא כבר ב-1992. בתקופה ההיא תלמידי הדאפא קידמו ללא הרף את הפא בציבור, ועתה, בזמן שהם עוברים רדיפה, תלמידי הדאפא מצילים את כל הישויות בקנה מידה כלל עולמי, ואנשי העולם שתלמידי הדאפא מצילים עברו שינויים בזמנים האחרונים. מה שהמין האנושי חיכה לו ומה שהנבואות חזו הולך ומתגשם. בני האדם, אבודים ומבולבלים, ומונעים על ידי רווח חומרי, מראות שווא ושקרים, לא מעזים להאמין שכל דבר של השלב הסופי באמת התחיל ונמצא בהתקדמות. נראה שהחברה האנושית עדיין מתפקדת כרגיל, והכול פועל חלק, ביציבות ובאופן נורמלי. אך במציאות, הכול פועל למען תיקון הפא. כשאלוהויות מגיעות לכאן, הן לא עושות מזה הופעה גדולה או תצוגה קוסמית גדולה – "הגעתי, הקשיבו לכל מה שיש לי לומר, ואקח את כולכם לגן עדן ללא תנאי". זה לעולם לא יקרה. על בני אדם לשלם עבור החטאים שביצעו במהלך ההיסטוריה. אם אנשים ראויים לראות אלוהויות – זה לא כזה פשוט כמו שבני אדם מדמיינים שזה. אם בני אדם ראויים להשיג את הפא ולעלות לשמים זה משהו שעליהם להיבחן לגביו בזמן שהם באשליה, ולכן אלוהויות לא עומדות להראות את עצמן בצורה זו. כשאלוהויות מגלות את עצמן בחברה האנושית הן ייראו דומות מאוד לבני אדם, אך מה שהן אומרות הוא האמת. זו שאלה של האם הבסיס של המוסר האנושי והערכים המוסריים מאפשרים לאנשים עדיין לזהות [את האלוהות הזאת] והאם הם עדיין יכולים להזדהות עם הסטנדרטים המוסריים הבסיסיים ביותר שהיקום קבע למען בני האדם – כלומר, הסטנדרט המוסרי הבסיסי של האנשים קובע אם הם יוכלו לזהות את הפא שבא להציל את כל הישויות. אם אתה יכול לזהות את זה, אז תוכל לקבל ישועה ותוכל להיות מוצל. אם אינך יכול לזהות את זה, אז אתה מעבר להצלה ולא ניתן לשמור אותך. וזוהי תוצאה של התמוטטות הבסיס המוסרי. בלי מוסריות, אדם כבר אינו עומד בסטנדרט של להיות בן אנוש. מהזמנים העתיקים עד ההווה, אם במזרח או במערב, אנשים תמיד שמו דגש על המוסר האנושי. בזמנים המודרניים, לעומת זאת, כמה אנשים בחברה באמת מעריכים זאת? בסוף, במהלך הזמן בו אלוהויות אמורות להציל אנשים, אף על פי שמידת המוסריות של האדם אינה נלקחת בחשבון באופן ישיר, ההתדרדרות של המוסר של עצמך הובילה להתמוטטות הבסיס המוסרי שלך, וזה מה שגרם לך לא להזדהות עם הפא ולא לזהות אותו. האם אין זו הסיבה שבגללה אינך יכול לקבל ישועה ולהיות מוצל?

בעבר, החברה האנושית תמיד שמרה על מצב בו התייחסו לערכים מוסריים באופן רציני למדי. בזמנים האחרונים, אנשים היו אמורים להשיג את הפא ולהיות מוצלים ולקבל ישועה. אך הכוחות הישנים לא רצו לתת לכל כך הרבה אנשים להיות מוצלים, וביקשו לנפות החוצה חלק מהמין האנושי. אז הם יצרו עבור החברה האנושית את המפלגה הקומוניסטית המרושעת, ובמיוחד שהמק"ס המרושעת עשתה רבות כדי לערער את המוסר האנושי ויצרה תרבות של המפלגה כדי לשנות את דרכי המחשבה האנושיות, כשהמטרה של כל זה היא למנוע מאנשים להשיג את הפא כשיגיע הזמן. אז המושגים ששונו מסתכלים על הדברים עם המנטליות שהוחדרה על ידי תרבות המפלגה המרושעת. להשליך לחלוטין את החשיבה האנושית והתרבות האנושית, [כפי שהמפלגה גרמה לאנשים לעשות], שווה לזה שהפכת לישות מעוותת, ולחלק מאלו שיש לנפות החוצה. חמשת אלפים שנים של התרבות הסינית הניחו את הבסיס לכל התרבות, דרכי החשיבה ודרכי ההתנהגות של המין האנושי, והיו אלה אלוהויות שיצרו את כל זה בצורה שיטתית. אך זה נהרס, נחרב, על ידי המפלגה המרושעת שנתמכה על ידי הכוחות הישנים. במהלך התקופה הקצרה הזו של כמה עשורים, היא שללה ללא הרף את התרבות הסינית העתיקה ורמסה תחתיה את הציוויליזציה הסינית העתיקה. אלוהויות העבירו לבני אדם רעיונות, מוסר, ותרבות כך שבשלב הסופי בני אדם יוכלו להשתמש בהם להבחין בין טוב לרע, להבין את הפא, ולהינצל. המק"ס המרושעת לא רק חיבלה בכל זה באופן שיטתי ומכוון, אלא גם החדירה באנשים באופן שיטתי ומכוון את התרבות המרושעת של המפלגה. היא קוראת לזה "לחנך אנשים" ו"לשנות אנשים" – מגדירה את זה במונחים שאינם משתמעים לשני פנים – וזה גורם לך אפילו לשנות את השקפת העולם שלך, שינוי שמוביל אותך ללכת על פי דרכי ההתנהגות, דרכי החשיבה והלך המחשבה שנוצרו על ידי המק"ס המרושעת. כשאנשים סינים מסתכלים על דברים עם השקפת העולם שהוחדרה על ידי המפלגה המרושעת, זה באמת קשה להם, אחרי ש"שונו" באופן זה, להבחין בין נכון למוטעה או בין טוב למרושע בעולם האנושי, וקשה עבורם לזהות את הפא או את האמת. פעם, אנשים מבוגרים יותר או אנשים מדורות קודמים חונכו ועוצבו על ידי התרבות האנושית העתיקה, [ותקופתם] קודמת להופעת התרבות של המק"ס המרושעת. אף על פי שבתקופה האחרונה הופיעו הדברים של המק"ס המרושעת, הבסיס המוסרי של האנשים האלה נותר ללא פגע עד היום, והם יכולים להבחין בין טוב לרע ברמה בסיסית. הכי מעוררי רחמים הם הנוער המודרני, שבראשם מושרשים לחלוטין הרעיונות המודרניים של המק"ס המרושעת, ועדיין האנשים האלה חושבים שהם נפלאים ושהם ראו את המהות של כל הדברים. הם חושבים בטעות שהמצב הכאוטי של היחסים הבין-אישיים, של הערכים ושל המוסר – שנהרסו בכוונה על ידי המק"ס המרושעת – זה איך שהמין האנושי תמיד היה כל ההיסטוריה, והם חושבים שזה האינסטינקט האנושי להתנהג בדרך זו. נוסף לזה ישנה התיאוריה האפיקורסית של האבולוציה, לפיה הם באמת מתייחסים אל עצמם כאל חיות, בורים לעובדה שזה התרחש כתוצאה מהפעולות המכוונות של המק"ס. אנשים שכחו לְמה המין האנושי חיכה ומהי המטרה האמיתית של להיות בן אדם, אבל רוח הרפאים הרעה של המק"ס המרושעת כן יודעת את הדברים האלה, ולכן היא בכוונה השחיתה את בני האדם. הבורות המודרנית חסרת הערך הזו חוסמת אותם לחלוטין מלזהות את האמת של היקום, וזוהי תחזית מצמררת בשביל הדור הזה.

כמובן, זה לגבי תיקון הפא והצלת כל הישויות החיות, ואלוהויות, האם הן אינן כל-יכולות? והאם פא הבודהא אינו חסר גבולות? אכן, כוח הפא חסר הגבולות של הדאפא מוצג באופן מלא בתהליך של הצלת ישויות. כשהדאפא הופץ בהתחלה, אמרתי משהו על פני השטח: אמרתי שהדלת להצלה לכולם פתוחה לרווחה – כל כך פתוחה שכבר אין יותר דלת. שום טעות שנעשתה על ידי ישויות חיות במהלך ההיסטוריה אינה מוחזקת כנגדן, כיוון שהישויות מכל הסוגים והמינים ברמות השונות כבר אינן טובות יותר, ואין אפילו רמה אחת שעודנה עומדת בסטנדרט לאותה רמה. זה לא כדי לומר שאלו ברמה הגבוהה אינם עומדים בסטנדרט לרמה נמוכה. אלא, ישות שמימית צריכה לעמוד בסטנדרט של הרמה שבה היא נמצאת – זה לא יספיק אם אתה רק עומד בסטנדרט עבור בן אנוש. אם אתה רק עומד בסטנדרט עבור בן אנוש אז אתה אכן בן אנוש. במילים אחרות, הישויות בכל רמה כבר אינן עומדות בסטנדרט של הרמות שלהן, וזה כולל את בני האדם שכבר לא עומדים בסטנדרט עבור בני אנוש. אז בנקודה זו, מה ניתן לעשות כדי להציל ישויות חיות?

כולכם יודעים שביקום יש הן ישויות טובות והן ישויות רעות. היכן שיש בודהות יש שדים. היכן שיש אלוהויות חיוביות יש אלוהויות שליליות – הם הפוכים זה לזה כי הם כולם תוצרים בלתי נמנעים של היקום. אז אם מישהו רוצה להציל את כל הישויות, ישנה רק דרך אחת, והיא להתעלם מכל הטעויות שכל הישויות עשו בשעה שחיו את חייהן. הן יכולות להיות מוצלות רק לאחר שהטעויות שהן עשו במהלך ההיסטוריה יונחו בצד. במילים אחרות, היקום כולו כבר אינו טוב יותר, אז מה הטעם להיות קטנוני לגבי מי קצת יותר טוב ממי? גם אם מישהו הוא קצת יותר טוב מאחרים, הוא עדיין לא עומד בסטנדרט שנקבע על ידי היקום, אז דברים כאלה לא נחשבים כלל בתהליך של ההצלה שלהן. אז על מה מסתכלים? המיקוד הוא על אם כשלאדם מוצעת הצלה הוא מסוגל לזהות את הפא הזה שמציל אותו! היות שכל דבר של העתיד נוצר על ידי הפא הזה, ישויות בעתיד יתקיימו בסביבת החיים שהפא הזה מספק עבורן. כל מי שמצליח להיכנס לתוך העתיד יעשה זאת רק לאחר שנוקה על ידי הפא והוטמע לתוך הפא. אם אינך יכול אפילו לזהות את הפא הזה, אז ודאי שאינך יכול להישאר. לאן היית הולך אם היית נשאר? היקום של העתיד נוצר על ידי הפא הזה, אז לא יהיה אף מקום בשבילך, ולא תתקיים יותר.

לומר זאת יותר בבירור, ברגע זה במהלך תיקון הפא, לא משנה כמה גדולים הם החטאים שישויות חיות ביצעו או כמה חמורות הטעויות שהן עשו בעבר, הדבר היחיד שמסתכלים עליו הוא הגישה שיש להן כלפי הדאפא ותלמידי הדאפא במהלך תקופת תיקון הפא. קיים רק קו ההבחנה הזה. למעשה הקו הזה כבר אינו באמת קו, זו רק שאלה של האם אתה רוצה להיכנס אל העתיד. בתוך השקרים שרימו את העולם, ובתוך התרבות המרושעת שנוצרה על ידי המק"ס המרושעת, כמה אנשים עדיין מסוגלים לזהות את הנקודה הזאת? כמה אנשים יכולים להבחין בין נכון למוטעה? כמה אנשים מסוגלים לראות בבירור את הזדוניות של המק"ס המרושעת? זה קשה מאוד לעשייה, וזו הסיבה שתלמידי הדאפא מבהירים את העובדות, חושפים את הרוע, ועוזרים לאנשים לראות את המק"ס המרושעת בתור מה שהיא באמת. רק על ידי עשיית הדברים האלה אנשי העולם יכולים להינצל. זה בדיוק מה שעל תלמידי הדאפא לעשות.

יש אנשים שאומרים "כשאתם מקדמים את תשעת הדיונים או חושפים את המק"ס המרושעת, האם אינכם נעשים פוליטיים?" ובכן, מה זה "פוליטיים"? במחשבתם של מערביים, כל הדברים שנעשים בתחום הציבורי, להוציא פעילויות דתיות, נחשבים לפוליטיים. ככה המילה "פוליטי" מוגדרת בעולם. פעילויות דתיות הן חלק מפעילויותיו של אדם בחברה. מתוך הפעילויות החברתיות, פרט לסוג הזה של פעילויות דתיות, הכול שייך לקטגוריה של פעילויות פוליטיות. מה לא נחשב אם כן לפעילות פוליטית? כשאתה בבית מבשל ודואג לענייני הבית זה לא נחשב פוליטי. אך ברגע שהפעילויות שלך מתערבבות בחברה, הן נחשבות פוליטיות. זה כשמדברים מנקודת המבט של חברה חופשית. אבל זה עדיין לא עניין רציני, גם כשמסתכלים מהזווית המעוותת לגבי "פוליטיקה" שנוצרה על ידי המק"ס. הגרסה המעוותת הזו של "פוליטיקה" היא מקל המשמש להתקיף אנשים. אבל, אם אנשים יכולים להינצל באמצעות פוליטיקה, אז אנחנו יכולים לעשות שימוש בצורה הזו – מה יהיה לא בסדר בזה? אמרתי לפני רגע שכל דבר בשלושת העולמות נוצר למען הדאפא, התפתח בשביל הדאפא, והגיע בשביל הדאפא. ללא תיקון הפא הזה, שום דבר של המין האנושי לא היה קיים. אז אם שעוברים לדרך אחרת של חשיבה, חישבו על כך: האם כל זה לא ניתן למען הדאפא? האם אין לעשות בכל זה שימוש כדי להציל אנשים? האם אין לעשות בכל זה שימוש למען הטיפוח של תלמידי הדאפא? הם בהחלט בשביל זה! זוהי רק שאלה של מה אני, לי הונג-ג'י, בוחר למען תלמידי הדאפא.

כשמדברים על זה מזווית נוספת, איך שתלמידי הדאפא מטפחים זה שונה מכל דרך טיפוח אחרת בהיסטורי ה. כתוצאה מכך הבנה של אנשים רבים נותרה מאחור והם מרגישים מבולבלים, כיוון שהם משתמשים בדרך החשיבה שהמק"ס המרושעת יצרה בתוכם כדי להתבונן כיצד העבר וההווה מתייחסים זה לזה, וכדי לפרש את הטיפוח שתלמידי הדאפא עושים לאור הטיפוח הדתי של העבר. אנשים כאלה חושבים שהטיפוח של העבר זה איך שבני אדם אמורים לטפח, ושצורות העבר של האמונה יכלו באמת לאפשר לאנשים לחזור לשמים. אך אנשים לא יכלו לחזור לשמים כלל וכלל. עכשיו עוד ועוד אנשים, כולל אנשים בחברה המערבית, הגיעו להבנה, ומבינים לעומק יותר מאי פעם, שבני אדם עוברים גלגולי נשמות. כל עוד מישהו הגיע למקום האנושי הזה, לא היו לו שום אמצעים להתרומם חזרה לשמים. וזה היה מוחלט – אף אחד לא יכול היה לעלות לשמים. הנשמות המשניות (פוּ יוּאֶן-שֶן) לא היו בתוך שלושת העולמות, אף על פי שהיו בקרבת שלושת העולמות. זה דומה לאיך שאני עומד בקרבה לשולחן, אבל לא נכנסתי לתוך השולחן. לכן הנשמה המשנית יכלה להצליח בטיפוח ולחזור לשמים. אבל אפילו במקרים האלה, בגלל שהוא שהה בקרבת שלושת העולמות, ברגע שהוא חזר לשמים האלוהויות של רמות גבוהות יותר הניחו מעטפת סביבו, והפרידו אותו לנצח מהישויות בשמים. אבל הוא אינו יכול לראות את המעטפת. המטרה היא למנוע ממנו לזהם את השמים ואת הישויות שם. אם לא הייתי מדבר על כך אפילו האלוהויות לא היו יודעות על כך.

במילים אחרות, כל מי שנכנס לשלושת העולמות והגיע למקום האנושי הזה נפל, ולא יכול היה להתרומם שוב לעולם, כי בעבר למין האנושי מעולם לא היה את הפא האמיתי שיכול היה לאפשר לבני אדם לחזור לשמים. נֶאֱמר ששאקיאמוני לימד את ה"פא", וישוע לימד את ה"דרך". אך למעשה, מה שהם לימדו נועד רק לאחת מן הנשמות, הנשמה המשנית (פו-יואן-שן), של כל אדם, בעוד שהצד האנושי כאן לא יכול היה להבין זאת, וזה הפך את זה לבלתי אפשרי לאדם שעל פני השטח ולנשמה העיקרית שלו (ג'וּ יוּאֶן-שֶן) לשנות את עצמם דרך טיפוח. אנשים מדברים על איך בודהא שאקיאמוני הפיץ את הפא באופן כזה וכזה. כך או כך, הוא ודומיו בסך הכול יסדו את תרבות המין האנושי. דיברתי על הדברים הללו כשרק התחלתי [ללמד את הפא]. כשבני אדם נוצרו לראשונה על ידי אלוהויות, מוחם היה לוח ריק. לא הייתה להם שום יכולת להבין את העולם הזה. לא היה להם כל ניסיון חיים, הם מעולם לא סבלו כל מכשול או קושי, והם אפילו לא יכלו להבדיל בין ארבע העונות כשהם חיו את חייהם. האדם נזקק לכך שיינתן לו תהליך כדי ללמוד על העולם, ולהבין אותו – תהליך שמטרתו לייסד ללא הרף צורות מגוונות של תרבות – ועל ידי כך היו צריכות להיווצר עבור המין האנושי דרכי חשיבה שיטתיות ונכונות ואמונות מוסריות . דבר שכזה יכול היה להיווצר רק דרך תהליך עצום באורכו של היסטוריה, ולכן המין האנושי היה חייב לעבור דרך כל כך הרבה שנים בהיסטוריה. שלושת העולמות והמין האנושי לא יכולים היו להיווצר בו בזמן שתיקון הפא מתחיל. זה לא היה עובד, אז חייב היה להיות תהליך היסטורי שיאפשר לבני אדם לתפוס דברים ברמת ההיגיון כאשר הם עברו ניסיונות חיים אמיתיים במהלך התהליך הזה בהיסטוריה. רק אז יכלו להיווסד מצב ההוויה, צורת החשיבה, ההופעה החיצונית, האמונות המוסריות, וההתנהגות שיש לבני אדם היום.

אם כן, במשך התהליך הזה של ניסיונות חיים אמיתיים בעולם הזה והבנה של העולם, תוך כדי הנחת היסודות לתרבות האנושית,  היה צריך כמובן לספר לבני האדם על הדברים החשובים ביותר, כגון: מהן אלוהויות? מה הם בודהות? מה הם טאואים? ומהן האלוהויות השונות? אם כן, איך נוסדה תרבות המין האנושי? האלוהויות האלה נשלחו אל העולם כדי שהן יוכלו לאפשר לבני אדם ללמוד על הדברים האלה באמצעות התהליך בו הם מוצלים. למעשה, באשר להצלת אנשים, הרגע אמרתי שאלו שהוצלו היו הנשמות המשניות. אף לא אדם אחד היה מסוגל לחזור לשמים – כולם עדיין מתגלגלים בעולם האנושי. בגלל שהנשמה המשנית מושפעת מהצורה החיצונית של האדם, יש לה אותה ההופעה של האדם. אלו שיש להם פוטנציאל מולד טוב להארה עשויים לראות שהוא חזר לשמים, אך הישות השמימית הזאת הייתה רק נשמה משנית של האדם, שהייתה לה אותה הדמות של האדם. אבל זה לא היה באמת הגוף העיקרי של אותו אדם, והאדם עדיין צריך היה לעבור גלגול נשמות. ההיסטוריה הניחה את היסודות באופן זה, צעד אחר צעד, היישר עד להווה, ועיצבה את האנשים לאנשים בעלי חשיבה והתנהגות מודרניים, וזה היה כדי שכאשר ההיסטוריה האנושית תגיע לשלב הסופי הזה, בני האדם יהיו מסוגלים לזהות את הפא. במילים אחרות, ההופעה של שאקיאמוני וההופעה של כמה אלוהויות בהיסטוריה הייתה שוות ערך להופעה של תרבויות שנמסרו מידי שמים. ולמעשה זה היה כדי לייסד לבני אדם דרך חשיבה שתאפשר להם להבין ישויות שמימיות ולייסד תרבות שבה האדם יוכל להבין ישויות שמימיות. אם ההיסטוריה הייתה שונה, כשהייתי בא להעביר את הפא היום זה היה קשה ביותר בשבילי ללמד את הפא הזה, כיוון שלא הייתם יודעים מהי אלוהות, מהו בודהא, או מהו טאו. איך הייתי יכול ללמד את זה אז? הייתי צריך להסביר לכם כהכול, כולל איך הם הבודהות, הטאואים והאלוהויות, מה המאפיינים שלהם, מה הם עושים, איך הם מצילים אנשים, מה זה להציל אנשים, מה קורה לאנשים שמוצלים, וכן הלאה. וגם אם הייתי מסביר לכם את כל זה, לא היה לכם ניסיון החיים והידע הנדרש, ולא הייתה אף תמונה במחשבתכם, ולא הייתם עוברים דרך תהליך של הבנת דברים. איך הייתי מעביר את הפא במקרה כזה? איך הייתם יכולים להבין אותו? זו הסיבה שצריך היה להשלים את כל זה במהלך ההיסטוריה, ולכן אנשים היום יכולים להבין מהי אלוהות, מהו הפא, מהו טיפוח, מהי הגעה לשלמות, וכן הלאה.

אם כן, מהו טיפוח? רק הטיפוח שנעשה על ידי תלמידי דאפא היום הוא טיפוח אמיתי, כיוון שכאן בני אדם באמת מסוגלים לטפח – דבר שמעולם לא היה בהיסטוריה. מה משמעות "הצלת כל הישויות החיות"? אף שאלוהויות השאירו מאחור את התרבות הזאת למין האנושי, הן לא באמת עשו דבר כזה [כמו הצלת כל הישויות החיות]. אני, לעומת זאת, עושה זאת, ועכשיו אלו אתם גם כן – תלמידי הדאפא – שמצילים את כל הישויות החיות. ואתם עושים זאת למען כל המין האנושי, (מחיאות כפיים), מצילים אנשים בקנה מידה מקיף. במילים אחרות, בעשיית כל הדברים שתלמידי הדאפא עושים היום – בין שאתם חלק מאיזה פרויקט, או שאתם יוצאים לרחוב ומבהירים את העובדות, מחלקים חומר, או יושבים לפני הקונסוליות והשגרירויות לחשוף את הרוע – אתם מטפחים את עצמכם, מאמתים את הפא, ובתהליך מצילים את אנשי העולם. זה מה שתלמידי הדאפא עושים. אף על פי שזה נראה רגיל, כל המעשים האלה הם מפוארים, בלתי רגילים, כיוון שכל המקצועות בעולם האנושי וכל המסגרות הם אתר הטיפוח שלכם. עם הטיפוח שנעשה בעבר, להתחיל לטפח משמעו היה ללכת למנזר או להרים. אנשים רבים לא מבינים את שיטת הטיפוח הזו שקבעתי עבור תלמידי הדאפא. הם תוהים "איך זה שהם מטפחים תוך כדי שהם עובדים? איך זה שהם לא נעשו נזירים?" אפשר להבין אותם. למעשה, לפני זמן רב, שאקיאמוני דיבר על נושא זה. הוא אמר שכשהמלך הקדוש שמסובב את הגלגל ירד אל העולם, אנשים יוכלו לטפח לטאתאגאטה בלי שיצטרכו לעזוב את עולם החולין. אז איך אדם עושה [טיפוח] מבלי שיצטרך לעזוב את עולם החולין? ובחברה כמו זו של היום, איך אדם אמור לטפח?

הרגע אמרתי, ודנתי בכך בעבר, שיש תלמידי דאפא בכל המקצועות ובכל שכבות החברה, ושהם מצילים ישויות חיות, מאמתים את הפא, וממלאים תפקיד של תלמידי דאפא בכל המקצועות המגוונים. ולמעשה, כשאתם מצליחים תוך שאתם בכל מגוון המקצועות לעשות היטב את כל הדברים שעליכם לעשות, אז אתם למעשה מטפחים. המקצועות המגוונים בעולם האנושי הם כולם אתרי טיפוח המסופקים לכם. זה חוזר לנושא שהעליתי מוקדם יותר – שכל דבר של המין האנושי בשלושת העולמות נוצר למען הדאפא, נבנה למען הדאפא, ובא למען הדאפא. אדם יכול לטפח תוך כדי שהוא עושה כל דבר או תוך כדי שהוא עובד בכל מקצוע. במילים אחרות, החברה האנושית היא אתר תרגול אחד גדול בשביל הטיפוח של תלמידי הדאפא שלי, ואתם יכולים לטפח לא משנה היכן אתם. זה תלוי רק באם אתם מתקדמים במרץ או לא בטיפוח שלכם, וזה תופס גם לגבי אלה שעושים דברים כסוכנים חשאיים. (הקהל צוחק) כולכם יכולים לטפח ולהציל ישויות חיות. זו רק שאלה של איך אתם מיישרים את החשיבה שלכם ואיזו גישה יש לכם כלפי הפא.

הדברים שזה עתה דיברתי עליהם הם דברים שלמעשה העליתי בעבר בהוראת הפא שלי. הפעם אני בסך הכול מדבר איתכם עליהם מזווית נוספת. הייתי רוצה לנצל את פיסת הזמן הבאה לענות לחלק מהשאלות שלכם. (מחיאות כפיים) לא ראיתי אתכם מזה זמן רב, ולאנשים רבים יש שאלות רבות לשאול. אך תמיד ישנם אלו שלא התקדמו במרץ בעבר ועתה הם כן מתקדמים במרץ. עליהם לעבור מחדש את השביל שאחרים כבר עברו, והם ישאלו שאלות שאחרים כבר העלו בעבר (הקהל צוחק). יש גם חלק מהאנשים שלא קוראים את הספרים הרבה. הספרים מכילים את כל התשובות, אבל אנשים כאלה לא קוראים את הספרים, ולכן כשהם רואים אותי הם עדיין רוצים לשאול את השאלות האלו [שהספרים עונים עליהן]. (הקהל צוחק) אבל לא משנה מה, כיוון שהם הצליחו להפוך לתלמידי דאפא ולטפח בדאפא, הם צריכים להיחשב ליוצאים מהכלל. אם יש לכם שאלות, אז קדימה, שאלו אותן. אני המאסטר שלכם אחרי הכול. כשלתלמידים יש שאלות, ובמיוחד כאלו הקשורות לטיפוח-תרגול – עניין  כה רציני – כמובן שאני חייב להתייחס לשאלות הללו ולדבר אתכם עליהן. ועכשיו, כשאתם מעלים שאלות עשו זאת על ידי מסירת פתקי נייר כרגיל. ויש דבר נוסף. יש יותר משלושת אלפים מכם שיושבים כאן, וזה לא כולל את אולמות העזר. אם יהיה פתק שאלה מכל אחד, לא נהיה מסוגלים לעבור על הכול. (המורה צוחק) אז אלו שהם חלק מהוועדה המארגנת של הוועידה עומדים למיין אותם ואז להעביר את אלו שנבחרו.

(המורה מתיישב, התלמידים מוחאים כפיים)

תלמיד: מטפחים מהערים ווּ-האן ושֶן-גֶ'ן שולחים את ברכותיהם למאסטר! (מחיאות כפיים) ואנחנו נחושים לעשות את שלושת הדברים היטב וללכת היטב את החלק האחרון של המסע שלנו.

המאסטר: אני מאמין בכם. אתם לבטח תעשו זאת! תודה לכם! (מחיאות כפיים)

תלמיד: גיליתי כי מה שעיכב את השיפור שלי הוא למעשה שהאמונההנכונהשלי אינה מוצקה מספיק, ושישנם אלמנטים של חוסר אמונה ברמה המיקרוקוסמית, אז זה גורם לי להרגיש באמת עצוב. אני, התלמיד שלך, באמת משתוקק לחזור לביתנו עם המאסטר.

המאסטר: אני כמובן יכול לראות מהפתק שעליו כתובה השאלה, שישנם כמה אלמנטים של החסרות, אבל באותו זמן [אני יכול לראות ש]אתה באמת רוצה לטפח היטב. אני חושב שכל עוד אתה קורא יותר את הפא, תוכל לפתור את מה שמציק לך ובהחלט לטפח היטב. אין אמצעים מיוחדים. בהתייחס למספר הרב של אנשים בעולם, אין שום דרך שהמאסטר יוכל ללמד באופן אישי כל אדם ואדם איך לטפח. לכן לימדתי אתכם תמיד להתייחס לפא כאל המורה. אמרתי שהמורה דחס הכול לתוך הפא, אבל נכון להיום, לא כל כך הרבה מכם הבינו ותפסו את המשמעות והמשקל של מילים אלה. אדבר אתכם על הנושא הזה בעתיד. אם אתה באמת דָבֵק בפא ומטפח, אתה בהחלט תצליח בטיפוח! לכן אתה צריך לקרוא את הספר יותר וללמוד את הפא יותר (מחיאות כפיים).

תלמיד: אני מעביר ברכות למאסטר בשם המטפחים מהעיר שֶן-יָאנְג!  (המורה: תודה לכם) (מחיאות כפיים) כאשר אנו מנקים את השדות הממדיים של עצמנו, האם עלינו להשתמש בתנוחה של ידיים מאוחדות (גְ'יֶה-יִין) או בתנוחת כף יד ניצבת (לִי-גָ'אנג)?

המאסטר: כאשר כפות הידיים מאוחדות, גופך והמחשבה שלך מתנקים, וכאשר כף ידך ניצבת, יש שליחה החוצה. הצורה על פני השטח היא רק כדי לחזק את המחשבה שלך כאשר אתה שולח מחשבות נכונות וגם כדי לעזור לך להתרכז טוב יותר כאשר אתה מבצע משימה זו. למעשה, כאשר המחשבות הנכונות שלך חזקות, המחשבות שלך לבדן יספיקו.

תלמיד: כל תלמידי הדאפא מהערים בֶּנג-בּוּ, הֶה-פֶייוהְוֵוי-נָאןבמחוזאָן-הְוֵוי שולחים את ברכותיהם למורה האדיר שלהם! אנו מתגעגעים אליך מאוד. מתי נוכל לראות את המורה הרחום באופן אישי? כעת, בסין, מכריחים את כל הילדים בני השש להצטרף ביחד כקבוצה לתנועת "החלוצים הצעירים", חודשיים לאחר תחילת לימודיהם בביה"ס. האם לפי תרחיש זה ילדים יעמדו בפני סכנת מוות כאשר המפלגה המרושעת תתפורר?

המאסטר: זה לא נחשב לגבי ילדים. הם נאלצים להיכנס, שום דבר מזה לא נחשב. במיוחד ילדים מתחת לגיל שש (מחיאותכפיים) –זה בהחלט לא נחשב. המק"ס המרושעת רק מסובבת את הגלגלים שלה. (המאזינים צוחקים) לא משנה עד כמה היא מנסה דבר אחרי דבר, זה לא משנה בכלל (המאזינים צוחקים).

תלמיד: כל מטפחי הדאפא מטורקיה שולחים ברכותיהם למורה! אנו מודים למאסטר הגדול והרחום שלנו על ההצלה רבת החסד שלו.

המאסטר: תודה לכם (מחיאות כפיים)

תלמיד: ההפצה של "תשעת הדיונים" והמאמץ של תלמידי הדאפא להבהיר את העובדות הובילו לשינוי עצום במצב בסין. האם אנו יכולים לשאול את המאסטראם אנו יכולים להשתמש בסיבות כמו נסיעות עסקים כדי לחזור לסין?

המאסטר: מוטב שתחכה עוד קצת. (המורה צוחק) כל תיקון הפא מסתער קדימה לקראת פני השטח החיצוניים בשצף קצף, וזה עכשיו מהיר מאוד, כך שהכמות של האלמנטים המרושעים שמושמדים גבוהה למדי, והם מסולקים ומושמדים בקנה מידה רחב בתיקון הפא. בממד שעל פני השטח שאליו תיקון הפא עדיין לא הגיע, כאשר המחשבות הנכונות של מטפחי הדאפא הן חזקות במיוחד, הן משמידות גם כן כמות גדולה של אלמנטים מרושעים. תלמידי הדאפא בכל העולם, כולל אלו שבסין, הורסים במהירות את הישויות של המפלגה המרושעת, כמו גם את השדים המתערבים ומפריעים. ויש לציין שבמיוחד לאחרונה, מספר רב של אלוהויות מאתר והורס את הכוחות הישנים בכל החזיתות. באותו רגע שהם רואים אותם, הם משליכים אותם לגיהינום. ואפילו אם לא רואים אותם, האלוהויות מחפשות אותם בכל מקום בכוונה לסלק אותם לחלוטין (מחיאות כפיים), ותוך כדי כך כמה מהגורמים שהכוחות הישנים ארגנו מושמדים גם כן. דבר נוסף שקורה עכשיו הוא שהאלוהויות המפריעות האלה הקשורות לדתות, שעליהן דיברתי לאחרונה, גם הן מסולקות. כך המצב הכללי משתנה במהירות. אבל כל עוד הישויות הרעות אינן מסולקות לגמרי הן יעשו דברים רעים, והן ימקדו את מאמציהן באנשים איומים ובדברים איומים. לכן לעת עתה, אל תהיה יותר מדי להוט [לחזור לסין].

תלמיד: איזה תפקיד תלמידי האקדמיה לאמנויות פֶיי-טְיֶאן, הנמצאים בסיבוב הופעות, אמורים למלא בתהליך תיקון הפא? האם הם עדיין צריכים להשלים תיכון וקולג'?

המאסטר: האקדמיה לאמנויות פֶיי-טְיֶאן הוא מוסד מקצועי שנועד לאמן ולהכשיר כישרונות מהמעלה הראשונה, ובוודאי שזה כולל תכנית לימודים אקדמית. כאשר מדובר במקצועות הרגילים, התלמידים משתתפים במבחנים התקניים של אמריקה לתלמידי תיכון, כדי להבטיח שלא יישארו מאחור במקצועות אלה. תלמידי הדאפא עדיין שוקדים בעניין בית הספר, והדברים משתפרים ללא הרף.

התפקידים שממלאים התלמידים באקדמיה לאמנויות של פֶיי-טְיֶאן באימות הפא הם בהחלט לא קטנים. כאשר מבהירים את האמת זה בלתי אפשרי להגיע לכל כך הרבה אנשים בבת אחת, ואף על פי שתלמידי הדאפא הצילו הרבה אנשים עם מאמציהם בהבהרת האמת, את האפקט הזה קשה להרחיב למיליארדי האנשים בעולם. כולכם ראיתם זאת. כאשר אתם מבהירים את העובדות למישהו, זה בדרך כלל נעשה על בסיס של אחד על אחד, או רק עם מספר אנשים מועט בכל פעם. אבל מופע אחד יחיד מושך קהל של אלפים, או לפחות אלף אחד בכל פעם. יש לציין את התוצאות של המופעים שהוצגו בכריסטמס האחרון, אשר היו מעולים. ברוב המקרים כל האנשים בקהל עברו שינוי מוחלט. בהתחלה כמה סוכנים חשאיים נשלחו כדי לגרום בעיות, והם גרמו לבעיות בשל הפרובוקציה של האלוהויות המפריעות הקשורות לדתות. ננקטו אמצעי זהירות, ולאחר מכן לא היו עוד בעיות מסוג זה. עמדתם הראשונית של הצופים במופע כלפי תלמידי הדאפא עברה באופן יסודי שינוי מוחלט כשיצאו מהתיאטרון – העמדות שלהם כלפי הפאלון גונג השתנו כולן. עם שינוי זה במחשבתו של האדם, הגורל שלו – כלומר האם הוא יישאר – נקבע.

תלמידים מהכיתה המתקדמת נמצאים כרגע בסיבוב הופעות, וכאשר סיבוב ההופעות יסתיים, יהיו יותר ממאתיים אלף אנשים שראו את המופע. חשבו על כך: כמה הצליח המאמץ הזה? (מחיאות כפיים) אני חושב שזה היה בהחלט שווה את המאמץ. (הקהל צוחק) אז כאשר הבנו שלהקה אחת של רקדנים אינה מספקת, יסדנו להקה שנייה, ואחר כך את השלישית. אנחנו מצילים חיים, אחרי הכול. מטפחי דאפא צעירים אלה לא רק עושים דברים כדי להציל חיים, אלא גם מתרוממים באמצעות טיפוח. והם מבססים את עצמם, כי מה שהם עושים הוא בעצמו טיפוח, והדרך שבה הם הולכים היא הדרך לאלוהות.

תלמיד: בגלל אנוכיותם וההחזקות שלהם, הרבה מתאמים בטייוואן סטו מהדרך בזמן שהובילו את המטפחים בעשיית דברים לאימות הפא, ודברים אלה לא היו בקו אחד עם דרישות הפא. שיחות בנושא לא הועילו כלל גם אחרי פעמים רבות. התלמיד שלך ראה את זה והוא די מודאג. המורה, הייתי רוצה לשאול איך מטפח או מטפחת רגילים אמורים למלא את תפקידם במקרה כזה בלי שיגרמו לפילוג, אלא תוך שיתוף פעולה נכון.

המאסטר: אני חושב [שמה שתיארת] הוא תוצאה של יותר מדי חשיבה אנושית. וכך יתנהלו דברים כאשר אנשים מבצעים את התפקיד של מטפח דאפא עם מצב מחשבה אנושי. אם כל אחד פוסע בדרך שלו היטב ומטפח את עצמו היטב במהלך הטיפוח, הוא יעשה דברים היטב. הסייעים באזורים שונים הם באמת רק אנשים שמתאמים דברים, מלבד מקרים יוצאי דופן כאשר לאגודות הפאלון דאפא או למורה יש משהו שיש לטפל בו, אז הם יוצרים איתם קשר והם מתבקשים להעביר למטפחים מידע ואת מה שנדרש. כל אחד ואחת מהם צריך לטפח את עצמו היטב, בדיוק כמו כל אחד אחר. כל מטפחי הדאפא, כולל הסייעים, צריכים להסתכל פנימה לתוך עצמם כאשר מתעוררות בעיות. כאשר כל אחד עושה כך, דברים בטוח יתנהלו טוב. זוהי בעיה אם כל העיניים מקובעות על הסייעים, וכולם עוזרים להם לטפח אבל שוכחים שהם עצמם גם מטפחים. עוד ועוד בעיות יצוצו במקרה כזה, כי אתם מסתכלים החוצה, מחפשים כלפי חוץ.

אם, לעומת זאת, הסייעים באמת אינם עושים עבודה טובה, או אם היכולות שלהם אינן מספיקות, אז באמת צריך לשקול את החלפתם. זה בגלל שחוסר היכולת שלהם לפעול היטב, אף שהוא קשור לנושאי השיפור הכולל באותו אזור, עלול בכל זאת להפריע למאמצים של תלמידי הדאפא לאמת את הפא. אבל אם כל תלמיד דאפא יצליח להיות אחראי לטיפוח האישי שלו ולדאפא, אני חושב שהתוצאה תהיה כזו שמצב העניינים יהיה מצוין לאזור כולו.

סייע לבטח יעשה שגיאות. שמעתם מה שאמרתי עכשיו, נכון? הוא לבטח יעשה שגיאות. כי אם הוא לא היה עושה, הוא היה אלוהות, והוא לא היה צריך לטפח יותר. אז האם בסייע שעשה שגיאה יש לנהוג באופן מחמיר יותר מאשר באחרים שעושים שגיאות? טיפוח הוא אחיד ומתייחס לכל אחד אותו דבר. במונחים של השפעה, בוודאי שהאחריות שלו גדולה יותר, וסביר להניח שההתנהגות שלו תשפיע על מטפחים אחרים. לכן באופן טבעי למאסטר יש דרישות גבוהות יותר כלפיו. אבל במציאות, כפרט מטפח, מתייחסים אליו בדיוק אותו דבר. בנסיבות רגילות, אנחנו לא יכולים לפסול מישהו מלהיות אחראי רק בגלל שהוא עשה טעות. ובכן, מדוע זה כך? כאשר מטפחי דאפא מטפחים את עצמם בתהליך, הסייעים עצמם מתבססים ומתמתנים, כי הדרך שבה הסייעים של תלמידי הדאפא עושים את עבודתם אינה דומה לשום דבר שניתן למצוא בחברה הרגילה. זה חסר תקדים. אם הוא יסולק בגלל שעשה שגיאה, ואז האדם הבא [שמוצב בתפקיד מיד] יסולק כי גם הוא יעשה שגיאות, אז זה לא מה שאני רוצה. אני רוצה לחשל אותו ולעשות אותו בשל. במילים אחרות, האם זה היה עובד אם כשאתה, תלמיד דאפא, היית עושה שגיאה לא הייתי מרשה לך להיות תלמיד דאפא והייתי מחליף אותך במישהו אחר? (התלמידים צוחקים) ואם כשהאדם הזה היה עושה שגיאה לא הייתי מרשה לו להיות תלמיד דאפא, והייתי מחליף אותו שוב באחר – האם זה יעבוד? בעיות חייבות לצוץ בתהליך של טיפוח, וכאשר הן עולות, הדבר החשוב הוא איך כל אחד עוזר לו, עם רצון טוב, להשתנות לטובה, ולא לגרום לו לשאת באחריות או להעביר עליו ביקורת. הגישה שיש לכל מטפח כלפי אחרים היא השתקפות של הטיפוח שלו עצמו, ועליכם כולכם להיות צלולים בקשר לדברים אלו.

כאשר משהו לא כשורה אצל סייע, האחריות שהוא חייב לשאת בה היא בוודאי גדולה יותר, ואתם כולכם יודעים זאת. למאסטר יש אין-ספור פא-שנים[3] המשגיחים על דברים אלה, והם בוודאי לא ירשו לבעיותיו או להזדמנויות לשיפור להישאר ללא התייחסות. אבל אם אתם יותר מדי קשורים לבעיות שלו, אז הבעיות שלכם ייחשפו באמצעות אותה פרשה, ויגרמו לכם לראות את הבעיות שלכם עצמכם; וזה יכול להוביל לכך שהבעיה שלו לא תיפתר כרגע כתוצאה מההחזקה שלכם שלא סולקה. ואם בכל זאת יותר אנשים יגויסו להשתתף בזה, אז כל בעיותיכם ייחשפו באמצעות זה כדי שתוכלו לראות. דברים כאלה יקרו. זה לא שבעיות אמורות להישאר בלתי פתורות, וזה לא שהפא-שנים של המורה לא יתייחסו אליהן.

תלמיד: מרכז השירות הגלובלי לפרישה מהמק"ס מקבל לעתים קרובות שיחות טלפון מאנשים מחוגים שונים בסין, המבקשים מאיתנו להעביר את ברכותיהם למורה!

המאסטר: אז אני מודה לאנשים בסין ולישויות החיות! (מחיאות כפיים) ברגע שאנשי העולם יהיו משוחררים משליטת גורמי הרוע, הם יתעוררו וישתמשו במחשבה שלהם עצמם כדי לחשוב על דברים. כאשר אנשים הצהירו את עמדתם או הכריזו הכרזות נגד הדאפא קודם לכן, כאשר היו תחת ההתקפה והדיכוי של הרוע אשר האפיל על השמים וכיסה את האדמה, לא משנה כמה מקרים כאלה היו, זה לא היה האדם עצמו שבאמת אמר את הדברים האלה. היו אלה גורמי הרוע אשר השתמשו בפיות של האנשים. אני עושה הבחנה חדה בעניין הזה! אז אני אומר לרוע: הדברים שעשיתם, ורצונכם לרדוף אנשים, יטופלו במהלך תיקון הפא ללא הטעות הקלה ביותר.

תלמיד: שלום המורה! אני, תלמידך, ממלא תפקיד של עיתונאי באמצעֵי התקשורת. אני מרגיש לעתים קרובות שהיכולות שלי מוגבלות ושעשיתי פריצות דרך באיטיות רבה ביותר. לוקח לי הרבה יותר זמן לכתוב מאמרי חדשות מאשר מה שנדרש במקצוע. לכן, אני מודאג ביותר לגבי זה, ומרגיש שזה קשור לשיפור האיטי של השין-שינג שלי.

המאסטר: פריצות דרך יקרו אם תתמיד בלימוד הפא שלך. רק על ידי לימוד הפא היטב אתה יכול לאמת את הפא, ורק על ידי לימוד הפא היטב אתה יכול להשתפר. מטפחים רבים מצאו שהם יכולים לחשוב על דברים שהם לא ידעו לעשות לפני כן באופן יצירתי יותר ובאופן מקיף יותר הודות ללימוד הפא, והם יכולים לעשות כל דבר במומחיות רבה. זה מה שקורה כאשר אתה לומד את הפא היטב. אני לא אומר עכשיו שלא טיפחת היטב. אני מדבר על עיקרון של הפא. קרא יותר את הספר, למד יותר את הפא, ובוודאי תשיג חכמה.

תלמיד: במהלך הבהרת העובדות אני לעתים קרובות נתקל באדם מסוג זה: הוא מזדהה עם הפאלון גונג, אבל לא עם ה"אפוק טיימס". שאלתי היא, האם סגנון העריכה של העיתון גורם לאנשים להבין לא נכון את הפאלון גונג, או שיש בעיות לכלי התקשורת האלה עצמם?

המאסטר: לפי דעתי זה לא אף אחד מאלה. יש כל מיני סוגים של אנשים בעולם: אחד אוהב אוכל מפולפל והשני חמוץ – יש מגוון של טעמים בנמצא. לאנשים יש סוגים שונים של אי הבנות, הכול בגלל שהם הורעלו על ידי השקרים חסרי השחר שהופצו על ידי המק"ס המרושעת. בכל מקום שבו קיימת אצל האדם אי הבנה, שם יצוצו בעיות במובנים של איך הוא מסתכל על דברים, וזה בא לידי ביטוי בצורה של השקפות שונות. בוודאי, זה לא אומר שגוף התקשורת הזה מנוהל בצורה אידיאלית. אבל לפחות, גופי התקשורת שתלמידי הדאפא מנהלים הם נקיים יותר מאלה של אנשים רגילים. ככלות הכול, הם מצילים אנשים ומועילים להם, ומבחינה זו גופי התקשורת הרגילים אינם בני השוואה. אז למה עדיין יש אנשים החושבים בדרך הזו ואומרים דברים שכאלה? זה מעיד על העובדה שאנשים שונים נמצאים ברמות שונות, ויש להם גישות שונות לגבי דברים. בכל מקום שבו האדם מורעל הכי הרבה על ידי המק"ס המרושעת, שם דברים יצופו אל פני השטח. אז אני חושב שזה הכי טוב שאתם תבהירו לו את העובדות ביסודיות בכל עניין שלא יהיה, ותעזרו לו להבין דברים. זה לא שבאמת יש לאפוק טיימס בעיה כזו חמורה.

תלמיד: בהתייחס לכניסתה של תחנת הטלוויזיה של המפלגה המרושעת לקנדה והקמתה של רשת הטלוויזיה "שושלת טאנג החדשה" NTDTV , איך אנחנו יכולים לעשות פריצת דרך?

המאסטר: זה תלוי במטפחי הדאפא איך לעשות זאת. אתם צריכים לזכור דבר אחד: היום, הבמה של המין האנושי מיועדת לתלמידי הדאפא ובהחלט לא למרושעים האלה! (מחיאות כפיים) כל עוד אתם מתנהלים היטב וכל אחד יכול להגיע להבנות טובות, לשתף פעולה ולתאם זה עם זה, ויש לכם מחשבות נכונות חזקות, אז אין דבר שלא ניתן להשלים, כי את נקודת ההתחלה שלכם אי אפשר להשוות לאף אחד – והיא להציל את כל הישויות החיות! שלושת העולמות נוצרו למען ההתרחשויות של היום–  לא כדי לספק לאנשים רגילים בילוי ושעשועים, ובוודאי לא בשביל הבידור של אנשים רגילים. לבני אדם אכן יש השעשועים שלהם, אבל זה רק חלק מחיי אדם, וזה מצב שבני אדם מקיימים בזמן שהם ממתינים לפא.

תלמיד: מדוע זה אני, תלמידך, לא משנה כמה חזק אני מנסה, אני תמיד מרגיש שאינני יכול לעמוד בקצב ההתקדמות של תיקון הפא?

המאסטר: אני חושב שהתובנה שלך די טובה. אם אתה תמיד מרגיש שיש לך החסרות, נסה להתעמת עם זה באופן קבוע, ותשיג את הקצב על ידי יותר לימוד של הפא ויותר עשייה של מה שתלמידי הדאפא אמורים לעשות. זה כל מה שאתה צריך לעשות.

תלמיד: אנו קבוצה שמלקטת ועורכת ספרי לימוד בשפה הסינית. היינו רוצים לשאול את המורה: בתהליך של תיקון הפא במקוםשהוא [נמצא] היום, כמה אנרגיה אנחנו אמורים להשקיע ביצירת ספרי לימוד? האם אנחנו צריכים להשקיע יותר זמן ביצירת ספרי לימוד או בפרויקטים אחרים?

המאסטר: אני חושב שבין שאתם יוצרים ספרי לימוד בסינית או עושים משהו אחר, אתם צריכים לחשוב כיצד לעשות אותם בצורה מתואמת, ותבדקו אם בתי הספר המופעלים על ידי מטפחי דאפא ישתמשו בספרי הלימוד שלכם. אם לא, ואם כשתסיימו להכין אותם אף אחד לא ישתמש בהם, האם לא בזבזתם את זמנכם? אז זה צריך להיעשות בצורה מתואמת. אם בתי הספר המופעלים על ידי תלמידי דאפא באמת צריכים אותם, אז עשו זאת, ועשו זאת היטב. ברגע שדבר כזה מתחיל זו איננה משימה קלה ולא עניין קטן. [העבודה שלכם] תישאר אחריכם למין האנושי. אם זה רק שאתם עצמכם רוצים ליצור אותם, מה אם כשתסיימו אותם הם יימצאו לקויים או לא מתאימים, ואי אפשר יהיה להשתמש בהם – אז האם לא עיכבת דברים אחרים? לכן אתם צריכים לתאם היטב.

תלמיד: קודם כל אני מבקש להעביר ברכות למורה בשם כל המטפחים מבריטניה! לא פעלנו היטב בהכנות לקראת סיבוב ההופעות העולמי של מופע ראש השנה הסיני שלNTDTV . מופע הסְפּקְטָקְיוּלַר לא התקיים בבריטניה בשל הרבה אתגרים שנתקלנו בהם כשחיפשנו מקום מתאים למופע. האם זה בגלל שיש כמה בעיות עם מטפחים בבריטניה כגוף כולל?

המאסטר: אני חושב שאם אפילו מקום מתאים לא נמצא, זו באמת בעיה. (תלמידים צוחקים) איך דבר כזה יכול לקרות? האם זה משום שלא התייחסתם לזה כאל חשוב מספיק ולא שיתפתם ביניכם פעולה היטב? כל שנה מטפחי הדאפא מעלים ביחד מופע לקראת ראש השנה הסיני, ובמשך הזמן זה התפשט גם לאזורים אחרים, ומדינות אחרות אף מעלות מופעים משלהן. למה אנחנו עושים זאת? כדי לשעשע אנשים רגילים? בהחלט לא. כולם ברורים לגבי זה. מה שאנחנו שואפים לעשות, באמצעות אמצעי זה, הוא להציג את ההתנהגות של מטפחי דאפא, לחסל את השקרים וההשמצות שהמפלגה המרושעת החדירה בהדרגה לאנשים, ובאותו זמן להציל את כל הישויות החיות ולהבהיר להן את העובדות. היום, אם יש אנשים בכל מקום בעולם, במעמד הבינוני או הגבוה, שאומרים שהם לא יודעים על פאלון גונג, הייתי אומר שהם מעמידים פני בורים. ובמיוחד אם זה מישהו ממשרד ממשלתי שטוען שהוא לא יודע מה זה פאלון גונג, אז הוא בכוונה מציג את עצמו כטיפש – הוא באמת כזה. אז במילים אחרות, באופן בסיסי כל אחד יודע מהו הפאלון גונג, וכולם יודעים שהמק"ס רודפת את הפאלון גונג, ושפאלון גונג זו קבוצה של אנשים טובים ואדיבים המטפחים בהתאם לאמת, חמלה, סובלנות. הם ברורים מאוד ביחס לזה.

לכן אני חושב שהיות שבעיה אכן עלתה, יש צורך ללכת ולהסביר את העובדות. אני חושב שהפתרון צריך להיות על ידי הבהרת העובדות, ובאותו זמן אנחנו צריכים להבין מה חוסם אותנו. הבעיה הגדולה ביותר היא בעצם שמטפחים לא שיתפו פעולה זה עם זה היטב. כמובן, יש אזורים שבהם מטפחים ננעלו באין-ספור ויכוחים – אחד רצה לשכור את האולם הזה והאחר רצה אולם אחר – והם שכחו שהם אמורים לאמת את הפא ולא את עצמם.

בשנים קודמות הכול נעשה על ידכם, מטפחי הדאפא. בכל אופן, כל שנה אחרי שצפיתי בזה, הרגשתי בעת ובעונה אחת גם מאושר וגם לא מרוצה. מטפחי דאפא הוציאו המון משאבים כספיים, חומריים וכוח אדם בכל שנה במופע של ראש השנה הסיני, והאנשים המעורבים היו בדרך כלל חברים מרכזיים בפרויקטים שונים. אז אם לא השגנו את התוצאות שרצינו, זה באמת יהיה בסיכומו של דבר הפסד נקי ולא שווה את זה. אפילו במהלך המופע שמעתי הערות לגלגניות, ואלה שיצאו מהתיאטרון אמרו כל מיני דברים כשיצאו מהמופע – כלומר שהתוצאה המיוחלת לא הושגה. בוודאי, מטפחי הדאפא מאמתים את הפא, וכשהם הולכים ומבהירים את העובדות הם לא תמיד מצליחים בהבהרת עמדתם. מאוחר יותר חשבתי על כך שוב למשך זמן מה, ותהיתי: "האם אנחנו צריכים להמשיך ולהחזיק את המופע? אם התוצאות נשארות כמו שהן זה לא יכול להימשך. תלמידי הדאפא לא עשו את כל זה כדי לספק לאנשים רגילים בידור. אם זה לא יכול להציל אנשים לאחר שבזבזנו על כך כל כך הרבה משאבים אנושיים, חומריים וכספיים – וזה נעשה באזורים רבים – אז זה לא יכול להימשך". מאוחר יותר, כששקלתי את העניין בתשומת לב, ראיתי שבאמת היו כמה אנשים עם כישרון בתחום הזה בין המטפחים שלנו, והם תמיד רצו לאמת את הפא באמצעות היכולת הזו. לכולם הייתה שאיפה דומה. כמובן, אני מדבר על זה ברמה של פני השטח. אז חשבתי: "כיוון שזה המצב, אני פשוט אלך ואוביל את זה". (מחיאות כפיים) או לכל הפחות אני אוביל אותם עד שהם ייעשו בשלים ; אני אוביל אותם למשך כמה שנים, עד לנקודה שהם ידעו איך לעשות דברים.

כמובן, תמיד קל יותר להגיד מאשר לעשות, וברגע שנעשיתי מעורב, המהות הבסיסית של זה השתנתה. אתם כולכם יודעים שעל תלמידי הדאפא לאמת את הפא, אז מה המורה עושה? המורה בא כדי לעשות את תיקון הפא. ולכן ברגע שהחלטתי לעשות זאת, הכול השתנה –  קהל הצופים לפנינו, האנשים שרציתי להציל, והעניין עצמו שהיה צריך לבצע. אם זה מתבצע היטב, זה לבטח ישיג את התוצאות הטובות ביותר ובאמת יגאל ויציל אנשים. הייתי עושה זאת רק במקרה כזה, וזה היה חייב להיות מושג. כך שלא יכולתי לעשות דברים כמו קודם. לפני כן, מטפחי הדאפא עשו את המופע כעבודה חלקית, ועכשיו, אם זה אמור להתבצע, זה חייב להיות באיכות גבוהה. בוודאי, כמה אנשים אמרו: "כל מה שהמורה עושה, בטוח שייעשה בצורה הכי טובה". אמת! אם זה לא יהיה הכי טוב, לא אעשה את זה. (מחיאות כפיים) אז ביקשתי מאנשים להתחיל לגייס עבור הקמת בית ספר לריקוד ולייסד אותו, בחרתי אנשים מוכשרים, ויסדתי תזמורת. רצף האירועים הזה דרש אימון ופיתוח החל מהיסוד, וכל זה היה חייב להוביל באמת לביצוע מעולה מהשורה הראשונה. המורה היה מעורב בהרבה מהדברים הללו, כולל המרכיבים היצירתיים של המופע והחזרות. כולכם שמעתם על כך.

בכל מקרה, הילדים פעלו היטב בהופעתם. הם באמת עשו עבודה מעולה. זה נדיר לראות קהל צופים מזיל דמעות באירוע של הופעת אמנות. בכל הופעה שהועלתה על ידי להקת האמנויות השמימיות, היו הרבה צופים בקהל שהזילו דמעות במשך כל המופע, ועוד הרבה שכל הזמן מחו דמעות מעיניהם. כל מופע היה כזה. אנשים נסערו והתרגשו עמוקות. בממד הזה היו אלה אנשים צעירים אשר הופיעו, בעוד שבממדים אחרים הרבה מהפא-שנים שלי והרבה ישויות שמימיות עשו זאת. (מחיאות כפיים) כוח ההשפעה על אנשים, השינוי שזה עשה להם, היה דומה מאוד למה שקרה בתקופה מוקדמת יותר כאשר אני אישית לימדתי את הפא. (מחיאות כפיים) כלומר זה גרם לשינויים עצומים אצל אנשים.

זה מופע אמנות אחרי הכול, אז ככל שהרמה תהיה גבוהה יותר, כך יותר אנשים יהיו יותר פתוחים אליו והשינויים שיקרו לאנשים יהיו גדולים יותר. לכן הביצועים צריכים להיות מושלמים. הם צריכים להיות מושלמים מכל בחינה – ברגע שהמסך עולה, התמונה היפה ביותר צריכה להיות מול העיניים. הדרישות הן כך שהכוריאוגרפיה, התלבושות והאפקטים התיאטרליים, כולם צריכים להיות יפהפיים. אנשים בחברה של היום לא מבינים את זה יותר. החוש האסתטי של אנשים משתנה לפי המגמות בחברה. יום אחד דבר כזה וכזה הוא אופנתי, אז אומרים שהוא טוב; ואז למחרת משהו אחר נעשה אופנתי, ואז אומרים על המשהו האחר שהוא טוב. רק עקרונות הדאפא הם בלתי משתנים ונצחיים, ואנחנו היחידים שיודעים מהו יופי אמיתי. מאחר שתלמידי הדאפא מטפחים אמת, חמלה, סובלנות, אנחנו מסוגלים לדעת מה באמת טוב – משהו שאף פעם לא משתנה – וכך יש לו תהודה עם הצד הטוב והנפלא של בני אדם. זה משהו שאנשים רגילים לא מסוגלים לעשות עכשיו. נוסף לכך, האנרגיה הנובעת מהשירים של הזמרים שלנו, מהמוסיקה מהתזמורת, ומתנועות הרקדנים במופע, היא אנרגיה טהורה, חומלת ועצומה. למעשה, להרבה אנשים בקהל נפתרו בעיות הבריאות שלהם בשדה הזה. אלה שצפו במופע לא יודעים זאת עדיין, אבל הם יגיעו להבנה הזאת בהדרגה. בשעה שסיימו לצפות במופע, מחשבותיהם [כבר] טוהרו ובריאותם שוקמה. (מחיאות כפיים) אז אני חושב שלמה שעשינו היו תוצאות מצוינות. וכמובן, רוב המבצעים הם תלמידי דאפא צעירים, כך שזה לא גזל [הרבה] מהמשאבים של תלמידי הדאפא.

תלמיד: מהי המטרה של התחרות הבין-לאומית הראשונה לריקוד סיני קלאסי של NTDTV?

המאסטר: אינני רוצה להסביר זאת במלואו בשלב מוקדם זה, וכך נשאיר לנו משהו טוב לדבר עליו מאוחר יותר. (תלמידים צוחקים) אבל אני יכול לדבר אתכם על כך במושגים שטחיים. המק"ס המרושעת מפחדת מכל מה שתלמידי הדאפא עושים. ההופעות שניתנו על ידי תלמידי הדאפא הם של תרבות סינית טהורה ונכונה, תרבות קדומה, ותרבות אמיתית שהוענקה על ידי אלוהויות. וזה כמובן הורס את התרבות של המק"ס המרושעת, לכן מובן מאליו שהיא מפחדת. לא משנה כמה המפלגה המרושעת עושה שימוש בכל המזימות שלה, זה ממשל שפל שתפס את שטח האדמה של סין בלבד, ולכן כל מה שהוא עושה מוגבל בתוך גבולותיה של סין. לעומת זאת, כאשר הטלוויזיה של שושלת טאנג החדשה עושה משהו שכזה [תחרות], זה בקנה מידה כלל עולמי – זוהי תחרות בין-לאומית ואירוע בין-לאומי בכל מקרה. (המורה צוחק) (המאזינים צוחקים, מחיאות כפיים) המנצחים זוכים בתחרות בין-לאומית.

תלמיד: האם תהיה מוכן בבקשה לדבר על אם זה בסדר שבית ספר של מינג-הווי ישתמש בסימנים של סינית מפושטת[4] ?

המאסטר: תעשה מה שהכי מועיל. אתה יכול לעשות דברים רק לפי המצב העכשווי של האנושות. בתי הספר של מינג-הווי בטייוואן משתמשים בסימנים מָסוֹרְתִיים, ואלו שבסין משתמשים בסימנים מפושטים של סינית. אינני מתנגד לאף אחד מאלה. העניין הוא לא כשלעצמו איך צריך לכתוב את האותיות. המפתח הוא איך למחוק את התרבות של המפלגה ולהציל ישויות חיות. זה מה שהכי חשוב. אל תתעכבו על דברים פעוטים כאלה.

תלמיד: כמה תלמידים הגרים באזורים מרוחקים לא השתתפו בפרויקט תיקון הפא שהתקיים לאחרונה,  שבו המאסטר הוביל תלמידים מצפון אמריקה בביצוע מופע הסְפּקְטָקְיוּלָר לכבוד השנה החדשה. הם מרגישים שהם אולי מפגרים מאחור.

המורה: לא, זה לא כך. לא ביקשתי מכולכם לבוא ולקחת חלק. אפילו [כאשר הערתי על] מכירת כרטיסים למופע הספקטקיולר, זה היה בגלל שתלמידים היו להוטים וביקשו ממני להגיד כמה מילים, לא ביקשתי מכולכם לבוא ולהשתתף. רק אמרתי שאלה מכם שיש להם התנאים המתאימים, יכולים לבוא לעזור. אם הנסיבות שלך לא התאימו, לא היית אמור לבוא. אם אתה אומר "אני באמת עסוק כאן ולא יכול לעזוב את הפרויקטים שמאמתים את הפא", אז אל תבוא.

תלמיד: (המאסטר: אדלג על השמות). ברכות למורה מתלמידי הדאפא בפרובינצית גֶ'ה-ג'יאָנְג! (המאסטר: תודה לכם!) (מחיאות כפיים) האם הדרישות ממטפחים מקומיים ומאלה שמעבר לים הן שונות? או האם זה כך שכמויות הקארמה הן שונות? או האם זה עקב כך שיש סוגי ידע שונים וקשרים גורליים מסוימים?

המאסטר: זה לא קשור לקארמה שונה או לדרישות שונות, וזה בהחלט לא קשור לקשרים גורליים שונים. זה קשור לנדרים השונים שעשיתם בזמנו. תלמידי הדאפא הם גוף אחד, וזה אותו דבר בכל מקום שאתה נמצא – ההתקדמות של תיקון הפא מתואמת בו-זמנית. (מחיאות כפיים) אלמלא מאמצים שנעשו על ידי תלמידי דאפא מחוץ לסין להתנגד לרדיפה, אשר חשפו בעוצמה רבה את הרוע בקנה מידה בין-לאומי, הרוע היה רודף את תלמידי הדאפא בסין אפילו ביתר חומרה ואפילו עם פחות ריסון. כל זה הביא לידי שינויים גדולים, ודברים אלה הם בלתי נפרדים ממה שתלמידי הדאפא מחוץ לסין עשו. אז לגבי שאלה זו [שהעלית], ההבדל היחיד הוא במונחים של מה שאתם עושים. הבעיות שאתם נתקלים בהן הן אותו דבר. אין שום הבדל במונחים של תחומים או של רמות בטיפוח.

תלמיד: כל התלמידים מרוסיה שולחים את ברכותיהם למורה. מספר תלמידים רוסים נאסרו או נעצרו בגלל שהבהירו את העובדות. האם אנו יכולים לשאול איך תלמידים רוסים צריכים לשנות את המצב הזה או את הסביבה הזו?

המאסטר: בדרך כלל בכל מקום שבו ישנה בעיה, שם תלמידי הדאפא צריכים ללכת ולהבהיר את העובדות, ולעשות זאת בלי להרפות. לתלמידים הסינים שלנו יש רושם שבחברה המערבית כל דבר קורה בצורה מסודרת ומאורגנת. לדברים מסוימים צריך לתאם מראש פגישות, ואדם צריך לחכות הרבה זמן עד שדברים ייעשו. אבל מה שקורה לגבי הרדיפה הוא כל כך דחוף, וכאשר אנו מתנגדים לרדיפה – אין זמן לעשות דברים באופן איטי ונינוח שכזה. תלמידים הבינו שזה לא יעבוד. לכן רבים מהתלמידים הסינים שלנו נקטו בגישה משלהם, והלכו בעצמם לפגישות פנים אל פנים, עושים דברים בעקשנות, נחושים להבהיר את העובדות בהיקף המלא ביותר ולגרום לדברים להתבצע. בוודאי, כמה תלמידים מערביים מוצאים שקשה לשאת זאת, שכן הם רגילים לעשות דברים בדרך [ההיא] האחרת. אבל זה לא יעבוד – זה באמת לא. אתם לא יכולים לחכות. ישויות חיות נרדפות, והמוסריות נמצאת בהתדרדרות מהירה. מספר האנשים שעליכם להציל הולך ופוחת, וזה נעשה קשה יותר מאי פעם. לכן איננו יכולים לחכות.

תלמיד: למה משתמשים בסימנים מפושטים של סינית בחומרי לימוד סיניים שאמורים להינתן לעתיד? האם סימנים מפושטים של סינית אינם תוצר של המק"ס?

המאסטר: אכן, סימנים מפושטים של סינית נוצרו בתוך החברה של המק"ס המרושעת. זה בטוח. אבל, היום יותר ממיליארד אנשים משתמשים בסימנים מפושטים בסין. אם בהבהרת העובדות נשתמש בסימנים מָסוֹרְתִיים והם לא יוכלו לקרוא אותם, זה לא יעשה את העבודה. זה לא משהו שאפשר לשנות בִּן-לילה. עשו מה שהכי יעיל כאשר אתם מבהירים את העובדות. זה לא משנה באיזה כתב אנשים משתמשים עכשיו. זו איננה בעיה כל עוד אנחנו יכולים להציל אנשים עם זה. הצלת אנשים היא בעדיפות עליונה! (מחיאות כפיים)

תלמיד:המורה אמר שתלמידי הדאפא זכו בחיים חדשים, המתגלים מתוך היקום הישן ומעקרונות הפא הישנים. האם אנחנו יכולים להבין מזה שהדאפא נתן לכל הישויות הזדמנות לחדש את עצמן, הזדמנות שהיא ייחודית ואין כמוה?

המאסטר: היקום אינו טוב עוד, ואותו דבר נכון לגבי ישויות חיות. אם הם לא היו מתחדשים, היקום היה מפסיק להתקיים. זה המצב. וזה לא מוגבל לבני אדם: מה שאמרתי חל גם על ישויות אלוהיות, ועל השמים, על כל הישויות – זה נכון עבור כל החיים. הפא מתוקן בקוסמוס, לא רק בעולם האנושי. אבל למעשה תיקון פא אמיתי של העולם האנושי עדיין לא החל.

תלמיד: בבקשה ספר לנו: מה הקשר בין הקמת מכללה לבין תיקון הפא?

המאסטר: אם תלמידי דאפא רוצים להקים מכללה, אין בזה שום דבר לא נכון אם תוכלו להשתמש בו כדי לאמת את הפא, להבהיר את העובדות, ולהציל ישויות חיות. הנקודה היא לבחון ולראות אם למשימה זו יש איזשהו קשר להצלת ישויות חיות. ואם אין כל קשר, אזי אין הרבה טעם לעשות זאת.

תלמיד: אני רואה הרבה מהאלמנטים של תרבות המק"ס בדרכים שבהן מטפחים עמיתים עושים דברים, אבל אני לא יודע איך למסורלהםאת זה.

המאסטר: דרכי החשיבה וצורות ההתנסחות של אנשים שהגיעו מסין מורכבות, במידה זו או אחרת, מהמִנְהָגִים החברתיים הרעים שנוצרו בסין על ידי המק"ס המרושעת. ככל שתטפח תגיע בהדרגה לזהות דברים אלה. כשסינים חיים בחברה רגילה, המנהגים וההרגלים הרעים שיש להם משתנים במשך הזמן. דברים אלה לא משפיעים על הטיפוח, ולפיכך הם לא יכולים להכשיל אותו, כך שזו אינה בעיה. כאשר העברתי את הפא בסין בתחילה, לאנשים רבים הייתה אותה צורת מחשבה, ואף על פי כן הם עדיין יכלו להבין את הפא ולטפח. לעצור את זה אי אפשר. זה שאנחנו חושפים את התרבות המרושעת של המפלגה, זה לחשוף את הטבע המרושע שלה ולגרום לאנשים לראות אותה כמו שהיא, לראות איך היא מרעילה את האנשים הסינים, איך היא הורסת את צו המצפון האנושי, ואיך היא הורסת את התרבות הסינית העתיקה. המטרה העיקרית של הרוע היא להרוס את המין האנושי.

תלמיד: האם ספרי הדאפא בסימנים המָסוֹרְתִיים ובסימנים המפושטים הם זהים בממדים אחרים?

המאסטר: בממדים אחרים הם לא בסימנים מָסוֹרְתִיים או מפושטים. (הקהל צוחק) הם בכתב של הממדים האחרים. (הקהל צוחק) בשמים יש להם כתב של השמים.

תלמיד: כאשר אני רואה נקודה זהובה בהירה חולפת מול עיני, האם אני יכול לומר "מְיֶה"?

המאסטר: אני אגיד זאת כך: אם אתה חושב שזה לא משהו טוב, אתה יכול לטפל בזה באמצעות מחשבות נכונות. אבל אם זה כן משהו טוב, המחשבות הנכונות שלך לא ישפיעו על זה. זה בגלל ש[המחשבות] שלך הן נכונות, ואם הדבר הזה הוא גם כן נכון, הוא לא יהיה מושפע.

תלמיד: בעתיד יהיו רק הדאפא והשפה הסינית, אז האם זה בסדר שילדים שנולדו מחוץ לסין לא ילכו לבי"ס וילמדו רק את הדאפא ואת השפה הסינית?

המאסטר: לא ביקשתי מכם לעשות כך. בכל אופן, כאשר בעתיד הפא יתקן את העולם האנושי, איך שיהיו הדברים באותו זמן, זה מצב שלקראתו יצטרכו לנוע בני האדם שיישארו. אם אתה אומר "אני רוצה לעשות עכשיו דברים שנועדו לעתיד", אז אינך יכול לעשות אותם. הכי טוב שתתמקד בלעשות היטב את הדברים הקשורים למשימה הנוכחית, שהיא הצלת ישויות חיות. דברים של העתיד הם לא לטיפול תלמידי הדאפא, כיוון שבזמן ההוא יהיה זה המאסטר לבדו שיטפל בדברים.

תלמיד: בהרבה ערים גדולות לא התמדנו בפעילויות באתרי תיירות, שכן רוב המטפחים מעורבים במופע הספקטקיולר של השנה הסינית החדשה, בתזמורת השמימית הצועדת ובפרויקטים אחרים. כך שיש פחות ופחות מטפחים המעורבים בהבהרת העובדות בצורה ישירה.

המאסטר: למען האמת, לאחרונה התזמורת השמימית הצועדת בקושי מתאמנת על קטעים חדשים. חברי הלהקה מתאמנים לרוב לבד כשיש להם זמן, ונדרש  זמן מועט לחזרה קבוצתית. זהו המצב בכל האזורים, כך שזה על פי רוב לא השפיע על פרויקטים אחרים. בהתחלה, כשהתזמורת הוקמה, באמת צריך היה באותה תקופה להקדיש זמן לחזרות ביחד. אבל היום זה בקושי משפיע [על פרויקטים אחרים].

תלמיד: הרדיפה של המק"ס נגד הפאלון גונג הגיעה גם אל מעבר לסין, והיו מקרים שמטפחים גורשו חזרה לסין. איך המדיה שלנו צריכה לטפל בזה?

המאסטר: כאשר הרוע רודף אותנו אנחנו מדווחים על כך – זו אינה בעיה. אין עלינו להיות נבוכים כלל, שכן מה שאנחנו מראים לציבור זה הרשעות של המק"ס. תלמידי הדאפא לא יופחדו על ידי הרוע. תלמידי הדאפא התגברו על סערות נוראיות, אז מי מפחד? אם אפילו תלמידי דאפא מסין אינם מפחדים ממנו, מי יפחד ממנו מחוץ לסין? חִשפו את הרוע בכל מקום שבו צריך לחשוף אותו, ודווחו על כל מה שצריך להיות מדווח.

תלמיד: אני, תלמידך, רוצה מאוד ללמוד את הפא בעל פה, אבל בגלל פרויקטים שונים, הזמן באמת לחוץ.

המאסטר: זה תלוי בך. הדילמה הזאת תמיד התקיימה כי תלמידי הדאפא צריכים לאמת את הפא תוך כדי שהם לומדים היטב את הפא, כך שזמנם בהחלט לחוץ. זהו האתגר שאתה עומד מולו. טפח את עצמך היטב והצל ישויות חיות. שניהם חשובים ללא ספק.

תלמיד: מאז שהמורה אמר לנו בהרצאה בסן-פרנציסקו 2005 שלא התייחסנו לצ'יינה-טאון בהבהרת העובדות שלנו, ניסינו לעשות מאמצים לתקן זאת. עםזאת, הרוע שם עדיין משתולל היום, והמטפחים באזור המפרץ די מודאגים. המורה, בבקשה תן לנו מעט הדרכה לגבי זה.

המאסטר: כמה אנשים באמת הלכו לאזור צ'יינה-טאון של סן-פרנציסקו להבהיר את העובדות? אם לא התמדתם בזה והיו מעורבים בזה רק מעט אנשים, בוודאי שדברים לא ישתנו! בהתחשב בכך שישנם כל כך הרבה תלמידים באזור המפרץ, למה אתם לא נותנים עדיפות לאזור הזה ומשקיעים שם קצת מאמץ?

תלמיד: תלמידי דאפא מאזורים שונים שולחים לך את ברכותיהם! ברכות אלה מגיעות מהעיר פוּ-שוֹןשבפרובינצייתלְיָאוֹ-נִינְג, העירשָא-שִימפרובינצייתהוּ-בֶּיי, העיריָאן-טָאי, העירפּוּ-יָאנגמפרובינצייתהֶה-נָאן, העירהֶה-פֶיי, העירפִּינְג-ג'יאָנְגשלפרובינצייתהוּ-נָאן, העירג'י-נָאן,העירקוּן-מינג,העירדָאן-דוֹנגשלפרובינציית לְיָאוֹ-נִינְג, העירהָאנְג-ג'וֹאוּ, ֹפרובינצייתפוּ-ּג'יאָן,העירנָאן-פִּינְג, העירמִין-בֶּיי, פרובינצייתגְוֶוי-ג'וֹאוּ, העירדזוּן-יִי, העירפָּאן-ג'ין, העירהְוֶוי-אָןשלפרובינצייתג'יאנג-סוּ, העירצָ'אנג-צ'וּן, בייג'ינג, טְיאָן-ג'ין, נָאן-ג'ינג, העירצָ'אנג-ג'וּאוֹ, העירגְוֶוי-יָאנג, העירשִי-שוּאָנְג-בָּאנָאשלפרובינצייתיוּן-נָאן, העירשֶן-יָאנג, העירנִינְג-דֶה, העירגֶ'נג-ג'וֹאוּ שלפרובינצייתהֶה-נָאן, העירגִ'י-לין, הוֹנְג-דוּשלהעירנָאן-צָ'אנְג, העירג'וּ-הָאי, העירלָאי-יָאנְג, העירצֶ'ן-ג'וֹאוּ,ֹ העירהֶנְג-יָאנג, העירהֶנְג-נָאן, העירלו-ּ ג'וֹאוֹּשלפרובינצייתסֶצ'וּאָן, אוניברסיטתטְיָאן-גִ'ין, והעיריִי-יָאנגשלפרובינצייתהו-ּנָאן.

המאסטר: תודה לכולכם! (מחיאות כפיים)

תלמיד: תלמידי דאפא הגיעו לעולם האנושי עם הנדרים שהם נדרולמורה. אם בחיים האלה, בהם חיים באשליה האנושית, תלמיד לא הלך בדרך שבה נדר ללכת, האם עדיין יש לו נתיב טיפוח שמוביל לשלמות? ובמיוחד, איך זה ישפיע על ילדים?

המאסטר: אם ישות מפֵֵרה את נדרה, השמים מתייחסים לזה כעניין רציני. כמובן, אם בזמן שתלמידי דאפא נרדפים הוא לא הלך עם הרוע, לא החמיר את המצב שהיה רע מלכתחילה, לא היה מעורב ברדיפה של תלמידי הדאפא, והוא בינתיים יכול היה להזדהות עם הדאפא, אז לפחות הוא יורשה להישאר לשלב הבא. בשלב הבא עדיין יהיו אנשים שיטפחו. כמובן, לא יהיו להם הכבוד והתהילה של תלמידי הדאפא בתקופת תיקון הפא, כי המוסריות האדירה הזו היא ללא גבולות. כאשר הפא יתקן את העולם האנושי בעתיד, תהיה קבוצה של תלמידי דאפא, אבל הטיפוח שלהם יהיה קשה מאוד, כל כך קשה שאפילו סטייה קלה במחשבה של מישהו תוביל לכך שהפא לא יִיגָלה לאדם זה. לאחר שישיגו את הספר, הם יכולים לקרוא אותו כל יום ובכל זאת לא בהכרח להיות מטפחים. אז הם יידרשו לסטנדרטים גבוהים יותר, שכן התמונה האמיתית של כל דבר תוצג בעתיד. במילים אחרות, אף על פי שזה יהיה קשה בעתיד, ההזדמנות לטפח עדיין תהיה קיימת.

תלמיד: בהתייחס להרצאות שלך שניתנו באזורים מסוימים ולא הועברו הלאה באופן רשמי על ידי אגודת פאלון דאפא, האם זה בסדר לאנשים באזורים אחרים להקשיב למטפחים אינדיבידואלים שיעבירו אותן?

המאסטר: כמה מטפחים אוהבים לנסות להתבלט, ומדי פעם הם מתפארים על ידי עשייה של משהו חדש או ייחודי. כמו שאמרתי בהרבה מקרים: מה שאני אומר בנסיבות מיוחדות או אומר באירועים מצומצמים, לא צריך להיות מוקלט ולא להיות מועבר סתם כך למטפחים אחרים. אבל אנשים מסוימים פשוט לא מקשיבים, ומתעקשים לעשות זאת. הם מתפארים, מערערים את הדאפא, ומפריעים לטיפוח של תלמידי הדאפא. אתם יודעים, בטיפוח, הסימן הבולט ביותר לכך שאדם מעגן בלבו החזקות אנושיות, הוא שהוא עושה דברים שאינם לאמת את הפא אלא לאמת את עצמו! זה משחק תפקיד הרסני. יש כאלה שלעתים קרובות עושים דברים בשם המורה באומרם: "המורה ביקש ממני לעשות כך וכך", "המורה אמר כך וכך", או "המורה ביקש ממך לעשות כך וכך". אני אף פעם לא ביקשתי ממישהו לעשות דבר זה או אחר. מי שאומר כך מאדיר את עצמו בשם המורה. אפילו אם אני מדריך מישהו לנקוט פעולה מסוימת כדי לפתור משהו, ואותו מטפח אומר דברים למטפחים אחרים, הוא עדיין משחק תפקיד הרסני. זִכרו את דבריי: כל מי שאומר דברים בשמי, עושה משהו רע. לכל הפחות באותו רגע הוא לחלוטין לא אומר דברים שמטפח צריך להגיד; הוא עוצר אחרים ובונה את עצמו בשם המורה. כמובן, אני יכול לבקש מהמתאמים העיקריים של תלמידי הדאפא למסור את דבריי, ובמקרים אלה אני מבקש מהם לעשות זאת.

תלמיד: ההיסטוריה בת חמשת אלפי השנים של התרבות הסינית הניחה את היסודות למין האנושי להבנת הפא. עכשיו, כאשר תהליך תיקון הפא מתקרב לסופו, אנו צריכים להשקיע הרבה זמן באיסוף ספרי לימוד אשר מלמדים תרבות סינית סטנדרטית ואמיתית ושמתאימים לתלמידי בית ספר יסודי וחטיבת ביניים, כמו גם לתלמידים שאינם סינים.

המאסטר: אני חושב שזו משימה שיש לבצע ביחד עם ייסוד בתי ספר בדרך של שיתוף פעולה. אם אדם אחד מביניכם רוצה לעשות זאת והאדם הבא גם רוצה לעשות אותו הדבר, להשקיע משאבים אנושיים, משאבים חומריים, ואנרגיה, טוב, בסוף ייתכן שלא יהיה לזה שימוש, אז האם לא עשית זאת לשווא? הבהרת העובדות והצלת אנשים זה באמת נושא דחוף עכשיו. אנשי העתיד יצטרכו לתקן וליישר את הדברים שהם פעם הרסו. זה לא משנה שזה היה הרוע שהוביל אותם לעשות את הדברים האלה, שכן אף על פי כן מעשים רעים אלה נעשו על ידי בני אדם. אנשים יצטרכו לתקן את העוולה שהם פעם עשו. לכן האופן שבו תלמידי הדאפא עושים דברים עכשיו, זה פשוט לתת לאנושות דרך נכונה ללכת בעקבותיה.

תלמיד: בבקשה עזור לנו להבין את החשיבות של הריקוד הסיני הקלאסי.

המאסטר: אין הרבה מה לדבר במונחים של חשיבות. תלמידי הדאפא משתמשים בריקוד הסיני הקלאסי בהופעותיהם. האם אני צריך לדבר כאן על ריקוד סיני? (המאזינים צוחקים) היות שאתם משתמשים בו בהופעותיכם, אומר כמה מילים על כך. "ריקוד סיני" הוא למעשה דרך קצרה להגיד ריקוד סיני קלאסי. וכמובן, ריקוד סיני כולל ריקוד עממי, ריקוד אתני, וכן הלאה. מדוע הריקוד הסיני הקלאסי נחשב לריקוד קלאסי? זה משום שהוא הועבר מסין העתיקה. לגבי דברים שהועברו, יש למעשה שתי שיטות: האחת היא כאשר תרבות עתיקה מתקופות שונות הוטבעה בגֶנים של האנשים, ויצרה סוג של התנהגות הקשורה לכל תנועה של אדם ונקראת "התנהגות יון"[5];  השנייה היא באמצעות מורשת תרבותית, וההעברה יכולה להיות מילולית או כתובה מצד אחד, והעברה של תנוחות או צעדי ריקוד מצד שני. לאזורים שונים יש סגנונות שונים של ריקוד, והדברים שמוטבעים באנשים גורמים שהתנוחות והתנועות של האנשים יִצרו את הייחוד האתני שלהם; זה מתייחס להתנהגות האתנית שקיימת במה שמרכיב את האדם. זוהי הסיבה שקיים הבדל גדול בכל תנועה שמבוצעת על ידי סיני לעומת אדם מערבי – הרמת הזרוע או ההרמה של הרגל למשל – כולל הבעות הפנים שלהם. למעשה, זוהי "התנהגות יון" אתנית, משהו קשה ביותר ללמידה. ולא חשוב איזו תנוחת ריקוד או תנועה תעשה, כל פשיטת זרוע וכל הנחת רגל שלך מבטאת את ההתנהגות האתנית הזו, וזהו חוט מקשר משותף העובר לאורך ההיסטוריה.

יש שלושה רכיבים עיקריים לריקוד הסיני: "יוּן" פיזי, צורות פיזיות, וטכניקה. ה"יוּן הפיזי" שהריקוד הסיני מדגיש מתייחס לביטוי ההתנהגות האתנית באמצעות ביצוע פיזי. לא הייתה העברה שיטתית של ההיבט של הצורה הפיזית של הריקוד הסיני לאורך ההיסטוריה, אך לעומת זאת הטכניקות כן הועברו, ובצורה טובה באופן יוצא מן הכלל. כפי שאתם יודעים הסימן "ווּ" במילה "וו-שו" (אמנויות לחימה) והסימן "וו" במילה "וו-דאו" (ריקוד) הם הומופונים[6], דבר שתוכנן באופן מכוון על ידי אלוהויות. ולמעשה, אם היו משתמשים בסימן "וו" [כמו ב-"וו-דאו"] בהקשר רך, זה היה מתייחס לריקוד; אם היו משתמשים בסימן "וו" [כמו ב-"וו-שו"] בהקשר תוקפני, זה היה מתייחס לאמנויות הלחימה. בשושלות שונות בהיסטוריה ובסביבות שונות, החל מחצרות הקיסרים ועד לפשוטי העם, באירועים רבים כמו חגיגות וסעודות חגיגיות, הריקודים שהוצגו בוצעו על ידי לוחמים, שביצעו ניתורים, סיבובים והיפוכים כשהם משתמשים בטכניקות של אמנויות לחימה, והם נופפו בחרבות, בחניתות, במקלות וכדומה. לעומת זאת, צורות פיזיות הועברו בעיקר בין האנשים, והן כללו אלמנטים רבים מסגנונות שונים. לשושלות שונות היו גם ריקודי החצר שלהם והנוהג הזה לא פסק מעולם. בכל אופן, רק בתקופות האחרונות האנשים התחילו לקבוע אמות מידה שיטתיות לריקוד הסיני, ויסדו את הלימוד הרשמי ואת הוראת הריקוד הסיני – כלומר, את הוראת הריקוד הסיני באופן שיטתי. עם זאת, [צורת ריקוד] זו בהחלט לא נוצרה בתקופות האחרונות.

לריקוד סיני יש שיטת אימון שלמה משל עצמו לשייף את יסודותיו. יש לו תרגילים הדומים לאלה של בלט, כמו אלה המצריכים מעקה-קיר או אלה המבוצעים על הרצפה. בו בזמן, יש לו גם "יוּן" פיזי, צורות פיזיות וטכניקות. ה"יון" הפיזי של הריקוד הקלאסי שסין משתמשת בו היום מוגבל על ידי המערכת של תרבות המפלגה, וההבנה שם היא למעשה די רדודה. "יון" אינו מתייחס רק לתנועות הריקוד הנראות על פני השטח; זה בעיקר מתייחס לאיכויות הפנימיות של אותו מוצא אתני. למשל, כאשר אדם מערבי ואדם סיני, ששניהם לא למדו אף פעם קודם לכן ריקוד מתחילים ללמוד יחד ריקוד סיני הם בהחלט יפגינו הופעות שונות. הדברים שהועברו דרך התרבות האתנית של מישהו נמצאים בעצמותיו ובתוך ההוויה שלו. הטכניקות המתקדמות בריקוד הסיני כוללות היפוכים, ניתורים וסיבובים שהם קשים יותר לביצוע מאשר בלט, והם דורשים שליטה גדולה יותר בטכניקה מאשר [נדרש ב]בלט. ריקוד סיני הוא מקיף יותר מבלט במונחים של מגוון, ויש לו הרבה יותר תנועות.

בבלט יש רק מעט תנועות, ואם אתה מנסה להוסיף עוד אחת, זו לא תהיה תנועת בלט. כך שזה לא יכול להשתנות. לעומת זאת, לריקוד סיני יש כל כך הרבה תנועות שלריקוד סיני קל יחסית להציג כל דמות נתונה. הכול יכול להיעשות, לא משנה איזו דמות, תפאורה, או סביבה אמורים להיות מתוארים בריקוד. זה חלק מהכוח שלו, והיצירה שלו היא יחסית קלה. בבלט, לעומת זאת, זה קשה מאוד להמציא יצירה חדשה בגלל מיעוט התנועות שיש בו – זה כל מה שיש בו – וכשאתה הולך מעבר לזה, זה כבר אינו בלט. מאחר שריקוד סיני הוא נרחב ומכיל כל כך הרבה, זה קל יחסית ליצור משהו. לכן זה יתרון לתלמידי הדאפא כאשר הם משתמשים בריקוד סיני במופעים של השנה החדשה הסינית. נוסף על כך, לסין יש חמשת אלפים שנים של תרבות, כך שכל סיפור וכל דבר יכול להילקח ולהיות מתואר על הבמה. זה מספק מקור אין-סופי ובלתי נדלה של חומר. לְמה שווה התרבות המשעממת נורא של המק"ס המרושעת? בשנה שעברה המק"ס המרושעת בזבזה כל כך הרבה כסף וכוח אדם כששלחה יותר משישים קבוצות של מופעי אמנות ברחבי העולם בניסיון להפריע למופעים של תלמידי הדאפא, משתמשים בקשת רחבה של ליצנות, והמופעים הגסים והמבישים שלהם לא עניינו אף אחד. הם היו צריכים לשלם לאנשים כדי שילכו לראות את המופעים שלהם, ולמרות זאת אנשים לעגו להם בלי סוף. הם בזבזו מיליארדים וחזרו הביתה ככישלון מוחלט. והרבה ממבצעי המופעים שלהם ניצלו את ההזדמנות לערוק. בלהקות השונות של מופעי האמנות התנהלו קרבות מרושעים בגלל שכר שחולק בצורה לא שווה; זה עלה להם הון כי אף אחד לא רצה לראות את המופעים שלהם; והקהל מצא בקושי די עלבונות להטיח בהם. כל אלו שהופיעו היו נגועים קשות בהרגלים רעים מתרבות המפלגה, כך שהמפלגה המרושעת לא עושה דבר מלבד לסובב את גלגליה (מחיאות כפיים).

תלמיד: מופע ה"ספקטקיולר" לשנה הסינית החדשה מילא תפקיד חשוב בהצלת ישויות חיות. כמה מתרגלים אמרו שכדי להציל יצורים חיים ולאפשר לאנשים נוספים לבוא ולראות את המופע שלנו, אנחנו יכולים להוריד את מחירי הכרטיסים ולא להתייחס להפסדים הכספיים שזה יגרום למופע. האם החשיבה הזו הייתה נכונה?

המאסטר: לא, היא לא הייתה נכונה. לא פעלתם היטב, אז לא הייתה לכם ברירה אלא להוריד את המחירים או לתת כרטיסים בחינם, לא השגתם מה שהייתם צריכים, לא הייתה לכם ברירה ועמדתם בפני בעיה דחופה. זאת הסיבה שזה נעשה. זה נבע מכך שלא פעלתם היטב.

תלמיד: כשאני מבהיר את העובדות, אני מוצא שקשה יותר לחֵלָק מהסינים מחוץ לסין לקבל את האמת מאשר לאלו החיים בתוך סין.

המאסטר: זה היה כך קודם, אבל זה כבר לא המצב עכשיו. הדור המבוגר יותר של סינים החיים מעבר לים שעזבו את סין מוקדם יותר הגיעו לחו"ל בדיוק כשהגוש של המפלגה המרושעת והעולם החופשי היו בעימות ברחבי העולם. המדינות בגוש של המפלגה המרושעת, ואפילו האנשים שלהן, באמת זכו ליחס מזלזל מאחרים. זה לא היה בגלל שהאנשים האלו היו מארץ אחרת, אלא כיוון שסין הייתה חברה שנשלטה על ידי המפלגה המרושעת, והתוצאה של זה הייתה שהעם הסיני זכה ליחס מזלזל. בכל פעם שהנושא של סין עלה אף אחד לא גילה אהדה כלפיה, כיוון שסין הייתה מילה נרדפת למפלגה הקומוניסטית המרושעת. לכן, לחלק מהסינים המבוגרים מחוץ לסין הייתה תחושה של בושה והשפלה. כשסין חזקה ומשגשגת הם שמחים, וזה נובע מחוסר היכולת שלהם להבחין בין המק"ס לבין סין – זה מצב מחשבה מורכב – אף על פי שהם לא בהכרח אוהדים את המק"ס המרושעת. אם סין לא הייתה היום תחת שלטון המק"ס המרושעת והייתה לה ממשלה נורמלית, ואם בו בזמן היא הייתה חזקה ומשגשגת, הם כמובן היו שמחים. אנחנו צריכים לזהות היכן נמצאת הסוגיה המרכזית עבורם. כשאנחנו מסבירים את האמת, אנחנו צריכים להחליט היכן המכשול במחשבתו של האדם.

תלמיד: כמה מההופעות המתארות בצורה ישירה נושאים של דאפא עברו שינויים במשך מופעי ה"ספקטקיולר" לשנה הסינית החדשה בניו יורק. האם זה קרה כיוון שלתלמידים לא היו מחשבות נכונות חזקות, או כיוון שהקהל לא יכול היה לקבל את הדברים האלה?

המאסטר: השינויים בתוכנית הם עניינים מינוריים. אם משהו אינו ממש מתאים, אז יש לשנות אותו. היו הפרעות שכולן הגיעו מסוכנים מיוחדים של המפלגה המרושעת. הם ניסו להפריע לי, אבל זה לא הצליח אפילו קצת. אם אני רוצה לעשות משהו, אף אחד לא יכול להשפיע על כך לא משנה איך הוא מנסה. (מחיאות כפיים) לכן אני אומר לעתים קרובות לתלמידי דאפא: "עליכם להיות צלולים בנוגע למה שאתם עושים. אתם יכולים להקשיב ולשים לב להצעות של אחרים, אבל אם אתם הולכים במסלול הנכון אתם לא צריכים להתנדנד כל הזמן הלוך וחזור".

דרך אגב, אני רוצה לומר לכם משהו. אתם כולכם יודעים שבמשך השנים האלו שהמק"ס המרושעת רודפת את תלמידי הדאפא, לא משנה אם אלו סוכנים של המק"ס המפגינים התנהגות מרושעת באינטרנט, או המק"ס המרושעת הממציאה שקרים בכלי התקשורת, הם בהחלט השמיצו אותי ללא הפסק והמציאו שקרים מכל סוג. כמובן, אלו היו הצורות הגרועות ביותר של חטא, כאלה שאין להם כל אפשרות לכפר עליהם; הם יגיעו להבין זאת בעתיד. אבל אני מעולם לא הקשבתי או הסתכלתי על שום דבר מזה. האם קלטתם את זה? מעולם לא הסתכלתי באתרי האינטרנט האלו בכלל – אתם מאמינים לזה? (מחיאות כפיים) ידעתי שהם ישמיצו אותי, אבל לא היה לי עניין לדעת באילו שמות הם מכנים אותי. וכמובן, מתרגלים לא הצליחו לאזור אומץ כדי לומר לי, כך שאף אחד לא חזר על הדברים האלו באוזניי (הקהל צוחק). מדוע שארצה להסתכל על הדברים האלו? הדברים האלה לא יכולים להשפיע עליי. ידעתי מה אני עושה, וידעתי את ההתחלה והסוף של העניין הזה, וזה מספיק! (מחיאות כפיים) אז לגבי התהליך באמצע, אני מתעלם לחלוטין מכל השינויים הרבים מספור שקרו, לא משנה מה הם היו. כל עוד תלמידי הדאפא שלי הולכים בנתיבים שלהם היטב אני מבטיח שלא יהיו בעיות, זה כל מה שאני דואג לו. (מחיאות כפיים)

תלמיד: המאמר החדש של המאסטר אמר לפורר לחלוטין את האלוהויות המפריעות בשלושת העולמות, הלוקחות חלק בהפרעה לתיקון הפא. למה הכוונה ב"אלוהויות מפריעות"?

המאסטר: אלוהויות מפריעות... הכוחות הישנים וכל מה שמשפיע לרעה על הדאפא נחשבים אלוהויות מפריעות. (מחיאות כפיים)

תלמיד: הדתות הנכונות בהיסטוריה לא יכולות יותר לתת הדרכה בטיפוח ועכשיו הן מפריעות לתיקון הפא. אז איך עלינו להתייחס אליהן?

המאסטר: דיברתי על הדרך שבה יש לטפל בהן. אין עליכם לנקוט שום פעולה מכוונת כלפי דתות, כי אנחנו מכוונים רק ללב האדם. אם אדם רוצה לטפח אז דַבֵּר איתו [על הדאפא], ואם הוא רוצה להקשיב לעובדות אז הסבר לו אותן, וזה יהיה בסדר. אין משהו מיוחד שיש לעשותו, ואין עליכם ללכת ולחפש אחר הקבוצה הזו. פשוט חכו שהם יבואו אליכם. אמרתי שכל היצורים יבואו ויקשיבו לאמת, כי הגישה שלהם כלפי הדאפא היא זו שתקבע אם הם יישארו או לא. מדוע על האלוהויות המפריעות השולטות על הדתות להיות מסולקות? זה כיוון שהאנשים [בדתות] האלו צריכים לנקוט עמדה, והאלוהויות המפריעות הללו לא מאפשרות להם ומונעות מהם את ההזדמנויות להיות מוצלים, לכן הן חייבות להיות מסולקות. וזה בגלל שהן הורסות ישויות חיות. למרות העובדה שהן מופיעות כאלוהויות, ישויות רבות [בדתות] התגלגלו מרמות גבוהות אפילו יותר [מהרמות של האלוהויות ההן] והפכו לבני אדם. הם כל כך הרבה יותר גבוהים מהן עד שהן [האלוהויות המפריעות] אינן ראויות להרוס את האנשים האלה. לכן האלוהויות המפריעות חייבות להיות מנוקות, וצריך שלכל הישויות תהיה הזדמנות לנקוט עמדה.

תלמיד: ברכות, מאסטר! אני תלמיד דאפא מבייג'ינג. לפני שעזבנו את סין, מספר תלמידים מבייג'ינג הזכירו לנו שוב ושוב שאם תהיה לנו ההזדמנות לראות את המאסטר, נקפיד למסור את ברכותיהם. המאסטר חסר לנו מאוד. היום יש לנו סוף סוף הזדמנות למלא את מה שהם הטילו עלינו לעשות, אז בשמם, אני עושה הא-שי ומעביר למאסטר את הברכות! ברכות מאסטר נכבד! ברכות מאסטר נכבד!

המאסטר: תודה לכם! (מחיאות כפיים) אני מודה לתלמידי הדאפא בבייג'ינג! זה לא שתלמידי הדאפא בבייג'ינג לא עושים עבודה טובה. כמו שאתם יודעים, הכמות הגדולה ביותר של הכוחות המרושעים מרוכזת בבייג'ינג, לכן מבחינת היעילות של הבהרת העובדות והמצב של המתרגלים, הדברים שם ללא ספק בפיגור לעומת מקומות אחרים. זה לא בגלל החסרות של מתרגלים, אלא בגלל שהכוחות המרושעים גדולים שם יותר ומרוכזים יותר. ככל שהרוע בכללותו מתחסל יותר ויותר תלמידי הדאפא בבייג'ינג לא יישארו מאחור, לא יהיו פחות טובים ממקומות אחרים. זה בטוח כך. (מחיאות כפיים)

תלמיד: תלמידי דאפא מאוסקה, יפן, שולחים את ברכותיהם למאסטר הכביר שלנו! מאסטר, עבדת קשה! אני מתייסר על חוסר יכולתי לשחרר את ה"עצמי" מה שגרם לעיכוב בהצלת ישויות חיות. מלבד ללמוד את הפא יותר, מה עוד עליי לעשות כדי לשפר את יכולתי לעמוד בדרישות מתלמיד דאפא של תקופת תיקון הפא?

המאסטר: מאחר שאתה יודע שלא פעלת מספיק טוב, פשוט תקן זאת והתאם עצמך לדרישות. שלושת הדברים של תלמידי הדאפא צריכים להיעשות היטב. כרגע הדבר החשוב ביותר הוא להציל יצורים חיים, הצל עוד אנשים! זה הדבר החשוב ביותר.

תלמיד: תלמידים מקליפורניה עושים מחוות "הֶה-שְה" למאסטר! מאסטר, בבקשה אמור לנו האם עלינו עדיין להקים "אוניברסיטת רֶנֶסָנְס"? האם מדע הרפואה של העתיד הוא חלק מהטיפוח?

המאסטר: האם להקים את האוניברסיטה תלוי בשאלה האם התנאים בשלים. [אתה שואל על] מדע הרפואה של העתיד? גם מדעי הרפואה הנוכחיים אינם טיפוח, ככל הנראה. (תלמידים צוחקים) תלמידי דאפא יכולים לטפח בעודם עובדים בכל מקצוע, אבל מקצועות אלו אינם טיפוח כשלעצמם.

תלמיד: ברכות למאסטר! תלמידים מהעיר חארבין שולחים את ברכותיהם למאסטר!

המאסטר: אני מודה לתלמידי הדאפא מחארבין.

תלמיד: לאור אופן ההתנהלות של "האפוק טיימס" באנגלית בתקופה האחרונה, האם המאסטר יוכל לתת הכוונה?

המאסטר: העניינים האלה קשורים לאיך שאתם מטפלים בדברים. אתה שואל מדוע יש בעיות? זה משהו שאני צריך לשאול אתכם. (המאסטר צוחק) (תלמידים צוחקים) יש לכם חוסר במשאבי אנוש, במשאבים חומריים ובמשאבים כלכליים, אז האתגרים הם בהחלט מבהילים. אבל האפוק טיימס הסיני התמודד עם הדברים האלו בראשית דרכו גם כן והצליח להתגבר עליהם – הוא פילס את דרכו מבעד לזה. אולי תשקלו לעשות יותר כדי ללמוד מהם ולשאוב מתוך ניסיונם. אבל הפרטים הספציפיים הנוגעים לאיך לנהל את העיתון הם עדיין בידיכם. זה אותו דבר כמו להבין כיצד לטפח היטב.

תלמיד: לפני כמה זמן אתר מינג-הווי הוסיף הערה למאמר שכיום על תלמידים להשתדל ככל יכולתם לא להתחתן עם אנשים שאינם מתרגלים או מתרגלים חדשים. תלמיד דאפא מטייוואן רוצה לשאול על כך בשביל תלמיד דאפא מסין.

המאסטר: המאמר הזה נכתב על ידי תלמיד דאפא, ומה שתלמידי הדאפא כותבים פתוח לדיון ולשיתוף רעיונות. זה לא שהפא דורש מכם לעשות משהו, וזה לא שחייבים לפעול בדרך מסוימת. המאסטר לא אמר את זה והפא לא דורש את זה. אף על פי כן, כשתלמידי דאפא עושים דברים עליהם להשקיע בכך מחשבה נוספת. אתם תלמידי דאפא, אחרי הכול, אז אתם צריכים להיות אחראים לטיפוח שלכם ואחראים לסביבה שיש לתלמידי הדאפא. לכן, אני חושב שאם אתם מצליחים לשקול דברים על הבסיס הזה, אתם תדעו אם דברים מסוימים צריכים להיעשות, ואם כן, איך עליהם להיעשות. אם אתם שמים את עצמכם קודם, סביר להניח שהרבה דברים לא ייעשו היטב ויופיעו בעיות. אם אתם רוצים באמת להיות אחראים לדאפא ולטיפוח שלכם עצמכם, אתם תעשו דברים היטב.

תלמיד: אני צריך לעבוד בזמן שליחת המחשבות הנכונות. האם זה אפקטיבי אם אני שולח מחשבות נכונות בזמן שאני עובד?

המאסטר: תחת נסיבות מיוחדות מאוד, כלומר, כשאתה באמת לא יכול להפסיק עבודה כלשהי באותו הרגע, אתה יכול לסיים את עבודתך ואז לשלוח מחשבות נכונות. אתה יכול לומר: "אני אעבוד בזמן שאני שולח מחשבות נכונות", אבל קשה מאוד לעשות זאת, באמת קשה. כשאתה עובד במקום עבודה רגיל, אתה לא בהכרח צריך להשתמש בתנוחות הידיים, מאחר שאחרים אולי לא יבינו זאת. זה בסדר אם רק תשב שם בשקט, כיוון שהשימוש במחשבה מספיק למטרות של שליחת מחשבות נכונות. אם אתה עובד באותו הזמן, אתה בוודאי לא תצליח לשלוח היטב מחשבות נכונות. אם אתה אומר שבאמת אינך יכול [להפסיק את העבודה], אז זה בסדר שתמשיך בעבודתך ותשלים את זה מאוחר יותר. אבל, עם זאת, כשתלמידי דאפא מסביב לעולם שולחים מחשבות נכונות יחד באותו הזמן, העוצמה היא ללא גבול. לכן, אם כל אדם היה יכול להתייחס לעניין הזה עם מחשבות נכונות חזקות והיה עושה זאת טוב מאוד מההתחלה, אז אולי לא היה נותר עוד רוע עכשיו. בדיוק בגלל שמתרגלים רבים הופרעו על ידי דבר זה או אחר, זה לא נעשה היטב.

תלמיד: עכשיו שלוש וחצי אחר הצהריים, והמאסטר לימד את הפא קרוב לשעתיים. התלמידים מבקשים מהמאסטר לקחת אתנחתא של לגימת מים.

המאסטר: עוד מעט. (מחיאות כפיים)

תלמיד: מה תלמידי דאפא יכולים לעשות כדי לעזור לתלמיד דאפא הנמצא על ערשֹ מוות?

המאסטר: הדבר הטוב ביותר הוא להקריא לו את הפא. אם עליו לעזוב בשלב זה או לא – הכול תלוי בו. בנוסף, לא משנה אם תלמידי הדאפא שלי נרדפו למוות כתוצאה מהרדיפה או עזבו את העולם כתוצאה מרדיפת הכוחות הישנים במשך התקופה הזו, הם כולם הגיעו לשלמות המלאה. (מחיאות כפיים) מדוע זה כך? אתם יודעים שכל היקום מסתכל על תיקון הפא הזה בתשומת לב, והמטרה של יצירת שלושת העולמות היא בדיוק למען תיקון הפא. כל היצורים החיים שחיכו במשך כל מהלך ההיסטוריה הארוכה, חיכו לתיקון הפא שקורה היום. כל דבר שקורה היום בעולם האנושי הוא באמת בעל חשיבות רבה! ובמיוחד משמעותיים האירועים הקשורים ישירות לדאפא, הקשורים ישירות לתיקון הפא, הקשורים ישירות לתלמידי הדאפא. אם מישהו מעז לומר "פאלון דאפא הוא טוב" במשך תקופת הזמן הזו כשהרדיפה מתרחשת – רק על סמך הצהרה כנה אחת זו ובלי לעשות כל דבר אחר – האדם הזה בהחלט יחזור למקום המקורי שלו! (מחיאות כפיים) מה זה אומר? במשך תקופת הזמן הזו ובקרב הסביבה המרושעת, הוא עדיין מעז לאמת את הפא, אז הוא בהחלט יהפוך לישות אלוהית. כל מי שעושה אפילו מעשה קטן של טוב-לב או משהו טוב קטן בשביל תלמידי דאפא במשך התקופה הזו של הרדיפה, לבטח יהפוך לאלוהות! (מחיאות כפיים) זה משום שזהו הרגע המכריע ביותר בהיסטוריה, ואלוהויות צופות בתשומת לב על כל מחשבה בראשה של כל ישות. מספר עצום ואין-סופי של ישויות ביקום צופות באנשי העולם. יש עיניים בכל חלקיק של האוויר – האוויר מלא עד גדותיו באלה הצופים בכל דבר, רואים כל תנודה קטנה [במחשבות ובהתנהגות] של ישויות במקום הזה. זה משום שהמקום הזה כאן הוא נקודת המוקד של תיקון הפא, ו[דברים שקורים כאן] משפיעים על העתיד של כל הישויות ביקום כולו. עיניים אנושיות אינן יכולות לראות את הדברים האלה, לכן נראה להן ששום דבר בעל משמעות לא מתרחש. אבל אין-ספור אלוהויות, מספר חסר תקדים שלהן, צופות בשלושת העולמות בתשומת לב. אם בן-אדם באמת היה יכול לראות זאת, הוא היה מוצא זאת מפחיד כהוגן. אף לא מחשבה בודדת ואף לא רעיון יחיד החולף במוחו עובר מבלי שהוא נצפה על ידי המוני אלוהויות. לכן, כל מה שעושה אדם במשך תקופת הזמן הזו קובע את עתידו. אז באשר לתלמיד דאפא, מישהו שעושה כל כך הרבה דברים שתלמיד דאפא צריך לעשות, חישבו על זה: אז לאן הוא יגיע בסוף? האם הוא לא נרדף עד מוות פשוט בגלל שהוא תלמיד דאפא? האם הוא לא תלמיד דאפא? לא רק שהוא ישיג את השלמות המלאה, הוא יקבל את כל הכבוד והתהילה שתלמיד דאפא צריך לקבל. (מחיאות כפיים)

עכשיו כשאני מדבר על נושא זה, משהו עולה. יש לנו מטפחים מסוימים, אי אפשר לקרוא להם סוכנים סמויים, אבל הדברים שעשיתם הם נוראיים באמת. אתם עדיין רוצים לטפח, אבל המק"ס אוחזת כנגדכם את הטעויות שעשיתם לפני כן, מנצלת אותן כדי לאיים עליכם. אתם מפחדים שברגע שהמק"ס תחשוף אתכם, תלמידי הדאפא יתייחסו אליכם אחרת. אתם מפחדים שהמאסטר יתייחס אליכם אחרת. למעשה, אני כבר מזמן יודע עליכם! בגלל [הפחד] הזה אתם עושים דברים שהרוע רוצה מכם לעשות, נגד הרצון שלכם. מצד אחד אתה רוצה להיות תלמיד דאפא, אך מצד שני אתה ממשיך לעשות דברים רעים. תגידו לי איך עליי לטפל בכם? כעת יש לכם רק שתי אפשרויות: אתם יכולים באמת לטפח בנחישות ואז הינכם תלמידי דאפא, וכל הדברים שהשלמתם יהפכו למוסריות האדירה שלכם; או, אתם יכולים לעמוד לצד הרוע, ובמקרה זה כל מה שעשיתם ייחשב לכלום ויהפוך לדברים שעשיתם כדי להסוות את העקבות שלכם. כבר הסברתי את הנושא הזה בבירור רב. בנוסף, אני אומר לכולכם שבעתיד הלא כל כך רחוק, לכל האנשים מסוג זה לא יינתן עוד זמן. הזמן הזה יגיע בקרוב מאוד! זה יתרחש בקרוב מאוד. במילים אנושיות זה גמול, וזה ממשמש ובא. אבל לא משנה מה אמרתי קודם, אצל אנשים מסוימים זה פשוט נכנס באוזן אחת ויצא מהשנייה. לא משנה אם אתם מאמינים לזה או לא, ברגע המכריע ההיסטורי הזה, [ההחלטה שלכם] היא לא עניין קטן. קראתם את הפא. באשר לאיזה מסלול תיקחו, שקלו זאת והחליטו עבור עצמכם.

תלמיד: איך עלינו להוביל ולהדריך את ילדינו בטיפוח שלהם?

המאסטר: האם אתם, כתלמידי דאפא, באמת צריכים שיגידו לכם מה לעשות? אם הילד שלכם לא יכול לעשות את התרגילים עדיין, אתם צריכים להקריא לו את הפא וללמד אותו לשיר שירים של תלמידי דאפא. ילדים של תלמידי דאפא רבים יכולים לדקלם את "הונג יין". חלק מהם יכולים לדקלם שירים רבים מ"הונג יין" בגיל צעיר מאוד. הם באמת ילדים טובים.

תלמיד: אחרי שטיפת מוח שעברו בידי הרוע, כמה תלמידי דאפא בסין סייעו לרוע לרדוף תלמידי דאפא שהיו במעצר, והפכו את התלמידים האלו לנכים. בני משפחה של הקורבנות רוצים להגיש תביעה על חבלה גופנית נגדם. מאסטר, בבקשה אמור לנו איך לטפל בנושא.

המאסטר: לאנשים רגילים יש כמובן דרכים משלהם להתמודד עם זה. אם אדם גרם לאדם אחר נכות פיזית במהלך הרדיפה, כמובן שהצד שנפגע יחפש אותו. בטיפוח אלו בני אדם שמטפחים, לא אלוהויות. אם אדם ביצע פשעים בקרב בני אדם, הוא כמובן צריך לשלם על כך. עם זאת, אם מישהו מסוגל באמת לטפח שוב ולטפח בנחישות, אפשר שדברים רבים ישתנו. אמרתי שהכול נמצא כאן למען הפא, וזה החשוב ביותר והראשון במעלה. אבל אם אתה לא מסוגל לעשות דברים היטב ואם אתה לא יכול לעמוד בסטנדרט, אז אתה אדם רגיל. וכאדם רגיל אתה צריך להתמודד עם המציאויות שאנשים רגילים מתמודדים איתן.

תלמיד: תלמידים בסן-דייגו שולחים ברכות למאסטר! מאסטר, מה תלמידי דאפא צריכים לעשות לנוכח גל ההתעניינות הנוכחי בלימוד סינית? האם לעבוד על הוראת השפה הסינית ישפיע על פרויקטים אחרים המאמתים את הפא?

המאסטר: אכן, תלמידי דאפא יודעים שלאמריקנים אין הבנה נכונה לגבי הנושא של המק"ס המרושעת. אמריקנים עדיין לא מבינים מהי תרבות המפלגה, למרות המאבק עם המפלגה הקומוניסטית המרושעת כבר שנים רבות. ספרי הלימוד הנוכחיים שהכינה המק"ס המרושעת מבוססים כולם על תרבות המפלגה. אם אנשים לומדים סינית באמצעות ספרים מסין, האם הם לא יעוצבו להיות אנשים של תרבות המפלגה המרושעת? תלמידי דאפא יכולים לראות זאת ברור מאוד, אז הם חשבו: "האם נוכל להכין כמה ספרי לימוד ולהפוך אותם לזמינים למוסדות החינוך האמריקניים?" במקרה זה, ספרי הלימוד צריכים להיות מאושרים על ידי משרד החינוך של ארה"ב. אחרת תעשו זאת לחינם. אם אתם חושבים שאתם יכולים להצליח בכך, אז עשו זאת, אם אינכם יכולים – אז זה לא משנה.

תלמיד: כשתלמידי דאפא קידמו את הכרטיסים למופעים של NTDTV, הם אימצו את הביטוי המקוצר "טְוֵוי" ל"קידום" כרטיסים. אלא שבסינית המילה נשמעת דומה למונח שמשמעו "החזרה כדי לקבל החזר כספי" (טווי). אנשים תוהים האם תהיה לכך השפעה שלילית.

המאסטר: אין לכך השפעה שלילית. אבל מאחר של"קידום" כרטיסים ול"החזרה" של כרטיסים כדי לקבל החזר כספי יש צליל דומה, בואו נשנה את הביטוי. לא נקרא לזה "קידום כרטיסים" ונקרא לזה "מכירת כרטיסים" (מָאי) – האם זה לא יפתור את הבעיה? (הקהל צוחק) זה נכון – [אתם אמרתם] "קידום כרטיסים, קידום כרטיסים", ובהתחלה לא יכולתי לומר אם אתם עוסקים ב"קידום כרטיסים" או ב"החזרת כרטיסים כדי לקבל החזר כספי". לקרוא לזה "מכירת כרטיסים" יהיה די טוב, נכון? (הקהל צוחק)

תלמיד: כלֵי התקשורת, כמו טלוויזיית שושלת טאנג החדשה ואפוק טיימס, מילאו תפקידים גדולים מאוד בתיקון הפא. מה ניתן לעשות כדי שכלי התקשורת שלנו יעמדו בזכות עצמם מבחינה פיננסית, ולא יהיו להם דאגות כספיות?

המאסטר: זה תלוי בכם איך לעשות. דיברתי על הנושאים האלה פעמים רבות, אבל תמיד יהיה צורך באנשים שיעשו דברים כמו לבקר לקוחות פוטנציאלים ולעשות מכירות ושיווק. כיוון שאתם תלמידי דאפא, כל מה שאתם מתבקשים לעשות – יהיה זה כתיבת מאמרים, הפצת חומרים, או לצאת לרחובות – אתם יכולים לעשות זאת היטב. אבל נראה שאם התבקשתם לבקר לקוחות פוטנציאלים ולבצע מכירות ושיווק, אתם לא רוצים לעשות זאת.

תלמיד: בהרצאות בעבר, המאסטר הנכבד תמיד אמר שהתרבות הסינית היא תרבות חצי-אלוהית. היום אמרת שהיא תרבות שהעניקו האלוהויות.

המאסטר: זה נכון. היו אלו אלוהויות שנתנו לעם הסיני את התרבות, ומה שבא כאן לידי ביטוי זה תרבות שהיא חצי אנושית וחצי אלוהית. זה לא סותר. התרבות הסינית היא תרבות חצי אלוהית, אבל היא הוענקה לבני אדם על ידי האלוהויות.

תלמיד: מה צריכה להיות הגישה שלנו, תלמידי דאפא מחוץ לסין, כלפי מתרגלים בסין שרוצים לבוא לחו"ל? האם עלינו לעודד אותם להישאר בסין?

המאסטר: כשמגיעים לנושאים האלו אינני רוצה לדבר באופן אבסולוטי. אחרת, ברגע שאגיד משהו היום, אנשים רבים ילכו לקיצוניות. תלמידי דאפא צריכים להגשים את הדברים שהם אמורים לעשות! לא משנה איפה הם נמצאים. הנדרים שנדרתם בעבר חייבים להיות מוגשמים, והישויות שאתם צריכים להציל חייבות להיות מוצלות!

תלמיד: בגלל עלייה במספר הפרויקטים של אימות הפא, מספר האנשים המבהירים את העובדות לממשלת ארה"ב פחת, ודברים רבים מתקדמים לאט.

המאסטר:יש כמות מוגבלת של משאבים כלכליים, משאבים חומריים וכוח אדם, ויש כל כך הרבה דברים שאנחנו עוד צריכים לעשות. מאחר שזה המצב, אתם צריכים לבחון אילו דברים אינם חשובים, אילו חשובים, ולהחליט איך לאזן היטב בין כולם .

כמה ממשלות באמת לא פעלו היטב, וזה בגלל שהריסון שהכוחות הישנים שמו על הממשלות של כל המדינות הוא עצום. מדוע זה כך? זה משום  שהם יודעים שתלמידי דאפא צריכים לעשות כל כך הרבה דברים בתיקון הפא ושהאתגרים כל כך קשים, אבל שהמטרה היא לבסס את המוסריות האדירה של תלמידי הדאפא. אם ממשלה בעלת עוצמה הייתה אומרת משהו, או שכל הממשלות לא היו מהססות מול המשטר של המפלגה המרושעת, המק"ס המרושעת הייתה מתמוטטת בִּן-רגע והרדיפה לא הייתה יכולה להימשך. במצב שכזה, האם הסביבה שבוחנת את תלמידי הדאפא לא הייתה חדלה מלהתקיים? והאם הם היו יכולים אז עדיין לטפח? לכן הריסון שהכוחות הישנים שמו על כל אחת מהממשלות הוא החזק ביותר. אם מסתכלים על המצב היום, זה ברור שבקרוב מאוד השדים הרקובים של המק"ס לא יוכלו לשלוט יותר על הממשלות של המדינות השונות. עם הסילוק המסיבי של הרוע שמתרחש עכשיו, היכולת של הרוע לשלוט על בני אדם מצטמצמת במהירות.

תלמיד: אני רואה שיש אנשים דתיים רבים שבאמת רוצים לטפח, אבל האמונה הדתית שלהם חוסמת אותם מללמוד את האמת.

המאסטר: זה לא בגלל הדתות שלהם שהם לא מסוגלים ללמוד את האמת, אלא בגלל הגורמים של האלוהויות המפריעות של הדתות האלו, המפעילות השפעה שלילית. כרגע גורמים מסוג זה פוחתים עוד ועוד; עוד ועוד מהם מושמדים. שינויים גדולים יקרו בהדרגה, אתם תראו. (מחיאות כפיים)

תלמיד: תלמידי דאפא מבלגיה, מלונג איילנד בניו יורק, מאזור המפרץ של סן פרנציסקו, מבֶּסַנְסוֹןבצרפת, מטורונטו ואֶֶדְמוֹנטוֹן בקנדה, מדרום אמריקה, מאירלנד, מסרי לנקה ומדרום קוריאה שולחים ברכות למאסטר!

המאסטר: תודה לכולכם. (מחיאות כפיים)

תלמיד: (שאלה זו היא של תלמיד מערבי) המאסטר אמר שכרגע [מה שאנחנו עושים] אינו טיפוח אישי, אלא הצלת ישויות חיות. האם אוכל לבקש מהמאסטר להסביר בבקשה את הנקודה הזאת יותר לעומק?

המאסטר: השיפור האישי של כל אחד הוא עדיין חשוב ביותר וראשון במעלה. מה שאמרתי זה שבזמן שאתם מאמתים את הפא, מבין הדברים שתלמידי הדאפא צריכים לעשות, הדבר החשוב ביותר הוא להציל ישויות חיות, וזה דחוף מאוד כרגע. תלמידי דאפא ככלל עברו דרך מספר שלבים בתהליך הטיפוח שלהם. לפני ה-20 ביולי 1999, הדבר החשוב ביותר לתלמידי דאפא היה להשתפר בטיפוח האישי. כל דבר אחר היה לא חשוב. בתקופה ההיא מתרגלים רבים חשו שברגע שהם למדו את הפא ועשו את התרגילים הם התרוממו מעלה כמו טיל, עפים למעלה. פריצות הדרך שהם עשו ברמות היו מהירות ביותר. בין אם ישבתם או עמדתם, עשיתם פריצות דרך – עשיתם פריצות דרך אפילו בזמן הליכה או אכילת ארוחה! בתקופה ההיא זה באמת היה כך שאם רק הייתם לומדים את הפא הייתם נדחפים למעלה; זה היה מחויב שתלמידי דאפא יידחפו למקומות שלהם תוך פרק זמן מסוים. בדרך זו הם יוכלו להציל ישויות חיות כשיגיע הזמן, ובדרך זו הם יוכלו לעמוד בזה כשהכוחות הישנים באמת יתחילו לבצע את המעשים הרעים שלהם והרדיפה תהיה בעיצומה.

אז אחרי ה-20 ביולי 1999 – ברדיפה הזאת – השאלה אם תוכל להפוך לתלמיד דאפא אמיתי, תלוי בשאלה אם אתה באמת זהב אמיתי, אם תוכל לצעוד קדימה ואם תוכל להמשיך לטפח תחת הלחץ של הרוע. האם דתות רבות בהיסטוריה לא נתקלו במצב כזה? האם זה לא היה ברור לחלוטין? אבל בגלל הלב של הפחד וכל מיני החזקות, כמה אנשים לא החזיקו מעמד. פתאום האדם מצא שחלק זה או אחר [של הדאפא] לא לטעמו. אבל זה לא שהדאפא או דברים שהמאסטר עשה לא היו לטעמו; אלא שהוא נעשה מפוחד ומצא תירוצים! הוא לא העז לצאת החוצה, לא העז לקרוא את הספרים, לא העז לטפח בפא, או לא העז לעשות את התרגילים.

כרגע, תיקון הפא ותלמידי הדאפא עמדו ברדיפה תוך כדי שהם מאמתים את הפא, ועם כל צעד זה כבר מתקרב לסיום. האלמנטים המרושעים חוסלו עד לנקודה שבקושי נשארו מהם, והלחץ כבר אינו כה גדול. אם מסתכלים על המצב הכולל, כבר אין שאלה אם תלמידי דאפא יגיעו לשלמות במשך תהליך ההבשלה. הדבר הגדול ביותר שיש לעשותו בזמן הנוכחי הוא להבין איך להציל אפילו עוד מאנשי העולם! להציל את הישויות החיות! זה הפך להיות העניין הכביר של תלמידי הדאפא.

במשך הרדיפה הזו, הרוע רדף לא רק את תלמידי הדאפא, אלא גם את אנשי העולם! אם לאדם יש רעיונות שגויים ומחשבות שגויות על הדאפא, אז ברגע שהזרם העצום של תיקון הפא יגיע הוא יחוסל, כיוון שמה שהוא התנגד לו הוא הפא שיצר את כל היקום העתידי. במקרה כזה, לאן הוא יוכל ללכת? אם הוא לא רוצה להיכנס לעתיד, הוא יכול רק להתפורר ולחדול מלהתקיים. לכן זה קריטי שתלמידי דאפא יצילו את כל הישויות החיות.

תלמיד: אחרי שמתרגלים רבים בסין שמעו [מה שאמרת על טיפוח אישי], הם כבר לא שמו לב יותר מדי לטיפוח שלהם עצמם. האם כך זה צריך להיות? (המאסטר: זאת הליכה לקיצוניות, שהיא כמובן לא נכונה). האין עלינו לפעול להצלת ישויות חיות כשהשיפור העצמי המתמשך בטיפוח האישי הוא הבסיס?

המאסטר: זה כמובן המצב. זה חייב להיעשות בדרך זו. אתם לא יכולים להרפות מהטיפוח האישי שלכם. לא משנה מה אתם עושים, בין אם זה הבהרת העובדות או פרויקטים שמאמתים את הדאפא, אתם חייבים קודם כל לטפח את עצמכם היטב; רק אז הדברים שאתם עושים יכולים להיות קדושים יותר, כי אז אתם תלמידי דאפא, ועושים דברים כתלמידי דאפא כדי לאמת את הפא. גם אנשים רגילים יכולים לעשות דברים שתלמידי דאפא עושים, אבל לא יכולה להיות להם המוסריות האדירה של תלמידי דאפא. הם יכולים לקבל רק מזל טוב ודֶה, ולצבור ברכות לעתיד.

תלמיד: תלמידי דאפא באירלנד שולחים ברכות למאסטר הרחום והכביר שלנו! במהלך מספר השנים האחרונות, עבודת אימות הפא באירלנד נתקלה בקשיים עצומים. אחרי יותר משנה של עבודה קשה של תלמידי הדאפא הצלחנו, ביסודו של דבר, להדביק את ההתקדמות של תיקון הפא. מאסטר, בבקשה אמור לנו האם הקשיים שחווינו היו בגלל חוסר הנחישות של תלמידי הדאפא, או שהם התוצאה של תכנונים של הכוחות הישנים והרדיפה המרושעת?

המאסטר: זה היה שניהם. במהלך כמה שנים אחרונות, מספרם של האלמנטים המרושעים היה רב יותר, ועכשיו בתקופה הנוכחית, האלמנטים המרושעים הם מעטים ותלמידי דאפא הופכים ליותר ויותר בשלים. יש מספר רב של סיבות. כמובן, הדבר העיקרי ביותר הוא לטפח את עצמכם היטב.

שאלות: תלמידידאפאבעירשִין-בִּיןבפרובינצייתלְיָאוֹ-נִינְג, אזורהְוֵוי-רוּאוֹשלבייג'ינג, מחוזפֶנְג-טָאישלבייג'ינג, פרובינצייתגֶ'ה-ג'יאָנְג, מחוזלִיאָה-פּינְגשלהעירצ'וֹנג-צ'ינג, העירלאן-ג'וּאוֹשלפרובינצייתגאן-סוּ, העירג'ין-צָ'אנג, מחוזגוּלאנג, העירחארבין, העירצָ'אנג-ג'וּאוֹ, אזורטוֹנג- ג'וּאוֹשלבייג'ינג, העירג'יאָה-מוּסִי, המחוזהצבאישלשנחאי, האזורהצבאישלווּ-האן, האזורהצבאישלצֶ'נג-דוּ, האזורהצבאישלגוּאָנג-ג'וּאוֹ , מערכתהתעופהשלסין, פרובינצייתג'יאנג-שִי, העיריוּן-צֶ'נגבפרובינצייתשאן-שי, העירג'אנְג-ג'יאָה-קוֹ, העירלֶה-צָ'אנגבפרובינצייתגואנג-דונג, העירבָּאוֹ-דינְגבפרובינצייתהֶה-בֶּיי, העירווּ-האןופרובינצייתשאנג-שִישולחיםברכותלמאסטר! (המאסטר: תודהלכולכם!) תלמידידאפאבעירפוּ-יאנגבפרובינצייתאן-הְוֶוי, העירווּ-האןבפרובינצייתהו-ּבֶּיי, העירג'ין-ג'וּאו, העירצָ'או-ֹיאנג, העירשָאן-טוּאוֹוהעירגְ'יֶה-יאנגבפרובינצייתגוּאנג-דוֹנג, מחוזצ'ָאו-יָאנגומחוזהָאי-דיאָןשלבייג'ינג, העירטיֶה-לינְגבפרובינצייתליאו-נינג, מחוזצָ'אנג-דינְגבפרובינצייתפו-ּג'יאָן, העירצֶ'נג-דוּבפרובינצייתסֶצ'וּאָן, אזורוֶֶון-ג'יאנגבעירצ'ֶנג-דו, ּפרובינצייתהֶה-נָאן, העירהואנג-גאנג, העירהֶה-דְזֶהבפרובינצייתשאן-דונג, מחוזיאן-ליאנגבפרובינצייתשאן-שי, העירגָ'אן-ג'יאנג, קהילתהאמנויותוהבידורבבייג'ינג, העירבֶּן-שִיבפרובינצייתליאו-נינג, העירדָא-צ'ינג, העירקוּן-שָאן, שדההנפטשֶנְג-לִי, העירדוֹנְג-יִינג, העירגואָנְג-ג'וּאוֹ, העירבּאוֹ-דינְגבפרובינצייתהֶה-בֶּיי, העירלאן-ג'וּאובפרובינצייתגָאן-סו, ּפרובינצייתשין-ג'יאנג, העיראָן-קָאי, העירדֶה-יָאנְג, העירמִיאָן-יָאנְג, העירסָאן-טָאי, העירצָ'אנג-שָא, העירצֶ'נְג-דֶהבפרובינצייתהֶה-בֶּיי, אזורשיאנג-הֶהבעירלָָאנְג-פָָאנְג, פרובינצייתיוּן-נָאן, אוניברסיטתצינג-הואה, העירמָא-צֶ'נגבפרובינצייתהו-ּבֶּיי, המכוןהטכנולוגישלבייג'ינג, העירטָאי-אָן, אזורשוּן-יִיבבייג'ינג, העירצ'וֹנְג-צ'ינְג, מחוזיָאנְג-פּוּבשנחאי, העירשִי-ג'יאָה-ג'וּאָנְגבפרובינצייתהֶה-בֶּייוהעירצ'ינג-דָאוֹשולחיםברכותלמאסטר. (המאסטר: תודה לכולכם!)

[תלמידים מ]נורווגיה, גרמניה, אוסטריה, קווינסלנד באוסטרליה, סיאטל בארה"ב, קנדה, העיר מלבורן, ונצואלה, ארגנטינה, פרו, מקסיקו, צ'ילה, הרפובליקה הדומיניקנית, דנמרק, הולנד, אינדונזיה, הרפובליקה הצ'כית, סלובניה, יפן, מונטריאול, שוודיה, פינלנד, סן-דייגו, אוטווה, קובה, בוסטון, הונג קונג, מקאו, אוסטרליה, יוסטון, ניו יורק, לאוס, ניו מקסיקו, מלזיה, ניו זילנד, ישראל, לוס אנג'לס, צרפת, סיציליה באיטליה, וייטנאם, אוֹלבני בניו יורק, הודו, וכל המורים והתלמידים של בית הספר לריקוד פיי טיאן שולחים למורה ברכות.

המאסטר: תודה לכולכם! (מחיאות כפיים)

תלמיד: בני הוא תלמיד בית ספר תיכון. הוא לומד את הפא, אבל הוא אינו חרוץ כפי שהיה בגיל צעיר יותר. כל פעם שהוא מתקרב לדברים הרעים בחברה הרגילה אני נעשה מודאג מאוד.

המאסטר: כן, כשהילדים של תלמידי דאפא היו בגיל כזה שאתם בעצמכם יכולתם לטפל בהם, זה היה נהדר. לימדתם את הילדים לשנן את הפא ולבצע תרגילים כל יום. ברגע שהילדים מתחילים בית ספר, הדברים משתנים. ההשפעה שיש לחברה על ילדים היא באמת גדולה. זה קשור להתדרדרות המוסרית של החברה כולה. לילדים אין דרך להתנגד לזה. ברגע שהם נכנסים לחברה, הם נכנסים לחבית צביעה גדולה. אם אתם יכולים לעודד את הילדים ללמוד את הפא ולעשות את התרגילים כפי שעשיתם קודם, אז הילדים לא יחליקו כל כך בקלות מטה יחד עם החברה. תלמידי דאפא צעירים רבים הלכו לכיוון ההפוך והפכו לדי רעים כשהם גדלו, וזאת הסיבה לכך.

תלמיד: מאסטר, בבקשה דבר על איך לאזן בין הצורך לעשות פרויקט אחד טוב יותר לבין להתחיל פרויקטים נוספים.

המאסטר: זה יהיה תלוי באיך אתם מתאמים דברים ביניכם. איך אתם מאזנים תלוי בכם. כמות האנרגיה שאדם צריך להקדיש לפרויקט כדי לעשותו היטב חייבת להיות גדולה למדי. אם מתחילים פרויקטים נוספים, הזמן בהחלט יהיה לחוץ. זה לעתים קרובות המצב. איך להתמודד עם הדברים האלו? לרבים מתלמידי הדאפא שלנו יש אחריות בפרויקטים רבים והדברים באמת קשים למדי. המאסטר יודע על האתגרים שלכם. בעתיד אני אספר לתלמידי הדאפא בסין על האתגרים שהתמודדתם אתם, ואאפשר להם לדעת איך תחת נסיבות כל כך קשות, אימתתם את הפא וריסנתם את הרדיפה המרושעת של הרוע כלפיהם.

תלמיד: תלמידי דאפא הצליחו לעשות דברים רבים, למרות המחסור בכוח אדם, אבל התוצאות של כמה פרויקטים היו פחות מאידיאליות. אני מרגיש שפרויקטים מסוימים דורשים מאיתנו להיות יותר מקצועיים, ורק אז הם יוכלו להתקדם בצורה טובה יותר.

המאסטר: זה אכן המצב. [מה שהתייחסת אליו] הוא ממש כמו המופע לכבוד השנה החדשה. במשך כמה שנים תלמידי הדאפא שלנו השקיעו מאמצים רבים בעניין, אך האפקט היה מוגבל כיוון שרמת המקצועיות לא הייתה מספקת. כשזה הגיע לרמה מקצועית, זה כבר היה סיפור אחר לגמרי.

תלמיד: הסדרה "לפורר את תרבות המק"ס", שפורסמה על-ידי "אפוק טיימס" בשפה הסינית, נותנת ניתוח מעמיק של תרבות המפלגה, אבל לא מספקת שום תשובות ברורות [לבעיה]. האם התשובה צריכה להינתן על ידי תלמידי הדאפא כשהם מאמתים את הפא?

המאסטר: התשובה נמצאת בחמשת אלפי השנים של הציוויליזציה הסינית. התרבות הסינית בת חמשת אלפי השנים היא תרבות אנושית אמיתית ונכונה. זאת התשובה.

תלמיד: מאסטר, האם תוכל בבקשה לדבר על החשיבות של תערוכת האמנות "גֶ'ן-שָן-רֶן (אמת-חמלה-סובלנות)" בתיקון הפא?

המאסטר: אתם כולכם יודעים שמספר דברים עיקריים ממלאים תפקיד מוביל בהתדרדרות של החברה האנושית. אחד מהם הוא יצירות [שנוצרו לאחרונה] אמנויות הבמה, והשני הוא העבודות [שנוצרו לאחרונה] בתחום האמנויות היפות. אלה הם הדברים המשפיעים על אנשים באופן הישיר ביותר, ומה שיש לו ההשפעה הגדולה ביותר על המחשבה והתודעה של האנשים, כמו גם על איברי החישה. הם משפיעים ישירות וגורמים לשינויים בסטנדרטים המוסריים של האנשים, והם משחיתים את בני האדם בדרך המהירה והישירה ביותר. לכן, הצורות שאימצו האמנות המודרנית, התרבות המודרנית ואמנויות הבמה המודרניות ממלאות תפקיד מוביל. המין האנושי זנח את השיטות האמיתיות והנכונות של יצירת האמנויות היפות שאלוהויות העניקו לאדם, ויצר כמה דברים שהם מודרניים ודמוניים ביותר, שללה את הדברים שאלוהויות העבירו לאדם, והורידה עוד ועוד מערכן של השיטות האמיתיות של היצירה האמנותית המסורתית שהוענקו על ידי האלוהויות עד שהפכו לחסרות ערך.

תלמידי דאפא יודעים שהתרבות האנושית הוענקה לאדם מהשמים ושחוסר האמונה באלוהויות הוא הסיבה הבסיסית להתדרדרות המוסר האנושי. לכן תלמידי דאפא אינם יכולים לאמוד דברים באמצעות הסטנדרט המוסרי המדורדר של האנשים. מה שתלמידי הדאפא יוצרים בוודאי ישחזר דברים שאלוהויות העניקו לאדם. במצב זה, מה שאתם עושים כשלעצמו עוצר ומדכא את האלמנטים המושחתים, וממלא תפקיד מוביל בהחזרת דברים למצבם המקורי. זה בטוח כך. כך שתערוכת האמנות עצמה חושפת את הרדיפה ובה בעת מביאה את האנשים חזרה [למצב הנכון] באמצעות השיטות שמשתמשים בהן ליצור את העבודות; היא מאפשרת להם לחזור לדרך של בני אדם, ועוזרת לאנשים לשוב בחזרה.

כשבני האדם נטשו את השיטות ליצירת אמנויות יפות שאלוהויות לימדו בעבר את האדם, הבעיה הגדולה ביותר היא שאנשים שמו במקום הראשון את צורות המחשבה והרעיונות האישיים שלהם בנוגע ליצירת אמנות, ונטשו את הקווים המנחים שהאלוהויות לימדו את האדם: לבטא אובייקטים בצורה מדויקת. ביצירה של אמנות, תיאור מדויק של אובייקטים הוא הראשון במעלה, ואת זה לא ניתן לשנות. הסיבה היא שהאלוהויות העבירו את זה, וזה הסטנדרט המאמת את רמת השליטה הטכנית של האמן. ברגע שזה משתנה, הדברים הופכים למבולגנים וחסרי עקרונות, וזאת הסיבה מאחורי הופעת הדברים המודרניים. כשאדם, ביצירותיו האמנותיות, לא מצליח להגיע לרמה גבוהה של אותנטיות על ידי תיאור מדויק של הדברים, מה שהוא יוצר זה רק שרבוט כאוטי, לא אמנות עדינה. זה משום שבני אדם אינם ישרים עוד, והסטנדרטים המוסריים שלהם הושחתו, והם חסרים מחשבות נכונות, אז אלוהויות ויתרו עליהם. הנתיב שהם צועדים בו הופך אז ליותר חסר תכלית מאי פעם, ויותר מסוכן מאי פעם.

תלמיד: תוך כדי ראיונות, מספר עורכי-דין ידועים, פעילי זכויות אדם ואנשים רגילים בסין, ביקשו מאיתנו שוב ושוב לשלוח את ברכותיהם למאסטר. הם חושבים שתלמידי דאפא הם התקווה היחידה לעתידה של סין.

המאסטר: אין זו טעות לומר זאת, אבל תלמידי דאפא אינם מעוניינים בכוח פוליטי של אנשים רגילים, והם לא יתערבו בעניינים של אנשים רגילים. אנחנו רק מתנגדים לרדיפה ומצילים אנשים. זו לא טעות בשביל בני אדם לייחס חשיבות גדולה לכוח פוליטי של אנשים, והשאלה איזה סוג של כוח פוליטי ישלוט בעתיד היא חשובה לחברה. תלמידי דאפא הם מטפחים. לפורר את המק"ס המרושעת היא הדרך היחידה הבסיסית ביותר להביא את הרדיפה לסיומה, וחשיפת פשעי המק"ס המרושעת נעשית במטרה להציל את כל החיים שהורעלו על ידה. כל דבר בשלושת העולמות נוצר עבור הטיפוח של תלמידי הדאפא והצלת הישויות היום, והעניינים של תלמידי דאפא הם החשובים ביותר. כשבעתיד הפא יתקן את העולם האנושי, יופיע מצב עניינים חדש בשביל האנושות. במילים אחרות, מה שיקרה בעתיד שייך לעתיד. לכן תלמידי הדאפא צריכים להתרכז רק בעשיית הדברים שעליהם לעשות. בעתיד הקרוב אלוהויות יציגו עצמן בפני המין האנושי וכל מה שהמין האנושי לא מאמין בו יוצג בפני האנשים שיישארו, ומצב המין האנושי יחזור למסלול האמיתי של האנושות.

תלמיד: תלמידי דאפא במא-צ'נג בפרובינציה הוביי מתגעגעים למאסטר מאוד. הם ביקשו ממני לשלוח לך את ברכותיהם.(המאסטר:אני מודה לתלמידי הדאפא במא-צ'נג) אתמול קראתי באתר מינג-הווי שתלמידים בסין מבצעים את התרגילים יחד ברחבי סין לפי שידורירדיומינג-הווי, ושהתוצאות היו טובות למדי. מה לגבי תלמידי דאפא מחוץ לסין?

המאסטר: זה אמור להיות דבר טוב. אני עדיין בוחן את זה ומחכה לראות איך זה יצא בסופו של דבר.

תלמיד: לאחרונה אירחתי כמה אנשים מסין שקראו לעצמם תלמידי דאפא, וראיתי איך הכוחות הישנים מנצלים את ההחסרות של התלמידים האלו. הם אפילו מאותו אזור, וטענו שבאו לארה"ב לעזור למאסטר בתיקון הפא. אבל באינטראקציה שלי איתם אני רואה שהם לא באמת עושים את הדברים שעל תלמידי דאפא לעשות. נוסף להיותם עסוקים בדברים הקשורים לסטאטוס ההגירה שלהם או לעבודתם וכדומה, מצב הטיפוח שלהם לא טוב.

המאסטר: נכון. אני לא רוצה לומר דבר כרגע, והייתי רוצה לא להסיק מסקנות עדיין, כיוון שכל מה שאומַר ייצור קשיים לטיפוח שלהם. השאלה אם אדם יכול להצליח אינה רק עניין של אם הוא מטפח או לא, אלא תלויה גם בשאלה אם ניתן להציל את החיים האלה. לא משנה מה המקרה, בין אם הם עזבו את סין או נמצאים עדיין שם, הם חייבים לנהל את עצמם כתלמידי דאפא אמיתיים. אחרת זה לא משנה איפה הם נמצאים.

תלמיד: אף על פי שכל בני משפחתי הם תלמידי דאפא, כבר זמן ארוך שאנחנו עדיין לא מסוגלים לפתור קונפליקטים מסוימים. אני מבולבל וגם כאוב בשל כך.

המאסטר: כשתלמידי דאפא מטפחים, קונפליקטים בוודאי יצוצו. אם אתם לא יכולים כולכם לחפש פנימה, אז בין שאתם מאותה משפחה או מתרגלים עמיתים רגילים, הקונפליקטים יתעצמו, ואפילו יימשכו, ועדיין לא תהיו מסוגלים לעבור את זה. אז איך תוכלו לפתור זאת? כולכם חייבים להתבונן פנימה. מי שיוכל לעשות את זה ראשון, יגרום לדברים להירגע. אם כולכם מסוגלים לעשות זאת, הדברים ייפתרו.

איזו גישה יש תמיד לתלמידי דאפא רבים כלפי בני משפחתם? "הם בני משפחה שלי, אז כשמדובר בדברים שיועילו להם, אני הוא המחליט. אני אדאג לכמה דברים בשבילם, כיוון שאחרי הכול אני רוצה בטובתם". זה לא עובד כך. אחרי שהתחלתם לטפח אתם מתרגלים עמיתים, וכל אחד מכם יחזור לממלכה השמימית שלו. כל מי שטיפח היטב יחזור, ואף אחד לא יכול לייצג מישהו אחר. בין אנשים רגילים ייתכן שכשאדם הופך לפקיד רם מעלה, הוא יכול לגרום גם למשפחתו להרוויח. זה יכול לקרות, כיוון שאלו עניינים של אנשים רגילים. אבל בדברים שמעל מצב האנשים הרגילים זה לא ילך. מי שמטפח מרוויח, ואם אדם לא מטפח הוא לא ירוויח – אף אחד לא יכול לטפח בשביל מישהו אחר. מאחר שזה המצב, אתם צריכים להתייחס ברצינות לבעיות ולקונפליקטים המופיעים ביניכם. אינכם יכולים להתנהג כמו אנשים רגילים שעושים מה שהם רוצים. אם אתם באמת יכולים להתייחס לבני משפחתכם כתלמידי דאפא וכמטפחים עמיתים כשמדובר בטיפול בעניינים של טיפוח, אני חושב שאתם בטוח תצליחו לפתור את הקונפליקטים.

תלמיד: תלמידי דאפא בסין הכינו קמעות עם תמונות של בודהא שאקיאמוני, בודהיסאטווה גואן-יין ודומיהם. אחרי שהמאסטר פרסם את המאמר "לפורר לחלוטין את כל האלוהויות המפריעות בשלושת העולמות הלוקחות חלק בהפרעה לתיקון הפא", מספר מתרגלים הסיקו שזה בלתי הולם להשתמש באלוהויות האלו על קמעות. מאסטר, בבקשה תן לנו הנחיות בנושא.

המאסטר: כמובן שזה אינו הולם. הסיבה שהם פעלו עבור אנשים בעבר הייתה שהמאסטר גרם להם לעבוד כדי לעזור לכם להציל אנשים. אבל בשבילכם זה לא היה דבר שנכון לעשותו. תלמידי דאפא צריכים לאמת את הפא, אז איך אתם יכולים לאמת אלוהויות אחרות? מי, בעצם, יציל את האנשים האלה לבסוף? האם זו אינה בעיה רצינית? האם זה לא מוביל אנשים להאמין באלוהויות שבעצמן צריכות לנקוט עמדה ביחס לדאפא במשך תיקון הפא? אם [האלוהויות האלו] יוכלו להישאר או לא, זה עדיין תלוי בפעולות שלהן. לקמעות האלו כשלעצמם אין שום השפעה – זה המאסטר שגרם להם לפעול. אימות הפא הוא המשימה של תלמידי הדאפא ובהחלט לא המשימה של האלוהויות האלו. אתם צריכים להיות ברורים לגבי זה.

תלמיד: לאחרונה ראיתי מתרגלים עמיתים רבים העוברים מבחנים הקשורים לרגשות (צ'ינג).

המאסטר: כן, זה נכון. המק"ס המרושעת רוצה לדחוף את החברה האנושית לעבר הרס, וזאת השיטה שהיא משתמשת בה. מעילות, שחיתות ודברים דומים לא נחשבים כלל. בואו נסתכל על כך מזווית שונה. בואו נאמר שאדם מעורב במעילה ושוחד והכסף שהוא מועל בו שייך למק"ס. אם המק"ס נחלשה כתוצאה מהשחיתות שלו, אז הוא למעשה עשה משהו טוב. (הקהל צוחק ומוחא כפיים) כך שזו לא בעיה. הבעיה הגדולה ביותר היא שהמק"ס המרושעת משמידה את המוסר האנושי. היא יודעת שפאלון גונג מלמד גֶ'ן-שָן-רֶן ומלמד את האנשים להיות טובים, אז היא כתגובה מלמדת את האנשים להיות רעים, במיוחד בנושא של מערכות יחסים עם המין השני. האם אתם מודעים עד לאיזו דרגה החברה הסינית הגיעה? היא מושחתת בצורה נוראה – חברה שהפכה למושחתת לחלוטין. קשה מאוד למצוא נערה טהורה, בחורה טהורה. למה המצב גרוע כל כך? האין [המק"ס] מנסה פשוט להרוס את האנשים? האם תלמידי דאפא אינם רוצים לטפח חזרה אל המקור? מדוע אינכם נזהרים בהיבט הזה? האם אתם רוצים להפוך למושחתים מוסרית יחד עם החברה, יחד עם המק"ס המרושעת? האם זה לא עניין חמור? כשמסתכלים על הדברים מנקודת המבט הזאת, האם האנשים בסין עדיין במצב אנושי? האם זה לא רציני?! תלמידי דאפא צריכים לעצור את התדרדרות העולם! זה עניין של לא לתת למין האנושי להחליק במדרון, אז מדוע אתם עצמכם, במשך זמן כל כך ארוך, לא הצלחתם לצאת אל מחוץ לזה? אתם בהחלט צריכים לשים לב לעניין הזה!

לא משנה באילו נסיבות, לתלמידי דאפא אסור שיופיעו שוב בעיות בהיבט הזה. אני לא רוצה לראות שמופיעות אצלכם בעיות בהיבטים האלה. נערים ונערות בלהקת אמנויות הבמה בדרך כלל אינם מורשים ליצור קשר זה עם זו כך סתם. כמו כן, כיוון שהם כל כך צעירים, אסור להם בהחלט להיות בקשר זוגי. תלמידי דאפא אחרים גם צריכים לשים לב לנושאים האלה. אם בעיות כאלו מופיעות באקדמיה, כל מי שמעורב בכך יישלח הביתה, זה בטוח. כשתלמידי הדאפא עצמם אינם פועלים היטב, הם אינם יכולים להציל ישויות חיות. אם אינכם מצליחים לפעול היטב בעצמכם, איך אתם יכולים להציל ישויות חיות? כשהמחשבות שאתם מקרינים אינן נכונות, איך תוכלו לבצע את העניין הזה היטב? במצב כזה, זה אותו דבר כמו לסייע לרוע.

תלמיד: חלפה פחות משנה מאז שקיבלתי את הפא. אני משתדל מאוד, בעקביות, לעשות את שלושת הדברים היטב ולהיות חלק מהזרם העצום של תיקון הפא. אילו הצעות יש לך לתלמידים שקיבלו את הפא רק לאחרונה?

המאסטר: זאת שאלה טובה מאוד. לתלמידי הדאפא שרק כעת קיבלו את הפא, אני אומר שאתם כל כך בני מזל. האם אתם יודעים לאיזו קבוצה הצטרפתם? המטפחים האלו הגיעו עד הלום אחרי שעברו את המבחנים הקשים ביותר. כמובן, הרדיפה עדיין לא הסתיימה, אבל הרוע כבר לא כל כך רב ולא כל כך משתולל, והלחץ כבר לא כל כך גדול. אבל זה לא יהיה שבגלל שנכנסתם [לדאפא] רק לאחרונה הסטנדרט של הטיפוח יונמך עבורכם. אז בטיפוח אתם חייבים להשקיע מאמץ לעשות את שלושת הדברים שעל תלמידי הדאפא לעשות היטב, ובאותו הזמן להציל ישויות חיות ולמלא את התפקידים שתלמידי דאפא צריכים למלא. כדי לעשות את הדברים האלה היטב, עליכם ללמוד את הפא היטב. אם תשקיעו מאמצים רבים בלימוד הפא תוכלו לעמוד בקצב ההתקדמות של תיקון הפא, ותוכלו להפוך לתלמידי דאפא מרשימים של תקופת תיקון הפא, הראויים לתואר הזה.

זה הכול להיום. (מחיאות כפיים)

המאסטר באמת שמח לראות את כולכם (מחיאות כפיים חמות), במיוחד היום. (מחיאות כפיים) תלמידי דאפא שעברו את הרדיפה הזאת: אתם יוצאים מן הכלל. (מחיאות כפיים) אתם תקבלו את כל הכבוד והתהילה שתלמידי הדאפא ראויים לקבל בעתיד. (מחיאות כפיים) הצלחתם לעבור דרך תקופת הזמן המפרכת והקשה ביותר. בזמן המוגבל שנשאר עד לסוף אני חושב שתלמידי הדאפא צריכים למלא את המשימה ההיסטורית שלהם אפילו טוב יותר ובאופן נהדר יותר! (מחיאות כפיים ממושכות)

ההרצאה עודכנה באופן גורף בספטמבר 2026.

[1]   פָא – Fa, 法 – חוק, דרך, שיטה, חוקים ועקרונות.

[2]   דָאפָא – Dafa, 大法 – "חוק גדול" בסינית (דָא – גדול; פָא – חוק, דרך); עקרונות היקום המהותיים ביותר.

[3]   פָא-שֶן – Fashen, 法身 – "גוף חוק"; גוף המורכב מגונג ומפא.

[4]  כתב סיני מפושט (simplified) – בניגוד למערכת התווים הסינית המסורתית, מערכת התווים המפושטים מכילה פחות קווים.

[5]   יוּן -- תחושה מעודנת המועברת באמצעות הופעה חיצונית.

[6]  הומופונים – נשמעים אותו דבר אך שונים בכתיב.