(Minghui.org)

ב-16 ביולי 1993, המורה פתח בסדרת הרצאות פא בעיר צ'יצ'יהאר ולמזלי הרב נכחתי בהם. מאז אותו יום אני צועדת בנתיב החזרה למקור, המסע המשמעותי ביותר של חיי. במהלך 15 השנים שחלפו מאז, לימוד הפא וטיפוח השין-שינג, הפכו לעמוקים יותר ויותר והתנסיתי במגוון קשיים שנגעו בנשמתי. לאורך הדרך היכולת שלי לחוש את הפלא של הדאפא ואת הטבע המעמיק שלו גדלה עוד ועוד. בשל מגבלות אורכו של המאמר, אשתף כאן רק בהתעוררותי לפא בנושא "עקירת שיניים", וזאת לכבוד יום השנה ה-15 לביקורו של המורה בעיר צ'יצ'יהאר כדי להפיץ את הפא.

כשהמורה הגיע לצ'יצ'יהאר כדי להעביר את הרצאות הפא, הוא ציין את האירוע של "עקירת השיניים". בזמן ההוא, אנשים רבים ואני בכללם ראינו את האדם מהדרום עוקר שיניים ומוכר את התרופה הנוזלית שלו ליד שער הכניסה מס' 2 לפארק לונג-שא. ערימת השיניים נראתה כמו הר קטן על דוכן הרוכלים שלו, אותו אני עדיין זוכרת בבירור. אבל זה היה לגמרי בלתי צפוי שפא ועקרון כה עמוק יבואו לידי ביטוי בדבר כל כך שטחי כמו עקירת שיניים.

ברמה השטחית, הדרכת המורה על "עקירת השיניים" באה רק להמחיש את הפא שצמחי מרפא קדומים יכולים להביא לתוצאות טובות יותר מהרפואה ומהטכנולוגיה המודרניות. אולם הגעתי להארה שהדרכת המורה בנושא לא רק שוברת ומסלקת את המושגים שלנו לגבי המדע המודרני, אלא גם ממחישה ש"הבלתי נראה" עולה על "הנראה". האדים הבלתי נראים של התרופה הנוזלית הצהובה יכולים לשחרר שן בעלת שורש עמוק, על-אף היותם חסומים לכאורה על ידי לחיו של המטופל. האדים פועלים בממדים אחרים, ואילו המכשירים המודרניים המדוייקים עובדים בממד הזה. על-אף שהטכנולוגיה המודרנית מאפשרת עקירת שיניים באמצעות ניתוח מכאיב, היא יחסית מטרידה ומסורבלת הן לרופא השיניים והן למטופל.

ניתן להתייחס לעקירת שיניים כמו לשליחת המחשבות הנכונות המשותפת. אני חושבת שכשתלמידי דאפא ששולחים מחשבות נכונות, זה דומה לשימוש באדים הסמיכים מהתרופה הנוזלית הצהובה כדי לעקור את השיניים. האדים בלתי נראים לעיני הבשר ודם של בני אדם, אך הם מסוגלים לרופף ולשחרר את שורש השן, על-אף המחסום של הלחי. באופן דומה, גם מחשבותיהם הנכונות של תלמידי דאפא הן בלתי נראות אך הן מסוגלות לסלק את הרוע למרות המכשול של הרים גבוהים, קירות בית-כלא גבוהים עם בריחי ברזל ומחסומים אחרים הנראים לעין.

המחשבות הנכונות שלנו אפילו יותר חזקות ובעלות כוח רב יותר מהאדים הצהובים. סילוק הרוע שאנו מיישמים הוא כמו עקירת שיניים מלסתו של נמר. זה נראה קשה, אבל בעזרת המחשבות הנכונות שלנו אנחנו באמת יכולים להרוס לחלוטין את הידיים השחורות, את המפלגה המרושעת ואת צל הרפאים המשמש לה כתמיכה ביחד עם הרוחות הרקובות. מטוסי קרב וטילים אינם שקולים לכוחן של המחשבות הנכונות שלנו. זוהי ההתבטאותו של המצב העמוק של:

"[...] צעד קדימה,

דברים רבים מגיעים לקיום

צעד אחורה,

הכול הופך לאין,

תעלומה לנצח".

(קטע מתוך "אַין", הונג-יין II - תרגום בלתי רשמי)

היום, ביום בו חוגגים את יום השנה ה-15 לביקורו של המורה בצ'יצ'יהאר כדי להפיץ את הפא, אני כותבת על הנושא שהתעוררתי לגביו ומקווה שעמיתיי המתרגלים לא יעריכו את מכשיריה המרושעים של המדינה כמטילי אימה. הרוע הוא רק כמה שיניים זעירות וחלשות, על-אף שהן נראות חזקות כשהן כולן ביחד. בואו ונשלח מחשבות נכונות חזקות, נשבור ונהרוס את שורש הרוע בממדים אחרים, נאמת את הפא ונסלק לחלוטין את הרוע.

אם משהו בשיתוף שלי אינו עומד באמות המידה של הפא, אנא עמיתיי המתרגלים, ציינו זאת בנדיבות.