התנסות של מתרגלת חדשה ממחישה את פחדיהם של בני משפחה של מתרגלים בסין מפני הרדיפה

(Minghui.org)

התחלתי לתרגל פאלון גונג במארס 2010 והייתי רוצה לשתף את עמיתיי המתרגלים בהתנסויות שלי. אנא ציינו בחמלה כל דבר שאינו הולם מצדי.

יש לי חברה שאמה החלה לתרגל פאלון גונג (פאלון דאפא) ב-1999. כל משפחתה מתרגלים. בכל פעם שביקרתי בביתה, אמה סיפרה לי עוד כמה השיטה טובה וביקשה ממני לא להאמין לשקרי המפלגה הקומוניסטית לגבי הפאלון גונג. לא הבנתי באמת מהו פאלון דאפא באותו זמן, אבל האמנתי באמת למה שהיה לה לומר. אנשים רבים זועמים על המק"ס (מפלגה קומוניסטית בסין) עקב הדברים הרעים שחבריה מעוללים, השחיתות של המפלגה וזה שחיי אזרחים לא נחשבים בעיניהם, אבל הם נאלצים לשמור את הכעס לעצמם.

רציתי לשאול ממנה עותק של הספר "ג'ואן פאלון" מחברתי, אבל היא רצתה שאקרא תחילה את "תשעה דיונים אודות המפלגה הקומוניסטית". לא הייתה לי סבלנות לסיים זאת. כשביקשתי שוב לשאול ממנה את "ג'ואן פאלון" היא שאלה אותי אם סיימתי כבר לקרוא את "תשעת הדיונים". השבתי בשלילה.

בזבזתי שנים רבות בדרך זו. התחתנתי וילדתי בן. יום אחד שאלתי את חברתי אם תוכל להשאיל לי שוב את "ג'ואן פאלון". אמרתי לה שאני רוצה באמת לתרגל פאלון גונג. אמרתי זאת בכנות גמורה והיא הייתה די מופתעת. היא נתנה לי עותק של הספר "ג'ואן פאלון" ואמרה לי לקרוא אותו מהתחלה ועד הסוף ללא הפסקה ולכבד את הספר.

סיימתי לקרוא את "ג'ואן פאלון" במשך כמה ימים. חשבתי שהספר ממש נהדר והתחרטתי שבזבזתי כל כך הרבה זמן לפני שקראתי בו.

ברגע שהתחלתי לקרוא את "ג'ואן פאלון" נתקלתי מיד בהפרעות. הייתי מוטרדת, אבל התעלמתי מכך והמשכתי לקרוא עד שסיימתי אותו. הייתי נחושה לתרגל. סיפרתי להוריי איזה ספר יקר הוא וכיצד הוא עזר לי להבין את מטרתי בחיים. הוריי הרשו לי לתרגל בתנאי שלא אספר לבעלי, היות שהוא עבד עבור המפלגה (המק"ס רודפת באכזריות את מי שמתרגל ואת בני המשפחה שלו, ולכן המשפחות בדרך כלל לוחצות על המתרגל בגלל הפחד - המערכת).

זה היה בלתי אפשרי למנוע מבעלי לגלות על התרגול שלי. הייתי מתעוררת באמצע הלילה כדי לתרגל אבל בכל זאת הוא גילה. הוא היה בדיכאון במשך כמה ימים לאחר מכן וסירב לדבר איתי על-אף כל מאמצי לשוחח עימו. הוא פעל מאחורי גבי ודיבר עם הוריי שיביעו התנגדות לתרגול הפאלון גונג שלי. כיוון שפחדו הם חזרו בם וחברו אליו בניסיון למנוע בעדי לתרגל. פניתי להתייעץ עם מתרגלת ותיקה יותר. היא אמרה לי: "ספרי להם על היופי של הפאלון דאפא, אבל אל תאפשרי להם לחלוטין להזיז את ליבך". היא ביקשה ממני לזכור: "רק אם לבך לא יזוז תוכלי לטפל בכל המצבים" (תרגום לא רשמי מתוך  “Teaching the Fa at the Conference in the Midwest-U.S.”משנת 1999) אבל לא הבנתי באמת מה שהיא אמרה. בעלי רב אתי ואני רבתי אתו בחזרה. זה נראה כאילו המשפחה התפרקה. הזמנתי שתי מתרגלות לביתי אבל לא משנה מה אמרתי הוא סירב לאפשר להן לדבר והתעקש שהן תעזובנה ותיקחנה אתן את העותק היקר שלי של "ג'ואן פאלון". כשאחת מהן הבחינה שאני בוכה, גם היא בכתה. לא נותרה לה ברירה אלא לקחת את הספר ולעזוב.

לבי נשבר והרגשתי שאיבדתי את הדבר היקר בחיי. לא טיפחתי את השין-שינג (טבע הלב) שלי. הייתי חסרת מנוחה באותו לילה ועשיתי צרות לבעלי. בבוקר מוקדם כשהוא יצא לעבודה, הוא נעל אותי בבית. הוא ביקש מהוריי להגיע ולדאוג "ליישר אתי הדורים". אמי בכתה והתחננה בפני ודרשה שלא אפגש שוב עם המתרגלת הזאת. ידעתי כמה רב ערך הוא "ג'ואן פאלון" לאחר שסיימתי לקרוא בו. כיצד אוכל להיענות לדרישות האלה?  אחרי מספר ימים הלכתי לביתה לשל המתרגלת ואמרתי לה: "לא משנה כמה הם ידחקו בי, אני אמשיך לתרגל פאלון גונג". לקחתי ממנה את העותק שלי של "ג'ואן פאלון" וחזרתי הביתה. זה לא היה קל להשיג עותק של הספר היקר הזה בגלל החרם של המק"ס על הפאלון גונג. אמרתי שאעריך אותו כאוצר.

כשחזרתי הביתה קראתי ב"ג'ואן פאלון" ותרגלתי. כשבעלי חזר הביתה הוא התווכח אתי. הוא אמר לי שידאג לכך שיאסרו אותי. זו הייתה הפעם הראשונה שהתווכחנו מול הוריי. רבנו עוד ועוד עד שכל המשפחה התעייפה, אבל הם החלו להבין בהדרגה את נקודת ההשקפה שלי. הם דרשו שלא אתחבר לעתים קרובות מדי למתרגלים אחרים והם לא רצו שאנשים אחרים יידעו שתרגלתי. חשבתי לעצמי, אם באמת הייתי הולכת אחר מה שהציעה המתרגלת העמיתה שלי: "רק אם לבך לא יזוז תוכלי לטפל בכל המצבים", אז התהליך הזה לא היה כל כך קשה ומסובך.

אחרי שתרגלתי במשך כמה חודשים הוריי הבחינו שהשתניתי מאשה חולנית לאשה בריאה מאוד. בעבר הייתי חולה בערך פעם בחודש. גופי השברירי הפך יותר ויותר חסון. הוארתי לכך שיש נסים בכל מקום בסיועו של המורה. לדוגמה. אחר צהריים אחד הבן שלי פיתח חום. אמי הייתה מודאגת מאוד. אמרתי לה ברצינות ובכנות לומר בקול רם: "פאלון דאפא הוא טוב", "אמת-חמלה-סובלנות הוא טוב". אומנם החום המשיך עדיין, אבל לא היה גבוה כל כך ולא עלה על 39 מעלות צלסיוס. כשהשכבתי אותו לישון אמי שאלה אותי אם אני רוצה לתת לו תרופה. בתחילה אמרתי שאין צורך, היות שהחום אינו גבוה. לאחר מכן אמרתי: "תני לי לקרוא לו מהג'ואן פאלון". ישבתי לצידו וציטטתי בעל-פה מזיכרוני את "לון-יו". כשסיימתי לצטט נגעתי במצח של בני שהיה קר יותר מהיד שלי. הייתי מתרגלת חדשה ופשוט הייתי מבולבלת. לקחתי מיד את הספר וקראתי שוב את "לון יו". החום ירד לו לגמרי. זה היה בלתי מתקבל על הדעת, כי בעבר הוא היה מתהפך ומסתובב במיטה במשך ימים רבים לפני שהחום היה יורד. הדרך היחידה אז להוריד את החום הייתה לתת לו תרופה וזריקות. הפעם החום היה מזערי ועבר במהירות. זה באמת שכנע את הוריי והם לא התנגדו יותר לתרגול הפאלון גונג שלי ואף דחקו בבעלי לא להתערב.

לאט לאט שינה בעלי את יחסו. הוא אמר: "אני יכול לראות שהפכת עדינה יותר ורכה. אני אנסה להבין אותך טוב יותר". בשבוע שעבר בעלי אמר לי: "את עושה מעשים טובים וצריכה כסף כדי לעשותם. אני אתן לך קצת". הייתי ממש המומה. כיצד הוא לפתע אומר משהו כמו זה? ניצלתי את ההזדמנות הזאת לספר לו כמה נפלאים הם מתרגלי הפאלון דאפא, הם אנשים טובים ונדיבים ובכל זאת הם סובלים דיכוי באופן בלתי מתקבל על הדעת ולוקחים מהם את החיים בצורה בלתי אנושית. אמרתי: "החברה הסינית אינה יציבה. מדוע המק"ס אינה אוסרת פושעים במקום למקד את כל האנרגיה שלה בעצירת אנשים טובים?" הפעם הוא לא סתר את דברי. ציטטתי לו את "מצבים" מתוך יסודות להתקדמות במרץ. זו היית הפעם הראשונה שהוא לא הפריך את דבריי כשהעליתי נושא הקשור לפאלון דאפא.

לשדה הרחום וההרמוני שנושאים עמם מתרגלי פאלון דאפא  יש השפעה על אנשים סביבם. אני אסירת תודה מאוד לסיוע שהגישו לי מתרגלים ותיקים. הם לא וויתרו עלי אחרי ששמעו את ההערות העוקצניות של משפחתי. לא היו ברורים לי לגמרי עקרונות הפא באותו זמן. הם תמכו בי ברוגע וסייעו בעדי עד שהפכתי יציבה והייתי מסוגלת לסלק את ההפרעות ממשפחתי. כיום אנו משתפים לעתים קרובות בהתנסויות שלנו. אני מאושרת מאוד.

הרצון שלי לכתוב את המאמר הזה נבע מתוך פגישה שהייתה לי עם חברה. סיפרתי לה שאני מתרגלת פאלון גונג ושיתפתי אותה במספר עקרונות של הפאלון דאפא. היא הקשיבה וזה הועיל לה. בביתה היא שיננה בקול, ברצינות ובכנות: "פאלון דאפא הוא טוב, אמת-חמלה-סובלנות הוא טוב". שוחחנו רבות והיא רצתה באמת לתרגל. משפחתה התנגדה נחרצות לכך ובעלה איים להתגרש ממנה אם תתרגל. סיפרתי לה על ההתנסות שלי ועודדתי אותה. אמרתי לה שצריך להתגבר על מכשולים במטרה להשיג דברים נפלאים כל כך, אחרת לא מעריכים אותם. התרגשתי מאוד שלמרות איום חזק כל כך מצד משפחתה, לצד המודע שלה עדיין הייתה תשוקה חזקה כל כך להשיג את הפא.

במשך ששת החודשים האחרונים אני מבהירה את האמת לכל מיני אנשים וזכיתי לתגובות שונות במידה שווה. הרגשתי עמוק בלב שיש אנשים עם יחסים גורליים עם הדאפא והם סובלים, בזמן שהם ממתינים לקבל את הפא, אבל אין להם חברים מתרגלים, או סביבה בה הם יכולים להשיג את הפא. אחרי הכול הם אנשים רגילים הנמצאים במבוך. אם הם מתנדנדים קלות, תחת ההפרעות האינטנסיביות מצד המק"ס, הרוע  ישתמש בהזדמנות הזאת לנצל את הפרצות שלהם ולגרום להם להחמיץ את ההזדמנות להשיג את הפא. זה יהיה ממש חבל.

זוהי ההתנסות שלי ולמה שהוארתי כמתרגלת חדשה. אני מקווה שאלה עם קשרים גורליים טובים עם הדאפא יוכלו גם כן להשיג את הפא ונוכל לטפח ביחד בחריצות.

---