מה זאת אומרת להתאים לחברה האנושית הרגילה?

(Minghui.org)

מה זאת אומרת להתאים לחברה האנושית הרגילה? כמתרגלי דאפא, אנו יודעים שזאת הדרישה של המורה. אבל האם הקדשנו מחשבה הולמת למשמעות וליישום המעשי שלה בנתיבי הטיפוח האישיים בחיינו?

החברה האנושית הרגילה מגוונת באופן בלתי יאומן. יש אנשי אקדמיה, שיכורים, פוליטיקאים, חיילים, מדענים, וכו'. חלקם הם העילית המיוחסת של המדינה הראשונה במעלה בעולם, בעוד שאחרים נאבקים כדי לשרוד. אם כך מה זאת אומרת להתאים לחברה האנושית הרגילה?

מתרגלים אחדים משתמשים בתירוץ זה כדי להצדיק את ההחזקות שלהם, במיוחד אלה מאיתנו החיים במדינות המערביות המשגשגות. רבים מאיתנו מפונקים באופן דרסטי בגלל אורח החיים הנהנתני בה גדלנו עד כדי כך שאין לנו מושג איך חייה המסה האנושית, ומתייחסים לאורח החיים המפנק של שפע ונוחות כאל המשמעות של התאמה לחברה האנושית הרגילה.

אני עובד באחד הפרויקטים שהמתרגלים השיקו כדי להבהיר את האמת באמצעות כלי התקשורת. אלה מאיתנו המעורבים בו הקריבו הרבה. רבים מאתנו גרים במעונות שמשותפים לפעמים לתריסר  בני אדם. וכמובן, כסף הוא תמיד מקור לדאגה. כול העובדים בפרויקטים אלה שואפים להצלחתם וליציבותם הכלכלית. אבל המטרה של ההצלחה הכלכלית צריכה להיות יצירת סביבה טובה להבהרת האמת ולא לחיות חיי שפע ונוחות בקרב אנשים רגילים. כמתרגלים אין עלינו לרדוף אחרי הדברים האלה או לפתח החזקה אליהם.

בהתייחסות לפרויקטים במדיה, מאסטר אמר ב"לימוד הפא בפגישת 'האפוק טיימס' בשנת 2009":

"מה שאני רוצה לראות זה שאתם הופכים את הדבר הזה לגוף ממשי, יציב; שאתם פותרים את הבעיה איך לנהל דברים היטב; שאתם מאפשרים לתלמידי הדאפא המשתתפים להרוויח את לחמם, כך שיהיו מסוגלים להשקיע את כל לבם בזה; ושאתם הופכים אותו לרב עוצמה יותר עבור אימות הפא והצלת ישויות חיות."

לאחרונה, דיברתי עם מתרגל עמית איתו אני עובד, גם הוא גבר צעיר. הוא שיתף אותי בהרגשה שלו לצורך להתחיל לחשוב על הקריירה שלו ומה שהוא עושה עם חייו, איך להרוויח כסף וכו'. כשרמזתי לו שאין עלינו לרדוף אחרי עושר וחיי נוחות, הוא ענה בתירוץ שהמתרגלים צריכים להתאים לחברה האנושית הרגילה ואמר, "אינני יכול להמשיך לחיות כמו בהמה."

בעודי מבין את התסכולים שלו, יחד עם זאת אני מאמין שחשיבה זו נכונה ירדה מהפרק. מתרגל זה הרגיש כאילו חי כמו בהמה, אולם, מעולם לא היה לו מחסור במזון, לעתים קרובות לבש חליפות לעבודה והיה לו מקום חמים ונוח לישון כל לילה. למרות שאף אחד מהדברים האלה אינו מגיע לרמה אליה שאף, הוא עדיין חי חיים הרבה יותר טובים מהרבה אנשים מ"החברה האנושית הרגילה".

מה שהבנתי הוא שלמרות שרבים מאיתנו המשתתפים בפרויקטים במדיה הקריבו הרבה כדי לעשות עבודה זו, זאת לא אומרת שהחזקות לחומרניות סולקו בהכרח.

בספר "ג'ואן פאלון", הרצאה רביעית, "הפסד ורווח", המורה אומר:

"באסכולת הטיפוח שלנו, אלה שמטפחים בין אנשים רגילים נדרשים לתרגל ולטפח בדיוק בחברה של האנשים הרגילים ולהתאים לאנשים הרגילים כמה שיותר. אתם לא נדרשים לאבד באמת משהו חומרי. זה לא חשוב כמה גבוהה המשרה שלך או כמה רכוש יש לך, המפתח הוא להניח את הלב ההוא"

אם יש או אין לנו משהו, זה לא הנושא, הנושא הוא האם אנחנו יכולים לוותר על ההחזקה. מתרגל יכול להיות עשיר, אבל שלא יהיה אכפת לו מעושר ושפע. באותו אופן, מתרגל יכול להיות עני מרוד, אבל אם יש לו עדיין את ההחזקה לחומרניות, הוא לא באמת ויתר על משהו.

לדוגמא, באו נחשוב על השינויים שהתחוללו בסין ב-60 השנים האחרונות. בעבר, לא היית רשאי להיות בעל רכוש וכפרים שלמים אולצו לחיות חיים קולקטיביים. כיום לאנשים בסין יש גישה כמעט לכל פריט חומרי עליו הם יכולים לחלום. אבל האם ה"דברים" האלו שכל כך רבים חשקו בהם תרמו להצלת העם הסיני?

מתרגלים אחדים מדברים על הדירות ועל כל הדברים היפים שירכשו כשהפרויקטים יהפכו ליציבים מבחינה כלכלית. אלה הם רק החזקות שהם מסווים עם תירוץ להתאים לחברה האנושית הרגילה.

אבל הרבה מיליארדרים במערב השקיעו סכומי עתק על מפעלי צדקה, ושיפרו את חיי הקהילות שלהם והשקיעו בעתיד. יש גם הבוחרים לנהל חיים פשוטים, צנועים, וראו שהתמכרות לנהנתנות יתר בעשורים האחרונים גרמה נזק אדיר לחברה ולסביבה. האין זה גם להתאים לחברה האנושית הרגילה? כמתרגלים, אם  אנחנו מתעשרים, האם אנחנו לא צריכים להשתמש בעושר שלנו באופן מוסרי?

ב"יסודות להתקדמות במרץ", "עשיר ובעל מוסריות" (דֶה) המורה אומר:

"בלי המוסריות אי אפשר להשיג את זה. אם המוסריות אבודה כל זה יאבד. לכן אלה שמחפשים כוח והון צריכים לצבור קודם את המוסריות; באמצעות סבל וביצוע מעשים טובים אפשר לצבור מוסריות (דה) בין ההמונים. כדי להשיג את זה על האדם להבין את היחס בין הסיבה לתוצאה. כשיודעים את זה, זה מאפשר איפוק עצמי אצל הפקיד הציבורי ואצל ההמונים, ושפע ושלום יתקיימו מתחת לשמיים."

כמתרגלים, השפעת הטיפוח שלנו הוא שיפור של החברה האנושית. יבוא היום ולרבים מאיתנו תהייה ממון הצלחה ועושר. אם יום זה יבוא האם "להתאים לחברה האנושית הרגילה" משמעותו פינוק יתר וחומרניות?

בספר "ג'ואן פאלון", הרצאה שלישית "טיפוח הפוך ושאילת גונג" המורה אומר:

"מנקודת המבט של הרמה הגבוהה זה בדיוק כך – אתה חושב שאתה מתקדם כשלמעשה אתה נע אחורה. המין האנושי חושב שהוא מפתח את המדע ומתקדם. למעשה זה רק ללכת בעקבות חוק היקום. ג'אנג גואַ-לאו, אחד משמונת האלים רכב הפוך על חמורו. מעט מאוד אנשים ידעו מדוע הוא רכב הפוך על החמור שלו. הוא גילה שכשהולכים קדימה זה בעצם ללכת אחורה, אז הוא רכב על החמור הפוך."

הפרויקטים של המדיה שלנו חייבים להיות רווחיים מבחינה כלכלית בגלל שזו התוצאה הסופית שהחברה הרגילה מאמצת, "סיבה ותוצאה." בכל אופן, האם משמעותו של הדבר כפי שאנחנו פועלים עכשיו, האם אין אנו מתאימים לחברה האנושית הרגילה? אני לא מאמין שזה המקרה. אתן דוגמה.

האבות המייסדים של ארצות הברית היו פעם אזרחים פשוטים תחת השלטון הבריטי. היו להם משפחות וחיים שאותם הקריבו ברגע שהם החליטו למרוד נגד השלטון, בזמנו זו הייתה האימפריה הגדולה ביותר על פני כדור הארץ. אבל מאחר והייתה להם מטרה ועקרונות בהם האמינו, הם היו מוכנים להקריב הכל עבור זה, הם נלחמו עבור דבר שלרבים זה נחשב למקרה חסר תקווה. היה להם מה להפסיד, אבל דרך הקשיים האדירים שסבלו, הם עצבו מדינה שהוקמה על עקרונות של חירות ושוויון עליהם הוגי דעות גדולים בתקופה זו חלמו רק על הנייר. הישגים מדהימים לאחר שנים של הפסדים ואובדן. האם ההקרבה של חייהם הרגילים למען מטרה בה האמינו אינה "התאמה לחברה האנושית הרגילה"?

אז כאשר מתרגלי דאפא אחדים עוזבים את בתיהם, מקריבים את צורת החיים בה הם חיו, קריירות וקשרים חברתיים כדי לעבוד בפרויקטים של מדיה — למען מטרה בה האמינו – האם זה לא גם התאמה לחברה האנושית הרגילה?

עבורי, והנתיב בו אני הולך זה הוא הפירוש "התאמה לחברה האנושית הרגילה".