התנסויותיי בטיפוח בעת קידום השן יון לחברה הגבוהה בארה"ב (חלק שני)

(Minghui.org)

הוקרא בוועידת פאלון דאפא לשיתוף התנסויות בוואשינגטון די סי 2010

לחלק הראשון

אנשים רבים החלו להכיר את מופע השן יון כמופע ברמה גבוהה באמצעות פרסומות בתקשורת שלנו ובדיוור ישיר. אבל למה מכרנו כרטיסים מעטים כל כך? היות ורבים מהאנשים האלה נשלטים על ידי הגורמים של הכוחות הישנים שאינם רוצים שיינצלו. לכן אנחנו כתלמידי דאפא מסלקים ביעילות את ההפרעה כאשר אנו באופן אישי מדברים עם האנשים האלה ומבהירים להם את האמת. הכוחות הישנים לא מעזים להפריע לנו כאשר אנו מנסים להציל אנשים. בכל זאת כמות האנשים שאנו מסוגלים ליצור קשר איתם, מוגבלת מאד, אם המחשבה שלנו להציל אנשים טהורה אז,

"אם לתלמידים יש שפע של מחשבות נכונות, למאסטר יש הכוח להפוך את הגאות". ("הקשר בין המורה לתלמיד" "הונג ין II") (תרגום לא רשמי)

וכך ההשפעה תתעצם. באותו הזמן, תהליך זה הוא הזדמנות המוענקת לנו על ידי המורה כדי להשתפר במהירות ולבסס את עצמנו כתלמידי דאפא.

בתהליך של הבהרת האמת לחברה הגבוהה, גיליתי הרבה מהחזקותיי, כולל אלה שהיו חבויים עמוק בתוכי. רק כשסילקתי אותם והמשכתי להשתפר יכולתי לבצע משימות אלה בצורה יותר טובה. כדוגמה אביא את חוסר הביטחון שלי. לפני כשלוש שנים התחלתי לעבוד אצל המעסיק הנוכחי שלי. לפני כן עבדתי בסביבת טכנולוגיית מידע שקטה. בחברה זו מוניתי לעבודת ניתוח במחלקת השיווק. מצאתי שכולם סביבי היו די פטפטנים. הם דיברו אפילו יותר מהאמריקני הממוצע, וכולם דיברו יפה מאוד. כל יום היו מדברים אחד עם השני ומספרים בדיחות. מאחר ולא יכולתי להבין אותם לגמרי וגם לא ידעתי הכל על האופן והטון של השפה האנגלית, תמיד פחדתי לומר משהו שלא ראוי, דבר העלול להוביל לאי הבנות. לכן חששתי להצטרף לשיחות שלהם. אבל גם הייתי צריכה להיות מנומסת, ולכן לא יכולתי לעשות דבר, מלבד להקשיב להם בשקט. סבלתי לא מעט.

על פני השטח היה זה מחסום של השפה והתרבות, ולא יכולתי לעשות פריצת דרך. אבל למעשה זו הייתה הבעיה שלי. הסתכלתי פנימה, וגיליתי מנטליות של הגנה עצמית חבויה עמוק והחזקה של יהירות. פחדתי להתמודד עם ההחסרות שלי, ולכן לא יכולתי לפתוח את לבי. בחיפוש יותר לעומק, גיליתי שהייתי מרוכזת בעצמי, ולפיכך לא תמיד יכולתי להתמקד באחרים, ולחשוב ולהסתכל בנושאים השונים מנקודת המבט שלהם. לכן, לא גם יכולתי לקיים מערכת יחסים יותר עמוקה עם האחרים. למעשה האנוכיות הבסיסית חסמה אותי. אילו יכולתי להבין שכל ישות חיה שאני פוגשת עברה דרך אלפי שנים של גלגולים, ולבסוף להיוולד בתקופה זו, לו יכולתי להבין כל הזמן שתוכנן עבורם שוב ושוב להיפגש עם תלמידי דאפא שהם קבוצת מייצגת קטנה מאוד של כל היצורים החיים, ונתקלו בהזדמנות להינצל: אילו יכולתי באמת להבין את הדברים האלה, האם יכולתי שלא להרפות את עצמי, לפגוש אותם פנים אל פנים ולנסות להציל אותם? בניסיון להרפות את עצמי התחלתי בשינוי התלבושות שלי. ניסיתי להתלבש קצת יותר יפה וללמוד קצת מיומנויות של איפור. שיניתי את ההרגל שלי של הזנחת הדברים הקטנים והקדשתי תשומת לב לנימוסים שלי, כך שאהיה יותר מקובלת בחברה הגבוהה הזו. במקביל, גיליתי שעקב השדה הרחום של תלמידי דאפא, כאשר אנשים רגילים הסתובבו איתנו, הם חשו יותר בנוח, וגם הרגישו שאנחנו ראויים לאימון. למרות שאנחנו שונים מאוד מהם, אנחנו כאן כדי להציל אותם, דבר שלו חיכו מאות ואלפי שנים. כאשר הצגנו להם את השן יון, הם הבינו זאת בעומק נפשם, והחלק המודע שלם בעצם השתוקק לזה.

למרות שעדיין אינני יכולה להשתלב לגמרי בחוגים שלהם, ככל שאני מנסה יותר, כך אני משוכנעת שזה שווה לנסות ולהיות יותר בטוחה בעצמי. כיום אני מאוד שמחה לפגוש אותם ולספר להם על השן יון. הגעתי גם להבנה שבשלוש השנים האחרונות, עם סוג הסביבה שאליה נקלעתי עקב עבודתי בחברה שבה אני עובדת, למדתי הרבה בלי לדעת זאת. לאחר זאת התחלתי להבין שלאורך כל הדרך, המורה הכין אותי לעשות את הדברים שאני אמורה לעשות היום בתיקון הפא. הכל כבר שם עבורי. זה רק עניין של באם אוכל לעשות פריצת דרך עם המחשבות הנכונות שלי, לטפח את עצמי היטב, לעשות את הדברים שאני אמורה לעשות.

חשוב גם לנסות לשמור על הקשר עם האנשים אותם אנו פוגשים ועם הזמן להפוך להיות איתם חברים טובים. גיליתי שכאני מסוגלת להגיע לאנשים שאני צריכה להכיר, כולם יכלו לעזור לנו במידה רבה מאד. חלקם הכירו לנו יותר אנשים, וחלקם סיפקו לנו מידע חשוב ועצות ליוזמה. לפני שנתיים פגשתי מנכ"לית תיאטרון ויצאנו לארוחה. הפעם פשוט טלפנתי אליה והיא הייתה מוכנה לעזור והציגה אותנו לחברת יחסי ציבור טובה מאוד. אדם אחר היה מנהל של חברת אמנויות, ומתרגל הזמין אותי לאכול איתם. באותו זמן לא חשבנו שמסד נתונים זה יעזור לנו כל כך ולא הקדשנו לזאת תשומת לב מיוחדת. לעומת זאת השנה, מצאנו שתוכנית מסד הנתונים הזה יכול לספק לנו את כתובות של אנשים אשר עשויים מאד להתעניין לראות את המופעים שלנו. למעשה, לכל דבר שאנחנו עושים יש סיבה והכל מתוכנן בקפידה.

עם זאת עבורי היה זה אתגר לכונן ולשמור על קשר אישי עם אנשים רגילים. זה דורש הרבה זמן – ומה שחשוב יותר - סבלנות. זה דרש ממני להתבונן יותר באחרים, ולדאוג לאחרים. אם מסתמכים רק על ההשפעה לטווח קצר, מאוחר יותר, ככל הנראה נצטרך להקדיש יותר זמן ואנרגיה. אם נוכל לשמור על קשר עם אנשים אלה, אז אנחנו מניחים את היסודות למופעים שלנו לשנה הבאה. למעשה, עבורי זה גם מבחן כדי לראות אם אני מייחסת חשיבות רבה מדי לדברים שאני עושה והאם יש בליבי מספיק מקום.

היה לנו פעם ביתן לקידום השן יון. מיד לאחר הקמתו, אישה מערבית הגיעה וצפתה בווידיאו הצגת ההקדמה. היא סיפרה לנו שהיא קיבלה את הודעת הדואר שלנו וחשה שזה היה משהו טוב מאוד, לכן קנתה כרטיסים. היום במקרה ראתה אותנו שוב. לאחר שצפתה בווידיאו הצגת ההקדמה במשך כמה דקות, התרגשה עד דמעות. ידעתי שצריך להיות לה קשר גורלי חזק. כעבור כמה ימים, חשבתי שאולי היא תוכל לעזור לנו לקדם את השן יון בחוגים שלה. אז התקשרתי אליה והיא שמחה מאוד להכיר לנו עשרות ארגונים. מאוחר יותר היא גם תכננה עבורי פגישה בארוחת צהריים עם אנשים שחשבה שעשויים לעזור לנו. אחרי שראתה את המופע, שלחה לי הודעת דוא"ל וכתבה שזה היה כל כך יפה שזה הביא אותה פעמיים לבכי. היא אמרה שהשן יון גרם לה לראות סצנות שהיא יכולה לראות רק בגן עדן, וכי לעולם לא תהיה מסוגלת לראות אותם על פני כדור הארץ. הזמנתי אותה לארוחת צהריים איתנו במטרה לקדם את מערכת היחסים שלנו.

אנחנו בעצם רק מתחילים להציג בשיטות שונות את השן יון לחברה הגבוהה, וכיום יש לנו כמה מערכות קשרים עם אנשים מהחברה הגבוהה. אבל במשך תהליך זה אנחנו משתפרים. בתהליך זה של הצלת אותם יצורים חיים שלהם יחסים שנקבעו מראש, אנו הופכים להיות יותר בשלים ויותר מנוסים בעשיית דברים, וכיצד לעשותם היטב.

אני מודה למורה שנתן לי את ההזדמנות להשתתף בקידום השן יון, ואני מודה למורה על ההצלה הרחומה שלו. כתלמידת דאפא, היה זה הנדר שלי להגשים את מה שהמורה רצה שיבוצע ולסייע למורה בתיקון הפא.