ההחסרות שזיהיתי הודות לוועידה השביעית לשיתוף התנסויות באינטרנט

(Minghui.org)

אחרי שקראתי את המאמרים שפורסמו בוועידה השביעית לשיתוף התנסויות באינטרנט הרגשתי שתיקון הפא התקדם שלב נוסף. בשנה שעברה המאמרים עסקו בעיקר בנושאים הקשורים לעשיית שלושת הדברים היטב, ומאמרים מועטים בלבד עסקו בהבהרת האמת פנים אל פנים. השנה לעומת זאת, כמעט כל הכותבים שיתפו בהתנסויותיהם בהבהרת האמת פנים אל פנים.

אם כולם היו מסוגלים להיפטר מהפחד ולהבהיר את העובדות פנים אל פנים, לא היה מקום לרוע. כשהמורה אמר בפעם הראשונה שלהקת ה-Shen Yun תופיע בקרוב בסין, כמובן האמנתי למילותיו של המורה, אבל לא יכולתי לדמיין איך בכלל ניתן לעשות זאת. עם זאת, עכשיו אני מבינה טוב יותר. אם חוץ מקבוצה קטנה של אלמנטים רעים, כולם היו מעוניינים להקשיב למתרגלים שמבהירים את העובדות על דאפא, אז כמובן שללהקת ה-Shen Yun הייתה מקבלת היתר להופיע בסין.

מלבד הבהרת העובדות פנים אל פנים, רוב ההתנסויות בוועידה ציינו את החשיבות של שליחת מחשבות נכונות. להלן אני רוצה לשתף בהבנות שהגעתי אליהן בעקבות קריאת מאמרי הוועידה.

מאמר שבאמת עשה עלי רושם נקרא "לטפח בסביבת העבודה שלי ולהציל יצורים חיים" (http://www.clearwisdom.net/html/articles/2010/11/28/121661.html). המטפח, מורה בחטיבת ביניים, כתב: "כדי להבהיר את האמת לתלמידים, הייתי צריך לוודא קודם כל שהמורים מבינים את האמת על הדאפא. דיברתי עם המורים על הדאפא כשהם התאספו במקומות ציבוריים, כיוון שראשית, לא היה זמן לדבר עם כל אחד מהם בנפרד; שנית, הרגשתי שאין לי מה להסתיר לגבי טיפוח. מעבר לזה, קיוויתי שזה יעזור להם להתבייש פחות כשהם מקשיבים לאמת. אם המורים יבינו את האמת הם יוכלו לעזור להפיץ אותה. בסופו של דבר, באמצעות דיון פתוח על אי הבנות או על החששות שלהם, הם זכו להבנה טובה יותר של מהו הדאפא. זה עזר כששמעו אותי מבהיר את האמת לתלמידים שלהם או כשהם שמעו את התלמידים אומרים, "פאלון דאפא הוא טוב!"

גם אני מרצה, אבל עדיין לא הבהרתי את העובדות ישירות לסטודנטים שלי, אלא רק חילקתי עותקים של העיתון "אפוק טיימס" בהזדמנויות מתאימות או שנתתי להם כמה מאמרים בנושא. במכללה שבה לימדתי, הסטודנטים על פי רוב לא נשארים אחרי השיעור כדי לדבר עם המרצה, אז קשה למצוא הזדמנות להבהיר להם את האמת. אבל עכשיו אני חושבת שאני צריכה לשנות את הגישה שלי ולנסות קודם כל להבין את היחס של הסטודנטים שלי כלפי הפאלון דאפא. אם יש תלמידים שלא רוחשים כבוד לדאפא, אני מוצאת לנכון להבהיר להם את העובדות ישירות.

מאמר נוסף שריגש אותי נכתב על ידי שינג-שיו, מתרגל דאפא ממחוז הה-ביי בסין. כותרתו "להאמין באמונה שלמה במורה לי ובדאפא, לצאת החוצה כדי להציל יצורים חיים (http://www.clearwisdom.net/html/articles/2010/11/20/121514.html) והוא עוסק במכשולים שיש למלומדים ולאינטלקטואלים בלימוד הפא.

מחבר המאמר מייחס חשיבות רבה ללימוד הפא ומדגיש את הצורך להשתפר על בסיס עקרונות הפא. הוא תמיד חשב שלימוד הפא שלו היה טוב, ושהוא האמין במורה ובפא, אך בשנה האחרונה, הטיפוח שלו קפא על שמריו ומכשול לא ידוע עיכב אותו. פעם אחת, בזמן ארוחה, הוא שיתף עם בן משפחה, מטפח דאפא, לגבי הבעיה שלו. בן המשפחה אמר: "אתה לא צריך תמיד לנסות להגיע למסקנה. אתה לא צריך לחקור את הנושא. המורה אמר פעם שהדבר היחיד שאתה צריך לעשות זה לנהוג על פי מה שהוא אמר. אם המורה לא הסביר משהו, אתה לא תוכל למצוא את הסיבה, לא משנה כמה תנסה בעזרת דפוס החשיבה האנושית".

גם אני אקדמאית, ובזמן לימוד הפא, מבלי שהבחנתי בכך, תמיד השתמשתי בשיטות המחקר שאליהן אני רגילה. מסיבה זו, לימוד הפא שלי לא היה טוב בשנים האחרונות. במשך זמן רב, לא הצלחתי לראות את העקרונות העמוקים יותר של הפא ולפעמים אפילו נעשיתי חשדנית כלפי הפא. למרבה המזל, תמיד האמנתי שהמורה הרחום מציל יצורים חיים, וכך יכולתי להתמיד בטיפוח שלי. מהיום ואילך בהחלט אשנה את ההרגלים הרעים שפיתחתי בלימוד הפא.

מתרגלת אחרת שיתפה שמערכת היחסים שלה עם בעלה לא טובה, וזה הגיע לנקודה שמתוך זעם ושכרות, הוא רצה לחפור קבר ולקבור אותה. היא נרגעה, הסתכלה פנימה ומצאה את ההחזקות שלה. היא גילתה שבשנים הקודמות, כל המחשבות הכאוטיות שפיתחה טלטלו את ראשה כמו ים סוער. במשך זמן רב, היא לא הייתה ברורה לגביהם ואפשרה להם להתחזק, נשאה אותם על פני השטח אך ללא חמלה בליבה. היא הסתכלה החוצה, תוך התמקדות בחסרונות של אנשים אחרים ומבלי לטפח את עצמה. נהגה ברודנות כלפי בעלה, ללא חמלה בדבריה ולפעמים הייתה מתווכחת ורבה איתו. אבל הפעם, היא לא הטילה את האשמה על בעלה, אלא דיברה בשלווה. אז הוא הבין שכשהוא שיכור הוא במצב רוח מסוכן. היא שלחה מחשבות נכונות, ובאותו זמן גם שינתה את היחס המתנשא שלה בתוך הבית. היא התחילה לחשוב יותר על אחרים, דנה עם בעלה בנושאים גדולים וקטנים והחלה "להתייחס לאחר כאל אורח בבית". ככל שהשין-שינג שלה השתפר, כך בעלה התחיל להשתנות לטובה והסביבה בבית הפכה לרגועה. היא הבינה שלהסתכל פנימה ולטפח את עצמה הם המפתח להעלאת הגונג.

גם לי הייתה בעיה כזו - מערכת היחסים שלי עם בעלי לא הייתה טובה. בתור מרצה באוניברסיטה, אני מבלה את רוב הימים במחקר. אין לי הזדמנויות רבות להיפגש עם אנשים, לכן אני לא נתקלת בקונפליקטים רבים. אבל המכשול הגדול ביותר שלי בטיפוח הם הסכסוכים שלי עם בעלי. במשך תקופה מסוימת, הסכסוכים בייננו פרצו ללא הרף והרגשתי שאין לי שום דרך להתגבר עליהם. באמת לא ידעתי מה הבעיה וכיצד עלי לפתור אותה. כך זה נמשך עד שיום אחד סבתי התקשרה אלי ושאלה לשלומי אז סיפרתי לה על הבעיות ביני לבין בעלי. אחרי שדיברתי במשך כמה רגעים, הרמתי את ראשי וראיתי את הפא-שן של המורה לנגד עיני. פתאום הבנתי שהקונפליקטים עם בעלי נמשכו כי מפעם לפעם פרקתי את זעמי בפני סבתי. אחרי שמצאתי את שורש ההחזקה שלי, הרגשתי במהרה שגופי הופך לקל. מאותו זמן ואילך, החלטתי לא לדבר יותר על החסרות של בעלי עם אחרים. מאז, היחסים שלי אתו הפכו לשלווים.

הייתה לי גם הבנה חשובה לגבי שליחת מחשבות נכונות. כמעט כל מאמר בוועידה מעלה את החשיבות של שליחת המחשבות הנכונות. אחד מהם נקרא "אימות הפא עם מחשבות נכונות" http://www.clearwisdom.net/html/articles/2010/11/10/121345.html). כותב המאמר מספר שכשלמד את הוראות המורה לגבי שליחת המחשבות הנכונות מאוקטובר 2001, בתחילה הוא לא לגמרי קלט את המהות ורק דקלם את הנוסחאות. מאז הוא התמיד בשליחת מחשבות נכונות במשך 15 דקות בכל שעה. הוא שולח מחשבות נכונות הרבה מעבר לעשר פעמים ביום, כל יום.

הוא כתב: "עכשיו, כשאני שולח מחשבות נכונות, אף על פי שגופי חסר-תנועה, הכול בתוך גופי נמצא בתנועה. כשהמחשבה שלי באמת ממוקדת, אני לא מרגיש את קיומו של הגוף, רק את המחשבה על סילוק הרוע".

אף על פי שהוא לא יכול לראות דבר דרך העין השמימית שלו כשהוא שולח מחשבות נכונות, הוא מאמין שעצמת המחשבות הנכונות שלו חסרת גבולות, כי המורה אמר:

"המחשבות הנכונות של תלמידי הדאפא הן בעלות עוצמה חזקה" (יסודות להתקדמות במרץ II).

הוא עבר תקופה של עצלות שבה היה נרדם או יוצר מחשבות מבולגנות, או שכף ידו שאמורה להיות זקופה הייתה נשמטת במהלך שליחת המחשבות הנכונות. הוא הבין שברגע שהוא הרפה את עצמו, הרוע ניצל את הפרצות שלו, לכן אנו חייבים להתקדם מבלי לעצור ולא להיות מרוצים מעצמו או לחפש נוחות. ברגע שמופיע הלך המחשבה האנושי, אנחנו מיד לוקחים צעד אחורה.

זה באמת הקפיץ אותי לפעולה, כי גם אני מטפחת במצב נעול שבו אני לא יכולה לראות כלום, ולפעמים אני מפקפקת האם למחשבות הנכונות שלי יש עוצמה. מסיבה זו, בזמן שליחת המחשבות הנכונות, לעתים קרובות פשוט עשיתי את התנועות ושקעתי לתוך המחשבות מבולגנות לאחר זמן קצר. רק לאחרונה הבנתי את הבעיה, וכשקראתי את המאמר הזה הרגשתי שהוא מכוון ישירות אלי.

קריאת התנסויות של מתרגלים עמיתים יכולה לחזק את המחשבות הנכונות שלנו, לעזור לנו למצוא את ההחסרות שלנו ולהבין טוב יותר את התהליך של תיקון הפא. פעמים רבות המאמרים באתר קלירוויזדום טובים מאוד. מסיבה זו, כדאי שכולם יבקרו בקביעות באתר ויקראו את מאמרי הטיפוח של המתרגלים. בדרך זו, נוכל להשתפר הרבה יותר מהר.