היום התקשרתי, אחרי כמה שנים, לבחורה שטיפחה ותרגלה זמן מסוים בפאלון דאפא מתוך אמונה חזקה והבנה עמוקה. הפעם הראשונה שהיא נפגשה בפאלון דאפא הייתה בצעדה של מתרגלי פאלון שהתקיימה בבאר שבע לקראת וועידת הפא הישראלית בסוף 2002. עצרנו להפסקת  צהריים מול הקניון והיא ראתה את המתרגלים בחולצות הצהובות עם השלטים של "אמת-חמלה-סובלנות" ומאותו רגע לא רצתה לעזוב, היא ישבה שם במשך יותר משעתיים כשהיא רוצה לשמוע יותר על השיטה. כשחזרתי מארוחת הצהריים בקניון היא ישבה שם עם המתרגלים נרגשת כולה, ואז היא פנתה אלי בשמי ואמרה: "אני מכירה אותך. היית שכנה שלי כשהייתי ילדה", והזכירה לי מי היא. היא סיפרה לי בהתרגשות ששבוע קודם היא הרגישה חזק מאוד שמשהו גדול וחשוב עומד לקרות לה, ובעיניים נוצצות אמרה שהיא בטוחה שהפאלון דאפא הוא הדבר הזה.

זמן מה לאחר מכן, כששוחחתי אתה בטלפון, היא סיפרה לי שהיא קנתה את הספר "ג'ואן פאלון" וקראה אותו בנשימה אחת. היא לא רצתה ללכת לישון לפני שהיא מסיימת את הספר. היא סיפרה שבעודה קוראת את הספר באותו הלילה הפחידו אותה כל מיני דברים שהיא חשה במציאותם בחדר, אבל זה לא מנע ממנה לסיים את הקריאה עד תומה.

בשבועות שלאחר מכן, בפעילות שעשינו במרכז המסחרי של באר שבע, היא דיברה עם אחד מהעוברים ושבים בהתלהבות על הפאלון דאפא וניסתה לשכנע אותו לקרוא את הספר "ג'ואן פאלון". בנקודה מסוימת היא ניסתה לשכנע אותו לקבל ממנה את הספר שלה כדי לקרוא בו. אני ומתרגלת ותיקה נוספת ניסינו להניא אותה מכך, כשאנחנו מסבירות לה שאם הוא לא בשל לכך ולא הביע מיוזמתו רצון – זה לא נכון לתת לו, ואם הוא לא מכבד אותו – היא לא יודעת מה הוא יעשה בספר. ובנוסף, אם לה עצמה לא יהיה ספר, זה יגביל אותה. היא אמרה שהיא תקנה ספר אחר, והתעקשה לתת לאדם הזה את הספר שלה.

את הפעולה הזו של מסירת הספר שלה בקלות למישהו אחר היא עשתה לפחות פעמיים. בפעם האחרונה היא נשארה בלי ספר הרבה זמן. די במקביל היא גם הפסיקה לבקר באתר התרגול המקומי, והטיפוח שלה דעך. באותו זמן היו לה הרבה קשיים במשפחה. במשך השנים דעך בהדרגה גם הקשר הטלפוני האמיץ ששמרנו זמן ארוך, אבל אני לא שכחתי אותה.

היום התקשרתי אליה אחרי זמן רב כי הרגשתי שהגיע הזמן, וחשבתי להציע לה ליצור קשר עם אחת מהמתרגלות מאזור הדרום ולתרגל אתה. כשהתקשרתי היא סיפרה שהיא עברה המון דברים בשנים האלה: התגרשה, עברה מקום מגורים, החלה לעבוד בעבודה אחראית, החלה להכיר את עצמה יותר ולהיות עצמה יותר ("לחיות בעור שלי"). בהזדמנות זו היא סיפרה לי את הסיפור הבא:

לפני כמה שנים, בזמן שהיא תרגלה עדיין בקביעות בפאלון דאפא, היא חוותה יום אחד כאבי בטן נוראים והיא התמוטטה על הרצפה בחדר. היא זחלה לסלון והתקשרה לבעלה כי היא לא יכלה להשגיח על הילדים במצבה. "ואז", היא מספרת, "מתוך כאב עצום, הרגשתי כמו תנור על הבטן שלי, אנרגיה ממש חזקה, מרפאה, וראיתי את המורה לי הונג-ג'י מולי מתחזק אותי. לא מרפא אותי – רק מאפשר לי לשאת את זה! כשלקחו אותי לאמבולנס מתייסרת בכאבים משכתי את הספר 'הפאלון גונג' והנחתי אותו עליי כדי לקחת אותו אתי. בבית החולים בדקו ולא מצאו שום דבר. סטודנט לרפואה בא לתחקר אותי ואמר שרואים שהייתה פעילות כלשהי בגוף, אבל לא מוצאים שום דבר ולא יודעים מה קרה".

כך היא סיפרה, כשהיא מתנצלת שהיא לוקחת מזמני עם הסיפור הזה כשאני מתקשרת אחרי כל כך הרבה זמן, אבל אני שמחתי מאוד שהיא זוכרת ושזה כל כך איכפת לה. אחרי השיחה נזכרתי במשהו רלוונטי מאוד שהיא סיפרה לי בעבר על עצמה. היא סיפרה לי שהיא חוותה נוכחות של ישויות מפחידות לא רק בפעם הראשונה שהיא קראה את הספר, זה קרה גם אחר כך.

בהרצאה שישית בספר "ג'ואן פאלון" כתוב:

"בדרך כלל אין תופעה כזו בפאלון דאפא שלנו. אבל יש כמה יוצאים מן הכלל נדירים מאוד. יש אנשים שיש אצלם מצב מיוחד מאוד."

כשהיא סיפרה לי את זה אז, שאלתי אותה האם היא הייתה קשורה עם איזושהי שיטה קודמת, והיא סיפרה לי שהיא זכתה ב"הדרכה" של מדריכה "מלמעלה" שלימדה אותה דברים במשך כמה שנים. אמרתי לה אז שייתכן שהמדריכה הזו לא מעוניינת לוותר על התלמידה שלה, כי יש עיקרון ביקום שלנו,

 "אין הפסד – אין רווח"

כשה"מדריכה" הזו מלמדת מישהו היא מרוויחה דבר שהוא חיוני לה ביותר.

מתוך הרצאה שלישית בספר "ג'ואן פאלון":

"יש עיקרון ביקום הזה: אין הפסד – אין רווח. מה היא משיגה? האם לא דיברתי עכשיו על הנושא הזה? היא רוצה להשיג את התמצית של גופך כדי לטפח צורה אנושית, והיא אוספת בדיוק את התמצית האנושית מגוף האדם."

אני מבינה את מה שהיא סיפרה באופן כזה: ייתכן שמסירותה הגלויה כלפי הפאלון דאפא, אמונתה שזה הדבר האמיתי, וההבנה המיידית שלה לגבי הקשר הגורלי שלה לדאפא – כל אלו גרמו לכך שהתאפשר לה באירוע הזה להשתחרר ממשהו שרצה עליה שליטה בלעדית. כשהתקשרתי היום היא שמחה לקבל את מספר הטלפון של אחת המתרגלות באזורה, ואני מאחלת לה שתוכל להתמיד בעתיד בטיפוח-תרגול.