התנסויות אחדות בסביבת הטיפוח הספציפית שלי (חלק ראשון)

מהוועידה השישית לשיתוף התנסויות באינטרנט עבור מתרגלים בסין

שלום למורה הנכבד, שלום למתרגלים העמיתים ברחבי העולם

למשפחתי יש עסק שנמצא בבעלותה. קיימת אמרה האומרת: "תשעה מתוך עשרה סוחרים הם רמאים". במשך תקופה מסוימת הסביבה בה אני חייה יצאה לי מהאף. בעבר חשתי מרירה ומוטרדת, בגלל שלא למדתי את הפא היטב, ונטיתי להסתכל על דברים עם חשיבה אנושית. ככל שלמדתי את הפא יותר כך שיפרתי את השין שינג שלי, הבנתי שכל סביבה נועדה לטיפוח תלמידי דאפא, וכל אחד יכול לטפח יותר טוב בסביבה הספציפית שלו או שלה. תהליך טיפוח זה הינו טיפוח שבמהלכו הופכים מיצור אנושי ליצור אלוהי. המפתח הוא איך להתקדם היטב בנתיב הטיפוח ללא צורה, לאמת את הפא, להציל ישויות חיות, ולהגשים את הנדרים הגדולים והבטחות שהבטחנו במשך ההיסטוריה.

לימוד הפא ושיפור השין שינג בסביבה המיוחדת שלי

המורה אמר :

"כל המקצועות בחברה האנושית צריכים להתקיים, זה הלב האנושי שאינו ישר, בלי קשר למקצוע. הייתה אִמרה בעבר: "תשעה מתוך עשרה סוחרים הם רמאים". זה מה שאומרים אנשים רגילים. אני אומר שזה עניין של הלב האנושי".  ("ג'ואן פאלון", הרצאה רביעית)

כתלמידי דאפא, הטיפוח שלנו וחיינו האישיים מתמזגים. כסוחרים, דבר אחד שאנחנו צריכים לעמוד בו, הם הרווחים החומריים. כאן טמונה הסוגיה האם נוכל לקחת את האינטרס שלנו בקלילות או להרפות ממנו. אנשים רגילים חיים בשביל הכסף,  אך לא המטפחים.  כשאחרים מתחנחנים, אנחנו לא. כשאחרים רוצים להונות ולהלחם עבור כסף, אנחנו לא. אנחנו רק מתתנהלים על פי מהלך הדברים הטבעי. היכולת להיות תלמיד דאפא בחיים האלה, אין עלינו רק לתקן את עצמנו, אלא גם לפעול ולנהוג היטב, ולשמש כמודל לחיקוי לדורות הבאים. בימינו, אנשים רגילים צוברים יותר ויותר קארמה, למרות שהם כבר ספוגים בקארמה עצומה. אחריות תלמידי הדאפא לא מוגבלת לטיפוח האישי בלבד, אלא גם לפעילות והתנהגות בדרך הנכונה, שתשמש כדוגמה עבור אנשי העתיד.

עזרתי למשפחתי בעבודות החנות שבבעלותה, וטיפחתי בסביבה הזאת. אנשים חושבים שלמכור סחורות אמיתיות ואמינות הוא דבר שאינו משתלם רווחית, לעומת מכירת מצרכים מזויפים, ולקוחות לא יבואו לקנות משהו בלי לקבל שוחד כלשהו. כמטפחים, עלינו לנהוג לפי הדרכת המורה: (התרגום לא מדויק ולא נבדק)

אלוהויות ובודהות מהלכים על פני האדמה בלב הרוע צומחת חרדה לעולם הכאוטי דאפא הוא הפתרון עוצר את התדרדרות המין האנושי

("הארה אוניברסלית" – "הונג יין" מהדורה II)

אנחנו צריכים לשמור על היושר ועל המוסריות. בעסקים, עלינו להיות הוגנים ואף פעם לא לרמות את הלקוחות. אני יכולה להסתדר עם לקוחותינו, עם העובדים, ועם הסוחרים העמיתים. אמרתי לבעלי שאינו מתרגל, "מה ששייך לך לא תאבד וגם לא תוכל להשיג את מה שלא שייך לך". הוא חשב שזו אמירה יפה. מאחר ואנחנו מתאימים לתכונות היקום "אמת-חמלה-סובלנות", העסק שלנו שאינו גדול, משגשג יותר ויותר, זו באמת ברכה של הדאפא.

היו לי הרבה מאד החזקות שהייתי צריכה לוותר עליהן בתהליך הטיפוח שלי. לפעמים קורה שקשה מאד לעבור מבחן. יום אחד נראה לי שאני יכולה לוותר על ההחזקה, רק בשביל לגלות שלמחרת עדיין הייתי מוטרדת בגינה. כל אימת שהיה לי קושי לוותר על החזקה, שיננתי את הפסקה מהרצאת המורה :

"הידעתם שכדי להציל אתכם הבודהא היה פעם קבצן ובקש אוכל בין האנשים הרגילים? היום אני שוב פותח את השער הגדול ומלמד אתכם את הדאפא כדי להציל אתכם. לא הרגשתי שזה כואב מכל הסבל שקבלתי, מה יש לכם שאתם לא מסוגלים לוותר עליו? האם תוכלו לקחת לממלכה השמימית את הדברים בלבכם שאתם לא מסוגלים לוותר עליהם?" ("טיפוח אמיתי" יסודות להתקדמות במרץ)

לעיתים תכופות, דמעותיי זלגו בעת ששיננתי את הקטע זה. חשתי שלא היה דבר שלא יכולתי לוותר עליו בגלל שבחרתי לטפח, והמורה עזר לי לסלק את ההחזקות. למדתי את הפא כל יום, עברתי מבחן אחד אחרי השני וויתרתי על החזקה אחת אחר השנייה. עכשיו במבט לאחור, זה כה נכון שמצוקות אלה הן שום דבר.

המשך יבוא....