(Minghui.org)

בשנה שעברה, בהרצאה "התקדמו יותר במרץ", המאסטר אמר,

"כולכם צריכים לעשות את זה עכשיו, התחילו לטפח את עצמכם."
כשאנחו קוראים את זה, כולנו מכירים בחשיבות של לעשות היטב את שלושת הדברים, לחפש פנימה, ולטפח את השין-שינג. תיקון הפא מתקרב כעת לסוף, אבל נותרו עדיין כמה בעיות ישנות בקרב המתרגלים. חלק מהמתרגלים לא מתמידים בעשיית התרגילים ובלימוד הפא. חלקם אינם משתפים פעולה היטב. חלקם מתמקדים רק בקידום פרויקטים ולא בטיפוח. חלקם התענו בגלל קארמת מחלה במשך זמן רב בלי כל פריצת דרך. חלקם מתקשים לשמור על כף יד זקופה בעת שליחת מחשבות נכונות. במהלך שיתוף התנסויות עם מתרגלים עמיתים, הבנו שכל אלה הן בעיות של שין-שינג. אני רוצה לדבר על ההבנה האישית שלי דרך הטיפוח. אנא הצביעו על כל מה שאינו הולם.

לשנות את הנטייה של לחפש החוצה

לחפש החוצה הוא הרגל שנוצר בין האנשים הרגילים. כמטפח ביטויים חיצוניים מתפתחים מתודעתנו. כל מה שקורה סביבנו אינו מקרי. הכל בגללנו ומשתנה על ידינו. כאשר קורה משהו, זו הזדמנות עבורנו לחפש פנימה, לטפח את השין-שינג שלנו, ולהשתפר. אבל לעתים קרובות, אנחנו לא מוכנים לחפש פנימה. אנחנו נוטים להסתכל על מצב מסויים עם החזקות אנושיות. המאסטר אמר לנו שגם כשאנחנו צד שלישי במצב מסוים, אנחנו צריכים לחפש פנימה. עם זאת, כאשר הדברים קורים לידנו או אפילו לנו, לעתים נדירות אנחנו מחפשים פנימה. אנחנו מדברים על טיפוח השין-שינג, אך כאשר מגיע הזמן להשתפר באמת, הרבה פעמים אנחנו מתמקדים בטיפוח של אחרים. כאשר מדברים על אחרים, יש לנו הרבה מה לומר. כאשר מתרחש מצב, אנחנו קודם כל חושבים על איך אחרים עשו דברים בצורה לא נכונה, אבל זה לא אמור לגבינו. ההחזקות שלנו מתגלות בקלות. ביסודו של דבר זה הזמן לשפר את השין-שינג שלנו. אם לא תפסנו את ההזדמנות ונאחזנו בהחזקות האנושיות, אז נחמיץ הזדמנות אחת אחרי השנייה. הזמן הולך ואוזל. מתרגלים ותיקים, האם לא הגיע הזמן להתעורר?

אם באמת נלך לפי מה שהמאסטר אמר, נשנה את המושג של לחפש החוצה, ונבחן את עצמנו, אני מאמין שכולנו נראה קפיצת דרך משמעויות בטיפוח שלנו.

פעם, כשהייתי בבית מרחץ ציבורי, שמעתי עובד שמספר על איך אחד מחבריו היה מכור למין. שמעתי את זה והרגשתי גועל. פתאום הבנתי שלא שמעתי את זה מתוך צירוף מקרים גרידא. האם זה לא היה בגלל שלי היו תשוקות מיניות? פתאום הרגשתי שמשהו זז בקרבי. חתיכת אלמנט רע סולקה. הודיתי למאסטר מעומק לבי. טיפוח דאפא מכוון ישירות ללב האדם. אילו יכולנו באמת לחפש פנימה, היינו רואים שינויים מופלאים. האם זה לא מה רצינו להשיג? האין זו הדרך הישירה ביותר להתקדמות בטיפוח?

נושא נוסף הוא שכמה מתרגלים מתמקדים יותר מדי בזמן, בשינויים חברתיים ובאירועים בחברה האנושית הרגילה. ישנם שרק "מחכים להם". עם התקדמות תיקון הפא והשינויים קוסמיים, יש יותר ויותר דברים בחברה האנושית הרגילה, שלא שווים כלום. כל אלה הם ביטויים של תיקון הפא בכניסה למימד האנושי. עכשיו זהו זמן קריטי להבהרת העובדות ולהצלת ישויות חיות. זה מבחן כדי לראות אם תלמידי דאפא יכולים להיות מוצקים כיהלום.

"עם ההפרעה של מסרים שונים והפיתוי של סצנות שונות, האם זה אפשרי ששום דבר לא יזיז לך?" ("ג'ואן פאלון" הרצאה תשיעית, "הארה")
אך עדיין ההחזקות לזמן ואירועים בחברה האנושית מעכבים את הטיפוח שלנו ומוסיפים אלמנטים מזוהמים לתיקון הפא שיכול לגרום נזק חמור. כל תלמיד דאפא צריך לשים לב ולסלק את ההחזקות האלה.

לסלק את הפחד מביקורת

המאסטר דיבר באופן ברור על הנושא כמה פעמים. הפחד מביקורת בדרך כלל נובע מהחזקה יסודית מהעצמי. צריך לסלק את ההחזקה הזו. במהלך הטיפוח רואים את הבעיה הזו בקנה מידה גדול. אמנם הביטוי שלה מתבטא בצורות שונות כולן משקפות ההחזקה לעצמי. שורש הבעיה הוא חוסר הנכונות לחפש פנימה ולטפח את עצמנו.

במהלך הטיפוח, אנחנו מסלקים את ההחזקות שלנו שכבה אחרי שכבה. תהליך ההתבוננות פנימה הוא מתמשך. אנחנו צריכים לחפש פנימה עד הרגע האחרון של ההגעה לשלמות. ההחזקה לעצמי לא ניתנת לסילוק בן לילה. ישנם מתרגלים שלא מסוגלים ללכת עד הסוף כך שאינם מחפשים פנימה על בסיס עקבי. לפעמים הם מחפשים באופן שטחי ולא מעמיקים. ההחזקה לאני שלהם עטופה היטב ומוגנת. הם מסתכלים על ההחזקה הזו כחלק מאישיותם, לכן לא רואים שמשהו אינו נכון אצלם. ישנם אנשים שמשתמשים במושגים אנושיים כדי לשפוט דברים במקום לחפש את ההחזקות שלהם מנקודת המבט של הפא. הם מנסים להתקדם הלאה עם משא כבד על גבם. חסרה להם ההבנה הצלולה של עקרונות הפא והמחשבות הנכונות.

ישנו מצב אחר. יש מתרגלים שמוכנים לקבל ביקורת ממתרגלים שהם מחשיבים אותם כמטפחים טובים אבל לא מאלה שהם מחשיבים אותם כגרועים מעצמם. כמובן, המתרגלים שטיפחו היטב מדברים בדרך כלל  בהגיון ובנועם, וסביר להניח שהם יעילים. עם זאת, לפעמים למילים הכי פחות צפויות או הפוגעות ביותר יכולה להיות השפעה ישירה ביותר ולגרום לשינוי הגדול ביותר. זוהי הזדמנות מושלמת כדי לשפר את השין-שינג שלנו. לפעמים המתרגלים חשים עוול וכעס אם מותחים עליהם ביקורת, או אפילו להיקלע לעימות אחד עם השני. הזדמנות חולפת כהרף עין. הסביבה שהמאסטר העניק לנו להבהרת העובדות, ותהליך שיתוף הפעולה עם מתרגל עמית ועמיתים לעבודה בקרב אנשים רגילים, יכולים לשמש אותנו לשיפור קנה המידה של השין-שינג שלנו ולסילוק ההחזקות. כל החזקה שהיא צפה במהירות אל פני השטח. כל עוד שומרים על שלווה ומחפשים פנימה המצב ישתנה מיד. זו הסיבה מדוע תלמידי הפאלון דאפא מסוגלים להעלות את הרמה במהירות. זו הסיבה שדאפא הוא טיפוח/תירגול ייחודי ונפלא.

ללמוד את הפא בלי שום רדיפה

אנחנו יכולים לראות את בעיות השין-שינג שלנו רק כשאנחנו לומדים את הפא יותר ולומדים אותו היטב. רק אז אנחנו יכולים להבין בבירור את עקרונות הפא ויודעים איך לטפח. לכן לימוד הפא הוא הדבר היסודי.

ישנם מתרגלים שחשים שהם למדו הרבה בלי לראות שיפור כלשהוא. כתוצאה מכך הם פיתחו מחשבות שליליות. כאשר אחרים אומרים להם שהם צריכים ללמוד את הפא, הם אומרים שלימוד הפא הוא חסר תועלת מסיבה שזה או זה למד את הפא הרבה ללא שום תוצאה. הם משתמשים בתירוץ זה כדי להסתיר את ההחזקה שלהם לנוחות ולעצלות שלהם. למעשה, לימוד הפא שלהם לא היה יעיל כי הם לא היו רגועים ולא הייתה להם את ההבנה הנכונה. לפעמים הם לא יכולים לראות את התוצאה כי זה לא משהו רגיל, אלא בלתי מוחשי. כדי להשתמש באנלוגיה, אם נשווה לימוד את הפא לאכילה, אנחנו לא יכולים לומר שאנחנו לא צריכים לאכול עכשיו כי אכלנו קודם. כאשר אתם אוכלים מעט מדי, אתם סובלים מתת תזונה. היו לקחים רבים כתוצאה מחוסר לימוד הפא. האם לא הגיע הזמן עבורנו להתעורר?

"למעשה, במהלך הטיפוח-תרגול שלך אתה בדיוק מתקדם לאט לאט בלי להיות מודע לכך. זכרו: צריך להיות במצב כזה שאינכם רודפים אחרי שום דבר וכך תשיגו באופן טבעי."  ("ללמוד את הפא" - יסודות להתקדמות במרץ)
לאחר שאיבדתי את עבודתי עקב הרדיפה, החלטתי ללמוד את הפא בע"פ כל יום. כבר שיננתי את הספר "ג'ואן פאלון" ארבע פעמים ואני באמצע הפעם החמישית. דרך לימוד רב של הפא והרמוניה עם הפא, המחשבות הנכונות שלי חזקות יותר. הוארתי על ידי המאסטר לעקרונות פא רבים כך שאני יכול לראות את ההחזקות שלי לעצמי, לסלק אותן, לאמת את הפא, ולהציל יצורים חיים במהלך טיפוח יציב.

תודה לך, מאסטר! תודה לך, מתרגלים עמיתים! הא-שי.