מלחין ואמרגן מפורסם: מופע להקת אמנויות השמימיות הבמה מכיל הגות פילוסופית

(Minghui.org)

צ'יאנג יי-פאן מביע את מחשבותיו ורגשותיו בבלוג שלו, לאחר שנכח במופע הספקטקיולר הסיני של להקת אמנויות הבמה השמימיות

מר צ'יאנג יי-פאן, אמרגן סרטי טלוויזיה ומלחין ותיק נוכח יחד עם אשתו בהופעה האחרונה של מופע "הספקטקיולר הסיני" בטאי-פיי שבטייוואן. המופע הוצג על ידי להקת אמנויות הבמה השמימיות ב-18 במארס השנה.

מר צ'יאנג זכה בפרס האמרגן הטוב ביותר בטקס פרסי ה"גולדן טריפוד" ה-20, והיה חבר בצוות השופטים בטקס חלוקת פרסי הלחנים ה-13. מר צ'יאנג אמר בראיון לאחר שצפה במופע הספקטקיולר, שההצגה הייתה בטבעה קלאסית מאוד. זו הייתה הפעם הראשונה שהוא ראה ריקודים כה טהורים שהביעו באמת ובצורה מושלמת את המאפיינים הסיניים. זה מאוד נגע לליבו.

 צ'יאנג יי-פאן ואשתו מחוץ לאולם המופע לאחר שהסתיימה ההופעה האחרונה של להקת אמנויות הבמה השמימיות בטאי-פיי

באותו לילה, מר צ'יאנג כתב על תחושותיו מהמופע באתר הבלוג שלו - "רשמים על להקת אמנויות הבמה השמימיות מניו יורק": בהמלצת תלמידיי, נכחתי בהופעה מדהימה שהוצגה על ידי להקה מניו יורק – "להקת אמנויות הבמה השמימיות". לפני שהגעתי למופע לא הכרתי את הלהקה. מפרסומות המופע, הבנתי שזו תהיה הופעה המוקדשת רק לריקודי עם סיניים מסורתיים ולא היו לי ציפיות מיוחדות ממופע מעין זה. הגעתי אליו רק בגלל ההזמנה החמה של הסטודנטים שלי. אבל אחרי שצפיתי במופע כולו הייתי המום מההופעה הנפלאה. מרבית הקטעים במחצית הראשונה של המופע היו ריקודים קלאסיים סינים טהורים. כששירתתי בצבא הייתי חבר בצוות האמנות וצפיתי בריקודים סינים עממיים רבים. גם שימשתי כאמרגן מוסיקה לריקודים כאלה, אבל מה שראיתי באותם ימים בכלל לא הצליח לתפוס את התעניינותי ולא הותיר בי שום רושם.

עבורי, ריקודי עם סיניים נחשבו להופעה מסורתית מיושנת, ובאותה תקופה אפילו חשבתי שזו צורת אמנות שצריך לנפות. אבל לאחר שצפיתי במופע של להקת אמנויות הבמה השמימיות, סימן שאלה גדול נותר במחשבתי: האם כאלה הם באמת הריקודים הסיניים הקלאסיים? (לאחר לימוד ומחקר, נראה שלהקת אמנויות הבמה השמימיות משמרת את המהות הקלאסית המסורתית של הריקוד הסיני וזו אמנות קלאסית מאוד טהורה). מדוע המופע הזה לא השאיר לי רושם של עתיק ונושן? מעבר לכך, כל פעולה וכל תנועה של המבצעים נגעה בי ישירות. בכנות, זו הפעם הראשונה שמשהו נגע בי באמת, על-אף שצפיתי בכול כך הרבה מופעי ריקוד בארץ ובחו"ל.

כיצד אדם מודרני כמוני יכול לקלוט לחלוטין אמנות קלאסית טהורה כזאת ללא כל מעצור? לאורך כל המופע הייתי שקוע בו כמעט לחלוטין. אני באמת יכול לומר שנהניתי והתרגשתי לאורך כל המופע. הופעת להקת אמנויות הבמה השמימיות גרמה לי להרגיש תחושת התרגשות שלא הכרתי בעבר. אפשר לתאר את תחושת ההתרגשות הזאת כמעט כמו עננים צפים או מים זורמים שהם נעלים מהטבע. כל תנועת גוף הובלה על-ידי "צ'י" בלתי נראה, ללא העמדת פנים אפילו לרגע. מה שציירו תנועות הגוף הייתה "מעגליות" מושלמת. המעגליות הזו היא כמו "טאי-צ'י", בו קיימים השמים, הארץ ויצורים אנושיים. היא גם מייצגת איזון דינאמי אופטימאלי. זו הייתה הפעם הראשונה בה חוויתי סוג זה של ריקוד שמלא בהגות פילוסופית.

בעבר לא הייתי מסוגל לתת פרשנות מעמיקה על ההבדל בין ההגות הפילוסופית הסינית הקלאסית, לבין זו המערבית, אבל באופן בלתי צפוי כתוצאה מצפייה בהופעה הזאת רכשתי הבנה עמוקה יותר של התרבות הסינית. מתברר שיופייה של התרבות הקלאסית יכול להישמר לאורך כל התקופות.

כמו כן, מה שרציתי לציין הוא שבמשך כל המופע מה שהרשים את הקהל, מלבד מיומנויותיהם של המבצעים ושליטתם במהות התרבות, לדעתי זו גם מסירותם של המבצעים, שמהווה גורם מכריע. לאחר שצפיתי במופע דנתי בנקודה זו עם הסטודנטים שלי. הרגשנו שהמבצעים בלהקת אמנויות הבמה השמימיות מקדישים עצמם להופעה עם הלבבות האמיתיים ביותר שלהם, בצורה כל כך טבעית שהם יכולים להיות קרובים לעולם החמלה והיופי.

---