(Minghui.org)

אני מתרגל צעיר בוגר. לאחרונה עברתי התנסות כמבחן לשין-שינג שלי. ברצוני לשתף אתכם בהתנסותי:

לפני חודשים אחדים, החברה שבה עבדתי שכרה מתרגל עמית א' שבתפקידו הפך למנהל שלי. לפני כן, מתרגל א' ואנוכי הכרנו כשנה. במשך אותה שנה, בכל פעם שהייתה לי שאלה או נושא כלשהו, תמיד דנתי בהם עם מתרגל א'. כמעט בכל פעם הוא עזר לי לפתור את בעייתי וכמו גם הוא עזר לי להבין אותה דרך נקודת המבט של הפא. איך שלא יהיה החזקתי להערצה ותלות בעזרתו של המתרגל, התגלתה בהדרגה. יצא שתוך שלושה חודשי עבודה יחדיו התחילו בינינו חיכוכים.

מתרגל א' הוציא נוהל עבודה  חדש. חברים לעבודה ביקרו אותו בפניי. נפגעתי כשהעלה את מכסת עבודתי והתחלתי להסתייג ממנו. מאוחר יותר, בעת אסיפה ציינתי לפני כולם שהוא לא ביצע את עבודתו כראוי, ועל כך הוא כעס. חודש עבר ואנחנו המשכנו לריב ולהתווכח בינינו בקשר לעבודה. לאחר מכן כאשר זה נגע לעבודה, ניסיתי להימנע מכל קשר איתו.

לאחר מכן חלמתי חלום בחלומי נסעתי לארץ אחרת בה הרגשתי שהכל היה שם חדש ומרענן. צילמתי בכל מקום. כשהתרגשתי מכל התמונות בהן חזיתי המצלמה נשרפה. מאוחר יותר מתרגל אחד הזכיר לי "אל תצלם תמונות של אחרים, המצלמה שלך התקלקלה. אתה צריך להתחיל לטפח את עצמך". בינתיים מתרגלים אחרים שמעו על העניין והזכירו לי "הגיע הזמן שלך להעלות ולשפר את השין-שינג שלך.

התחלתי להירגע ולחפש פנימה בשאלה: לאיזו החזקה מהחזקותיי מצביע החלום שלי? גיליתי שהוא מתייחס להערצתי את אותו מתרגל. אני מתרגל חדש החש שכל המתרגלים הוותיקים צריכים לטפח היטב. וכך כיש לי נושאים הדורשים ליבון אני בדרך כלל חפץ לדון עליהם איתו במקום לנסות להבינם בעצמי מההיבט של הפא. המורה גרם לנו להיות שותפים לעבודה ועזר לי לראות את החסרותיו. המטרה הייתה להיפטר מההחזקה שלי.

המורה אמר:

"לכל דבר יש את היחסים הקארמתיים שלו. מדוע אנשים יכולים להיות אנשים? זה בגלל שלאנשים יש רגשות. הם חיים רק בשביל הרגשות. חיבה בין בני משפחה, אהבה בין גבר ואישה, אהבה להורים, רגשות, ידידות, עשיית דברים למען הידידות וכל דבר אחר, כל אלו קשורים לרגשות. אם אדם רוצה לעשות משהו או לא, הוא שמח או לא, אוהב או שונא משהו וכל דבר בחברה האנושית כולה בא מהרגשות האלה. אם לא תוותר על הרגשות האלה לא תוכל לטפח ולתרגל. אם אתה יוצא מהרגשות האלה אף אחד לא יכול להשפיע עליך. לב של אדם רגיל לא יוכל להשפיע עליך. מה שמחליף את מקומן של הרגשות זה חמלה שהיא משהו אצילי יותר". ("גואן פאלון" הרצאה רביעית, "שיפור השין-שינג")

עמיתים מתרגלים שואפים לטפח סביבה טהורה. כדי להציל יותר יצורים חיים, הדאפא דואגת לזאת שיהיו לנו יחסים שנועדו מראש. להיות חבר עמית לעבודה, שייך למערכת יחסי  עבודה, זה דבר חשוב לחברה הרגילה. לכן בעבודה אנו שותפים לעבודה ויש לנו מערכת יחסים של מנהל ושל מי שכפוף למנהל. הכפוף למנהל צריך לנהוג לפי סידור העבודה של המנהל ולבצעה כמיטב יכולתו. התייחסות למתרגלים כאל חברים וערבוב רגשנות בסביבתו של המתרגל תגרום לבעיות מיותרות. משום שאי טוהר נותן לרוע יתרון.

המורה אמר:

"מהו "לב עם סובלנות רבה"? כמתרגל, הדבר הראשון שעליך לעשות הוא להיות מסוגל לא להשיב מלחמה כשמכים או מקללים אותך – עליך להתאפק. אחרת, איזה סוג של מטפח תהיה? מישהו אומר: "האיפוק הזה באמת קשה לביצוע ויש לי מזג רע." אם המזג שלך אינו טוב, עליך לשנות אותו, כי מטפח חייב להיות סבלני. יש אנשים שיאבדו את מזגם אפילו כשהם מחנכים ילדים ופשוט צועקים עליהם ועושים סצנה. אין עליך להיות כך כשאתה מחנך ילדים ואין עליך עצמך להתרגז באמת. עליך לחנך את הילדים עם היגיון כך שבאמת תוכל לחנך אותם היטב. אם אינך יכול אפילו להתגבר על דברים קטנים ואתה יוצא מהכלים בקלות, איך אתה מצפה להגביר את הגונג שלך?" ("גואן פאלון" הרצאה תשיעית, "אנשים עם טבע מולד גדול").

להתרגז זה טבע דמוני. זה דבר שמתרגל צריך לסלק. יותר מאוחר הלכתי להתנצל בפני מתרגל א' וסיפרתי לו שמצאתי את ההחזקה שלי. אמרתי לו "בעתיד אחפש הכוח שבך". הוא חייך.

שבועיים לאחר מכן החלפתי את עבודתי. הזדמנת שנראתה מקרית הסירה את יחסי שותפות העבודה  ביני לבין מתרגל א', יחסים של מנהל והכפוף לו. לאחר הכל היה זה סידור כדי לחשוף את ההחזקה שלי. אני כל כך מודה למורה המציל והחנון.

זוהי התנסותי הראשונה אותה אני משתף ומעלה בכתב , אנא העירו בחמלה על כל דבר שאינו הולם.