מספר הבנות לגבי התרגול

(Minghui.org)

אני מתרגל פאלון דאפא קרוב ל-10 שנים. עד חודש מארס השנה, לא תרגלתי הרבה וזה נבע בעיקר מהעצלות שלי. באפריל, קראתי מאמר באתר "קלירוויסדום" בשם "מתרגלי דאפא בסין מתרגלים יחד את התרגילים ב-3:50 לפנות בוקר". לאחר מכן, הבנתי שעלי לתרגל את התרגילים. לכן, הורדתי את המוסיקה של התרגול מהמחשב וכיוונתי את השעון המעורר ל-3:40 לפנות בוקר. אבל עמוק בפנים הרגשתי שזה יהיה בלתי אפשרי עבורי לקום מוקדם כל כך. כתוצאה מכך, למחרת בבוקר כשהשעון צלצל אמרתי לעצמי שאני עייף מידי היום וכי אעשה זאת ביום אחר. כיביתי את השעון המעורר וחזרתי לישון. השעון המעורר צלצל עוד פעמיים אך אני פשוט כיביתי אותו. לאחר שנרדמתי, חלמתי שקיבלתי מכתב קצר בו נאמר "האם כך אתה מציל יצורים חיים?" והתעוררתי מיד. ידעתי שזה המורה שהעיר אותי, והתביישתי בעצמי. מאז, התמדתי בכל יום לתרגל את התרגילים בזמן. כל עוד אנו נחושים, אין שום דבר שלא נוכל להשיג. הדבר היחיד שיכול להביס אותנו הוא חוסר הנחישות שלנו.

אז, מדוע עלינו לתרגל את התרגילים? אני חושב שיש שלוש סיבות לכך:

ראשית, חמשת הסטים של התרגילים הם אחד מהמאפיינים המרכזיים של הפאלון דאפא. דבר שני, התרגול יכול לאפשר לגוף שלנו להתנקות ולמרחב ולשדה שלנו להיטהר, מה שיגביר את כוחן של המחשבות הנכונות שלנו. דבר שלישי, אם כל מתרגלי הפאלון דאפא יוכלו להתמיד ולהצטרף לתרגול הקבוצתי, נוכל ליצור שדה אנרגיה חזק. לא רק ששדה אנרגיה זה יגביל את הרוע אלא גם יוכל לסלק אותו.

לכן, חשוב לתרגל את התרגילים.

בעבר היה לי חוסר הבנה חמור לגבי התרגול. חשבתי שזה לא חשוב אם אני מתרגל או לא. מצאתי תירוצים באמצעות קריאת הפא, וחשבתי שכל עוד אני ממשיך לשפר את השין-שינג שלי, זה יהיה בסדר אם לא אתרגל. כעת כשאני בוחן את זה, פשוט חיפשתי תירוצים לעצלות שלי ולא הסתכלתי על הנושא הזה מהפא. כיום, ההבנה שלי היא שהמורה העלה אותנו לנקודת פתיחה גבוהה בטיפוח, אך עלינו גם לתרגל ולטפח את עצמנו. יתר על כן, רובנו עדיין נמצאים ברמת שין-שינג שנמוכה בהרבה מציפיותיו של המורה. העובדה שחיפשתי תירוצים בפא הראתה בדיוק עד כמה רמת השין-שינג שלי הייתה נמוכה ושלא הייתי מסוגל לשאת קושי.

אין עלינו רק לתרגל את התרגילים, אלא גם לוודא כי המניעים שלנו ומצב המחשבה שלנו עומדים בדרישות הפא במהלך התרגול. משמע, עלינו לשמור על הסטנדרטים של הפא בכל מחשבה ובכל פעולה שלנו. למדתי לקח בהקשר זה. בוקר אחד בחודש יוני, כשתרגלתי את התרגיל הראשון, המוסיקה פתאום "דילגה" על תנועות ה"צ'נג" (למתוח) ו"הא שי" (לחצו את הידיים יחד אל מול החזה) ישירות אל "שואנג לונג שיא האי" (שני דרקונים צוללים אל הים). בתחילה לא היה אכפת לי ולא שמתי לב לזה. למחרת, "הקפיצות" במנגינת התרגול החמירו. לא רק שהייתה בעיה בתרגיל הראשון, אלא שאותה בעיה התעוררה גם בתרגיל השני. אז הבנתי שיש בעיה עם השין-שינג שלי. אין זה מקרי שאנו נתקלים בבעיות בטיפוח שלנו, כל הבעיות האלו נובעות מבעיות בשין-שינג שלנו.

הסתכלתי פנימה וגיליתי שכשתרגלתי לא שמרתי על מצב מחשבה טוב. כל יום כשקמתי חשבתי תמיד "להתחמק" מהתרגול. לפעמים אפילו חשבתי על הזמן בו לא אהיה חייב לתרגל בכלל. לכן, כשתרגלתי עשיתי את זה רק לשם הפורמליות או כדי לנחם את עצמי. אף על פי שהתמדתי בתרגול, עשיתי זאת רק כדי להוכיח שאני אדם עם כוח רצון חזק. רציתי להתפאר בפני עמיתיי המטפחים.

לאחר שהגעתי להבנה הזו, תיקנתי את עצמי מיד. היום כשאני מסתכל לאחור, באמת פעלתי בצורה עלובה בטיפוח. היום מנגינת התרגול כבר לא "קופצת" יותר. זה גורם לי להרגיש באמת כמה רציני הוא הטיפוח.