רק באמצעות חיזוק הרצון אנחנו יכולים לסלק החזקות מיסודן

(Minghui.org)

אני סטודנט במכללה ומתרגל פאלון דאפא כבר זמן מה.  היו לי רדיפות חזקות לדברים  של אנשים רגילים. הייתה לי החזקה חזקה למשחקי מחשב פופולאריים, משחקים באינטרנט, סרטי הנפשה ואפילו גם למספר דברים בלתי מוסריים. הודות להצלתו מלאת החמלה של המורה, ועזרתם של מתרגלים עמיתים, הפכתי בהדרגה חרוץ יותר ויותר. אך עדיין ההחזקות הקודמות שלי מפריעות לי לעתים קרובות. יכולתי לנהל מצב טוב והכרה עיקרית בהירה במהלך לימוד הפא ושליחת מחשבות נכונות, אבל כאשר ישבתי לבד מול המחשב היו לי כל מיני החזקות ותשוקות. אפילו כשהייתי מסוגל לשלוט על עצמי ולא הלכתי פיזית בעקבות ההחזקות שלי, לעתים קרובות לא הצלחתי להתרכז בביצוע הדברים אותם הייתי אמור לעשות. לפעמים לא יכולתי לעשות דבר בגלל ההפרעות. בגלל זה, בזבזתי זמן רב אותו יכולתי לנצל ללימוד, עבודה, תרגול תרגילי דאפא או הצלת יצורים חיים. לעתים קרובות חשתי לאחר מכן תחושת אשם כבדה.

כאשר שיתפתי מתרגלים עמיתים, דיברנו על ניקיון השדה הממדי שלנו. לפתע הבנתי שהיו שמורים במחשב שלי קבצים רבים של משחקי מחשב, סרטי הנפשה, מוסיקה ודברים אחרים. החלטתי שעלי להסיר את כולם. נפטרתי מכמה מהם קודם לכן, אבל רק מאלה שהיו קשורים לתאווה. שמרתי את היתר כי חשבתי שיהיה חבל אם פשוט אמחק אותם. חשבתי שרק אשמור אותם והם לא יזיקו כי רק לעתים רחוקות אני משחק במשחקים, צופה בסרטי הנפשה או מאזין לשירים או למוסיקה.

כשהתחלתי למחוק את הדברים האלה, הבנתי ששמרתי אותם בגלל ההחזקות החזקות שלי. הם היוו הפרעות עבורי. כשמחקתי את המשחקים האלה חשפתי מושג שגרם לי לחשוב שמשחקים אלה הם חלק 'מתרבות' אנושית נורמאלית. עשיתי עליהם אפילו מחקר קטן, בזבזתי עליהם זמן רב ואפילו המלצתי עליהם לאחרים. לפני כן לא רציתי למחוק אותם. כשמחקתי את סרטי ההנפשה האלה ראיתי את הרגשנות שלי, את התאווה ואת המחשבות הפראיות. רציתי לשמור את הרגשות האלה ובגלל זה לא מחקתי אותם לפני כן. לומר זאת בפשטות, לא רציתי למחוק אותם כי לא היה לי רצון להתמודד באופן מוחלט עם ההחזקות שלי ולשחרר אותן, אפילו כשהבנתי שהן החזקות. חשבתי שזה יהיה בזבוז נוראי אם סתם אמחק אותם.

כשמחקתי לבסוף את כל התיקיות האלה, הרגשתי שהמחשב שלי הפך בשנית לחדש ואור מילא את לבי. אחר-כך ההפרעות לא היו חזקות כל כך וניתן היה להסירן בקלות. כששחררתי את ההחזקות שלי, המחשב שלי ניצל גם הוא. בעבר השתמשתי במחשב כדי לספק את ההחזקות ואת התאווה שלי. כיום אני משתמש בו ככלי פא שעוזר לי להציל יצורים חיים.

הבנתי שהסיבה לכך שלקח לי כל כך הרבה זמן לעבור את המבחן הזה, לא הייתה שלא הייתי מודע להחזקות שלי, אלא שלא רציתי לשחרר אותן. הכרתי בקיומן. הרשיתי להן להתקיים ואפילו הלכתי בעקבותיהן. ראיתי את ההחזקות שלי באמצעות לימוד הפא אבל לא הייתי מוכן או לא רציתי למצוא דרכים לשחרר אותן. הסיבה השורשית הייתה שלא הייתי נחוש לשחרר את ההחזקות שלי.

כשאנו עומדים בפני מבחן, קושי או רדיפה, לעתים קרובות לוקח לנו זמן רב יותר לעבור אותם בגלל שאנחנו רודפים אחר נוחות או שאיננו החלטיים. כשהזמן עובר, אנחנו נוטים להפוך חסרי תחושה ורשלניים ואז הכוחות הישנים מנצלים אותנו. לבסוף אנחנו מוותרים וסובלים בצורה פסיבית את הקושי או הרדיפה.

המורה אמר:

"מצב זה קרה תמיד כשנתתי הרצאות במקומות אחרים. יש אנשים שהיו בחוסר נוחות גדול, לא זזו מהכיסא וחיכו שארד מהבמה ואטפל בהם. אני לא אעשה את זה. אם אתם לא יכולים אפילו לעבור את המבחן הזה, איך תוכלו לטפח ולתרגל בעתיד כשתיתקלו בקשיים גדולים רבים? האם אינכם יכולים להתגבר על קושי קטנטן כזה? כל אחד יכול לעבור את זה. לכן אין לבקש ממני לטפל במחלות וגם אינני מטפל במחלות." (ג'ואן פאלון"- הרצאה II)

אם רצוננו כל כך חלש כשאנו עומדים בפני ההחזקות שלנו נאכזב את המורה ואת היצורים החיים.