מורה בקולג' שנמלטה מסין מספרת על אופי הרדיפה נגד מתרגלי "אמת-חמלה-סובלנות" (1)

לילי (שם בדוי) היא מדריכה בקולג' בגיל העמידה. מצב בריאותה מצוין. בעלה מרוויח טוב במקצועו וחמיה וחמותה הם אנשי צוות בכירים של המפלגה הקומוניסטית בסין (מק"ס) שפרשו לגמלאות. אולם בשל הרדיפה נגד הפאלון גונג שהחלה ב-1999 והפכה את חייה וחיי משפחתה לבלתי אפשריים, היא נאלצה לברוח והופרדה אלפי קילומטרים מיקיריה במשך אחת עשרה שנים.

בסתיו 2010 רואיינה לילי על ידי עיתונאי מניו יורק.

נעצרה ושוחררה

בקיץ 1999 לילי נעצרה על ידי המשטרה. היא לא ידעה מדוע וגם האנשים שעצרו אותה לא אמרו לה את הסיבה.

כשהיא נזכרת במתרחש לפני יותר מעשר שנים היא חושבת שהתקרית הייתה, והיא עדיין, די אבסורדית: "כשחזרתי הביתה מתרגול תרגילי הפאלון דאפא, ראיתי מספר זרים בלובי של הבניין. כשהתקרבתי למעלית, שמונה שוטרים בלבוש אזרחי עצרו אותי ואמרו שאתלווה אליהם. שאלתי אותם מה קרה. הם השיבו שאינם יודעים, הם רק ממלאים הוראות".

לילי נלקחה לתחנת משטרה. אחד מראשי המחלקות שוחח איתה אבל לא יכול היה להסביר לה מדוע נעצרה. הוא חזר על דברי השוטרים ואמר שהוא רק ממלא הוראות.

אחרי שהייתה עצורה במשך שש עשרה שעות, אחד הפקידים הרשמיים של הקולג' הגיע לקחת אותה חזרה. בחדר הישיבות בקולג' המתינו לה מזכיר המפלגה, נשיא הקולג', שני סגני הנשיא, מזכיר מחלקת המפלגה ומזכיר סניף המפלגה. מזכיר המפלגה בקולג' הכיר אותה ואמר: "את אדם טוב. מדוע עצרו אותך?" היא השיבה: "אני לא יודעת. גם הם אינם יודעים מדוע".

למעשה משרד החינוך הראשי הודיע למזכיר המפלגה ולסגן נשיא הקולג' שיש "מנהיג" פאלון דאפא בקולג'. הם היו מופתעים לשמוע זאת ועוד יותר מופתעים כשראו את לילי. הנהלת הקולג' הודיעה לה לאחר מכן שחובתה לשתף עימם פעולה. לילי ענתה: "לאזרח יש גם חובות וגם זכויות. כתוב בחוקה שלאזרח יש חופש דיבור, חופש אמונה והזכות לדעת. אני חייבת לדעת מדוע עצרו אותי ומדוע שחררו אותי. יש לי הזכות ליחס הוגן".

הרדיפה איננה רק נגד המתרגל, אלא נגד כל בני משפחתו, חבריו ומכריו

"היגרתי מסין לפני יותר מעשר שנים. מצותתים היום לטלפונים שלי לקרובי בסין. יש שני סוגים של רדיפה: אחת די גלויה והשנייה סמויה ומתבצעת בחשאי. במחלקה שלי נעצרה מורה ונשלחה לכלא. זוהי רדיפה גלויה. הם עוקבים אחרי אדם, קובעים פגישות בלעדיו ובמקרים מיוחדים מרחיקים אותו להעביר שיעור במלון כדי שלא ייראה בציבור. כשמדובר בפרסים או בעיות הנוגעות לקידום, הם משאירים אותך באפלה. אלה הם סוגי רדיפה סמויה."

בסין המתרגלים העובדים במוסדות החינוך עומדים בפני שני סוגי הרדיפה – הגלויה והסמויה. בני המשפחה עומדים גם הם תחת לחץ משמעותי: מצותתים לטלפון שלהם, עוקבים אחריהם ובוזזים את בתיהם. גם על האורחים שלהם פוקחים עין והאורחים נדרשים להירשם אצל העוקבים. לילדי המתרגלים לא מאפשרים לבקר בבית הספר כיוון שהוריהם אינם "תקינים פוליטית". אם בן משפחה שלך הוא מתרגל, סוכני המפלגה הקומוניסטית הסינית יתשאלו אותך לגבי היחס שלך כלפי פאלון דאפא ואף יאלצו אותך לחתום על טופס שאתה אינך מתרגל. כל זה כדי לאלץ את בני המשפחה ללחוץ על המתרגל לוותר על הפאלון דאפא כדי להימנע מצרות. ידוע שבסין אדם נחשב אשם בגלל קרבה משפחתית. לפיכך זו אינה רק רדיפה נגד מתרגלים, אלא גם כלפי כל מי שקשור אליהם. זוהי דרך להסיר את המחשבות הנכונות והמצפון ממחשבותיהם של אזרחי העם הסיני. הפעולות המושחתות האלה המבוצעות על ידי עושי דברה של המפלגה אינן מוגבלות לבתי כלא ומרכזי מעצר. הם תופעה נפוצה בחברה, והמתרגל ומשפחתו נמצאים תמיד תחת לחץ.

---