"משרד 610" מונע מעורך-דין להיפגש עם לקוחו שנעצר בגלל היותו מתרגל פאלון גונג

(Minghui.org)

מר וואנג יונג-ג'ין בן ה-37 הוא מתרגל פאלון גונג מפו-ג'ואו בפו-ג'יאן. למר וואנג תואר שני בשפה הסינית העתיקה והוא נחשב לסופר מצטיין. לאחר שהמפלגה הקומוניסטית בסין (מק"ס) החלה ב-1999 בדיכוי הפאלון גונג הוא נעצר על שסירב לוותר על אמונתו. זמן קצר לאחר שחרורו ממחנה עבודה בכפייה הוא פוטר מעבודתו כמדריך באקדמיית המשטרה בפו-ג'יאן.

בנוסף, לאחרונה, ב-31 באוגוסט 2010 בשעה 14:10 אחר-הצהריים פרצו שוטרים וסוכני מחלקת הביטחון הפנימי בלוויית סגן מזכיר המפלגה המקומית לביתו של מר וואנג, החרימו את המחשב שלו, המדפסת וחפצים אישיים נוספים לפני שלקחו אותו למרכז המעצרים הראשון בפו-ג'ואו. משפחתו לא קיבלה הודעה על מעצרו הבלתי חוקי.

באמצע ספטמבר משפחתו של מר וואנג צלצלה לראש מחלקת "משרד 610" בעיר לשאול על מקום הימצאו. האיש, שכנראה ידע על מעצרו של מר וואנג אמר: "למה הוא נסע לבייג'ינג?", ולמרות בקשות אין ספור סירב לומר להם איזו מחלקה אחראית למעצר הבלתי חוקי וטען שהוא רק המתאם.

ב-20 בספטמבר הגיעו שוטרים וסוכני הביטחון הפנימי לעיר מגוריו של מר וואנג, נינג-דה, ואיתרו את בית אחיו הבכור באמצעות מחלקת הביטחון הפנימי בעיר.

אחיו של מר וואנג אמר להם שעל-פי חוק המשפחה צריכה לקבל העתק מההודעה תוך 24 שעות מרגע המעצר. "מדוע משפחתי לא קיבלה כל מסמך על כך שאחי נמצא במעצר יותר מ-20 יום?", שאל. השוטרים עזבו לפרק זמן קצר וחזרו עם הודעת המעצר עליה היה צריך האח לחתום. כשרצה לרשום את התאריך של אותו יום על המסמך אחד השוטרים בשם לי איים עליו: "אם תרשום את התאריך של היום זה יעורר קצת בעיות עבורנו. זה לא ממש בעיה. אבל אחיך לעומת זאת יהיה בצרות". כשחשב על אחיו הנמצא עדיין במעצר הוא רשם בחוסר רצון את תאריך המעצר על ההודעה. אך כשניסו לגלות מפיו מהם קשריו של מר וואנג בפו-ג'ואו ובנינג-דה ומי שוחח עם המשפחה לאחר מעצרו, הוא סירב בנחישות לשתף פעולה.

לאחר שנודע להם על מעצרו, בני משפחתו של מר וואנג שכרו עורך-דין מבייג'ינג. עורך-הדין הגיע בבוקר ה-9 בדצמבר למשרד התובע במחוז צ'אנג-שאן וביקש לבחון את התיק של מר וואנג ולהיפגש עם לקוחו. התובע התנה זאת בכך שעורך הדין יביא אישור מטעם החוקרים במקרה. עורך-הדין טען שזה בניגוד לקוד החוק הפלילי לדרוש אישור כזה בזמן שהמקרה נמצא כבר אצל התובע. כתובע, התובע היה מודע היטב לחוק והודה בהיסוס שמחלקת הביטחון הפנימי הורתה לו לדרוש זאת. עורך-הדין לא זכה לבחון את התיק, אבל קיבל העתק מסמך "ההגשה של התביעה" שהוצג לתובע על-ידי מחלקת המשטרה. התובע הציע שעורך הדין יפגוש קודם כל את לקוחו העצור, מר וואנג.

כשהגיע עורך-הדין למרכז המעצרים בפו-ג'יאן הוא קיבל אישור פגישה. אולם בזמן שהמתין נופפו הסוהרים בפניו בהצהרה שכביכול חתומה על-ידי מר וואנג, וטענו שוואנג אינו מעוניין בעורך דין. הם חטפו את ה"הצהרה" מיד לפני שהייתה לעורך הדין הזדמנות לעיין בה. עורך הדין אמר להם שלמחלקות אכיפת החוק אין זכות חוקית למנוע מעורך-דין שנשכר על-ידי המשפחה לראות את לקוחו, אפילו אם הנאשם אינו מעוניין בפגישה עמו. אפילו אם למרכז המעצרים הייתה הצהרה תקפה ממר וואנג, הם לא יכולים לסרב לפגישה.

לעורך הדין היו גם ספקות לגבי תוקף, חוקיות ואמיתות ההצהרה. מאחר שהיחסים בינו למר וואנג היו יחסים אישיים, חוקיים ואזרחיים, אף גוף ציבורי אינו צריך להיות מעורב ומחלקות אכיפת החוק לא היו מוסמכות למסור את הצהרותיו של מר וואנג (אפילו אם באמת יש כאלה).

לאחר מכן נודע לעורך-הדין מאנשים אחרים, שברגע שעזב את משרד התביעה, החוקרים בתיק, שהיו למעשה סוכני מחלקת הביטחון הפנימי, פנו לתובע צ'ן והורו לו להוציא צו חקירה. אחר-כך הם מיהרו למרכז המעצרים לחקור את מר וואנג.

הסוהרים במרכז המעצרים אמנם הסכימו עם עורך-הדין, אולם הם עדיין סירבו לאפשר לו לראות את מר וואנג, כך שעורך הדין הגיש קובלנה למשרד התובע ולמרכז המעצרים. הוא דרש ממנהל משרד התביעה לחקור בתקרית. הוא ציין שזה בלתי חוקי למנוע מעורך דין לפגוש את לקוחו. זהו שיבוש הליכי חקירה לא רק מבחינת מניעת זכותו של הנאשם להשתמש בעורך-דין, אלא גם מניעת זכותו של עורך הדין לבצע את הפעולות המקצועיות שלו. במקרה כזה משרד התובע ומרכז המעצרים צריכים לשאת בתוצאות חוקיות ולעורך הדין שמורה הזכות לתבוע אותם.

מנהל משרד התביעה הבין את התוצאות והיה מעוניין גם הוא לפעול בהתאם להליכים המשפטיים. הוא בדק עם מר וואנג שהביע את כוונתו הנחושה להשתמש בעורך-דין. אחרי שדיווח על-כך לממונה עליו הוא אמר לעורך הדין שהוא מאפשר את הפגישה כל עוד אין מסמך חתום המורה אחרת.

ב-9 בדצמבר קיימו סוכני משרד הביטחון הפנימי, התובע ומנהל מרכז המעצרים פגישה דחופה במרכז המעצרים. לאחר הפגישה הם אמרו שהם צריכים להיוועץ קודם כל עם הממונים עליהם.

באותו יום משפחתו של וואנג קיבלה בבוקר צלצול טלפון מאיים מהמשטרה לעורר בהם ספק האם להמשיך עם עורך-הדין שלהם. בני המשפחה לא נרתעו והתעקשו להפעיל את זכויותיהם החוקיות.

בבוקר ה-10 בדצמבר מנהל מרכז המעצרים וסגנו הודיעו לעורך הדין על החלטת הממונים. הם לא התירו לו להיפגש עם לקוחו. כמו כן אמר גאו צ'ינג-שנג לעורך הדין שבכירים במשרד התביעה הורו לא לחקור בקובלנתו.

עורך הדין הגיש מספר קובלנות באותו יום אחר-הצהריים. ראשית הוא הגיע למחלקת המשטרה בפו-ג'יאן. אחד מאנשי המחלקה התעייץ עם מעסיקו ואמר לעורך הדין שלמרכז המעצרים יש רשות למנוע את הפגישה מאחר שלקוחו כתב הצהרה שאינו רוצה בעורך-דין. שוב פנה עורך-הדין למשרד התביעה בפו-ג'יאן אך הפקיד שענה לו דרש ממנו תחילה פרטים אישיים, ואז הפנה אותו למשרד העתירות. הפקיד הזקן לא העז לגלות את שמו לעורך-הדין.

מדוע טרחו כל כך מחלקת הביטחון הפנימי והממונים הישירים עליהם ב"משרד 610" למנוע מעורך-הדין לפגוש במר וואנג ולבחון מחדש את התיק שלו? היה ברור מתוך "ההגשה של התביעה" שהמקרה של מר וואנג היה אחד מני רבים המבוסס על זיוף. את ההאשמות נגדו אפשר לסכם כדלקמן: המשטרה האשימה את מר וואנג יונג-ג'ין שעזר לגב' יה צ'יאו-מינג לשכור עורך-דין והודיע ליותר מ-30 אנשים להיות נוכחים במשפט שלה.

ב-16 בספטמבר 2009 עצרו סוכני הביטחון הפנימי את גב' יה צ'יאו-מינג, עובדת של אוניברסיטת פו-ג'יאן. המשטרה התכוונה לערוך לה משפט ב-4 במארס 2010 אבל דחתה אותו, היות שחששו מעורך דינה שהגיע מבייג'ינג . בסופו של דבר, באמצעות איומים על בנה, הם אילצו אותה לפטר את עורך-דינה. ב-15 בדצמבר היא נדונה לשלוש שנות מאסר וארבע שנים על-תנאי.

אותו צוות מחלקת הביטחון הפנימי שעצר את גב' יה עצר גם את מר וואנג. סביר להניח שמעצרו היה פשוט ממניעי נקמה, וכדי שמתרגלים אחרים יראו מה התוצאות ולא יעזו לסייע למתרגלים אחרים העצורים שלא כחוק.

בסופו של דבר ואחרי כל ההליכים שעורך הדין עשה וכל האנשים שפגש במהלך פעילותו, הוא לרוע המזל נכנע ללחץ מצד "משרד 610" והפסיק לטפל במקרה. אנו מקווים שבכירים במשרד המשפטים ילכו בעתיד אחר מצפונם ויצייתו לחוקה ולהליכים משפטיים חוקיים.

רקע בנושא התערבות עורכי דין סינים במקרים של מתרגלי פאלון גונג שנעצרו ללא חוק

לעורכי הדין בסין ניתנה הוראה חד משמעית מגבוה ודרך כל מערכות המשפט והשיטור, לא לייצג ולא לסייע למתרגלי פאלון גונג, בשנים הראשונות של הרדיפה כמעט שום עורך דין לא העז לייצג מתרגלים. על עורכי הדין שניסו זאת, הופעל כלפיהם טרור באמצעות שלילת רישיון, סגירת משרדים משגשגים, תקיפות פיזיות, ניסיונות התנקשות, מעצרים ועינויים.

המשטר בסין הכי פוחד מעורכי דין המגיעים מבייג'ינג להגן על מתרגלי הפאלון גונג, בשל בקיאותם בחוקה ויכולתם להפריך באופן מוחץ את ההאשמות הלא חוקיות.

ואכן בשנים הקודמות רובם המכריע של עורכי הדין בסין נמנע מלהיכנס לעימות עם משטר כה מפחיד (ראה מקרהו של עו"ד גאו ג'י-שנג שעד היום אין יודעים מה עלה בגורלו). אולם לאחרונה עורכי דין רבים יותר ויותר נרתמים למשימה הכה חשובה לעשות משהו כנגד "פשעים נגד האנושות" אלו.

מה שבעיני המערביים החיים בדמוקרטיות נראה טריוויאלי – בשבילם זהו סיכון עצום. הם עושים זאת במסגרת מדינת דיקטטורה של מפלגה אחת בעלת היסטוריה אכזרית במיוחד, המכתיבה את החוק של עצמה זה 60 שנה. בתי המשפט בסין משרתים את הוראות המפלגה הזו, ולא מקבלים תיקים של קבוצות שלמות של אנשים שהמפלגה גרמה להם עוולות, כדוגמת טיבטים, מפונים בכוח, איכרים שאדמותיהם נלקחו, ובמיוחד מתרגלי פאלון גונג.

עורכי דין רבים בסין מתעוררים לאחרונה להבין שעליהם להגן על זכויות האדם המופרות באופן בוטה בידי המשטר הדיקטטורי המשתמש בכל הרשויות האזרחיות, הצבא והמשטרה לפעול כנגד החוקה הסינית, נגד האמנות הבין-לאומיות שסין חתומה עליהן, ונגד כל קוד מוסרי ואתי קיים.

פעולתם האמיצה של עורכי דין כדוגמת אלו ואחרים, היא ראיה מוצקה שאזרחי סין הגיעו למצב שהבינו שלהוריד את הראש זה לא תשובה לטרור שמשליטים עליהם. חלקם משלמים מחיר כבד, כמו עו"ד גאו ג'י-שנג או עו"ד הו-ג'יאה שנחטפו על ידי המשטר ואין יודעים מה מצבם (נכון לסוף יוני 2011 הו-ג'יאה שוחרר זה עתה ממעצר ממושך).

---