(Minghui.org)

לאחרונה היו הרבה כתבות באתר קלירוויסדום על היחסים בין המתרגלים והמתאמים בסין, אספר על איך המתרגלים המקומיים שלנו מתמודדים עם סוגיה זו.

אחרי שהחלה הרדיפה בשנת 1999, מתרגלים עמיתים באזור שלנו לא השקיעו מספיק מאמצים להצלחת מרכזי הדפסת חומרי ההסברה של הדאפא בקנה מידה גדול. עמדתם כלפי הצורך של המתרגלים לקבל את מאמרי המורה, את ה"קלירוויסדום השבועי" ואת החומרים להבהרת האמת, הייתה שאפשר לחכות, לשאול ממישהו, או להיות תלויים באחרים. לכן, למתרגלים שטיפלו בייצור החומרים הייתה המילה האחרונה, ומעמדם היה כשל מתאמים עיקריים.

למתאמים הראשיים והמתרגלים העמיתים היו גם סכסוכים רבים. ראשית המתרגלים העמיתים חשו שהחומרים להבהרת האמת שנערכו על ידי המתאמים היו יותר מדי משעממים. הם רצו לבחור חומרים יותר מעניינים, אבל המתאמים לא תמכו ברעיון ולא רצו אותם. מתרגלים אחרים לא יכלו לעשות דבר בקשר לכך, ובמחשבתם התמרמרו על המתאמים. שנית, מתרגלים אחדים שאוהבים לקרוא את "ג'נג-ג'יאן השבועי" אבל המתאם לא נענה לכך. יחד עם זאת המתאם הכין חומרים עבור מתרגל קשיש שהצליח לגרום לפרישת אנשים מהמק"ס (המפלגה הקומוניסטית הסינית). כתוצאה מכך כמה מתרגלים חשו שהמתאמים מתייחסים אליהם אחרת. היו להם תלונות אבל לא היה להם למי לפנות. שלישית, בשנים האחרונות, מאמרים ושיתופי התנסויות שנמסרו למתאם על ידי המתרגלים לא פורסמו. נאמר שהמתאם מדפיס לאט מאד לכן המאמרים לא הוגשו. למתרגלים העמיתים הייתה דעה בנושא  וזה היה גם הגורם לעימותים בין המתרגלים והמתאם.

כתוצאה מכך, כמה מתרגלים עמיתים הקימו מרכז אחר להכנת חומרי דאפא. הם עבדו עם המתאם הראשי ונטלו אחריות על; רוב החומרים להבהרת האמת המקומית. בתקופה זו בין המתאם הראשי והמרכז החדש היו גם חילוקי דעות. המתאם הראשי סיפר אחר כך שהמתרגלים במרכז החדש להכנת החומרים לא משתפים פעולה. ציוד ההדפסה נלקח בחזרה והמרכז החדש למשאבי החומרים נסגר.

לבסוף הגענו להבנה שלהמשיך בדרך זו זה יהיה דבר גרוע, לכן ארגנו הרבה קבוצות לימוד. דרך לימוד קבוצתי, חיפשנו פנימה ומצאנו לבסוף את השורש בעיית העימותים בין המתאם הראשי והמתרגלים העמיתים.

גילינו שכאשר מתרגלים עמיתים שלנו רצו להיות בתפקידי מתאם ראשי, זה נבע בדרך כלל מהטבע התלותי של המתרגלים העמיתים שלו, והלבבות האנושיים שלהם. לכן היינו צריכים לסלק את התלות שלנו באחרים ואת החזקת הרצון ללמוד דברים מאנשים אחרים. בהתאם לציפיות של המורה כל מתרגל יסייע למורה בתיקון הפא, יעשה את שלושת הדברים היטב, ויפסיק להקשיב לתכנון של אדם אחר. לאחר מכן המתאם הראשי ארגן כמה ועידות קטנות לשיתוף התנסויות. לא נכחנו בועידות והמתאם הראשי הפסיק להיות אתנו בקשר. בדרך זו כולנו יכולנו להירגע ולחשוב בדרך הפא. בצורה זו התואר של מתאם ראשי נעלם מהאזור שלנו.

כדי לנהוג לפי הנחיות המאסטר, עלינו להתחיל להקים מרכזים רבים למשאב חומרים. כמה מתרגלים הקימו מרכז בביתם, והיו מסוגלים לספק את הצורך בחומרים להבהרת אמת. כתוצאה מכך, תוכן חומרי הבהרת האמת הורחב, ומאמצי הבהרת האמת התיעלו. ומה עוד שהמתרגלים במרכזים שיפרו את מהירות עבודתם, והעברת המידע לאתר האינטרנט מינג-הווי (הגרסה הסינית של אתר קלירוויסדום) נעשתה נוחה יותר. תוך פחות משנה, הרבה מאמרים לשיתוף התנסויות מהאזור שלנו התפרסמו. מאמר מהאזור שלנו נבחר ופורסם באתר הפעילויות של יום הפאלון דאפא העולמי. זה עודד מאד את המתרגלים המקומיים והרבה מהם הפסיקו להרגיש רגשי נחיתות וחשו שאנחנו מתקדמים עם תיקון הפא של המורה.

יזמנו גם פרויקטים רבים להבהרת האמת. היו צוותים רבים של שניים שלושה אנשים להפצת העלונים. היו צוותים של שני אנשים שהבהירו את האמת על הפאלון גונג לאנשים ברחוב. כמה מתרגלים הקימו צוותי דיוור, כמה מתרגלים ארגנו צוותי שליחת הודעות וכמה צוותים חברו יחד להבהרת האמת בשיחות טלפון.

אם מתרגל היה נעצר כל מתרגלי הדאפא נקטו בפעולה. אחדים עשו שיחות טלפון, אחדים שלחו הודעות טקסט, ואחדים שלחו מחשבות נכונות. כתוצאה מכך, אותו מתרגל שנעצר בדרך כלל שוחרר מהר לביתו. לאחר התקרית, נשלחו לרשויות המעורבות בביטחון הציבור הודעות באופן סדיר. שוטרים אחדים אמרו שבימים אלה כבר אי אפשר להציק לפאלון גונג. יום לפני פסטיבל אמצע הסתיו של שנה זו, שני מתרגלים דיברו עם שוטר על פרישה מהמק"ס (מפלגה קומוניסטית סינית). הוא הגיב בצורה נאה והודה למתרגלים העמיתים שלנו. עם זאת, מיד לאחר שעזב, הלך לדווח עליהם. כולנו כבר ידענו על תקרית זו, מאחר ושני המתרגלים הגיעו לתחנת המשטרה המקומית שלנו. כל אחד מאתנו התחיל לעשות את מה שהיה אמור לעשות. בנוסף, מאחר שעשינו את עבודת הבהרת האמת באזור שלנו, שוטרים רבים ידעו את האמת על דאפא. בסופו של דבר, אפילו לא היינו צריכים לשלוח דווח על המעצר לאתר מינג-הווי, מאחר והמתרגלים העמיתים שלנו חזרו בשלום באותו יום אחה"צ. כפי שניתן לראות, כולנו מתאמים. בדרך זו כולנו מונעים ויעילים יותר בהבהרת האמת, ובכך פוסעים בדרך ישרה בטיפוח שהמורה תכנן עבורנו.

בעירנו הקטנה, מעל מאה מתרגלים שומרים על קשר סדיר ביניהם, אבל אין לנו מתאם ראשי. אין לנו מתאם בכלל, אנחנו פשוט נוקטים בצעדים יציבים ועושים את מה שמוטל עלינו לעשות. אם מתעוררים קשיים הם נפתרים בקבוצות הלימוד. בנוסף כל צוות של פרויקט משתף פעולה בשקט אחד עם השני. למשל, אם מתרגל מדבר על התנגדות של אדם לאמת, מתרגלים מקבוצות אחרות עוזרים בשקט על ידי עשיית דברים כגון שליחת מכתבים, שיחות טלפון, הודעות וכך יוצרים הזדמנויות לאותו אדם להקשיב לאמת.

יתר על כן, אנחנו גם מבהירים את האמת לרשויות הביטחון הציבורי בערים השכנות שלנו. כל צוות מלווה אותם על ידי שליחת מכתבים, הודעות ושיחות טלפון. היעילות ברורה מאד.

מכיוון שביטלנו את תפקיד המתאם הראשי, מתרגלים רבים פתחו את ליבם והתחילו להבהיר את האמת. עם זאת, יש לנו חוק בלתי כתוב, אנחנו לא יכולים להפלות או לרכל על המתאם הראשי האחרון שלנו. אנחנו מתייחסים אליו בחמלה. אנחנו חושבים על השדה שלו גם כאשר אנחנו שולחים מחשבות נכונות, ולא מאפשרים לכוחות הישנים להשתמש בתירוץ כלשהוא כדי לרדוף את המתרגל העמית שלנו. כמו כן, מתרגל זה גם עושה בהתמדה את מה שהוא אמור לעשות. מערכת היחסים שלנו נשארה הרמונית.

לאחר טיפוח מעל עשר שנים, כולנו יודעים את החשיבות של לקחת את הפא כמורה שלנו, והפעולות שלנו עולות בקנה אחד עם זה. חוץ מהמתאמים, בעבר, הסייעים מאגודת המחקר של הדאפא היו תמיד עם המאסטר, אבל המאסטר אמר לנו לא לחקות את ההתנהגות של הסייעים, כי רק דאפא הוא קנה המידה. לאחר שלומדים את הפא במשך כל כך הרבה שנים, הגיע הזמן שנגיע לבגרות. אנחנו כבר לא זקוקים לאחרים כדי להוביל אותנו. כיצד המתרגלים האלה שתמיד סומכים על המתאם יכולים לעלות לשמיים?

כמובן שמצב הטיפוח של המתרגלים המקומיים שלנו הוא טוב מאוד. ולכן אנחנו לא זקוקים למתאם. עם זאת, באותם אזורים שבהם מתרגלים רבים עדיין לא יצאו מהארון, או שמצב הטיפוח שלהם לא טוב, אז מתרגלים מסורים יותר יצטרכו לעשות יותר עבודה, ובאופן טבעי אותם מתרגלים יהפכו גם למתאמים. לכן, אנחנו לא יכולים להתנער מההשפעה של המתאמים, ואנחנו לא יכולים להתחיל משהו חדש ושונה, או לעורר מחלוקת באחדות המתרגלים.