לכל מתרגלי פאלון דאפא יש עוצמה כשהם משתמשים במחשבות נכונות

(Minghui.org)

התנסויות של ג'ין הואה מתרגלת פאלון דאפא ממחוז שאן-דונג, הוקלטה ונערכה על ידי מתרגלים אחרים.

אני קרובה לגיל 70, אף פעם לא למדתי בבית ספר ולא קיבלתי השכלה כלשהי. מהיום בו התחלתי לתרגל בפאלון גונג, חשתי שהדאפא נפלא ויוצא דופן. אני חשה שאני צועדת בנתיב האלוהי, והמאסטר שומר עלי כל דרך, ושהתקדמתי יותר בנתיב האמיתי שלי. במבט לאחור, במהלך מסע הטיפוח שלי התרחשו כל כך הרבה מעשים מופלאים. להלן כמה דוגמאות:

1. קבלת הפא

באביב 1996, הייתי בת מזל וקבלתי עותק של הספר "ג'ואן פאלון" ממתרגלת עמיתה. שמעתי ממתרגלים אחרים שהספר מיועד לטיפוח ושאני חייבת ללמוד בו, אבל הייתי אנאלפביתית. החזקתי את הספר היקר מבלי להבין מילה אחת. הייתי מאוד מודאגת. באותו ערב חלמתי חלום, בו אדם מבוגר עם שיער לבן ואסוף שהחזיק בידו שוט. הוא ניגש אליי ודיבר איתי. כדי שאבין שאני יכולה לקרוא בספר, הוא נופף בשוט מעל הספר היקר שהחזקתי. לאחר מכן הוא הניף את השוט כלפי מעלה, כדי לציין שאני יכולה לעלות לשמיים, וכך עפתי ועליתי. בשמיים ראיתי יער עצום בגודלו, והיה מאוד שקט שם. באותו הזמן חשבתי לעצמי שזה לא המקום שבו אני צריכה להישאר. מייד, האדם המבוגר הזה שהיה מתחתיי הניף את השוט כלפי מטה, ואני נפלתי למטה. לאחר זאת הוא נעלם ואני התעוררתי. החזקתי בידי את הספר, ושכֹה יהיה לי טוב! יכולתי לקרוא כל מילה בספר! המילים יצאו מכל שורה שקראתי. מאז ואילך, התחלתי ללמוד את הפא ולבצע את התרגילים. באורח פלא, אפילו עכשיו אני יכולה לקרוא רק את ספרי הדאפא ואת המאמרים החדשים של המאסטר. כשאני מנסה לקרוא ספרים שנכתבו על ידי אנשים רגילים, זה אותו הדבר כמו קודם, אני לא יכולה לקרוא ולו מילה אחת.

2. הארה

לאחר שקבלתי את הפא, נתקלתי במבחנים של שין-שינג. פעם אחת, בדרך לסופרמרקט, ראיתי מישהו מוכר שזיפים על אם הדרך, לקחתי אחד וטעמתי אותו. היה לזה טעם חמוץ, לכן לא קניתי. בראותו זאת, מוכר השזיפים התחיל לקלל אותי. למשמע הקללות הרעות מאוד, נתתי לו 50 סנט והייתי מוכנה לעזוב. הוא לא לקח את הכסף שלי, והמשיך לקלל אותי. כעסתי עליו, והתחלתי להתווכח איתו בתקיפות. בדרך הביתה נפלתי. הפינה של המכנסיים שלי נקרעה, עצם מפרק היד שמאל שלי נמחצה, והזרוע התחתונה שלי הייתה שבורה. העצם שנשברה יצאה ממקומה לחלוטין, והיה לי כיווץ שרירים. כתוצאה מכך זרועי השמאלית נהייתה יותר קצרה מהזרוע הימינית. למרות זאת לא חשתי שום כאב. כשהגעתי הביתה, הילדים שלי היו בפאניקה. אמרתי להם שאני בסדר גמור, וביקשתי מהם לקחת את זה בקלות. מהשיעור הזה, הוארתי לסיפור בספר "ג'ואן פאלון" על המתרגלת שנפגעה על ידי מכונית וקמה ללא כל פגע. בסתירה לזאת, הנפילה שלי הייתה כל כך קשה וכך גם הפגיעה, כי לא הקשבתי למאסטר. לא שמרתי על שין-שינג גבוה ובסופו של דבר רבתי עם אחרים. חשבתי לעצמי, "מאסטר, התלמידה שלך ידעה שהיא טעתה במה שהיא עשתה". מאחר ולא חשתי כל כאב, המשכתי לעשות את כל מה שיכולתי לעשות, ותוך ימים ספורים, העצם התאחתה מבלי שאהיה מודעת לזאת. הבנתי שהיה זה המאסטר שנשא את הסבל עבורי והגן עלי. יום אחד, מתרגלת אחת בקשה ממני לעזור לה לשאת אבן כבדה. כפי הנראה היא לא ידעה על המצוקה שעברה עלי. לא סירבתי וניגשתי לעזור לה. מכיוון שהשתמשתי בכוח רב, העצם נקעה שוב. לא שמתי לב לזאת והמשכתי לעשות ככל יכולתי. תוך כמה ימים, העצם התאחתה שוב. עכשיו הכל חזר לקדמותו. הוארתי להבנה שהיה זה המאסטר שהגן עליי.

3. הקשבה לפא

לאחר שהרדיפה החלה ב-20 ביולי 1999 נסעתי לבייג'ינג עם מתרגלים אחדים פעמים אחדות כדי לאמת את הפא. למרות שלא הייתה לנו השכלה כשלהי, יכולתי להבהיר את היופי של דאפא יחד עם מתרגלים עמיתים בצורה גלויה ומכובדת, במשרד הלאומי לערעורים. מה עוד שאנשים שם חשבו שהייתי המנהיגה. אחרי שחזרתי הביתה, קבלתי יום אחד מאמר חדש בשם "הלב מתעורר בעצמו". בהתחלה, מתוך הרגל חשבתי שאני לא יודעת קרוא וכתוב, ולכן התחלתי לבקש עזרה מאנשים סביבי, אבל כל האנשים ששאלתי גם לא ידעו קרוא וכתוב. התחלתי לדאוג מאוד. מיד הגיע לאוזניי קולו של המאסטר:

הלב מתעורר בעצמו

"הפא מציל את כל היצורים החיים, המורה מדריך את ההפלגה, מפרש אחד עלה, ואחריו עלו מאה מיליון מפרשים. עם עזיבת ההחזקות הסירה תוקל ותשוט מהר יותר, כשלב האדם כבד, קשה לעבור דרך הים. האקלים משתנה לפתע, כאילו השמיים עומדים ליפול, גלים מרושעים מתגלגלים, כאילו רוצים להפיל הרים ולהפוך את הים. צריך לטפח בנחישות בדאפא וללכת צמוד למורה. אם ההחזקות חזקות מדי – תטעה  בכיוונים. הסירה מתהפכת, המפרש נקרע. בורחים כדי להישאר בחיים. כשהבוץ והחול יישטפו – יופיע אור הזהב. הדיבורים על החיים והמוות אינם הגזמה, יכולת או אי-יכולת – האמת תיראה. ביום בו מגיעים לשלמות המלאה, תופיע האמת, וכל העולם ישתאה." (יסודות להתקדמות במרץ II)

זה יצר תהודה, היה ברור ובקצב מהיר. לאחר זאת, יכולתי לקרוא את המאמר החדש של המאסטר. לאחר שקראתי אותו מספר פעמים הייתי מסוגלת לשנן אותו בע"פ. המאמר החדש הזה תפש את לבי. חשבתי לעצמי, "מאסטר, בנתיב הטיפוח המונחה על ידך דאגת לאנאלפביתית כמוני, אני חייבת לחתור קדימה במרץ". חוויה זו ריגשה האותי עד דמעות.

4. כבלי האזיקים השתחררו

יום אחד בשנת 2002, נסעתי לעיר מולדתי שבאזור הכפרי כדי לחלק חומרי הבהרת אמת. למרבה הצער מישהו דיווח עלי. שוטרים עצרו אותי וכבלו אותי באזיקים לכיסא בחוזקה. תחילה נהגתי ברדיפה זו עם לב אנושי, וצעקתי, "שחררו אותי! שחררו אותי!" ככל שניסיתי יותר להשתחרר מהאזיקים, כך הם התהדקו חזק יותר, וכתוצאה מכך חתכו בבשרי. עד עצם היום הזה אפשר עדיין לראות את הצלקת. השוטר א' צעק עליי בסרקאזם, "תבקשי עזרה מהמאסטר שלך! תאפשרי לפאלון לעזור לך להשתחרר!" מייד חשבתי על המאסטר שציין בהרצאותיו בגואנג-ג'וֹאוּ שבעת סבל ומצוקות אפשר לבקש את עזרתו, לכן בלבי התחלתי לבקש את עזרתו של המאסטר: "מאסטר, בבקשה עזור לי! בבקשה עזור לי!" ואז קרה הנס. האזיקים השתחררו ונפתחו! הסצנה הזאת זעזעה את כל קציני המשטרה, ובמיוחד קצין א' שהיה מוכה תדהמה. בצהריים, כולם חזרו מארוחת צהריים, פרט לקצין א'. מהשיחה שלהם הבנתי שהוא נפגע ברחוב על ידי אופנוע. לכן שיננתי לפניהם את מאמרו של המאסטר.

כשהפא תקין

"אם לבני-האדם אין מוסריות, אסונות יתרחשו מהשמיים ובין האנשים. אם לארץ אין מוסריות, הכל נובל ונופל. אם השמיים סוטים מהטאו, הארץ תיסדק, השמיים יתמוטטו והרקיע יהיה ריק לגמרי. כשהפא תקין, היקום יהיה תקין. חיים ישגשגו, השמיים והארץ יהיו יציבים והפא יישאר לנצח." (יסודות להתקדמות במרץ)

לאחר ששמעו זאת, כולם שתקו והרכינו את ראשם.

5. מחשבות נכונות

שנים ספורות לאחר שהחלה הרדיפה נסעתי לבייג'ינג כדי לאמת את הפא, שוטרים מקומיים עקבו אחרי, כיוון שצעדתי בנתיב המוסרי ביותר, ובלבי היה רק הדאפא לא פחדתי מהם כלל. עדיין יצאתי כדי לחלק חומרים ולהבהיר את האמת, ואף יום לא נשארתי בבית. יום אחד, שני שוטרים הגיעו לביתי ודפקו חזק על דלת הביטחון שלי. ידעתי שהם באו להטריד אותי, לכן ישבתי בתנוחת הלוטוס והרמתי את ידי במאונך. הסתכלתי אליהם מבעד לדלת הביטחון בעת שליחת מחשבות נכונות חזקות. במוחי הייתה רק מחשבה אחת שהייתה, "זהו ביתה של מתרגלת. המאסטר דואג לתלמידיו, שום רוע לא יכול לפרוץ פנימה!" באותו הרגע שני השוטרים הסתובבו ועזבו. מכאן ואילך המשטרה לא באה להטריד אותי שוב. ושוב פעם הוארתי למאמרו של המאסטר,

"המחשבות הנכונות של תלמידי הדאפא הן בעלות עוצמה חזקה".

"מאמר זה נבחר מתוך הקריאה לכתיבת התנסויות, התרחשויות שמימיות בעולם האנושי"