לעקור את ההחזקות מהשורש

שיתוף התנסות מוועידת פאלון דאפא השישית לשיתוף התנסויות בישראל

לשחרר ציפור

דרך הדלת הפתוחה נכנסה לחדרי ציפור קטנה. הבחנתי בה יושבת על החלון בו הרשת מחוזקת באופן קבוע, כך שכל ניסיון של הציפור לצאת היה לשווא.

הציפור הרחיבה את תחום חיפושיה אחר הדרך לחופש. היא התחילה לדפוק עם מקורה על שמשת החלון הסגור שנמצא ליד החלון הראשון. כשראיתי את הניסיון הזה שלה, פתחתי לה את הרשת של החלון השני, מימין לאותה שמשה. אבל היא לא ניצלה את ההזדמנות החדשה הזו לחופש, אלא המשיכה לנקר באותה שמשה. אז פתחתי לה את השמשה הזו והיא עפה החוצה.

חשבתי לעצמי: למה לא פתחתי לה את מייד את השמשה שדרכה היא ניסתה לצאת, אלא הצעתי לה יציאה דרך הרשת שאני החלטתי עליה? כלומר פעלתי לפי הבנתי. השתמשתי בצורת חשיבה אנושית, כלומר קודם הצעתי לה לצאת מהצד שהוא רגיל בשבילי, דרך הרשת שאני רגילה תמיד לפתוח.

כשהמורה לימד את הפא ב"לימוד הפא בעיר צ'אנג-צ'ון" ב-26 ביולי 1998, (תרגום זמני, לא רשמי) המורה הסביר:

"אין עלינו לחשוב בדרך אנושית."

בהרצאה הראשונה ב-"ג'ואן פאלון" המורה מלמד אותנו כך:

"בעבר היו הרבה אנשים, במיוחד אלה מזן בודהיזם, שכל הזמן החזיקו בדעה קדומה כזו ובהבנה מוטעית ביותר. בלי ללמד אותך, איך אפשר להדריך אותך בתרגול? איך תתרגל ואיך תטפח?"

הבנתי שאם במהלך הטיפוח נמשיך ללכת בדרך המושגים המובנים הישנים, איך תתגלה האמת? האם לא הגיע הזמן לשנות את צורות החשיבה המסורתיות?

עניתי לעצמי שאכן הגיע הזמן.

שורש הטבע הדמוני שלי

לפני זמן מה הגיעו לקבוצה שלנו מטפחים מאגודת הדאפא הישראלית כדי לשפר את הפתיחות בין המתרגלים המקומיים לבין האגודה. בסוף המפגש הם הציעו לנו להסתכל יותר פנימה וגם לקרוא שוב את "תשעה דיונים אודות המפלגה הקומוניסטית".

בקבוצה שלנו קראנו את "תשעת הדיונים" מספר פעמים, לכן ההמלצה של המטפחים מאגודת הדאפא גרמה לי לשאול מה הם ראו אצלנו שעוד לא הסרנו. אבל היות שצריך לחפש בפנים, חזרתי במחשבותיי לא פעם לשאלה הזו, מתוך הבנה שבתהליך לימוד הפא, יחד עם ההחזקות השונות, צריך להסיר מתוך תוכנו גם את הטבע הדמוני שבא לידי ביטוי. כמה פעמים רציתי לדון על נושא זה בקבוצה, אבל אם בערב הרצון הזה נראה מחוזק, בבוקר לא נשאר ממנו זכר. לא הבנתי את הסיבה לכך.

והנה בתוך הקבוצה נוצר קונפליקט שבאמצעותו המורה עזר לי להבין את השורש הרע של הטבע הדמוני. זו הייתה החוליה החסרה שבנתה אצלי הבנה לגבי הטבע הדמוני שנמצא בתוכי, קיים ומופיע.

הקונפליקט היה בין שני מתרגלים, ולא נגע בי, הלב שלי נשאר שקט. בכל זאת, כאשר כעבור מספר שעות נזכרתי בו, חשבתי שאם אחת המתרגלות התנהגה בניגוד לעקרונות הפא, והייתי עדה לכך, עלי לומר לה. עכשיו הלב שלי כבר היה מעורב. חיכיתי לבוקר המחרת כדי להסביר למתרגלת את הבנתי, אבל היא לא הגיעה לאתר התרגול. תוך כדי מחשבות והרהורים הלאה, הבנתי שבגלל המחשבה שהייתה לי שההתערבות שלי היא דבר טוב, יכול להיות שלא ראיתי שהקונפליקט הזה נובע מקשרים קודמים של המעורבים בו, ואולי עליהם ליישב אותו בעצמם.

עשיתי צעד לאחור והרגעתי את לבי. בנושא הזה המורה מלמד אותנו כך, מתוך לימוד הפא בוועידת הפא בבירת ארה"ב 2006:

"רק אחרי שאדם נסוג מקונפליקט באופן שלו ורגוע ואז מסתכל על זה, הוא יכול באמת לפתור את זה."

"אם תוכל לנהל את עצמך באופן זה עם כל דבר שאתה נתקל בו, לכל הפחות תמצא דרך לפתור את הבעיה. אחרת איך תוכל לפתור אותה?"

בהתחלה הזדעזעתי כשהבנתי במה נזכרתי, ואחר כך הבנתי שזו הנקודה, שורש הטבע הדמוני הוא מורשת ארץ המוצא הקומוניסטית שלי. המורה עוזר להבין מגרעות ומראה לנו כיצד להיפטר מהן.

מתוך לימוד הפא בלוס אנג'לס 2006, חלק שלישי של שו"ת:

"כשאתה מטפח בפא אמיתי ובהתעוררות נכונה, אתה אמור לרסן ולסלק את הטבע הדמוני שלך. בעבר, הטיפוח בבודהיזם היה במהותו ריסון – לרסן את הטבע הדמוני ולאפשר לטבע הבודהא להתבטא באופן מלא. בסופו של דבר, כשכוח האיפוק של האדם התחזק מאוד, לטבע הדמוני של האדם כבר לא יכלה להיות כל השפעה, כאילו שנעלו אותו."

בעזרת הפא של המורה הגעתי למספר הבנות:

הבנה ראשונה: במקרה של קונפליקט בין שני מתרגלים, גם אם הלב שלי לא מעורב, אני צריכה בכל זאת לחפש בפנים. אבל מה אני יכולה למצוא אם הלב לא מעורב?

הנה התשובה של המורה: מתוך לימוד הפא בוועידת הפא בבירת ארה"ב 2006:

"אם כולכם תוכלו לחפש פנימה, הרבה בעיות ייפתרו, לא יהיו כל-כך הרבה מתחים, ולא יהיו דברים כל-כך עזים שניצתים."

הבנה שנייה: הופיעה אצלי הבנה של העובדה מדוע כשאני משתמשת בדברי המורה כדי להסביר לעצמי את מה שאני צריכה לעשות, איני מצליחה למעשה להעלות את השין-שינג.

מתוך המאמר "הבנה נוספת" מה-9.9.96 ב"יסודות להתקדמות במרץ":

"לגבי הנושא של טבע הבודהא והטבע הדמוני, ההסבר שלי כבר לא יכול להיות יותר ברור. למעשה המבחנים שאתם עוברים מסלקים את הטבע הדמוני שלכם! אבל החבאתם אותו שוב ושוב עם כל מיני תירוצים או עם הדאפא. השין-שינג שלכם לא קיבל שיפור והחמצתם שוב ושוב את ההזדמנויות."

והבנה שלישית: כמו שהבנתי ברמה שלי, צריך להישען על העיקרון של החוק הגדול רק כאשר הוא מותאם לסיטואציה הנתונה (מה שעשיתי כאשר לקחתי צעד אחורנית). זו הבנת הפא מתוך הפא.

עוד המורה מסביר לנו שאם תוך כדי קונפליקט ניקח צעד אחורה

 "....שהים והשמים הם ללא גבולות...." (מתוך הרצאה תשיעית, ג'ואן פאלון)

תלמידי דאפא נכבדים, אם לדעתכם משהו לא נכון, אבקש להצביע על כך בחמלה.

---