התמקדות במהות: "לשנות מהיסוד את השקפת האדם הרגיל" ו"לשנות את המנטליות המאובנת"

שיתוף של תלמיד פאלון דאפא ישראלי בכינוס במסגרת ועידת הפא העשירית של הפאלון דאפא בישראל

שלום למאסטר הנכבד, שלום לתלמידי דאפא עמיתים.

כשאני מסתכל על הטיפוח שלי - אני רואה כל מיני החזקות, החזקות אלו הן התוצאה של ההחזקה העיקרית – והיא מתבטאת מאוד ברור כשאני משנן את הלון יו. בהתחלה ובסוף של לון יו המאסטר מדבר על שינוי יסודי במחשבה:

"כדי לפתוח את התחום הזה יש לשנות מהיסוד את השקפת האדם הרגיל", ובסוף: "אם האנושות הייתה מסוגלת להכיר את עצמה ואת היקום מחדש ולשנות את המנטליות המאובנת שלה, הייתה לה קפיצה משמעותית קדימה".

למרות שאני משתדל לראות את עצמי כל הזמן כמטפח, כשאני מנסה להתבונן יותר לעומק – אני רואה שאני לוקח את המושג של להיות מטפח, להיות תלמיד דאפא בצורה שטחית מדי. אני רואה שבעצם אִפשרתי לכוחות ישנים במחשבות שלי לגמד את המעמד הכביר של תלמיד דאפא, להפוך אותו למשהו שכמעט חי בשלום עם ההחזקות אנושיות שלי. אני מסתפק בלראות את עצמי כבנאדם שמנסה לשפר את ההתנהגות שלו ולהשתתף בפרויקטים של דאפא. זה עדיין בנאדם עם מושגים, מחשבות ותפיסות של בנאדם רגיל. ההסתכלות כזאת נותנת לגיטימציה לראות את עולם האשליה של שלושת העולמות כמשהו מוחשי ומייצר בסיס לקיום של החזקות ומושגים אנושיים. אני רואה שעדיין לא הצלחתי לפרוץ את ההשקפה האנושית, לא הצלחתי לראות את עצמי כאלוהות שירדה לעולם האשליות הזה עם משימה, שמסוגלת להיות דבקה במשימה שלה ושרואה את שלושת העולמות כתפאורה שמאפשרת לבצע את המשימה – ולא יותר מזה.

בהרבה הרצאות המאסטר מסביר לנו את הטיפוח בדאפא שבו החלק המואר נפרד, ומה שאנחנו רואים זה רק החלק שעוד נשאר לנו לטפח.

מתוך הרצאת הפא בניו יורק 2011 "מהו תלמיד דאפא", המאסטר אומר:

"כבר לא ניתן לראות את הצד הטוב ההוא, הוא הופרד כבר. הצד שאתם יכולים לראות הוא תמיד הצד ההוא שלא השלים את הטיפוח. אבל אתם לא צריכים שלא תהיה לכם חמלה, אתם לא צריכים להסתכל על אחרים באופן מקובע. אני כל הזמן אומר שאת הצד הטוב ההוא אתם לא יכולים לראות, הצד ההוא כבר טוב מאוד והגיע לאמת-המידה. למה הכוונה הגיע לאמת-המידה? לאמת-מידה של אלוהות. ואילו הצד ההוא הלא מטופח, ככל שהוא יוצא אל פני השטח כך הוא נראה עוד יותר גרוע, אבל האדם ההוא כבר טיפח טוב מאוד. אני מקווה שכולכם תוקירו את עצמכם, תוקירו את האחרים ותוקירו את הסביבה שלכם. להוקיר את הדרך שלכם זה להוקיר את עצמכם."

ההבנה שלי מדברי המאסטר היא שבמהלך הטיפוח החלק האנושי קטן, והתפיסות וההחזקות שהוא מביא איתו נחלשות – ויותר קל לי לראות אותן כאשליה. זה כנראה מאפשר לי להבין יותר טוב את המצב הטיפוח שלי וכשאני מתבונן בשקט במצב – נראה לי שמאוד קל לפרוץ את כל ההחזקות והתפיסות שהן באמת כלום, ואין להם שום כוח והשפעה. אבל כשאני מוצא את עצמי בסיטואציה יומיומית, אז פתאום כל ההחזקות והתפיסות מקבלות חזרה את כוחותיהם. זה כמו בהרצאה שביעית בג'ואן פאלון:

"כשאתה מנסה לתפוס אותה היא כבר מזמן ברחה. ברגע שהמטופל יוצא מהדלת היא תחזור מיד והמחלה תשוב."

אז מאיפה כל ההחזקות ותפיסות מקבלות את כוח? לא קשה להבין – זה האגו שלי מספק להן את הכוח. זה האגו שעדיין רוצה להשתמש בכל הכלים שהוא אסף במשך אין סוף גלגולים. זה בעצם אני, שבגלל ההבנה מוגבלת של הפא, עדיין לא מסוגל לראות את ההחזקות שלי כדברים הכי מטונפים ועדיין מוקסם על ידי היופי המזויף שלהן.

אני מסתכל אל הטיפוח שלי ורואה שהיה לי נוח להתמקד בדברים קטנים ושוליים, ואפילו להגיע להתקדמות מסוימת. אבל זה בהחלט לא הייתה "קפיצה משמעותית קדימה" לא באמת ניסיתי "לשנות מהיסוד את השקפת האדם הרגיל".

רציתי להתייחס לעוד החסרה שגם קשורה להבנה לא מספקת של הפא. הרבה פעמים אני מזהה שהיחס להצלת יצורים חיים אצלי לא מבוסס רק על חמלה. החלק הלא מטופח שלי רואה בהצלת יצורים חיים משימה שקשורה להצלחת הטיפוח האישי שלי. זו המחשבה שמבוססת על האגו וכתוצאה היא לא מספיק טהורה ועוצמתית והמעשים לא תמיד משיגים את הרמה הנדרשת. אני צריך להשקיע מאמץ ולשנות את הגישה, לבסס את היחס להצלת יצורים חיים רק על החמלה, לסלק כל מחשבה אנושית שמפריע לזה.

אני רוצה לבקש סליחה מהמאסטר ומכל אתם יצורים חיים שהתחייבתי להציל.

אני יודע שעלי לחזק את ההבנה שלי של הפא, להשקיע מאמץ כדי לבחון כל תנועת המחשבה שלי מול הסטנדרט של הפא, להפוך את עצמי לתלמיד דאפא אמיתי שחי רק למטרה היחידה – לעזור למאסטר להציל יצורים חיים.

תודה לכולם.

---