תגובות של נערה בת-עשרה לפאלון דאפא ולהבהרת האמת

(Minghui.org)

אני בת 14 ולומדת בחטיבת הביניים. אבי מתרגל פאלון דאפא. הוא מספר לי לעתים קרובות על התכונות המופלאות של הדאפא ואת העובדות על הפאלון דאפא. אני מתחילה להבין שהדברים לא פשוטים כפי שבני אדם מדמיינים. דברים כמו לשפוט בין נכון לבין לא נכון - עליך לחשוב על בעיות בהיגיון בעזרת מחשבתך בלבד, ולא להאזין לשטויות של אנשים אחרים.

לפנים, כשאבי היה מבהיר לי את האמת, עוד בתחילה דבריו הייתי מגלה התנגדות וסותרת אותו: "מדוע זה ככה? יש ראיות לכך? האם המדע יכול לאמת זאת?" אבי מעולם לא התרגז; הוא המשיך להסביר לי דברים בסבלנות. בסופו של דבר, יום אחד הבנתי. עכשיו כבר איני סותרת את דבריו ואני מקשיבה בשקט. התנערתי כבר מארגון "החלוצים הצעירים" של המפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס) ואינני מצטרפת לארגונים אחרים כלשהם של המק"ס. בחופשת הקיץ סיימתי לקרוא את "ג'ואן פאלון". הספר עזר לי לפתור סתירות רבות במוחי. כיום אני מחויבת לעקרונות "אמת-חמלה-סובלנות", ובשל כך נמנעת ממצבים מטרידים רבים. הגעתי בהדרגה להבנת כוחו העל טבעי של הדאפא.

בעבר סבלתי לעתים קרובות מדימומים באף ושום תרופה לא עזרה. אבי ביקש ממני לשנן בכנות: "פאלון דאפא טוב. אמת חמלה וסובלנות הוא טוב" אחרי שעשיתי זאת פסקו הדימומים באף למשך זמן רב. אני אוהבת לקרוא את ספרי הדאפא ואת חומרי הבהרת האמת, ואשתדל לא לגרום חוסר כבוד לדאפא. לפעמים עדיין יש לי דימומים באף, אבל ברגע שאני אומרת: "פאלון דאפא טוב. אמת-חמלה-סובלנות הוא טוב", הדימום מפסיק תכף ומיד. אני מבינה שזה המורה שעוזר לי. תודה רבה לך המורה! תודה רבה לדאפא!

כמובן שכוחו העל טבעי של הדאפא אינו מוגבל רק לזאת. הרשו לי לתת לכם דוגמה נוספת. אני אוהבת מתמטיקה אבל ציוני המבחנים שלי אינם יציבים במיוחד. בבחינת הגמר השנה קיבלתי ציון 97. בזמן המבחן שיננתי כל הזמן: "פאלון דאפא טוב. אמת-חמלה-סובלנות הוא טוב", כך שנרגעתי שלא כמו במבחנים הקודמים והמבחן עבר בקלות.

נזהרתי מאוד בתשובה לשאלות. בתחילה הכול הלך חלק, אבל אז הגיעה שאלה מסובכת. דילגתי עליה והמשכתי לפתור קודם כול את השאלות הפשוטות. כשסיימתי לפתור אותן התחלתי לבדוק את התשובות שלי. סיימתי את שאלת הגרף תכף ומיד. הסתכלתי על השעון שלי, "או, לא נותר לי זמן רב ויש לי עוד שאלה מסובכת". הייתי די מבולבלת ותהליכי המחשבה שלי התערבבו כך שכתבתי את התשובה הראשונה שחשבתי עליה ומסרתי את דף המבחן. הפסדתי שלוש נקודות. אני חושבת שהמורה הדריך אותי להבין: אל תאבדי את קור רוחך, כשאת רגועה לא תעשי שגיאות.

הרשו לי לדבר על ההרגשות שלי אחרי שקראתי את חומרי הבהרת האמת של דאפא. ברגע שהבנתי את האמת, שיניתי את השקפתי לגבי רעיונות מסוימים. בכול פעם שאבי נכנס לאתר מינג-הווי/קלירוויזדום, אני יושבת לצידו וקוראת בלהיטות. מכול מאמר אני מבינה משהו לגבי החיים. לדוגמה, "עם לב מלא חמלה, תוכלו לראות עולם רחב יותר", "אמת-חמלה-סובלנות היא תכונת היקום", "יש צדק בעולם הזה", וכך הלאה. חומרי הסברת האמת היקרים האלה הם אורות מנצנצים בחיי. בקריאה בתשומת לב אדם יכול למלא כל חסך בחייו ויכול למצוא את האני האמיתי שלו. מדוע שלא תנסו זאת כמוני?