סיוע למורה בתקופת תיקון הפא ומציאת שמחה בקשיים

(Minghui.org)

בשנת 1993 התחלתי לתרגל פאלון דאפא. ברצוני לדווח למורה על ההתקדמות בטיפוח שלי, ולחלוק את התנסויותיי עם מתרגלים עמיתים.

1. קבלת הפא דרך יחסים שנועדו מראש עם המורה

בהיותי ילד, שמעתי לעיתים קרובות סיפורים על אלים, בודהות, וטיפוח של נזירים. לאחר שהתנסיתי בעימותים בעת ששיחקתי עם ילדים אחרים, עם בריאות לקויה, והתעללות על ידי  אבי, חשתי עייף ומריר, וחשבתי שיהיה יותר טוב אם אהיה נזיר.

מיד לאחר שהמחשבה הזאת הופיעה, ראיתי את לבי הפועם תלוי ונוצץ בשמיים. מאז, חלמתי חלום חוזר ונשנה: בעודי רץ ורגליי באוויר, טאואיסט או נזיר מובילים אותי דרך הרבה הרים מפורסמים, מקדשים ומנזרים, ושם ראיתי אנשים רבים מתרגלים טיפוח. בכל אימת שעברתי ליד מקום כלשהו, כרעתי ברך על סף הדלת והתחננתי שיכניסו אותי, אך הדלתות היו תמיד סגורות. לעתים קרובות שאלתי את עצמי: מי יוכל להציל אותי? לאחר שהתחלתי לתרגל בפאלון דאפא, כל דלתות המקדשים בחלום שלי נשארו פתוחות. . בשנות ה-60, עקב מחלה הלכתי לראות נזירה אחת. היא גרה קרוב למקדש הפגודה הלבנה, שאלתי אותה למה אף אחד לא גר במקדש הכל כך יפה. היא צחקה, וכשהיא מצביעה לכיוון שער המקדש אמרה לי ברצינות, " פעם אתה היית שייך לשם."

בשנת 1992, גיסי הבכור, סבל מהִדָבקוּת בבטן, מקרה שלבית החולים לא היה פתרון. באותו עת, אחת האחיות שלי סבלה מלידה ממחלת לב וחייה היו בסכנה. משפחתנו חיפשה מרפא בכל מקום. בשלב מסוים, מישהו הפנה את אחותי הבכורה לאדם בן-אלמוות, שהאמונה הייתה כי הוא מסוגל לרפא כל מחלה. כשמצאה את האדם הזה וסיפרה לו על המצב, הוא אמר לה, "הכל בסדר עכשיו, את יכולה לחזור". היא עזבה עם ספק כלשהו, אבל כשחזרה הביתה, גיסנו וגם אחותנו הבריאו באמת - זה היה קסום.

יום אחד כשהלכתי לבית אחותי הבכורה, בן האלמוות הגיע לביתה. כשהוא נכנס לחדר עינינו נפגשו, כל גופי רעד, ומוחי התרוקן. הוא היה גבוה ואור זרח ממנו, מיד הרגשתי שהוא חלק ממשפחתנו. היה זה המורה הנכבד שלנו. האדם שחיפשתי כל חיי.

המורה העביר לנו את שיעורי הפא, אני נכחתי בהרצאותיו פעמיים. כאשר הספר "ג'ואן פאלון" הוצא לאור לראשונה הספרים היו נדירים והמורה נתן לי עותק של הספר. למרות שלא הייתה לי השכלה רבה, קראתי בספר יום ולילה. זיכרון החוויה הזאת עם המורה שנקבעה מראש חקוק בליבי לנצח וסיפק לי תמיד עידוד להיות שקדן ונחוש בדרך הטיפוח.

2. גופי טוהר באמצעות התרגול

בעבר הייתי חלש מאוד והיו לי מחלות רבות, כולל מחלות קיבה, מחלת כליות, וכאבי ראש כרוניים. ניסיתי סוגים רבים של טיפולים, אך דבר לא עזר. לאחר שהתחלתי לתרגל בפאלון דאפא, המורה טיהר את גופי. כל המחלות האלה נעלמו, והפכתי לגבר חזק.

פעם עסקתי ברציפות בעבודה השייכת לתיקון הפא במשך ארבעה לילות ללא שינה. בבוקר לאחר הלילה הרביעי כשחזרתי הביתה, חשבתי לנוח. אך, אשתי אמרה לי שזה הזמן לאסוף את תפוחי האדמה בשדה, לכן הלכתי ועשיתי זאת. ואז הגיעו 10 טון של לבני פחם שרכשנו, הנחתי אותם במחסן. עבדתי כל היום. כאשר סוף סוף בסביבות השעה 10 בלילה התיישבתי על כיסא ונחתי, הזכרתי לעצמי שאני לא יכול ללכת לישון, בגלל שהייתה לי עבודת דאפא לעשות באותו הלילה. אכלתי, חטפתי תנומה קצרה ועזבתי את הבית בחצות. כשחזרתי הביתה מוקדם בבוקר, האופניים שלי נסעו כל כך מהר, ההרגשה הייתה כמו חץ שעף. הגוף שלי הרגיש קל ומאד נוח.

בהשוואה לאייך שהייתי לפני שנעשיתי מתרגל, אני אדם חדש. כל האנשים שהיו עדים לשינוי שחל בי ציינו כי פאלון דאפא הוא דבר פלאי.

3. המורה רומז על הגמול הקארמתי שלי

ללא כל סיבה, אבי התייחס רע לילדיו. אפילו כשהפגנו כיבוד אב ואם הוא הציק לנו, למרות שנתנו לו כסף, או קנינו לו דברים. חשתי שזה לא הוגן ושמרתי לו טינה.

לאחר שהתחלתי לתרגל בדאפא, הבנתי את עקרונות הגמול הקארמתי והיחסים הקבועים מראש מהחיים הקודמים. עם זאת, כאשר ניסיתי לשנות את המצב עם אבא שלי, לא הייתה לזה השפעה רבה. בליבי עדיין התלוננתי. המורה וודאי ראה זאת ושלח לי רמזים בחלומות. ראיתי את עצמי לובש חלוק מוזהב עם שריון, בעת שישבתי על כיסא כששוט אדום בידי. לפני עמד סוס יפהפה. משרת מבוגר בשנות ה- 60 לחייו כרע ברך כדי לשמש כמדרגה. התרוממתי, ניגשתי לשם ודרכתי עליו. ואז הוא קם ברעד והושיט לי את המושכות. דהרתי קדימה כ-10 מטרים והסתובבתי. המשרת עמד ברוח ומבט עצוב על פניו, מנופף לעברי. כאשר הסתכלתי היטב, הייתי המום: זה היה אבי.

כאשר התעוררתי חשבתי על החלום שלי, הבנתי הכול. חבתי חוב לאבי, מאחר שגרמתי לו סבל רב בחיים הקודמים. אולי הוא סבל אצל משפחתי במשך כמה מגלגולי החיים הקודמים שלו, וזאת יכולה להיות הסיבה שבחיים האלה הוא מרגיש כי ילדיו לא מתייחסים אליו טוב. זה פשוט גמול קארמתי. מאז, אין לי שום תלונות עליו. אני מתייחס אליו עם סטנדרטים של מתרגל ומקווה שהחסד האינסופי של הבודהא יהפוך יחסים גרועים שנחרצו מראש לפתרון רחום. המורה אפשר לי להבין את העקרונות האלה ביסודיות.

4. טיפוח פנימה ואיזון היחסים עם המשפחה

כל המתרגלים יודעים שזה לא קל לעבור מצוקות בין בני המשפחה. כך היה גם עם משפחתי. לפני שהתחלתי לתרגל בדאפא, רבתי עם אשתי לעיתים קרובות. מכיוון שהיה לי מזג רע, אשתי וילדיי פחדו ממני. לאחר שהתחלתי לטפח, התהפך המצב, וכך עכשיו אשתי מפריעה לי לעיתים קרובות ולא מאפשרת לי לטפח. לפעמים היא לוקחת ומחביאה את ספרי הדאפא שלי או זורקת את חומרי הדאפא. כדי שלא יהיה לי זמן לתרגל, היא מארגנת עבורי הרבה עבודות בית. פעם נעלה את האופניים שלי ולא הרשתה לי להשתמש בהם.

בהתחלה, חשבתי שאלו הם קשיים כדי שאשפר את השין-שינג שלי או שהם קשורים לקארמה שלי. ניסיתי לטפל בהם היטב מבלי להיאבק או להתווכח, אבל עדיין הרגשתי כעס, והדברים עדיין לא השתפרו לאחר זמן רב. באמצעות לימוד הפא, הוארתי לכך שייתכן שאשתי מתומרנת על ידי הכוחות הישנים כדי להפריע לי, אז אני צריך לחסל את כל גורמי הרוע המתמרנים אותה במקום לשאת אותם באופן פסיבי. רציתי להיות מסוגל לתרגל בגלוי בבית שלי.

כדי שאשתי לא תבצע יותר פשעים נגד הדאפא החלטתי לשנות את המצב. שלחתי מחשבות נכונות חזקות כדי לסלק את כל גורמי הרוע שתמרנו אותה והפריעו לטיפוח שלי. באותו הזמן, חיפשתי פנימה כדי למצוא היכן אינני מתנהג נכון. לפעמים, לא הייתי חושב על הדברים מנקודת המבט שלה, ותמיד חשתי שהדברים שאני צריך לעשות צריכים להתבצע קודם. יחסי אליה היה קר, ולא היה לי מה לומר לה מלבד דברים על הטיפוח שלי. ולכן חשה שהיא מוזנחת, ולא הייתה שום חמימות בבית.

המורה אמר לנו:

"בכל הסביבות עלינו להיות טובים ונדיבים לאחרים, שלא לדבר על בני משפחתנו. עלינו להתייחס לכל אחד באותה דרך. עלינו להיות טובים להורינו ולילדינו ולהתחשב באחרים בכל מובן. לב כזה הוא לכן לא אנוכי והוא לב של נדיבות וחמלה." (ג'ואן פאלון)

ברגע ששיניתי את היחס שלי כלפי אשתי ובהדרגה חיסלתי את ההחזקה לאנוכיות, לאחר זמן מה, גם אשתי ממש השתנתה. כאשר הייתי שוכח, הייתה מזכירה לי לשלוח מחשבות נכונות. כאשר בכירים מוועדת המגורים המקומית ניסו להטריד אותי, עזרה לי להיפטר מהם. כשהייתי עוזב את הבית כדי לעשות עבודת דאפא, הייתה מזכירה לי להיות זהיר ולחזור הביתה מוקדם. האווירה בבית השתנתה. הבנתי כי רק מחשבות נכונות יכולות ליצור פעולות נכונות ושההתבוננות פנימה היא המפתח.

 5. קיום נדרים והצלת יצורים חיים

כל מתרגל בתקופת תיקון הפא יודע שמשימתו היא לסייע למורה בתיקון הפא והצלת יצורים חיים שהן בעצם הנדרים ההיסטוריים שלנו. לפיכך רציתי לאפשר ליותר אנשים ללמוד את האמת על פאלון דאפא.

תחילה, לא היו לי שום חומרים. יום אחד כשראיתי כרזות דאפא על קיר עלה במוחי רעיון, לגלף מילות הבהרת אמת על חותמת גומי ולהשתמש בזה כדי להדפיס אינפורמציה על הקירות. גילפתי את המילים "פאלון דאפא הוא טוב!" ו "אמת, חמלה, סובלנות הוא טוב!" על גומי או קצף קשיח ולאחר מכן הדפסתי את המילים האלה על הקירות. בחלוף הזמן, שיפרתי את הטכניקה. התוצאה הייתה טובה.

מאוחר יותר הפקנו חוברות ועלונים של הבהרת אמת, וספרונים של "תשעת הדיונים אודות המפלגה הקומוניסטית". ההחזקה שלי לפחד סולקה בתהליך של הפצת החומרים. מיד לאחר שהנחתי את החומרים על פתח דלתו של מישהו בפעם הראשונה, נתקלתי בשני שוטרים לפניי ושניים מאחוריי. לא נמלטתי, אלא שלחתי מחשבות נכונות כדי לחסל את הרוע. הזכרתי לעצמי לא לפחד. לאחר שלבי נרגע, כבר לא ראיתי אף אחד מהשוטרים. הבנתי שזו הייתה הפרעה. מצב מסוג זה קרה ארבע פעמים. לאחר זאת ההחזקה שלי לפחד נמוגה.

בתחילה, הלכתי בעיקר לאזור הכפרים כדי להפיץ את חומרי הבהרת אמת. פעם נשאתי תיק גדול עם חומרים (חומרי הבהרת אמת, המת'). לאחר הליכה של כ-2.5 קילומטרים מביתי, עלתה בי מחשבה שאולי אקח מונית. תמיד היו מוניות רבות על הכביש, אבל באותו בוקר לא עברה אף מונית. לכן חשבתי שאני פשוט צריך לחזור. באותו רגע, בת-קול שאלה אותי, "האין זה קשה? האם אינך עייף? האם זה שווה את זה?" נבהלתי, אבל השבתי מיד: "זה לא קשה ואני לא עייף. לסייע למורה בתיקון הפא הוא דבר ששווה לעשותו". וכך הלכתי במשך יותר מ-11 שעות במשך כל הלילה. שלפוחיות דם גדולות נוצרו על העקבים שלי. אחרי שחזרתי הביתה, נרדמתי מיד. ואז ראיתי את המורה מודט כשהבעה הרמונית על פניו, וגופו היה זוהר ונוצץ. התעוררתי לאחר חמש דקות בלבד, אבל חשתי שגופי נינוח וכל עייפותי נעלמה, התחלתי לבצע את התרגילים. זה היה ממש כמו שהמורה אמר,

"מצא אושר בתוך מצוקה" ("הונג יין", "לחשל את הרצון") (תרגום זמני)

בזמן שחילקתי חומרים, חשבתי שעליי לצייר מילות הבהרת אמת על הקירות כדי לתת לאנשים לדעת שפאלון דאפא הוא טוב. לכן רכשתי מכחול וצבע שמן וצבעתי "פאלון דאפא הוא טוב!" ו-"אמת, חמלה, סובלנות הוא טוב!" על הקירות. התוצאה הייתה טובה.

מאוחר יותר, רציתי לצבוע שלטים גדולים יותר, אבל ציור באופן ידני היה איטי מדי. ניסיתי לצבוע בתרסיס עד שהשגתי תוצאות מוצלחות. צבעתי על כל בניין בעירי הקטנה "פאלון דאפא הוא טוב!" ו-"אמת, חמלה, סובלנות הוא טוב!". תמיד שלחתי מחשבות נכונות בזמן שצבעתי וביקשתי מהמורה ומהאלוהויות הישרות לעזור לי. שלחתי מחשבות נכונות כדי שמצלמות האבטחה של הבניינים לא יוכלו לתפוס אותי. מכוניות משטרה חלפו על פניי מספר פעמים, אבל הן לא הבחינו בי. הבנתי שכאשר יש לנו פעולות נכונות עם המחשבות הנכונות שלנו, המורה והאלוהויות הישרות תמיד יהיו שם להגן עלינו.

צבעתי גם מילות הבהרת אמת עם פונטים ממש גדולים על בניינים רבים וסלעים גדולים לאורך הכבישים, כדי שהעוברים ושבים יוכלו לראות אותם ממרחק. כעת, ברדיוס של 50 קילומטר, כמעט על כל הבניינים כתובים המשפטים "פאלון דאפא הוא טוב!" ו-"אמת, חמלה, סובלנות הוא טוב!". אני מקווה שכל האנשים בעירי ועוברי האורח יקראו ויזכרו אותם.

כשנקרו לי הזדמנויות הבהרתי את האמת לאנשים פנים אל פנים, כמו למשל במפגשים המשפחתיים. פעם היה אירוע גדול בבית של קרוב משפחה. החדר היה מלא אנשים, חשבתי שזו תהיה הזדמנות טובה להבהיר את האמת, אבל לא ידעתי איך להתחיל. מיד לאחר שעלתה בי מחשבה זו, המורה עזר לי. קרוב משפחה ראה אותי ואמר, "דוד, אתה מתרגל פאלון גונג, בוא וספר לנו על זה". בחדר השתרר שקט, ואני התחלתי להבהיר את האמת, מהתועלות לבריאותו של האדם כתוצאה מתרגול בדאפא ועד להתפשטות הדאפא ברחבי העולם, ועד לרדיפה וקצירת האיברים ממתרגלי פאלון גונג בסין והחקירה הבינלאומית על הפשעים הללו. לאחר מכן, חשבתי שגם האנשים שהיו באוהל בחוץ צריכים ללמוד את האמת. ואז הגיע קרוב משפחה ואמר, "בוא נלך לאוהל", הבהרתי את האמת גם שם. למחרת קרוב משפחה אמר לי: "היית כל כך אמיץ. האם ידעת שמפקד משטרה היה בין קרובי המשפחה באירוע אמש? כמה אנשים חשבו לדווח עליך אבל הוא עצר אותם". אמרתי: "הוא גם חיים שיש להצילם. מכיוון שהוא הבין את האמת, הוא לא יעשה דברים רעים".

6. הסכנה התמוססה עם מחשבות נכונות ופעולות נכונות

ערב אחד לאחר שחילקתי חומרים בכפר, איש אחד משך את התיק שלי ועצר אותי מלהמשיך. ואז הגיעו כמה אנשים ושלחו אותי לתחנת המשטרה. אולם, הם לא יכלו למצוא עלי חומר ואמרו לי ללכת ישר הביתה. שלחתי מחשבות נכונות, כיוון שהבנתי שהם מנסים להפעיל עלי תכסיס ויעקבו אחריי בדרכי הביתה. כאשר עזבתי את תחנת המשטרה, הלכתי לאורך הכביש בהליכה רגילה, וכשראיתי שאף אחד לא היה מאחורי התחבאתי בשדה תירס. כעבור כמה דקות שני רוכבי אופנוע הופיעו והרוכבים רטנו שאינם יכולים למצוא את האדם. אחרי שהם עזבו חזרתי הביתה בשלום. הבנתי שכשראיתי כמה אנשים חשודים בזמן הכניסה לכפר ולא שלחתי מחשבות נכונות הרוע ניצל את הפרצה וניסה לרדוף אותי. זה היה שיעור טוב.

בערב אחר הלכתי לכפר כדי לתלות כרזות וראיתי כמה אנשים עוקבים אחריי. לא היה לי היכן להסתתר לפיכך השתופפתי למרגלות קיר. יהיה קשה להתחבא לאורו של הירח הבהיר. ביקשתי מהמורה ומהאלוהויות הנכונות והישרות לעוור את עיניהם של האנשים האלה כדי שלא יראו אותי. הם חלפו לידי והמשיכו ללכת עד שהגיעו לדרך ללא מוצא. בדרכם חזרה בגדיהם ממש נגעו בשלי אבל הם עדיין לא הבחינו בי. כשהייתי בדרכי הביתה ראיתי שני שוטרים על הכביש הראשי. עשיתי עיקוף וירדתי לדרכים צדדיות, תליתי כרזות לאורך כל הדרך תוך כדי שליחת מחשבות נכונות. כאשר התקרבתי לביתי ניידת משטרה חנתה בצומת ולכן עשיתי שוב עיקוף. כל הלילה התמודדתי עם הרוע וידעתי שהמורה והאלוהויות הנכונות והישרות הגנו עליי.

בפעם אחרת כשעמדתי לצאת לכפר לעבודת הבהרת אמת, שמעתי בת קול שאמרה לי: "סכנה". למרות זאת לא הוארתי לאזהרה וחשבתי שעליי ללכת ויהי מה. היו לי החזקות לעשיית דברים והתפארות, הרוע ראה את הפרצה שלי. בזמן שהפצתי חומרים, כלב נבח, ושני אנשים יצאו החוצה ושלחו אותי לתחנת המשטרה. מיד התחלתי לשלוח מחשבות נכונות כדי להשמיד את הרוע שהפעיל את האנשים האלו וכדי לא לאפשר לרוע לרדוף אותי. הבנתי שהייתה לי פרצה אבל ידעתי שהמורה והפא יכולים לעזור לי.

השוטרים כבלו אותי באזיקים לצינור חימום וחקרו אותי למקור החומרים. כאשר סירבתי לענות להם הם הצליפו בי עם חגורות. שוטר אחד הוציא מהתיק שלי את "תשעת הדיונים אודות המפלגה הקומוניסטית" והחל לקרוא בו. שלחתי מחשבות נכונות כדי לאפשר לו להבין את האמת. אחרי זמן רב הוא אמר: "המפלגה הקומוניסטית רעה". בדיוק אז נכנסה אישה אחת ואמרה לשוטרים: "מתרגלי פאלון דאפא הם אנשים טובים תנו לו ללכת." ראיתי שחיים אחרים כבר הבינו את האמת וניצלו; לאישה זו יהיה עתיד בהיר. הבנתי שמה שאני עושה הוא להציל אנשים וזה דבר קדוש. נהייתי יותר בטוח בכך שעליי לעזוב את תחנת המשטרה ולהמשיך לסייע למורה בתיקון הפא והצלת עוד אנשים.

במקביל התחלתי לחפש פנימה. היו לי את ההחזקות לעשיית דברים ולהתפארות. הייתה לי גם את המנטאליות לתחרותיות, לא דיברתי עם השוטרים באדיבות אלא התווכחתי איתם. אי לכך תיקנתי את עצמי והתחלתי לספר להם את העובדות לגבי הפאלון דאפא ולגבי זאת שמעשים טובים מביאים גמול טוב, ומעשים רעים מביאים קארמה. סירבתי לשתף איתם פעולה ברדיפה. שוחררתי לאחר 15 יום. אחרי האירוע הזה הוארתי לכך שכל החזקה בודדת יכולה להיות מנוצלת על ידי הרוע. כל המחשבות שלנו צריכות להיות נכונות ולפי הפא כדי שנוכל לעשות היטב את עבודת הדאפא.

7. מציאת אושר בינות מצוקה

במהלך עשר השנים האחרונות של הטיפוח למדתי את הפא לעתים קרובות, בצעתי את התרגילים במהלך היום ואת עבודת תיקון הפא עשיתי בלילה. חזרתי הביתה לפני עלות השחר ולפעמים לא ישנתי למשך ימים ולילות אחדים. בהתחלה חשתי עייף ורדום אבל כאשר חשבתי על כל הדברים שצריכים להיעשות כדי להציל את יצורים חיים וכדי להגשים את הנדרים שלנו, לא חשתי בצורך לישון ותמיד הרגשתי בחוסר זמן. נשארתי לישון בבית רק ללילות שבהם ירד שלג או ירד גשם. כל לילה רכבתי על אופניי כ-30 קילומטר, לא לקחתי לי אפילו יום חופשה אחד. חוויתי קור, חום, צמא ורעב, והיה עליי למצוא דרכים כדי להימנע מרדיפה. הייתה זאת באמת סביבה קשוחה. אבל, גם חשתי אושר עמוק בינות המצוקה.

פעם איבדתי את דרכי בכפר מרוחק לאחר שכבר חילקתי את חומרי הבהרת האמת. לא היה אף אחד בסביבה, לכן ביקשתי מהמורה: "המורה, אינני מצליח למצוא את דרכי הביתה, עזור לי בבקשה". פתאום ראיתי את המורה מרחוק, ורצתי לעברו. המורה הוביל ואני הלכתי אחריו. לאחר כ-40 דקות, המורה נעלם. מצאתי את עצמי על הדרך הנכונה שידעתי שתוביל אותי בחזרה הביתה. המורה הוביל אותי אל הדרך הזאת. לחצתי את ידיי מול החזה (בתנוחת הא-שי) בהתרגשות ודמעות בעיניי.

בערב אחר הגעתי לכפר קטן שהיו בו כשני תריסרי בתים. לכל משפחה היו כלבים. שלחתי מחשבות נכונות כדי לסלק את הפרעת הרוע כדי שהכלבים לא ינבחו או ינשכו. כאשר פתחתי את דלת אחד הבתים כלב ניגש אלי וקבל את פניי בברכה. השארתי ספרון של "תשעת הדיונים אודות המפלגה הקומוניסטית" וחוברת הבהרת אמת ועמדתי לצאת כשראיתי את הכלב מרים את החומרים בפיו ולוקח אותם לתוך הבית. לבי התחמם ובכיתי. גם הכלב הוא יצור חי, וייתכן שחיכה לרגע זה במשך גלגולי חיים רבים. הוא מיקם את עצמו טוב. באותו רגע הבנתי את המשמעות העמוקה של הצלת היצורים החיים, כי כל דבר ביקום הזה צריך להינצל, כולל בעלי חיים וצמחים.

הייתה לי התנסות נוספת שאינני יכול לשכוח. אחת מהשכנות שלי סבלה מסרטן השד. בחייה עשתה הרבה דברים רעים, ולא נותר לה זמן רב לחיות. רציתי שהיא תלמד את האמת על פאלון דאפא, אבל פחדתי שהיא לא תרצה לקבל את חומרי הבהרת האמת, אם אתן לה אותם באופן אישי. לכן, הכנסתי שלוש חוברות הבהרת אמת למעטפה והשארתי אותה בביתה. היא קראה את החוברות בעוד היא סובלת מכאבים, ולאחר שקראה את שלושתן נפטרה. לאחר זמן מה, ראיתי אותה בחלומותיי. היא נשאה תיק גדול. כשפתחה את התיק שלה, היו בו ארבעה תיקים יותר קטנים בפנים. היא אמרה לי: "שלושה מהם היו ממך. האם אתה רוצה אותם בחזרה?" השבתי, "לא, את יכולה לשמור אותם". היא לקחה אותם בשמחה. הבנתי מכך ששלושת התיקים הקטנים היו שלושת העלונים שנתתי לה, והיא התייחסה אליהם כאל דברים טובים.

הדבר המשמח ביותר עבור מתרגל הוא לראות יצורים חיים ניצלים. במסע הטיפוח שלי במשך השנים האחרונות, למעט ביצוע עבודות את הבית השתמשתי ברוב זמני לעשות את שלושת הדברים. הלב שלי נחוש לטפח, ואני מחשל את עצמי בפא ובטיפוח. כאשר אני עוסק בעבודות דאפא אין לי כל מושגים אנושיים ולבי טהור. למרות שאני ישן לעתים רחוקות, אני לא מרגיש עייף. אני יודע שהמורה נותן לי אנרגיה ומגן עלי. לפעמים כשהייתי נרדם מוקדם בבוקר, הייתי רואה את המורה מחייך אלי כשהוא מראה את הדאגה שלו וחוסר הרצון שלו להעיר אותי. אולם מיד הייתי קם וממשיך בעשיית שלושת הדברים.

התנסיתי בדברים רבים, עמדתי מול סכנה, סבלתי מצוקות, חוויתי התרחשויות פלאיות ומצאתי המון אושר במהלך הטיפוח שלי. ברצוני להזכיר למתרגלים עמיתים להיות יותר שקדנים. הבה נזכור את לימודי המורה, נמלא את הנדרים הפרהיסטוריים שלנו, נציל בחמלה יצורים חיים ונגיע לשלמות.

הצביעו נא על כל דבר שאינו הולם.